החברה החופשית – חלק 2

לפרק 1

זהו סיפור אוטופי, וכמובן שכל קשר בינו ובין המציאות – לא קיים. מומלץ לקרוא את הפרק הקודם.

***********

כנרת

לא ישנתי הרבה אתמול בלילה. הייתי עסוקה מדי.

בנוסף לצפייה בפורנוגרפיה, היה משהו נוסף בחדר. סוג של שחזור של זין אנושי זקוף בגודל ממוצע. היו לו 2 כדורים מחוברים, ואם הייתי לוחצת על כפתור קטן, זה היה מזייף שפיכה, דוחף כמות קטנה של נוזל לבן סמיך החוצה מהחור בחלק העליון.

כששאלתי בארוחת הבוקר מאוחר יותר, למדתי שנתנו את זה רק לבנות. וכמוני, כל בחורה השתמשה בזה בזמן שהסתכלה על פורנוגרפיית הרבייה. וזה הרגיש….מדהים. לֹא יאומן. כל מה שידעתי זה שרציתי את זה. רציתי יותר. ורציתי לדעת עוד. על סקס, על… הכל.

כולנו התרגלנו להיות אחד ליד השני עירומים. זה היה מוזר, אבל גם מהנה. משחרר. היה משהו אחד מוזר. לא הרגשתי שקר לי. חשבתי שיהיה לי קר בלי בגדים, אבל זה לא קרה. גם לאחרות לא היה קר. וגם לא היה חם. זה היה כאילו הגוף שלנו יודע להשאר תמיד בטמפרטורה נעימה. אבל בהתחשב בכל מה שכבר למדנו, השאלה של למה נעים לנו בלי בגדים, ממש לא היתה בראש סדר העדיפויות.

החדר בו אכלנו ארוחת בוקר היה גדול. לא גדול כמו הקפיטריה הראשית של בית הספר, אבל עדיין גדול. כנראה היו בו מושבים לחמישים אנשים. עם ארבעה עשר תלמידים בלבד, הוא הרגיש כמעט ריק.

כשישבתי ליד גיא על הספסל בשולחן ארוחת הבוקר, יכולתי לראות שהוא מנסה (ולא מצליח) לא להסתכל על הציצים שלי. לקבוצה שלנו היה חוסר איזון — היו לנו תשע בנות ורק חמישה בחורים. אפילו בלי איילת (שדילגה לעתים קרובות על ארוחת הבוקר) היו 16 שדיים מקפצים לפני גיא והאחרים. כמובן שלגיא הייתה זקפה.

"איכפת לך שאני ארגיש לך את הזין?", שאלתי אותו.

בזמנו עוד לא ידעתי שלא צריך לשאול.

"אמממ… סבבה.. נראה לי", הוא אמר.

" בוא נשב אחד מול השניה", אמרתי לו.

"אממ.. אוקיי"', הוא ענה

כל אחד מאיתנו העביר רגל אחת מעבר לספסל, ככה שהרגלים שלנו היו קצת פסוקות.

הושטתי את ידי לאט לעבר הזין שלו והנחתי את ידי עליו. פעם ראשונה שאני מחזיקה איבר מין אמיתי!

איבר מינו של גיא היה מעט יותר גדול מהאיבר המזויף שדחפתי לתוכי אתמול (והבוקר). וזה הרגיש חם. לאט לאט התחלתי להזיז את היד שלי למעלה ולמטה. אני לא יודעת למה. זה פשוט הרגיש טבעי.

"אני יכול לגעת לך בציצים?", הוא שאל.

"כן, נראה לי", אמרתי לו בחיוך.

הוא שלח ידיים לשתי השדיים שלי והתחיל לללטף ולמשש. זה הרגיש נעים.

"אל תפסיקי" גיא לחש לי. "אני הולך לגמור."

"גם אתה אל תפסיק, זה… איך אומרים… מחרמן?", אמרתי לו בחיוך.

ורגע אחר כך, אולי 30 שניות מהרגע שהתחלתי לגעת לו בזין, הוא התחיל לגנוח, ואז הרגשתי שזה כאילו דופק לי ביד, ואז יצא נוזל לבן. זה לא יצא כמו המזויף. זה יותר…קפץ החוצה, אבל בכוח. הרוב נדבק ליד שלי, וחלק הצליח להתחמק והגיע ליד שלו שהיתה מונחת לי על השדיים.

