אהבה שניה בגוף ראשון – חלק עשירי

עירומה בלונדינית כפופה

בשיתוף עם חוליו איגלסיס. לתחילת הסיפור   היא: זה היה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע" אני אומרת ובולעת את הרוק שהצטבר לי בחלל הפה "זה היה פיוטי ומושלם" אני מוסיפה, כי השקט שלך ערער אותי פתאום. "אני שמח לשמוע"  "שמחתי גם" וכל סנטימטר מגופי בוער בי, רוצה להרגיש את המילים שלך, באופן הכי מוחשי שאפשר … להמשך קריאה אהבה שניה בגוף ראשון – חלק עשירי

זריחה אל מול הרי מואב – חלק שני

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט. <<< לחלק הראשון … להמשך קריאה זריחה אל מול הרי מואב – חלק שני

זריחה אל מול הרי מואב

גילוי נאות : הסיפור פורסם בעבר (2009) באתר אחר וצלל ונעלם במעמקיי המרשתת.    למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים … להמשך קריאה זריחה אל מול הרי מואב

אהבה שניה בגוף ראשון – חלק שני

בשיתוף עם חוליו איגלסיס. לתחילת הסיפור היא: אני שוכבת במיטה, מנסה להרדם, אבל השינה ממני והלאה. תמונות תמונות, זה חוזר אלי. היד, הנשיקה, המגע, הנוזלים שמתערבבים להם… אני נוגעת בעצמי, רק לרגע קט, רוצה להרגיש את המגע שלך שוב. הנגיעה מרגיעה משהו אחד ומבעירה מחדש את כל השאר. והחלומות באים, וזה מרגיש מציאות. אני ממש … להמשך קריאה אהבה שניה בגוף ראשון – חלק שני

אהבה שניה בגוף ראשון – חלק ראשון

בשיתוף עם חוליו איגלסיס הוא: קבענו. כל הדרך לירושלים, מלא בפרפרים, ניסיתי לצייר את השנייה הראשונה ואת אלו שאחריה. אם אעמוד בציפיות, אם אתאים לדמות אותה בנית בראשך, כמה איפוק אצטרך כדי לא להצטער לאחר מכן. הגעתי מעט באיחור לבית הקפה, ישבת על הרחוב גבך לעברי, בטוחה וזקופה, מחכה בסבלנות. התעסקת בטלפון כאילו יום ככל … להמשך קריאה אהבה שניה בגוף ראשון – חלק ראשון

בדרך לצפון

ראיתיה כשכבר ירד הערב , מנסה לעצור טרמפ בכביש החוף, לכיוון צפון, על גבה תיק גב. עצרתי, "לאן?". "צפונה , כמה שיותר צפונה" "ובסוף לאן?", שאלתי בחיוך. "לטבריה, מגיע?" "ואללה מגיע, עלי.." נראתה עייפה, לא צעירה, לא יפיפייה, אבל נאה, היה לי זיק של הרפתקנות בעיניים, כמו שאני אוהב באישה. היא זרקה את התיק למושב … להמשך קריאה בדרך לצפון