החברה החופשית – חלק 7

לפרק 1
לפרק 2

לפרק 3

לפרק 4

לפרק 5

לפרק 6

זהו סיפור אוטופי על עולם שבו סקס אינו טאבו, וכולם חופשיים לתת ולקבל מיניות בכל זמן, וכמובן שכל קשר בינו ובין המציאות – לא קיים. מומלץ לקרוא את הפרקים הקודמים.

גיא

מצאנו את גברת אהרוני איפה שהיא אמרה שהיא תהיה – בקומת הקרקע. היא ישבה לבד על הספסל, מה שמעט הפתיע אותי. בתור מורה צעירה למראה, תיארתי לעצמי שנמצא אותה עם גבר או אישה אחד לפחות שיעניקו לה תשומת לב.

"בסדר," היא אמרה. "בוא נלך למתחם האוכל בקומה הרביעית. ונלך למעלית לאט בבקשה?"

"למה לאט?" שאלה לילי.

"בגלל שהרגע מישהו זיין אותי בתחת" היא אמרה לנו באופן ענייני "לפני כחמש דקות, ואני עדיין קצת כואבת".

נזכרתי לרגע בחוויה הלא נוחה שלי עם עם האנאלי, ושמחתי ללכת לאט בשביל גברת אהרוני. הבנתי שיש אנשים שאהבו את זה, אבל זה לא בשבילי.

"את רצית את זה בתחת?", שאלתי אותה בדרך למעלית.

"כן, רציתי. אם לא הייתי רוצה, הייתי שמה צמיד … וגם לפי החוק מי שמזיין בתחת חייב לדאוג לחומר סיכה וללכת לפי הקצב של הנחדר, אז כמובן שנהנתי, אבל זה בכל זאת לפעמים קצת כואב אחר כך"

"כן, גם לי זה כאב כשאמרו לנו לנסות", עניתי.

מתחם האוכל בקומה הרביעית הדהים אותי. זה היה כמו המזנון של בית הספר, אבל עם הרבה הרבה מקומות וסוגי אוכל לבחירה. לאף אחד מאיתנו לא היה אכפת מסקס באותו שלב (אם כי זה קרה קצת סביבנו). היינו כאן בשביל האוכל. לראשונה מזה כ-15 שנה יכולתי לבחור איזה אוכל אני רוצה. בסוף הלכתי על מנת לזניה גדולה (משהו שקיבלנו רק 2-3 פעמים בשנה בבית הספר) עם קינוח של משהו שנקרא 'טרימיסו'. מעולם לא היה לי את זה קודם, אבל זה היה מדהים.

"מה הדבר הבא ברשימה?" שאלה גברת אהרוני.

"לך לפארק. שתה קוקטייל בפארק, ואז קרא את ההוראה הבאה."

לא לקח הרבה זמן להגיע לפארק. מהירות ההליכה של גברת אהרוני חזרה לשגרה לאחר הפסקת הצהריים שלה, וכעבור עשר דקות היינו באוויר הפתוח.

זה היה פארק גדול עם הרבה פרחים וצמחים. לאורך השבילים היו ספסלים לעצור ולנוח בהם. וכן, מדי פעם להזדיין.

לא יכולתי שלא להתפעל ממגוון הסקס שראיתי מאז שעזבנו לראשונה את בית הספר. הגיל משפיע פחות ממה שציפיתי, אם כי ברור שנשים צעירות יותר ביקשו סקס הרבה יותר מנשים מבוגרות. אבל גם נשים יכלו לבקש סקס, ומדי פעם ראיתי נשים מבוגרות מקבלות את זה חזק מגברים צעירים בהרבה.

גם צבע העור ומקורו לא היו חשובים. ראיתי אישה קטנה מסין או מיפן שנדפקת על הדשא על ידי גבר אתיופי גדול יותר. בסמוך לכך, 2 גברים תימנים קטנים יותר, כשאישה לבנה בשנות ה-40 לחייה שכבה על מחצלת עם רגליה מפוסקות, והגברים ליקקו לה בתורות את הכוס והשדיים. אחרי כמה מטרים ראיתי גבר עם משקפיים שוכב על הגב, על מחצלת, כשלושה נשים מקיפות אותו, וכל פעם אחת אחרת רוכבת עליו. גברת אהרוני שמה לב שאני בוהה.

"מעניין לראות אורגיה, הא?"

"כן…", אמרתי, "מי את חושבת שיזם את זה?"

"בוא נלך לשאול", היא ענתה.

"אפשר להפריע להם?", התפלאתי.

