ג'סיקה ראביט – חלק שני – ד"ר סטניסלב ובריאתה של ראביט

מאת אס בשרוול

לתחילת הסיפור

באחת מישיבות הפמפ נכנס גם המנכ"ל. בוא תראה את זה היא אמרה לו בגאווה והצביעה עלי מפמפמת את כפות רגליה. זה נראה ממש כיף הוא אמר בא לי גם לנסות. יש לי כמה דקות. הוא התיישב לידה וחיכה שאחלוץ את נעליו ואתחיל ללטף ולנשק. זה היה מוזר לעשות את זה לגבר, בעצם נער, והוא הרגיש את ההססנות בתנועות שלי. "יאללה מותק אין לי את כל היום אני רוצה לראות אותך ממש עושה אהבה עם כפות הרגליים שלי" התחלתי לנשק וללטף ביותר חום. זה פתח אותי. הרגשתי שאני ממש מתלהבת מזה וכנראה שקצת איבדתי תחושת זמן.  "טוב, חייב לזוז" הוא אמר. "נמשיך את זה בהזדמנות". גרבתי לו  את הגרביים ונעלתי את נעליו וקשרתי את שרוכיו כדי שיוכל לזוז לפגישה. "היית עשר" הוא אמר לפני שיצא. "תודה" אמרתי בהתרגשות ומיד התחרטתי. מה הם עוד יעוללו לי הזוג הזה.

באחת מישיבות סוף היום נכנס שוב המנכ"ל הוא שמע את הביקורת שהעברתי על עצמי ואת הדברים בהם הייתי רוצה לקבל הוראות מהסמלת על מנת להשתפר וקבע אותי בחדות. "שטויות. את מזכירה בסדר גמור. הבעיה שלך היא שאת לא ייצוגית מספיק. מזכירת מנכ"ל או סמנכ"ל צריכה להיות שווה. את סמל סטטוס של החברה, שלי וגם של הסמנכלית. לא מתאים לי כשאת מזניחה את עצמך יש לזה השפעה על איך אנחנו נראים. זה לא מתאים. הוא פתח את הנייד והתקשר למישהו. 

"היי גבר. יש לי פרויקט בשבילך. המזכירה שלי חייבת שדרוג דחוף. כן. כן בטח. אני מצלם אותה ומעביר לך תמונה". הוא צילם אותי ושלח את התמונה. היתה השהייה "ברור. ברור שיש הרבה עבודה. בגלל זה אני פונה אליך. מספר אחד בתחום. אל תחסוך בשום אמצעים ואל תאכזב אותי". הוא סגר את השיחה ופנה אלי. רח' הברושים 23, הרצליה. הקליניקה של ד"ר סטניסילב. תגיעי מחר בתשע בבוקר. הוא אמר שתגיעי אחרי צום של 12 שעות. אה ואל תדאגי. הכל עלי". הוא לא ממש נתן לי זמן לענות ויצא מהחדר. 

"וואו הוא ממש משקיע בך. אני מקווה שאת מעריכה את זה" אמרה הסמלת, "הכי קל היה להביא לפה מישהי בת 20 שהכל אצלה עומד וגם בטוח שתעשה עבודה פי 3 יותר טובה מדינוזאור כמוך.  אבל הוא כנראה בנאדם סנטימנטלי. מעריך את הנאמנות שלך. את גם מזכירה לו אמא של חבר שהוא מאוד אוהב. אבל יש גבול למה שהוא מוכן לספוג כדי להשאיר אותך. יאללה צאי היום הביתה מוקדם כי מחר מחכה לך יום קשה". 

האיום להחליף אותי שוב עמד על פרק. אני לא יכולה להפסיד את המשרה הזאת. איך יהיו לי פנים להגיד ליואבי שאני צריכה להפסיק לו את החוג כדורסל בדיוק כשהוא התקבל לנבחרת. איך אני אגיד למיקה שבסוף אני לא אוכל לקנות לה את המחשב שהיא צריכה בשביל הלימודים. לא. להיות מפוטרת זאת לא אופציה. יש לי אחריות למשפחה שלי ואני חייבת לעשות כל מה שצריך.

התייצבתי במרפאה בשעה היעודה. הייתי המומה מהצוות שחיכה לי שם. האחיות מיד לקחו לי מדדים ודגימות שונות החליפו לי את הבגדים לחלוק פתוח ושאלו שאלות לגבי הצום ורגישות לתרופות. ניסיתי לשאול מה ההליך הצפוי אבל כולן רק אמרו לי לחכות לרופא. הוא נכנס באיחור אופנתי עם וויב של רוקסטאר. בחן אותי מכף רגל ועד ראש וביקש ממני להסתובב כדי לראות את כל הזויות וסימן על כל הגוף שלי בטוש. שאלתי אותו מה בדיוק קורה ואיזה הליך הולך להתבצע אבל הוא שם אצבע על פי, הסימן הבינלאומי להשתקה, ואמר "אל תדאגי. הכל כבר סודר מול הבוס שלך". האחיות ליוו אותו לחדר הניתוח חיברו את העירוי ואמרו לי לספור מ- 10 לאחור.

כשקמתי הייתי מרותקת למיטה האחיות האדיבות מיהרו לקרוא לרופא שהסביר לי שהכל עבר בהצלחה וכי עכשיו מתחיל הליך התאוששות. הבוס שלך קנה לך את חבילת ההתאוששות הכי יקרה בשוק. את לא תרגישי דבר ותהיי מטושטשת רב הזמן ובעוד שבוע תהיי כמו חדשה. הודיעו גם למשפחה שלך שתעדרי וסידרו להם אופר. הכל מסודר. רק תנוחי. הוא הזריק חומר לשקית האינפוזיה ותוך כמה דקות עברתי לעולם אחר. 