כשהסרתי את היד הדביקה שלי, הוא לחש "תודה, זה היה ממש נעים".

הוא הוריד את הידיים ממני, הלכנו לשטוף ידיים, ואחר כך המשכנו לאכול. שמתי לב שהוא כבר פחות הגניב מבטים לציצים שלי.

———————————-

גיא

זה לא היה המנהל שחיכה לנו הבוקר. במקום זאת היה זה מר אבידן. הוא היה באמצע שנות העשרים לחייו והחביב עלי בצוות. בדרך כלל הוא היה מורה להיסטוריה. וכמו המנהל אתמול, הוא היה עירום, חוץ מצמיד מעל הקרסול. הצמיד שלו היה כחול, לעומת הצמיד הלבן של המנהל.

"בוקר טוב תלמידים," אמר לנו המורה, "היום נלמד על ההיסטוריה של החברה החופשית שלנו וכיצד היא משפיעה על כולכם. ואז אחר הצהריים, תלמדו עוד על סקס, במיוחד בדרכים שבהן הוא יכול ומשמש להנאה ולא להתרבות. זה כולל מגע שהוא חד מיני, או כניסה של הפין למקומות אחרים חוץ מהפות. ואז הערב, תהיה לכם הזדמנות לחוות חדירה נרתיקית בפעם הראשונה. משהו שאני בטוח שרבים מכם מחכים לו בקוצר רוח".

מלמולים נשמעו מכל עבר, מכיוון שמר אבידן רק חשף בערך ארבע גילויים בבת אחת.

1 – היה במין יותר מאשר רבייה. לא היית צריך לנסות לעשות תינוק כדי לעשות את זה. משהו שהייתי מרוצה ממנו, כי אין סיכוי שאני מוכן להיות אבא!

2 – זה לא חייב להיות בכוס. לאן זה עוד יכול ללכת? האם לבנות היה מקום אחר שהוא יכול להכנס אליו? איזה סוג של תינוק זה יצר אם השתמשת בחור אחר?

3 – אותו מין?! האם זה אומר שאוכל לקיים יחסי מין עם גבר? אני יודע שלא היה לי נרתיק, אבל האם לגברים אחרים היה? והאם שתי נשים יכולות לקיים יחסי מין? איך זה קורה אם אין להן זין? בכל אופן, ממש לא נמשכתי לגברים, אז זה היה לי מוזר.

ו-4 (הכי חשוב לי) — הלילה נעשה סקס!

כל הגילויים האלה לא עזרו לנו להתרכז בהיסטוריה שעליה דיבר מר אבידן.

אני בטוח שכנרת תוכל לתת סיכום טוב יותר, אבל נראה שהעולם דיי התחרבן אחרי עוד כמה וירוסים שהרגו הרבה אנשים, וכמה מלחמות עולם.

המהפכה החלה בתנועה חברתית שהחלה בהולנד. התנועה הונהגה ע"י נשים שטענו שהסיבה לאלימות, לתקיפיות מיניות ולכל המלחמות היא דיכוי מיני, והעובדה שמין ומיניות הם טאבו. הן טענו שנשים מדוכאות מינית מצד אחד ע"י הדתות שמחייבות אותן להתלבש בצניעות ולהצניע את המיניות שלהן, ומצד שני ע"י גברים שראו בנשים שמחצינות את המיניות שלהן כמופקרות וזולות.

זה לא היה חדש. החידוש שלהן היתה הטענה שגם גברים מדוכאים מינית. הן טענו שמין הפך להיות טאבו, מוצר שקשה להשיג אותו, משהו שמסתירים, שעושים רק בחדרים פרטיים, ובתריסים מוגפים, גרם לדיכוי שהוביל בסופו של דבר להוציא את התסכול באלימות.

על המסך הקרינו לנו את נאום הנצחון בבחירות של הלנה ואן דייק, לפני ההתנקשות.

"החל ממחר בבוקר אנחנו מתחילים לשנות את העולם. עד אתמול עמדתי לפניכם כמנהיגת מפלגה שמעזה לערער על הנורמות, לשבור את שלשלאות הטאבו החברתיות ולחזות עתיד שבו המיניות כבר לא עטופה בסודיות ושעירום בפומבי הוא סמל לחופש, והיום  – היום אני עומדת כאן כראשת המפלגה שניצחה בבחירות ההיסטוריות האלו.