"בנימוס", היא ענתה, "בואו בבקשה אחריי", היא קראה לכולם, והובילה אותנו אליהם.

"אפשר להפריע ולשאול שאלה רגע? אני כאן בסיור לימודי"

"בטח!", אמרה האישה שישבה לגבר על הפנים.

"תשאל", גברת אהרוני אמרה לי.

"אמממ..רק רציתי לדעת מי יזם את זה..", אמרתי בהיסוס.

האישה צחקה, ואז השלישית, שהיתה על הברכיים עם התחת אלינו ובדיוק ליקקה לבחור את הפטמות, התרוממה והסתובבה אלינו.

"אני גרתתי אותן לזה"

"כן, אני רק בשירות פה!" הגבר אמר ממתחת לכוס של זאת שישבה לו הפנים, תוך כדי שהוא לש את הציצים של זאת שרכבה עליו.

"טוב, לא שזה היה קשה כל כך לגרור אותנו לזה…", אמרה זו שרכבה עליו.

זאת שגררה אותן הסתכלה עליי, ושאלה, "רוצה להצטרף?"

"אני מצטערת, לא הפעם, אנחנו באמצע סיור לימודי", גברת אהרוני ענתה במקומי, "בואו, חבר'ה"

"חבל..", היא ענתה, והמשכנו בדרכנו.

 

היה בר במרכז הפארק. הוא היה ריק בעיקר, מלבד אדם אחד או שניים. גברת אהרוני הייתה הראשונה שדיברה עם הברמן (בחור מקועקע בשנות ה-30 המוקדמות לחייו).

"אחר הצהריים טובים, דודו. יש לי כאן 4 חדשים. משהו קליל אבל טעים."

הברמן הסתכל על כולנו למעלה ולמטה, ונראה איכשהו מאוכזב.

"בסדר. אני אעשה 4 לונג איילנד, חצי כוח. ואת? הרגיל?"

המורה הנהנה והובילה אותנו לשולחן. כמה דקות לאחר מכן והגיעו 5 משקאות. המורה שתתה משקה בצבע כחול בעוד לנו משקאות חומים. היה לזה טעם מוזר אבל טוב.

"זה" המורה שלנו הסבירה "זה אלכוהול. זה יבלבל את המוח שלכם אבל בצורה טובה. אבל זה יכול לפגוע בבריאות שלכם אם אתם שותים את זה יותר מדי." אחר כך היא המשיכה לתת לנו הרצאה על היתרונות והחסרונות של אלכוהול, בזמן שישבנו ושתינו את המשקה החום שלנו. אבל זה היה מדהים. הרגשתי קצת קליל אחרי, כאילו הייתי עייף אבל לא.

"יש שאלות?" שאלה המורה מתי שהיא סיימה את ההסברים שלה על אלכוהול, וכולנו סיימנו את המשקאות שלנו. "אז אם לא, אנא קראו את ההוראה הבאה."

העבירו לי את הנייר לקרוא.

"תקיימו יחסי מין עם זר בפארק."

גברת אהרוני שחררה את כולנו משם. "צאו לדרך. ואל תישארו כולם ביחד. תהיו אמיצים ותהנו!"

כולנו הסכמנו להסתובב בפארק בנפרד. לאחר מכן התחלנו ללכת לכיוונים שונים. זה לא אומר שלא ראיתי חלק מהאחרים. ראיתי את אלון מוקדם מאוד. הוא ניגש לגבר גדול ושרירי שנראה היה שהוא עושה תרגילים בפארק. לאיש היה סרט לבן. שלושים שניות של שיחה לאחר מכן, ואלון כרע על ארבע, והאיש הגדול דחף את הזין שלו לתוך פי הטבעת של בן ה-18.

המשכתי להסתובב וחיפשתי אישה שרציתי להתקרב אליה. זה היה קשה יותר ממה שציפיתי. בהתחלה חיפשתי את הגבר ושלושת הנשים, אבל הם כבר לא היו באותו מקום. רבות מהנשים נראו עסוקות (ולא היה לי נעים.. למרות שידעתי שזה בסדר בחברה חופשית), או שכבר היו עסוקות עם בחורים/בנות אחרים. ניגשתי לאישה אחת יפה במיוחד, אבל היא רק נאנחה והצביעה על הצמיד שלה. הוא היה שחור. לא זמינה לסקס. התנצלתי על הטעות והמשכתי ללכת.

ליאת הייתה הבאה בתור שראיתי. היא שכבה על ספסל בפארק, כשעליה שכבה אישה אחרת, קצת יותר גדולה. ה-69 שלהן גרם לי לעצור ולבהות, ואני קיבלתי זקפה מהתבוננות בחברה שלי לכיתה.