כשהתעוררתי ד"ר סטניסלב עמד לידי מחייך הוא לקח את ידי בידו והוביל אותי מתקן שהיה מכוסה. "אני חושב שאת תהיי מאוד מרוצה. וגם הבוס שלך שזה הכי חשוב" הוא אמר. "מוכנה?" שאל ובלי להמתין לתשובה אמר "טאדאם" והסיר בתנופה את הכיסוי.  

זאת היתה תמונה. לא הבנתי של מי התמונה. פתאום התמונה זזה. "זאת מראה" מלמלתי חלושות. כמעט התעלפתי. מהמראה הציצה בי בחורה עם פנים מתוחות, שפתיים נפוחות, חזה ענק אשר הזדקר כנגד כל חוק פיסיקאלי. "זה עוד לא הכל" אמר הרופא "תסתובבי" הסתובבתי באיטיות כדי לראות ישבן ענק ועסיסי. "זה השתלים הכי מתקדמים בשוק. זקופים ביותר אבל גם רכים למגע כמו ישבן אמיתי. אפילו את המותניים הם הצרו לי. איך עושים את זה ? 

לא זיהיתי את עצמי. לקח לי דקות ארוכות להבין. הם הפכו אותי לבובת מין.

הולבשתי בלבוש שנרכש כנראה מראש והבליט את היתרונות החדשים שלי. הוכנסתי למונית ונשלחתי למשרד של הבוס. כשנכנסתי הוא היה בישיבה. כולם הפנו אלי את מבטיהם וחרמנות ניצתה מכל מבט. לא יכולה להאשים אותם. אחד המנהלים סקר אותי באינטנסיביות ואמר, כאילו לעצמו, "לא יודע. היא מזכירה לי מישהי. אני לא מצליח להיזכר. רגע. את ג'סיקה ראביט". "וואלה" אמר הבוס" בול ג'סיקה ראביט. אתה יודע מה. זה גם שם יפה. בינלאומי כזה. תורם ליוקרה של החברה. מעכשיו קוראים לך ג'סיקה". הוא אמר לי. עוד לפני שעניתי החברה שלו התערבה. "למה ג'סיקה ? בוא נקרא לה ראביט. היא תהייה השפנפנה של החברה". "כשאת מבריקה את מבריקה אמר לה המנכ"ל בחיוך של שביעות רצון מהשם המשפיל שמצאה לי. "ראביט זה באמת יותר סקסי ומתאים. ראביט it is ".  "את יכולה לקחת יום חופש ראביט. תחזרי הביתה ונפגש איתך מחר". 

יצאתי מהחברה והסתובבתי ברחוב. לא הייתי מסוגלת לחזור הביתה. איך אחזור ככה לילדים ולמשה. במקום אמא יש להם בובת מין. בסוף חזרתי לחברה וחיכיתי למנכ"ל בחניה. הוא הגיע אחרי כמה שעות עם הנהג שלו שהסיע אותו לכל מקום, לפחות עד שיהיה לו רשיון. "מה את עושה כאן ראביט, שיחררתי אותך הביתה". "אני לא יכולה להגיע ככה הביתה. אני נראית כמו זונה". הוא ניגש ועמד מטר ממני ופרס את ידיו רצתי ונפלתי לזרועותיו. הוא חיבק אותי חיבוק ארוך ומרגיע. הרגשתי כמו ילדה מוגנת בזרועותיו וזה היה נעים לי כל כך. "קח אותי היום איתך הביתה בבקשה" התחננתי. "בסדר גמור חמודה הוא אמר. הלילה תשני אצלי עד שתירגעי". הודתי לו בליבי על ההזמנה וגם על כך שלא קרא לי בכינוי המשפיל ראביט. כל הנסיעה התכרבלתי בזרועותיו ובכיתי על חזהו כמו ילדה קטנה. "שה. שה. את נראית נהדר. אין לך שום סיבה לבכות. כל גבר יחשוק בך. אין מי שלא יעמוד לו רק מלראות אותך. תראי. אפילו הזין שלי נעמד ממך". פתאום שמתי לכך לב שאני ממש נשענת עם החזה הענק שלי על הבליטה שלו. פתאום גם שמתי לב שאני גם מגורה מאוד. התחלתי להזיז את החזה החדש שלי בתנועות מעגליות על הבליטה. הוא לא התנגד. בעדינות פתחתי לו את הרוכסן ושלפתי אותו. הנחתי אותו בעדינות בחריץ החדש בחזה שהוא קנה לי והתחלתי לערסל אותו בנעימות. הוא גנח קלות וזה עודד אותי ונתן לי אומץ. המשכתי את תנועות הערסול והצמדתי את שפתי לקצה החם. לאט לאט ינקתי אותו יותר ויותר. הגניחות התגברו. השפתיים החדשות עשו את שלהם. 

השקעה שלו באיברים שלי משתלמת. הוא ברא אותי מחדש באופן שיתאים לצרכים שלו. גל חרמנות אדיר שטף אותי מבלי שהבנתי מאיפה. "תמשיכי ראביט" הוא גנח. זה גירה אותי עוד יותר. לא זכרתי מי הייתי לפני ואיך נראיתי, כל מה שנותר ממני זה רק דחף בלתי מוסבר ודחוף לשרת זין.  גמרתי פעמיים תוך כדי מציצה וזה לא הוריד לי בכלל את החשק המיני. להפך. הרגשתי צורך הולך ומתחזק להרגיש אותו בתוכי. פתאום הרגשתי שבמצבי הקיומי כבובת מין חרמנית השם ראביט ממש הולם אותי. באמת הפכתי לארנבת שרוצה שיזיינו אותה כל הזמן.