ג'סיקה ראביט – מישל מישל – חלק שנים עשר

מאת אס בשרוול

לתחילת הסיפור, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק-5, חלק-6, חלק-7, חלק 8, חלק 9, חלק 10, חלק 11

הטיסה לארץ עברה בנעימים. כולנו כבר היינו חבורה מגובשת מהערב הקודם. אנונימוס ניסה לשכנע את הטייסים להסכים שגם מישל תמצוץ להם בטיסה. הוא סיפר להם שלמרות שהיא חדשה היא לא פחות מקצועית וחשוב מכך – לא פחות נלהבת – מכל אחת מאיתנו. בהתחלה הם חששו וסירבו מטעמים מובנים אבל בסוף אחד מהם הסכים, "לא בגלל ההבטחות וההצהרות על כישורי המציצה" הוא אמר אלא בגלל שהוא רוצה, כך להגדרתו, להיות "ראש פתוח" ו- "לא להיות חשוך".

זה אפשר לאנונימוס לערוך את תחרות המציצות אליה הוא שאף. ותיקות נגד חדשות. ותיקות עץ. חדשות פלי. הוא הטיל מטבע ואנחנו זכינו להתחיל. זאת לא היתה תחרות. אסנת ואני כבר צברנו ותק  מטורף בתחום וידענו לזהות כל ניד גוף של גבר בכדי להתאים את עצמנו בדרך שתמקסם את הנאתו. למישל ולדיילת לא היה שום סיכוי. 

אנונימוס החליט לקחת את מישל כפרויקט אישי. ההשתלבות שלה בעדר היתה מהירה וחלקה. תרתי משמע. ד"ר סטניסלב הזריק לה באופן שבועי חומר שהוא קרא לו 'אנטיטוסטסטרון' אבל בעצם היה אסטרוגן. מיום ליום מישל נהייתה חלקה יותר. שרירי גופה, שמלכתחילה לא היו מפותחים, הדלדלו במהירות מהחומר המוזרק ומהתזונה הדלה שלה שכללה רק חלבון, ושיוו לגופה מראה עגלגל, רך וחלוש. הקול שלה נהייה גבוה ונשי מאוד. הבעיה היחידה היתה תופעת הלוואי של נשירת השיער המואצת. אנונימוס פתר את זה בקלות. הספר שלו פשוט גילח את כל שערות ראשה והותקנה לה פיאת שיער טבעי בצבע כתום תפוזינה בתסרוקת קצרה וסקסית. זה שיווה לה מראה זנותי ביותר. השדיים שהותקנו לה ע"י ד"ר סטניסלב לא היו דומים לשלי ולשל אסנת. הם היו אגסיים ובינוניים. אפילו קצת קטנים. "זה מה שהולך היום בשוק הסביר ד"ר סטניסלב. הטעמים השתנו. היום כל הדוגמניות הכי נחשבות מבקשות שדי אגס. תנסו את זה" הוא אמר לאנונימוס. "אם לא תהיה מרוצה אני אוסיף לה עוד 200cc לכל צד. עלי".

אנונימוס סימפט את מישל ובאמת רצה שתשתלב ותרגיש בנח בעדר. "את ילדה טובה" הוא אמר לה פעם כשכולנו התפנקנו בחיכו על הספה בסוף אחד הערבים. "זה נכון שרוב הגברים שבאים לכאן מעדיפים אותן", הוא ליטף את ראשה של אסנת ואת ראשי, "אבל יש כאלו שמסכימים לקבל טיפול גם ממך. או שלפחות את מנעימה להם את ההמתנה בציפייה לדבר האמיתי. גם זה טוב. אני מרגיש שאת תורמת את חלקך ועוזרת לחלק פה קצת את העומס". מישל הקשיבה לו ברב קשב וממש שתתה את דבריו בצמא. היא הביטה בו במבט של ילדה מאוהבת וראו שהיא ממש מסמיקה ומתרגשת  ממחמאותיו. מיוזמתה החלה למצוץ לו שוב בהתלהבות, למרות שהוא גמר לה בפה רק מספר דקות לפני כן. "את אוהבת למצוץ לי" הוא שאל אותה ברוך. "מאוד" היא המהמה תוך כדי הפעולה. "את רואה" פנה אלי אנונימוס בחיוך נעים "את זוכרת שבפעם הראשונה שפגשתי את בעלך אמרתי לך שהוא עוד יאהב למצוץ". צחקתי. "אתה בנאדם של מילה. ידעתי כבר אז שאם אתה אומר את זה, זה יקרה. רק לא חשבתי שאני אהיה שותפה כל כך פעילה בתהליך" הוספתי בחיוך. מיוזמתי הצטרפתי למציצה. זה היה בדיוק כמו שדמיינתי במפגש הראשון עם בעלי אצל אנונימוס, שהוא בא והוציא אותי בצעקות מהארון. מישל ואני חולקות עכשיו ביננו, בשיתוף פעולה מלא, את הזין של אנונימוס. כל אחת מאיתנו  מלקקת באהבה צד אחר של אברו. אנונימוס ליטף בעדינות את ראשי שתינו והקפיד לתת לנו יחס שוויוני ומכבד.