"נראה טוב, לא" אמר לי קול מאחור. הסתובבתי, ובהתחלה לא יכולתי לראות אף אחד. אבל אז הסתכלתי נמוך יותר. זו הייתה אישה צעירה, מבוגרת ממני אולי בשלוש שנים. והיא הייתה בכיסא גלגלים חשמלי. ברור שהיתה לה נכות פיזית כלשהי. רגליה וזרועותיה היו כמעט דקות בעיפרון. אבל הפנים שלה היו נורמליות לחלוטין. אטרקטיביות אפילו.

"אממ…כן. היא חברה שלי לכיתה, אממ…זאת שמתחת. אני, אמממ, אני צריך למצוא מישהי לשכב איתה. זרה, זאת אומרת."

"טוב, אני יכולה לקיים יחסי מין" אמרה האישה בכיסא הגלגלים. "אם אתה רוצה." הצצתי שוב בזרועותיה. ציפיתי לצמיד שחור, אבל טעיתי. לא היה לה שום צמיד. היה טוב לדעת שגם נכים יכולים ליהנות מעולם השימוש החופשי.

"בסדר!" אמרתי, שמח שמצאתי מישהו. "אבל האם הכסא יהווה בעיה? ו…זה יהיה בסדר..כלומר אני לא רוצה לפגוע בך."

"אוי לא. יש לי דברים בדירה שלי שיעזרו לנו. אני אסיע אותנו לשם. וגם בת הזוג שלי יכולה להצטרף אם נצטרך. היא לובשת את הוורוד, אבל לא אכפת לה לעזור לי בשלישיה. "

"אה. אנחנו לא יכולים לעשות את זה כאן?" שאלתי. "אני צריך להישאר בפארק."

היא הנידה בראשה. "סליחה, הלוואי שיכולנו. אני מבינה. בהצלחה במציאת מישהו"

היא התחילה להסיט את הכיסא שלה, אבל אז נסוגה לאחור ונתנה לי פיסת נייר קטנה. "הפרטים שלי. תן לי צלצול אחרי שתסיים את הלימודים ונוכל לעשות את השלישייה הזאת אם אתה רוצה. או סתם לשתות ולפטפט. אני יודעת כמה קשה זה יכול להיות בהתחלה אחרי סיום הלימודים."

הודיתי לה, והבטחתי שאצור איתה קשר. רק כשהיא עזבה לגמרי את מבטי חשבתי לבדוק את פרטיה ולברר את שמה (ערבה).

פריצת הדרך שלי הגיעה 5 דקות לאחר מכן. הבחנתי בבחורה בסוף שנות ה-20 לחייה רצה בפארק, מתעמלת. היא עצרה לידי למנוחה ושתתה מתיק שהשאירה ליד העץ. היו לה ציצים קטנים אבל גוף אטרקטיבי ואתלטי.

"היי, אממ…סליחה, אני חדש בזה. אפשר לקיים יחסי מין?"

היא הביטה בי וחייכה אותי. "בטח. במיוחד בשביל הזין הזה. אבל אתה יכול להיות מהיר? אני לא רוצה להפסיק את האימון שלי".

היא הניחה את ידיה על העץ והוציאה את תחת מעט החוצה, רגליה מעט פשוקות. יד אחת עברה אל פיה, ואחרי שירקה עליה, הביאה אותה אל הכוס שלה.

לקחתי את הזין שלי ונתתי לו שפשוף מהיר, אבל לא באמת הייתי צריך. הוא כבר היה קשה. נעמדתי מאחוריה וחיברתי את עצמי לתוך הכוס הרטוב שלה. שמתי את ידי על מותניה והתחלתי לדחוף.

"יש לך זין טוב" היא אמרה לי כשזיינתי אותה. "נחמד וארוך. הרבה בנות יהנו ממך. בכל מקרה, כמו שאמרתי, רק תגמור כשתהיה מוכן. אני אוהבת את זה חזק"

דפקתי אותה הכי חזק שיכולתי. שתי דקות לאחר מכן, השפיך שלי הייתה בתוכה.

זה היה מדהים לחשוב כמה השתפרתי מאז הפעם הראשונה שלי עם שירה. לא החזקתי מעמד עשרים שניות. עכשיו שתי דקות היו הזמן המינימלי שלי

היא אמרה "נעים להכיר אותך", השתמשה בטישו מהתיק שלה כדי לנקות את הזרע שלי, ואז חזרה לריצה שלה.

