החברה החופשית – פרק 10 ואחרון

לפרק 1
לפרק 2

לפרק 3

לפרק 4

לפרק 5

לפרק 6

לפרק 7

לפרק 8

לפרק 9

זהו סיפור אוטופי על עולם שבו סקס אינו טאבו, וכולם חופשיים לתת ולקבל מיניות בכל זמן, וכמובן שכל קשר בינו ובין המציאות – לא קיים. מומלץ לקרוא את הפרקים הקודמים.

 

---

 

חלק 10

גיא

הבוקר האחרון.

אמה ודנה נשארו בחדר שלי כל הלילה, והתעוררנו מוקדם ונרגשים. אתמול בלילה הזדיינו בחושך, הגוף שלנו התגלגל אחד על השני כמו גלים. אפילו הייתי בתוך דנה, לזמן קצר, אבל רק במקרה, לא ראיתי של למי הכוס שייך בחושך.

אבל הבוקר היה אור, ונהניתי לראות את הזיון שלנו. סיימנו כשאני מזיין את אמה בתחת הקטן שלה, בזמן שהיא ליקקה את הכוס הפתוח של דנה. התחבקנו בסוף. אני שכבתי באמצע, והן משתי צדדיי, חוגגים את השלישייה שלנו, את החברות שלנו ואת 15 שנות הלימודים שעברנו כולנו.

התחלנו בגיל 3 או 4. נלקחנו מהמשפחות שלנו ונאלצנו להיכנס לחיינו המשותפים. גדלנו ביחד. הפכנו לחברים. ואז הפכנו לאוהבים. ועכשיו, בסוף המסע שלנו, אנחנו עוזבים כמבוגרים. מבוגרים, חופשיים ליהנות מהעולם ומעצמנו. אבל לעולם לא נשכח את החברות שלנו שיצרנו במהלך 15 השנים הללו.

יצאתי מהחדר שלי ופתחתי את הדלת של כנרת. היא הייתה בפנים, שוכבת על המיטה, כשפאבל מפמפם אותה. "היי גיא!" היא אמרה כשראתה אותי. "חכה לי, הוא תכף גומר"

ישבתי בחדר וחיכיתי עד שפאבל השפריץ את הזרע שלו לתוכה. הוא הודה לה ונתן לה נשיקה, נתן לי חיבוק, ואמר לי שהוא הצליח להשכיב את כולן.

"אתה רוצה להיות הבא בתור?" שאלה כנרת, רגליה עדיין פתוחות כשהזרע של פאבל זולג לאט החוצה.

"לא" אמרתי, אבל לא בצורה מגעילה. "אני רוצה לספר לך על אתמול." סגרתי את הדלת וסיפרתי לה על הדירה ועל ההורים שלי ועל הירושה הגדולה. היא הייתה האדם הראשון שסיפרתי לו. והיא תהיה האדם היחיד שאספר לו היום. לא רציתי לקחת שום דבר מהסיום שלנו.

————

כנרת

אכלנו ארוחת בוקר עם כולם. חייכתי אל גיא, שומרת על סודו.

כולם דיברו על אותו הדבר. מה יהיה טקס הסיום? האם נזדיין מול המשפחות שלנו? האם תהיה לנו איזו אורגיה ענקית או משהו כזה? האם המורים שלנו יעשו לנו מבחן אחרון אחד, על כל מה שהם לימדו אותנו השבוע?

המורים הורו לנו לעזוב את חדר האוכל לאחר ארוחת הבוקר, וללכת לארוז את כל החפצים. הרכילות המשתוללת נמשכה כשכולנו ארזנו את החיים שבנינו ב-15 השנים האחרונות.

ואז, הגיע הזמן.

בסופו של דבר, זה היה קצת אנטי-קליימקס.

הקפיטריה סודרה מעט, והמשפחות שלנו נכנסו כולם פנימה. זה היה כל כך מוזר לראות את המשפחות שלנו עירומות בפעם הראשונה! אמא ואבא היו שם (כמובן) יחד עם אביגיל וטל, אחיי התאומים הגדולים. זו הייתה הפעם הראשונה שלי שהבנתי שגם ההורים שלי עונדים צמידים. אבא לבש לבן, ואילו אמא לא לבשה כלום. אביגיל ענדה צמיד אדום, והבנתי שזה בגלל שהיא קיבלה מחזור. תחתונים קטנים בצבע עור הסתירו בעדינות את הכוס שלה. טל לא ענד שום צמיד. לרגע דמיינתי את המשפחה שלי מקיימת יחסי מין, אבא מזיין גם את אמא וגם את אביגיל, בתורות. ואז ניסיתי להוציא את זה מהראש ולהתמקד בסיום הלימודים.