חבריי וחברותיי, הגיע הזמן להתייחס לפיל שבחדר – המגבלות וההגבלות שלא נאמרו, שחנקו את הרצונות הטבעיים שלנו והפריעו לנו להביע את עצמנו באמת. במשך זמן רב מדי, החברה שלנו קורסת תחת נטל המשקל של בושה ושיפוטיות בכל הנוגע לענייני מיניות.

גרמו לנו להאמין שהגוף, הרצונות וההעדפות שלנו הם משהו שצריך להסתיר, נעול מאחורי דלתות סגורות. אבל הרשו לי לומר לכם, שמחכה לנו עתיד מזהיר יותר. עתיד שבו חוגגים אהבה, עונג וחיבור אנושי ולא מגנים אותו. עתיד שבו הגוף שלנו אינו מקור לבושה, אלא ביטוי יפה וטבעי למי שאנחנו. אנו מאמינים בעולם שבו המיניות מאומצת כחלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, לא משהו שצריך ללחוש אותו בחדרי חדרים!"

המצלמה עברה לקהל של מאות אלפים שהריעו לה.

"החזון שהצבנו בתחילת הקמפיין הזה, החזון של עולם שבו מיניות אינה עוד טאבו, שבו חומות הפרטיות נקרעות, ושבו כל אדם חופשי לאמץ את מצבו הטבעי כנודיסט בפומבי – החזון הזה הדהד בליבם ובמוחם של מיליונים.

תארו לעצמכם חברה שבה כל אחד יכול לממש את החשק המיני שלו מתי שרק ירצה. חברה שמבינה שהצורך במיניות, הוא בעצם הצורך באהבה, קבלה ועונג, ולכן חבריה מעמידים ומעמידות את עצמם ועצמן לשימוש חופשי. כן! מי שרוצה לשכב איתי, יוכל לעשות זאת כמעט בכל רגע ובכל מקום! וכך כל אחד ואחת מאיתנו!"

שוב, תשואות מהקהל.

"הלילה, אנו חוגגים את ניצחון האהבה, הקבלה והחופש לבטא את עצמנו באופן אותנטי. אנו חוגגים עולם שבו אהבה אינה יודעת גבולות ושבו כל אדם, ללא קשר לנטייתו המינית או זהותו המגדרית, יכול לחיות את חייו ללא חשש מאפליה או דעות קדומות. אנו חוגגים עולם שבו גופנו אינו מוסתר, אלא נחגג כביטוי יפה וטבעי למי שאנחנו. דמיינו עולם שבו הסכמה, כבוד ותקשורת הם אבני היסוד של כל אינטראקציה, עולם שבו אנו מטפחים מערכות יחסים בריאות ומעצימים אנשים לחקור את רצונותיהם ללא בושה.

וחברים וחברות, בואו לא נעצור שם. תן לנו לחלום גדול יותר. בואו נעז לדמיין עולם שבו עירום ומיניות בציבור לא רק מקובלים אלא נחגגים!"

באותו רגע היא הורידה את הטי שירט והג'ינס שלה. היא לא לבשה חזיה ותחתונים, והמשיכה את הנאום בעירום מלא, שוב לקול תשואות הקהל.

"עולם שבו הגוף שלנו נתפס כטבעי ויפה, משוחרר ממגבלות הלבוש וכללי הצניעות השרירותיים. תארו לעצמכם את השחרור ואת תחושת האחדות שיעלו מהשלכת המסכות שאנו לובשים, מחיבוק של גופנו ומחיבוק אחד של השני. אני מבינה שחזון כזה עלול להיתקל בספקנות ובהתנגדות. שינוי אף פעם לא קל, ואתגר לאמונות מושרשות עמוק יכול להיות מטריד. אבל בואו נזכור את המאבקים הגדולים של העבר – אלה שנלחמו למען זכויות אזרח, שוויון וחופש הביטוי. הם התמודדו עם התנגדות, אבל ההתמדה והאמונה הבלתי מעורערת שלהם בעולם טוב יותר הניעו אותם קדימה.