רק הזין של מישל נשאר והפריע. אנונימוס לא הסכים בשום אופן להוריד אותו למרות שד"ר סטניסלב ניסה לשכנע אותו והתחייב שזה הליך די פשוט ותוך שבועיים מישל תהייה "נקבה אמיתית".  אנונימוס שקל בכובד ראש את דברי הדוקטור. מבטו נדד הלוך וחזור בין הדוקטור לבין מישל שמצצה את איברו בהמתנה דרוכה לגזר דינו של אנונימוס לגבי הסרת איברו ואשכיו. "לא צריך" פסק אנונימוס לבסוף, וליטף בחיבה את ראשה של מישל "היא כבר נקבה אמיתית". מישל נאנחה בהקלה והגבירה את קצב המציצה. היא ינקה, ממש שאבה, מתוך הכרת תודה אמיתית, כל טיפה שהצליחה לינוק מאיברו. כשסיימה לבלוע הכל היא פקחה את עיניה, הרימה את ראשה, הסתכלה עמוק לתוך עיניו של אנונימוס ואמרה מילים שלא נאמרו בדירה שלנו מעולם ויהדהדו בה לנצח "אני אוהבת אותך".

היחסים בין אנונימוס לבין מישל היו באמת סיפור אהבה. היא תלתה בו מבטים מעריצים ופעם אחת באזני שמעתי אותה אומרת לו "אתה יודע שאף פעם לא הייתי הומו ואני לא נמשכת לגברים. אני פשוט מאוהבת בך. אתה הגבר שתמיד רציתי להיות, אבל לא הצלחתי. טכנית הייתי גבר ואפילו היתה לי אישה, אבל ברגע שהיא ראתה אותך היא הבינה מייד שאני לא באמת גבר ושאתה הגבר שלה. כשאני ראיתי אותך הבנתי בדיוק את אותו הדבר. בהתחלה כעסתי, אבל עכשיו אני יודעת מזה להיות אישה ואני אסירת תודה שאני שלך ושמצאתי את מקומי". הם היו מסתודדים ומתגפפים בכל הזדמנות, גם במהלך היום, ונראו לפעמים כמעט כמו בעל ואישה. היא היתה היחידה שלפעמים בילתה את כל הלילה במיטתו. גם הזיונים ביניהם שיקפו את הקרבה האינטימיות. יותר מאשר נועדה החדירה ליצור סיפוק היא נועדה ליצור חיבור. אנונימוס היה חודר אליה ברכות בתנוחה מיסיונרית ולא נעצר עד שישבנה הכיל את כל איברו והם היו הכי מחוברים שאפשר. הוא הביט לתוך עינייה וליטף את פניה ברכות. היא נטלה את ידו ומצצה בעדינות את אגודלו. דמעות של אושר בצבצו בעינייה של מישל ברגעים אלו. 

מצאתי את עצמי מקנאת בה. כששאלתי את אנונימוס על כך הוא הרהר בדבר והשיב תשובה מפורטת. "את צודקת. באמת אני מרגיש אליה רגש מיוחד. את, אסנת והדיילת נולדתן בחורות. זה טבעי לכן. מישל לא. היא הפכה את עצמה לנקבה בשבילי. זאת הקרבה גדולה. את ואסנת תמיד נמשכתן לגברים ואהבתן למצוץ להם. שאני מביט במישל מוצצת לי ורואה את הגרוגרת הגברית שלה אני מבין איזה דרך ומאמץ היא עשתה בשביל הזכות למצוץ לי את הזין. את יודעת שהיא אפילו הציעה לי לבצע לה ניתוח להשטחת גרוגרת כי היא ראתה אותי מסתכל עליה וחשבה שזה מפריע לי. היא אפילו בדקה וידעה שיש בניתוח הזה סיכונים משמעותיים, לפגיעה במייתרי הקול  ואפילו סכנת חיים, אבל היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה לי שלמצוץ לי זה עכשיו תמצית החיים שלה, ואם משהו מפריע לזה היא תעשה הכל כדי לתקן את זה. כשהיא מתחככת בי בלילה במיטה בפינוק עם תחתוני המשי החמודים שלה, שדי האגס הקטנים והאיפור העדין, ליבי יוצא אליה. את יודעת שהיא מנשקת את כף ידי עד שהיא נרדמת. נשיקות קטנות ורכות כאלו. היא אומרת לי בקול הנשי הקטן החמוד והחדש שלה שאני הגבר של חייה ואיזה זכות זו בשבילה אפילו רק לשכב לצידי, לשרת אותי ולהנעים את לילותיי. אני מבין איזה שינוי אישיותי היא עברה בשבילי. מגבר, בעל, אבא וגם בוס מקצועי ומוערך לגוזלית קטנה, רכה ועדינה המוצאת בטחון, נחמה ומקלט רק בזרועות הגבר שלה, ורק כשהוא מחבק אותה היא מרגישה שייכת ושלמה".

לא ידעתי מה לענות. איך אפשר להתחרות בזה בכלל ? לקחתי את כפות ידיו בידיי וכיסיתי אותן באלפי נשיקות קטנות ורכות. גם אני גוזלית.