ראיתי שלגיא יש חברים ותיקים שלו, שחר, פלג ויעל. שמחתי שהם היו שם. כך גם האישה ההיא מאתמול, אם כי היא עמדה בעיקר מאחור, שוב לבשה צמיד שחור.

—————————-

גיא

חייכתי לחברים שלי, וגם לשרית, עורכת הדין שלי. הם צפו בנו, 14 מאיתנו הלכו לחזית. בזה אחר זה, אספנו את התעודות הרשמיות שלנו מהמנהל, שמשום מה לבש שוב את החליפה הישנה והשחורה השחוקה שלו, חפן את השדיים או איבר המין של מורות עירומות רבות, חיכה למחיאות כפיים קטנות ואז ישב. חזרה למטה שוב. לאחר מכן חזר על זה עבור התלמיד הבא.

לאחר מכן, נשאה סגנית המנהלת נאום אחרון, וציינה עד כמה כל אחד מאיתנו הצליח לאורך השנים הרבות. היא הצליחה לומר משהו נחמד על כל אחד מאיתנו. היא הזכירה את ציוני המבחנים הגבוהים של כנרת ואת המוטיבציה הגבוהה של איילת. היא דיברה על אלון ועל הביטחון העצמי הגובר שלו, ועל נאמנותה וידידותה של דנה. ולי היא החמיאה לי על איך התמודדתי עם מצוקות, אף פעם לא התלוננתי על הקשיים הנוספים שהתמודדתי איתם.

וככה זה נגמר. עזבנו את אזור הסטודנטים, והלכנו לפגוש את החברים והמשפחות שלנו.

————————–

כנרת

חיבקתי את אמא ואבא חזק. זה היה מוזר להרגיש את הציצים שלי נמעכים על החזה שלהם. למרות שבאמת עברו רק שבועיים מאז שראיתי אותם, זה היה לפני הגילויים, והעולם הזה הרגיש כמו לפני שנים. גם חיבקתי את אחי ואחותי.

ואז חיבקתי כמה חברים לכיתה, וכמה אנשים בכו.

אבא לקח את 2 המזוודות שלי. הבגדים הישנים שלי מלפני ההתגלות הוחזרו, כמו גם שאר חפציי.

ועזבנו.

כולנו עלינו יחד לאוטובוס. וכשנסענו באוטובוס, ראיתי את אמא שלי יושבת על הזין של זר אקראי. וצפיתי באבא שלי מקבל מציצה מבחורה לא מבוגרת ממני בהרבה.

"אממ, טל" אמרתי לאחי. "האם אנחנו, אממ, כמשפחה…."

"מה את חושבת, אחות קטנה?" שאלה אביגיל, לפני שטל הספיק לענות.

"אני חושבת שכן?" עניתי בהיסוס.

אביגיל הנהנה בחיוך. ידה נעה אל הזין של טל והחלה לשחק בו.

"זה תלוי בך" אמר לי טל כשאחותנו הביאה לו ביד בעדינות. "אבל באמת נשמח לקבל אותך בזיון אחר כך. כולנו, כולל אבא ואמא ואביגיל".

חייכתי.

—-

גיא

שרית סידרה הכל בדיוק כמו שרציתי. חיכתה לנו מחוץ לבית הספר המונית השחורה. היא לקחה אותי, יחד עם אדם (צמיד לבן), קובי (צמיד ורוד) ומיכל (ללא צמיד) חזרה לבניין הדירות שלי. הזמנתי את שרית, אבל היא סירבה בנימוס. היום היה בשבילי ועבור החברים שלי. הלוואי שגם כנרת הייתה יכולה לבוא, אבל הבנתי שהיא צריכה היום להיות עם המשפחה שלה. היא הבטיחה לבקר בקרוב מאוד.

בכניסה לבניין המתין יוני השומר. "הכל מוכן בשבילך למעלה, אדוני."

כשנסענו במעלה המעלית, נהניתי לראות שוב את החברים שלי עירומים. נזכרתי במופעים המקריים החולפים שלנו זה לזה, כשקיווינו שמורה לא מסתכל. קובי, הפין הראשון שראיתי שלא היה שלי, ומיכל, האישה הראשונה שהראתה לי מה חיכה בין רגליה. היא ראתה אותי מסתכל עליה וחייכה. "כן. אין מורים שיעצרו אותנו עכשיו."

