דיאן פיתלה את גופה, החליקה את החצאית במעלה ירכיה, משכה אותה במעלה אגנה, עד מותניה הצרים, הכניסה לתוכה את החולצה הלבנה ורכסה את החצאית. היא הסתובבה לכאן ולכאן, הביטה על דמותה שבמראה, כשהיא בודקת את הפרופיל שלה ומחליקה בידה את החצאית, על ישבנה, הביטה מרוצה על בטנה השטוחה, מרוצה מהאופן שבו החולצה נשארה תחובה , … להמשך קריאה
קפה "ארומה" היה צפוף, נמנעתי ממקום עם כל כך הרבה אנשים, מזה זמן רב , עדיין ניסיתי לשמור על ריחוק חברתי ראוי, התרחקתי משלושה תלמידי תיכון, שעיניהם דבוקות למסכי הטלפונים שלהם, שתפסו יותר מדי מקום מסביב לדלפק, כשהקפתי אותם, הצצתי מעבר לכתפיהם כדי לראות במה הם כל כך שקועים בטלפונים שלהם, להיות בעל גובה של … להמשך קריאה
כשמת בעלה האהוב, חשבה גליה, שלא תוכל לאהוב גבר אחר לעולם, בטח ובטח לקיים יחסים. המגע שלו היה צרוב בכל חלקי גופה עוד ימים רבים אחרי לכתו, החודשים עברו והיא לא הפסיקה לחשוב עליו ועל הלילות הסוערים, הבקרים החפוזים ועל הזמנים הגנובים בין לבין, בעיקר כשעמדה במטבח והכינה קפה, עת היה מפתיע אותה בחיבוק מאחור, … להמשך קריאה
"עצור לי ליד הבית עם דלת החצר האפרה והגדולה", פנה ראיין לנהג המונית. "בכיף נחת, ותודה על שירותך למעננו", ענה נהג המונית, שזיהה את סמל הנחתים על חולצתו הצבאית. 'אוף, נגמר הסבב שלי, בשבוע הבא, אטפל בבירוקרטיה ואשתחרר סופית, אני כבר בן עשרים וארבע, צריך להתחיל לחיות', חשב ראיין לעצמו, בעודו מושך מתוך המונית את … להמשך קריאה
"אתה לעולם לא תזכיר את זה". " לא אזכיר' אני מבטיח", עניתי. "אני מתכוונת לזה, שנינו נהיה כל כך בצרות, אם תעז לדבר על זה". "אני יודע את זה". "אני רוצה להאמין לך", היא חזרה ואמרה. עמדנו בתוך הבית, ליד דלת הכניסה, חצאיתה מוטלת על הרצפה, היא הסתכלה עליי, אגודליה בגומי תחתוניה, דחיפה אחת והתחתונים … להמשך קריאה
לחלק א של הסיפור "מה זה?, חוף נודיסטים", שמעו לפתע שתי הנשים העירומות מאחוריהן. "בובי!", צרחה פטי, כששתי ידיה ממהרות לכסות את ערוותה החשופה, "מה אתה עושה פה, כל כך מוקדם?". הוא צפה בהן, במשך עשר הדקות האחרונות, מרחוק, נהנה ממראה גופן העירום, "המשחק בוטל, הקבוצה השנייה לא הצליחה להגיע, הסערה אמש הציפה את … להמשך קריאה