ליריבינו, אני מושיטה את ידי, וגם את איבר המין שלי, בידידות ובפתיחות. הבה נשים בצד את ההבדלים בינינו ונפעל יחד כדי לבנות חברה שבה כולם יכולים לחיות בצורה אותנטית וללא פחד. האתגרים שלפנינו גדולים, אבל אני בטוחה שביחד נוכל להתגבר על כל מכשול בדרכנו. לא נתפשר על הערכים שלנו יותר. אני וחברי וחברות מפלגתי נגיע לכל פגישה עם יריביי ושותפיי הפוליטיים בעירום, וננהיג נורמה של מיניות חופשית גם בפגישות עצמן.

יחד, חברים וחברות, אנחנו יכולים להיות סוכני שינוי. אנחנו יכולים לעצב עולם שבו ילדינו גדלים משוחררים מכבלי הבושה המינית, שבו הם יכולים לאמץ את גופם, את רצונותיהם ואת זהותם ללא חשש. עולם שבו האהבה אינה יודעת גבולות, וכל אדם חוגג את מי שהוא. עולם שבו נוכל לראות זוגות או קבוצות עושים אהבה ברחובות, בחנויות, באוטובוסים, במשרדים ובכל מקום ובכל רגע!"

ברגע הזה גבר, שאחר נודע לנו שהיה שותפה להנהגת המפלגה, האנס בטר, נעמד מאחוריה, תפס במותניה, והחל לזיין אותה מאחור. הלנה רק התכופפה מעט על הדוכן, והמשיכה בנאום שלה.

"בליל הבחירות הזה, אני קוראת לכם להצטרף לתנועה שלנו. הערב, אנו חוגגים ניצחון מהדהד. אנו חוגגים עולם שבו מיניות היא כבר לא טאבו, אלא חגיגה של חיים וחיבור אנושי. חברה שבה המיניות והעירום הפומביים שלנו הן עדות לחירותנו, ובה היופי של גופנו מאחד אותנו ולא מפריד בינינו. יחד, תנו לנו לשאת את המומנטום הזה קדימה, בעודנו ממשיכים לעצב חברה רחומה, מקבלת וחופשית באמת"

קהל עצום הריע לה ברגע הזה, והיא המשיכה כמעט בצעקות. בקהל נראו אנשים נוספים בעירום ומבצעים אקטים מיניים אחד עם השני.

"תודה! תודה מעומק ליבי! הלילה, אנו חוגגים לא רק ניצחון, אלא פרק חדש בהיסטוריה שלנו. הגיע הזמן להוציא את הסקס מחדר המיטות! הגיע הזמן לשרוף את הבגדים! אנחנו רוצות להיות חופשיות! חופשיות לעשות סקס איפה שאנחנו רוצות, מתי שאנחנו רוצות, כמה שאנחנו רוצות! נמאס לנו להתבייש! אנחנו מציעות ומציעים את עצמנו לשימוש חופשי!", היא סיימה בתנועה המסורתית של המפלגה – יד אחת באוויר, והשניה במפשעה.

ככה מנהיגת התנועה סיימה את נאום הנצחון שלה בבחירות במדינה החופשית הראשונה.

זה היה כשנתיים אחרי שמפלגתה זכתה בבחירות בעיירה הולנדית מקומית, וקיימה אורגיה ציבורית ראשונה ברחבת העירייה. נאמר לנו שהיום נוהגים לחגוג את יום העצמאות באורגיות בכל הפארקים הציבוריים.

החוק הראשון שנחקק בהולנד הוא "איסור הטקסטיל", מלבד בימי הוסת. אסור היה להסתובב בהולנד עם בגדים, גם לתיירים. בגדים נחשבו למשהו משפיל ומדכא. החוק השני היה "חוק החמלה והשימוש החופשי". הזכות למין קדמה לכל זכות אחרת. אם אדם זקוק למילוי צרכיו המיניים, עליך לסייע לו. בהתחלה היתה התנגדות מסויימת לחוק, אבל מהר מאוד אנשים התחילו לשחרר עכבות ולהנות מהמצב החדש. גברים ונשים כאחד. בפגישה החודשית קבועה בין ראשת הממשלה לראש האופוזיציה, ששודרה בשידור חי בערוצים הציבוריים, הם נהגו לקיים יחסי מין לפני שהתחילו לדבר על ענייני האומה.