"הנה אתה!" אמרה ליאת, כשהתחלתי לחזור. "חיפשנו אותך. הגיע הזמן ללכת."

האחרים היו בבר הקוקטיילים וחיכו לי. נראה היה שהייתי האחרון שסיים. כנרת חייכה אלי חיוך גדול. "בחור", היא אמרה, לפני שהספקתי לשאול. "מרוסיה או מאוקראינה או משהו כזה".

גברת אהרוני הדריכה אותנו חזרה לתחנת האוטובוס הקרובה. חמש תחנות (בלי סקס, האוטובוס היה כמעט ריק) מאוחר יותר חזרנו לבית הספר והמורה הדריכה אותנו חזרה לכניסה למנהרה הסודית של בית הספר.

הטעם הראשון שלנו מהחופש הסתיים.

—————

ארוחת הערב בחדר האוכל הייתה נהדרת. לכולם היו הנחיות זהות או דומות לנו. אז כולנו חיברנו את השולחנות שלנו ו-14 מאיתנו תיארנו בתורות את החוויות שלנו בעולם החיצוני. גם המורים שפיקחו עלינו הצטרפו אלינו (חוץ מהמנהל), והם הסבירו כל מה שלא הבנו עד הסוף.

למשל, אוטובוסים ידועים לשמצה בסקס מהיר. רק לשניים מאיתנו (לי ולדנה) לא היה מגע מיני לפחות באחת מנסיעות האוטובוס.

נהניתי לשמוע כל סיפור, ומהדרכים השונות שהאנשים השונים סיפרו אותו.

חלק תיארו את זה מהר מאוד.

("כן, ראיתי שני בחורים. ביקשתי מהם לזיין אותי. הם כופפו אותי מעל הספסל ואחד דפק לי את הכוס בזמן שהשני דפק לי את הפה. הסוף")

אחרים לקחו את הזמן, נתנו כל פרט או תיארו טעמים, ריחות, רגשות וכו'.

("הניחוח העדין של הכוס שלה הכריע אותי לרגע, כשהשפתיים שלה החלו בעדינות ללקק ולחכך את שפתי הכוס שלי. שמתי לב שהגוון עור החום בהיר שלה הופך כהה יותר במקומות הפרטיים ביותר שלה. הלשון שלי עלתה…")

דבר אחד היה ברור. כולנו נהנינו. ולמדנו על החברה החופשית.

נותר יום שלם לסיום הלימודים. היום שהיה לנו היום יהפוך לנורמלי החדש שלנו.

התחלנו להתכונן לשינה, וחבריי לכיתה התחילו ללכת בזוגות.

להפתעתי הקלה, תום הלך לישון עם אלון, ברור ששניהם מתכננים לבלות יחד חלק מהלילה.

כנרת החזיקה את ידה של נעמי כשאיחלה לי לילה טוב. שאלתי אם היא מתכוונת להשתמש ברכישה שלה, אבל היא השתיקה אותי ואמרה לי שזו הפתעה לאחר כך. שתיהן יצאו מצחקקות יחד.

איילת תפסה את פאבל ומשכה אותו למעשה מחדר האוכל ואל חדר השינה שלה.

בתוך עשר הדקות הבאות, כמעט כולם התחברו ועזבו את החדר.

רבקה, אורלי וערן צחקקו יחד, דיברו על אילו תנוחות הם רצו לנסות כשלישייה. אורלי שאלה אם אני רוצה להצטרף אליהם, אבל סירבתי בנימוס.

בטח, הרעיון להזדיין עם הבנות, להחליף כל כמה דקות נראה כיף, ומשהו שהייתי רוצה לעשות בעתיד. אבל המשקל של יום רביעי התחיל לשבת עליי שוב.

הלכתי לישון וישנתי לילה שלם. לא ממש כיף כמו אורגזמה עמוק בתוך אישה יפה, אבל עדיין נעים ומהנה.

 

———–

כנרת

הערתי את נעמי בנשיקה. הנשיקה הפכה לחיבוק, והחיבוק הוביל לכך ששנינו ממששות אחת את השניה עד שהגענו לאורגזמה. בחורים היו מעולים בסקס, אל תבינו אותי לא נכון. ואם יש לי רק 10 דקות, אני רוצה זין של בחור שיתנגש בי חזק. אבל סקס עם בחורה משמעותו הרבה יותר אורגזמות עבורי ועבורה, כל עוד היה לנו זמן להתחייב לכך.

