מירי חשבה שהקול מתעתע בה. משהו היה נשמע מוכר מדי, כאילו רק לפני שעה קלה היא עוד שמעה אותו באזניה, אבל איך זה יכול להיות… "מ' את פה? " היא כחכחה בגרונה קמעה, מתלבטת אם להסגיר את מה שנראה לה שהיא מרגישה. ואולי זה בכלל לא הוא. היא מנסה להיזכר עכשיו מה שם הרב של … להמשך קריאה
חלק א אני זוכר שזה היה לקראת סוף שנת הלימודים של חטיבת הביניים. שנת לימודים הזאת לא הייתה עבורי שנה מוצלחת כל כך, והשיגי הלימודים לא היו מרשימים. לא עבר יום שבו לא קבלתי אזהרות ממורי והוריי. ידעתי שאני חייב לשפר את הישגיי הלימודיים אם אני רוצה להתקבל לתיכון. זה היה אחד מימיי הקיץ החמים … להמשך קריאה
"בוא ניתן לאמא שלך להחליט" הצעתי בחיוך כששנינו שוכבים ערומים במיטה. הוא הסתכל אלי במבט של ילד שלא מבין מילה ממה שאומרים לו "לאמא שלי?" "כן" עניתי בביטחון "אותה היא מכירה ואוהבת אותי לא. בוא נעשה שבת משותפת. ובסוף תתן לאמא שלך להחליט". "זה לא רעיון טוב" אמר ברצינות. "את והיא באותו בית… זה לא … להמשך קריאה
הסיפור היינו המשך ל"חצאית שחורה" פרק א'. מומלץ לקרוא אותו קודם : לפרק הקודם הוא נישק את שפתיה, שפתיה התחתנות. נהנה כלכך לשמוע את גניחות ההנאה היוצאות מפיה, לראות את גופה מתקמר לכיוונו, מבקש עוד. לטעום את נוזלי תאוותה ניגרים על לשונו. הוא הרים את גופה הערום, מוליך אותה אל מיטת הצימר. המצעים … להמשך קריאה
אריה נכנס הביתה על קצות האצבעות, מפחד להעיר את מיכל. הוא הבין שהיא כנראה נרדמה, כי היא לא התקשרה אליו מהרגע שיצא מהבית. לא ברור לו איך הוא נסחף ככה… הוא נזף בעצמו כל הדרך הביתה, איך הוא איבד את הראש, איך הוא נתן לתשוקות להוביל אותו?! הוא כבר עוד מעט אבא לתינוק קטן, את … להמשך קריאה
"אתה רוצה לספר לי מאיפה הגיעה השערה הזו אליך?" מיכל שאלה בפעם העשירית, וידעה שתקבל את אותה התשובה. אריה דבק בעמדתו כשהוא התכופף להחליף את הגלגל, זה כנראה נדבק בו. – הוא היה כל כך להוט לחזור כבר הביתה, שלא התעכב אפילו להוריד את החליפה. הוא עשה פרצוף נעלב, על שבכלל העזה לפקפק ביושר שלו. … להמשך קריאה