הפשיעה ירדה כמעט ל-0, במיוחד בכל הקשור לאלימות ותקיפות מיניות. בהתחלה כל התינוקות מגיל 0 ועד נערים ונערות בגיל 18 הועברו לפנימייה המקומית, עד שהבינו שילדים עד גיל 3 זקוקים להוריהם, ואז חוקק חוק מימון הורות עד גיל 3.

שום דבר לא הלך בקלות. מספר פיגועי טרור של אנשי דת מ-3 הדתות המונותאיסטיות, יהדות, נצרות ואיסלאם הפרו את השלווה בתקופה הראשונה. אבל אחרי כל פיגוע כזה, תנועת החברה החופשית רק הלכה וצברה תומכים. מר אבידן סיפר לנו שכשנה לאחר שהקימה את הממשלה שלה, הלנה ואן דייק נרצחה ע"י איש דת קיצוני.

"מה זה דת?", אלון, חבר שלי, שאל.

"דת…", מר אבידן חשב, "קצת קשה להסביר. תאר לעצמך את זה. אתה חייזר מגלקסיה אחרת, ואתה נוחת על כדור הארץ. אתה רואה בני אדם מתרוצצים, בונים מבנים עצומים שנקראים "כנסיות", או "בתי כנסת", או "מקדשים", או "מסגדים", וצועקים שבחים למשהו שהם אפילו לא יכולים לראות או לשמוע, וממציאים חוקים על איך צריך להתלבש ומה צריך לאכול. אז אתה בא לבן אדם ושואל "היי, על מה כל המהומה הזו? מה הם עושים?", והאיש, שמנסה להסביר את הדת, אומר, 'טוב, אתה מבין, אנחנו מאמינים בישות הכל-יכולה והבלתי נראית הזו שיצרה הכל ומשגיחה עלינו, ואומרת לנו איך צריך להתנהג, ואנחנו חושבים שאם נבנה את הבניינים האלו, אז היא תאהב אותנו'. אתה בטח היית חושב שהם משוגעים, נכון? כלומר, אם היית מנסה להסביר את זה לבן אדם היום, כנראה היו מכניסים את האנשים האלה לבית חולים פסיכיאטרי, לא? זה כמו שהמון אנשים המציאו לעצמם חבר דמיוני בקנה מידה קוסמי. אז פעם באמת היו ארגונים כאלו ששטפו לאנשים את המוח ומיליארדים האמינו בשטויות האלו", מר אבידן הסביר.

"דיי, נו, ברצינות אני שואל", אלון הפציר בו.

"אני רציני לגמרי, חברים, והאנשים האלו אפילו היו מוכנים להרוג בשביל הרעיונות האלו. בישראל קראו להם "חרדים", אבל לשמחתנו, ברגע שהפכנו את המיניות לחופשית, הדבר הזה כמעט נכחד מהעולם, כמו הרבה רעות חולות אחרות, ולמעשה גילינו שהיתה הרבה מיניות מוסתרת בתוך הדתות האלו, והרבה פגיעות שנעלמו עם חקיקת החוקים החדשים", הוא הסביר והמשיך, "בכל אופן, ההתנקשות הביאה לתמיכת שיא ברעיון החברה החופשית, והיא החלה לשגשג במדינות נוספות בעולם, וכמובן שגם הרבה השתנה מאז אותו נאום. למשל, אם בנאום הלנה דיברה על הצורך בהסכמה, היום זה כבר ברור שמין הוא צורך בסיסי והסכמה היא מובנת מאליה, למעט מקרים חריגים, שעוד נלמד עליהם"

דבר נוסף שסייע זה שחברת התעופה הלאומית של הולנד, החילה את חוק איסור הטקסטיל על עובדיה, אבל העניין הוא שזה נעשה בלחץ העובדות והעובדות. הדיילות והדיילים עבדו בעירום והעמידו את עצמם לשימוש חופשי לנוסעים. השלב הבא היה לחייב את כל הנכנסים למטוסים שנכנסו להולנד לפשוט את בגדיהם לפני העליה למטוס. זה גרם למיליונים להחשף לסוג כזה של חיים. חיים בהם אתה יכול לקיים יחסי מין כמעט בכל מקום בעולם, כמעט עם כל אחד. יוצאי הדופן הם בתי ספר, חדרי ניתוח ומקומות דומים שהם זה יכול לסכן מישהו אחר. ההסכם שאפשר את זה בצורה בינלאומית נקרא "הסכם מילאנו".

