חלק א אני זוכר שזה היה לקראת סוף שנת הלימודים של חטיבת הביניים. שנת לימודים הזאת לא הייתה עבורי שנה מוצלחת כל כך, והשיגי הלימודים לא היו מרשימים. לא עבר יום שבו לא קבלתי אזהרות ממורי והוריי. ידעתי שאני חייב לשפר את הישגיי הלימודיים אם אני רוצה להתקבל לתיכון. זה היה אחד מימיי הקיץ החמים … להמשך קריאה
"הלו?" עניתי בחשדנות. הופתעתי בכלל שהשם שלו עדיין שמור אצלי. "ירדן?" הקול העמוק שלו חדר דרך השופרפרת והצטרף לדם שעד עכשיו זרם ללא הפרעה. מליון מחשבות התרוצצו באותה שניה, מליון שאלות שלא קיבלו מענה. היו ימים שדמיינתי את השיחה הזו פעם אחר פעם, מתעכבת על כל מילה מחליפה ומנסחת מחדש. כמה לילות עברתי שגופי סירב … להמשך קריאה
הרבה זמן מאז שהייתי חלק מהמשחק. גזרתי על עצמי לעמוד מחוץ לגדר, לתת לסורגים לשמור לי על הלב. בלי לשים לב הפסקתי להרגיש, הפסקתי להתרגש אפילו מהדברים הקטנים שפעם היו מרגשים אותי. וזה נוח לא אשקר. אבל גם לא אשקר, אני קצת מתגעגעת לפרפרי הריגוש, לפעם הראשונה של מימוש פנטזיה כזו אחרת. מתגעגעת להרגיש. חודשים … להמשך קריאה
זה התחיל בעוד ערב משעמם בו דיפדפתי על פרצופים שרבים מהם כבר הכרתי באתר היכרויות. איתו דיברתי, עם זה נפגשתי, זה כבר פנה אלי ואם זה כבר התחלתי ולא היה מענה… על סף ייאוש מהמוכר בתמונה שלו. שיער מגולח, שחום, פנים משורטטות עדינות מצד אחד ועם כח מצד שני, מבט חודר… הייתי חייבת להיכנס לכרטיס … להמשך קריאה
"בוא ניתן לאמא שלך להחליט" הצעתי בחיוך כששנינו שוכבים ערומים במיטה. הוא הסתכל אלי במבט של ילד שלא מבין מילה ממה שאומרים לו "לאמא שלי?" "כן" עניתי בביטחון "אותה היא מכירה ואוהבת אותי לא. בוא נעשה שבת משותפת. ובסוף תתן לאמא שלך להחליט". "זה לא רעיון טוב" אמר ברצינות. "את והיא באותו בית… זה לא … להמשך קריאה
בקרוב לאור יש יום הולדת, ורציתי מאוד להפתיע אותו במתנה מיוחדת, בחוויה שהוא לא ישכח אז סימסתי למישהי שהייתה נראית לי מתאימה למשבצת, קצת שכנועים קצת פלרטוטים והיא הסכימה. ברגע שאמרה לי כן, וקבענו יום, שעה ומיקום התחילו אצלי פרפורי הבטן, הזיעה הקרה והגברת פעימות הלב… כל כך רציתי שזה ייצא מושלם בשבילו. שזו תהיה … להמשך קריאה