"אתם רעבים?" שאלתי את החברים שלי כשיצאנו מהמעלית, ועמדתי ליד הדלת הסגורה לדירת הפנטהאוז שלי.

"מורעבים!" אדם ענה. "אבל למה אנחנו כאן, בנאדם? של מי המקום הזה?"

פתחתי את הדלת בזהירות. חיכתה לנו פיצה, אוכל סיני, סושי ועוד סוגי אוכל. ומוכנים לשרת אותנו, היו 8 שרתים יפים. ארבעה גברים, ארבע נשים. זיהיתי את חן מאתמול.

"לא ידעתי איזה אוכל אתם רוצים" אמרתי לחברים שלי. "אז הזמנתי הכל."

"ולא ידעתי איזה צמידים אתם עונדים," המשכתי. "אז הזמנתי הכל."

וכשצפיתי בחברים שלי מתקשים ובחברות שלי נרטבות ומתחילים לשחק עם הגברים והנשים העירומים סביבנו, הבנתי שההרפתקאות שלי בעולם החופשי הזה רק התחילו.

—————-

הסוף

————

 

אֶפִּילוֹג

 

כנרת

גיא אירח לנו מפגש מדי שנה לאחר מכן, בדירת הפנטהאוז הענקית שלו. עברו חמש שנים מאז שסיימנו את הלימודים. השנה הזו הייתה יוצאת דופן, מכיוון שכולנו התראינו לאחרונה, בחתונה של דנה ואמה. אז לא היה ממש צורך בפגישה הרגילה של שעתיים של מה אתה עושה / עם מי יצאת / איפה עבדת וכו'.

קצת כאב לי כשנסעתי לדירה. הבוקר לפני העבודה גם אבא וגם אחי זיינו אותי בתחת, ולא בכוס שלי. זה היה תענוג גדול, אבל אז באוטובוס לדירה אחרי העבודה, שני בחורים רצו לזיין את הכוס שלי, אחד אחרי השני. שניהם היו די אגרסיבים, ואני הצטערתי שלא נעניתי להצעתו של גיא לשלם עבור מונית.

גיא קיבל את פניי בדלת הדירה. "היי כנרת! כבר חשבתי שאת לא תבואי"

"סורי" אמרתי לו. "עיכבו אותי בעבודה. פרויקט חדש וגדול שאנחנו עובדים עליו. אבל אני כאן ואני בהחלט סיימתי להערב".

"אני בטוח!" הוא אמר "כמעט כולם כאן. ליאת ותום לא הצליחו להגיע, שניהם בחו"ל כרגע. אבל אני חושב שכל השאר כאן".

הוא הנמיך את קולו ללחישה. "כולל איילת".

"זה בסדר." אמרתי לו. "סידרנו קצת את העניינים בחתונה".

לפני כשלוש שנים, איילת ואני ניסינו לצאת. החזקנו שנה, אבל אז הכל התקלקל. אחרי זה לא דיברנו הרבה זמן, ועברתי לגור בחזרה עם משפחתי. אבל דיברנו בחתונה, ואפילו השתתפנו ברביעייה עם הכלות, ופתחנו דף חדש. לא חזרנו להיות ביחד, אבל לפחות יכולנו לסבול להיות שוב באותו חדר. ובכל אופן, כרגע אני בזוגיות עם טל, אחי הגדול.

נכנסתי פנימה לדירה של גיא, מנופפת לעבר החברים לכיתה. נעמי ואמה פטפטו על ספה, בעוד דנה הייתה על הרצפה לפניהן, גופה כרוך סביב נופר, לשונותיהן רוקדות יחד כשזרועותיהן וגופן משחקות זו בזו.

אלון הביא את החבר שלו והם השתלטו על המטבח והגישו לכולנו את הקוקטיילים.

"ואיפה האישה שלך?" שאלתי את גיא כשמזגנו כמה צ'ייסרים והתיישבנו על שרפרפי מטבח.

"מיכל לקחה את כרם הקטנה להורים שלה לערב. היא בכתה הרבה לאחרונה (בקיעת שיניים) והיא לא רצתה שבכי של תינוק יהרוס את הערב שלנו".