בשלב מסוים בשיעור נכנסה סגנית המנהלת לחדר. שוב, כל העיניים נעו אליה ואל שדיה היפים. גם עיניו של מר אבידן ננעצו על הציצים הגדולים שלה, והוא ליטף את איבר מינה כשהתקרבה אליו. היא העבירה לו פתק בשקט. הוא קרא והנהן. עיניו היו על ישבנה כשהתחילה להתרחק.

"גברת שרון" הוא אמר לה כשהיא עומדת לצאת מהכיתה. "הייתי רוצה לזיין אותך בכוס. אם את לא עסוקה מדי."

היא הסתובבה וחייכה חיוך גדול. "כמובן" היא אמרה וחזרה לעברו. היא העבירה את ידה אל פיה וליקקה לעצמה את היד. אחר כך היא הורידה אותה ונראה שהיא שמרטיבה את הכוס שלה. "איך היית רוצה אותי?"

המורה להיסטוריה שפשף בטירוף את הזין שלו, שהלך וגדל. "מאחורה. אני רוצה למשש לך את התחת המהמם שלך תוך כדי. תתכופפי מעל השולחן שלי"

סגנית המנהל עשתה זאת, וכולנו התבוננו מרותקים כשהוא ממקם את עצמו מאחוריה, ואז דוחף לתוכה את הזין שלו. הם עמדו בפרופיל אלינו, ככה שממש יכולנו לראות את הזין שלו חודר אליה. הוא התחיל לדחוף והיא החלה לגנוח, שדיה קופצים מעלה ומטה כשהוא נדחף לתוכה. זה היה דבר אחד לראות סקס במחשב, אבל בחיים האמיתיים?!

כמה תלמידים זזו משולחנותיהם כדי לראות טוב יותר, והיה ברור ששני המורים נהנים מהאקט. זה היה כמעט היפנוטי, לראות את גופם מתנגש זה בזה. חלק מהתלמידים האחרים נגעו בעצמם תוך כדי צפייה. שמתי לב שדנה לידי הכניסה שתי אצבעות לתוך הכוס שלה ומשכה אותן החוצה, בדיוק כמו שזין אמור לעשות.

מר אבידן באמת מישש לה את התחת בהתחלה, ואחר כך גם התחיל להפליק לה שם. בהתחלה פחדתי שעכשיו היא תעצור אותו, אבל נראה שהיא נהנתה מזה, וביקשה עוד! אחר כך הוא תפס לה בשתי הידיים והמשיך לזיין אותה. עברו בערך 5 דקות מהרגע שהוא חדר אליה לראשונה, והגניחות של שניהם התגברו. גברת שרון ביקשה ממנו שיזיין אותה יותר חזק, ואחרי 2 דקות היא כבר ממש צעקה והתחילה לרעוד, וצעקה שהיא גומרת. אבל אפילו שהיא צעקה שהיא גומרת, מר אבידן המשיך עוד 2 דקות עד שגם הוא אמר שהוא גומר. מהבעת הפנים שלו לא היה ברור אם הוא סובל או מתענג. רק אחר כך הוא יצא ממנה, ומהחיוך על הפנים שלו, הבנתי.

גברת שרון התנשפה רגע, הזדקפה, אספה את הקוקו שלה מחדש, וסדרה את השיער. יכלתי לראות איך הזרע שלו מתחיל לטפטף ממנה באיטיות. היא הוציאה קצת מגבונים מהחבילה שהיתה על השולחן, ניגבה את עצמה, ויצאה מהחדר בלי מילה נוספת.

"עכשיו… איפה היינו?" מר אבידן המשיך כאילו כלום לא קרה. "אה כן, הסכם מילאנו בשנת…"

 

כנרת

כולנו אכלנו את ארוחת הצהריים שלנו במהירות. התרגשנו לקראת השלב הבא בלמידה שלנו. בפעם הראשונה, זה היה שיעור 'מעשי'…

**************

המשך יבוא…