למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט. רוסְ. את רות … להמשך קריאה
הם נפגשו במקרה כמו בהרבה סיפורים אחרים, שניהם נשואים, כשהוא ראה אותה בפעם הראשונה הוא ידע שהוא חייב אותה. היא לא שיחקה משחקים של קשה להשגה, חייכה אליו חיוך ביישני וממזרי כאשר הוא פנה אליה "שלומי" הוא הציג את עצמו "ענבל" היא ענתה היא הייתה בדיוק מה שמדליק אותו, שיער ארוך חלק, גבוהה ושזופה עם … להמשך קריאה
יום עבודה רגיל הרבה בלגן ולחץ עד שמאבדים תחושת זמן, אתה מתקשר שומע ברקע צעקות , אומר "מה שלומך, מאמי". "בסדר. בלגן. כרגיל. כולם צועקים על כולם. כאב ראש אחד גדול חחח". "אני עוד דק' מול המשרד, את יוצאת אל החופש" אתה מברר. "ברור, איך פרח לי מהראש. בורחת מכאן כל עוד נפשי בי חחח, … להמשך קריאה
הסיפור הוא המשך של הסיפור פגישה שנייה לתחילת הסיפור שלומי וענבל המשיכו להתכתב, לנהל שיחות טלפון במהלך הימים הבאים, סף החרמנות שלהם עלה כל פעם מחדש. הם רוב הערבים והלילות היו עסוקים לעשות טיזינג האחד לשניה בזמן שבני הזוג שלהם נכנסו כבר לישון במיטה. באחד הלילות ענבל שלחה לשלומי הודעה "אני כל כך חרמנית ורטובה, … להמשך קריאה
מאת עידו הבוקר הפציע והשמש האירה את חדרם, הוא פתח את עינייו מביט על האשה העירומה שלידו ועדיין לא מאמין שהוא שם לידה. אצבעו עברה באיטיות על עורה החם בעודו עוצם שוב את עיניו ונרדם. הוא התעורר כמה שעות מאוחר יותר ובעוד היא ישנה הוא קם מהמיטה. לרגע הוא חשב לגשת הצידה ולהתפלל אך … להמשך קריאה
את בנימין או כמו שאני קוראת לו בני, הכרתי בפייסבוק, הכרנו דרך אחת הקבוצות שבה אני מפרסמת את הסיפורים שלי. בני החמיא לי על אחד הסיפורים בפרטי, השבתי "תודה" מתוך נימוס ומשם התחלנו להתכתב על בסיס יומיומי, שיחות על הא ודא, דברים שעל סדר היום ומהר מאוד בני היה נדלק והיינו מתחילים בהתכתבויות פחות תמימות, … להמשך קריאה