"אתה יודע שזה לא היה קורה" אמרתי לו. "אבל זה היה נחמד מצידה."

"אכפת לכם אם נצטרף אליכם?" נשמע קול מאחור. אלה היו מר אבידן וגברת אהרוני, המורים לשעבר שלנו. גיא תמיד הזמין גם את המורים למפגש, אם כי מעטים הגיעו. בחמש השנים האחרונות המנהל פרש, ועכשיו גברת שרון הייתה המנהלת החדשה. מר אבידן נכנס לתפקיד סגן המנהלת.

"אתם יכול להצטרף אם תרצו" אמר גיא בחיוך. "אבל כנרת כאן רק הגיעה."

"אני מבינה" אמרה גברת אהרוני. "את מי את רוצה, כנרת?"

הסתכלתי על שניהם. כמובן, הזדיינתי איתם כמה פעמים מאז סיום הלימודים. "אני חושבת שהכוס שלי צריך ליקוק טוב. הוא צריך מגע של אישה."

"קיבלת" אמרה המורה כשהיא הורידה את עצמה למטה. פרשתי את רגלי לרווחה ונתתי לה להתחיל ללקק ולשחק עם הכוס הפתוח שלי.

——–

גיא

 

דיברתי זמן מה עם מר אבידן, שעכשיו הרשה לי לקרוא לו אמיר. סיפרתי לו על חברת האופניים שלי. פתחתי את החנות שלי כשנה לאחר סיום הלימודים, ויצרתי אופניים בהתאמה אישית לעשירים ולמפורסמים. מאז יצרתי אופניים עבור פוליטיקאים וסלבריטאים. וכמובן, רוב הלקוחות שלי גם זכו לרכוב על הזין שלי, כמו גם על האופניים. כלומר, הנשים מביניהם. לפני שנתיים אפילו דפקתי בת מלוכה. מלכה של אחת ממדינות אפריקה הקטנות יותר.

שמענו את כנרת משמיעה צליל שאין לטעות בו, וידעתי שגברת אהרוני עשתה את הקסם שלה. המורה הרימה את עצמה בחזרה על רגליה וליקקה את שפתיה.

"אתה רוצה שנזיין ביחד את כנרת וגברת אהרוני?", שאלתי את אמיר.

"לכבוד הוא לי" ענה אמיר, מביט בי. העפתי מבט אל כנרת, שפשוט נתנה לי הנהון קטן.

"אתה יכול לקרוא לי סמדר", אמרה גברת אהרוני, "בואו לחדר השינה הראשי."

הם ידעו את זה כבר כמובן. נזכרתי שזיינתי את גברת אהרוני (סמדר) חזק על המיטה בשנה שעברה בזמן שמיכל (בהריון מאוד מתקדם עם הילד הראשון שלנו) ישבה על הפנים שלה בזהירות רבה.

לא היינו הראשונים שהגענו לחדר השינה הראשי הגדול. פאבל היה שם עם אישה שלא הכרתי ולא זיהיתי לרגע, עד שהבנתי שנופר שינתה את צבע השיער שלה. למרבה המזל המיטה הייתה כמעט גדולה מספיק לכולנו, במיוחד כשפאבל ונופר השתמשו רק בפינה אחת של המיטה כרגע, כשהוא נעמד ונועץ אותה מאחור.

כנרת וסמדר עלו על המיטה, ואנחנו אחריהן. כנרת נשכבה על גבה ופתחה את רגליה. עצרתי לרגע לראות את אמיר שלידנו כבר מזיין לסמדר את הפה, בזמן שהיא שוכבת על הגב עם רגליים פתוחות.

אבל עצרתי רק לרגע והחלקתי את עצמי לתוך הכוס הלח של כנרת. כמו שעשיתי כל כך הרבה פעמים בעבר. וכשהרגשתי את הזין הקשה שלי עמוק בתוכה שוב ושוב, הבנתי שזה המקום הכי טבעי בשבילי.

אז למה התחתנתי עם מיכל, אתם אולי שואלים? אהבה, וחופש. התחתנתי מאהבה, ולי ולמיכל יש סקס מעולה, אבל בחברה חופשית זה לא הכרחי שהאהבה שלך תהיה ההתאמה המינית הכי טובה בשבילך.

---

 

הסוף.

מקווה שנהנתם/ן.

מוזמנים/ות להגיב לי כאן גם במייל [email protected].

הפידבק שלכם זה הדלק שלי להמשיך.