כמעט איחרנו לשיעור, ונעמי ואני נאלצנו להתחנן לצוות חדר האוכל שייתן לנו משהו לאכול במהירות, אחרת נחכה לארוחת הצהריים. למרבה המזל הם היו אדיבים, חפנו לנו קצת את הציצים, ושתינו קיבלנו כמה לחמניות עם גבינה וכוס קפה מהיר.

התיישבתי בשולחן ליד גיא והנחתי את התיק שלי לידי. המורה (מר נהרי בעל הצמיד ורוד) דיבר על עבודות ולימודים בעולם האמיתי. כבר ידעתי מה אני אעשה, וכך גם גיא. אני אלמד באוניברסיטה כדי להיות אדריכלית. בחרתי בזה שנים לפני שהיה לנו את השבוע הזה של ההתגלות.

לגבי גיא, הוא תמיד רצה להמשיך בקריירה עם אופניים. מכיוון שהם היו הצורה הנפוצה ביותר של תחבורה פרטית, זה היה מסלול קריירה די טוב לשאוף אליו. לפעמים הוא נהג לדבר על פתיחת חנות אופניים יוקרתית, ואפילו על עיצוב אופניים משלו עבור לקוחות עשירים ומפורסמים. אני בספק אם הוא דמיין שהלקוחות העשירים שלו יהיו עירומים!

השתעממתי, ויכולתי לראות שגם גיא.

"פססט…" לחשתי בשקט כדי למשוך את תשומת לבו, "…עם מי שכבת אתמול בלילה? רבקה?"

"..אף אחת" הוא לחש בחזרה. "הייתי עייף, אז פשוט הלכתי לישון."

"באמת? לא דפקת אף אחת??"

"לא"

היה לי רעיון מצוין. זה היה כמו שחמט בראש שלי, הכלים נופלים לפי הסדר. הזדמנות אחרונה לנצח את איילת. יריבת בית הספר שלי למעלה מעשר שנים. נסיים את בית הספר כשידי על העליונה.

"..אתה רוצה לזיין עכשיו?" לחשתי לו. הפעם הוא רק הנהן בשקט.

הרמתי את ידי.

"כן, כנרת? יש לך שאלה?"

"כן אדוני. אממ… אנחנו יכולים לקיים יחסי מין כאן? אני מתכוונת אלינו הסטודנטים."

הוא נראה לא מופתע, כאילו ציפה לשאלה הזו במשך זמן מה.

"את רשאית, כל עוד לא תפריעי לשיעור שלי יותר מדי."

התכופפתי מעל השולחן שלי וחשפתי את הכוס שלי כמעט לכל השאר בחדר, כולל איילת בשורה האחורית. אבל זה היה רק לכמה שניות, עד שגיא הגיע מאחורי, ודחף את הזין הגדול שלו בתוכי. השדיים הגדולים שלי קפצו מעט קדימה בדחיפה המלאה הראשון שלו.

הזין של גיא עדיין היה הגדול בכיתה. הוא מילא אותי כך שזה הרגיש שאני עלולה להתפצל, אבל בצורה הכי טובה שיש. שנינו לא נאנקנו או רטנו. רק השמענו קול של סטירת עור במשך כשמונה דקות עד שגיא סוף סוף הכניס את הזרע שלו לתוכי. שמתי קצת טישו מסביב לנרתיק שלי כדי לתפוס את השפיך, וגם גיא וגם אני התיישבנו שוב. הסתכלתי אחורה אחורה אל איילת וחייכתי אליה חיוך. מסוג החיוך האכזרי שאומר רק דבר אחד. "נראה אותך מתעלה על זה."

משהו שלא ציפיתי קרה כעשר דקות לאחר מכן. המנהל נכנס עם אישה שנראית בשנות השלושים המוקדמות לחייה. היא הייתה קצת יותר נמוכה ממני, ועם תחת דיי גדול, וציצים בגודל ממוצע. ביד אחת היה תיק וברגל היה צמיד שחור.

"גיא? אתה יכול לבוא איתנו בבקשה?"

החבר הכי טוב שלי נתן בי מבט תמה ויצא עם המנהל והאישה הזרה.


המשך יבוא…

Loading

6 מחשבות על “החברה החופשית – חלק 7”

  1. סיפור טוב
    "יום האוריינטציה" מזכיר לי את הסיפורים על הילדים בקיבוצים שנלקחו לעיר כדי ללמוד על תחבורה ציבורית, כסף וכו'…
    קצת "עצלנות" בתאורי הגברים והנשים, אף אחד בישראל לא יתאר מישהו כ"גבר היספאני", "שחור" אולי כן, אבל רוב הסיכויים שהוא יתואר כאתיופי או תימני…

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן