סיפור מאת מאת דני דניאלי
אנה נעלמת לי. שלושה חודשים. ארבעה. בטח השרירן מחנות הנעליים, או השכן החייל שלה. אולי אחד התלמידים, או שמעון המנהל, תפסו את מקומי. מי יודע כמה עוד שפוטים יש לה?
אחרי חצי שנה של געגוע יומיומי אני שולח לה הודעה: 'מתגעגע!!!'
היא אינה עונה.
יודע שחטאתי. למרות שהבטחתי. אבל אני מעדיף עונש, אפילו כבד, מאשר התעלמות.
שבועיים לאחר מכן יש שמחה משפחתית. אני שמח, נרגש, גם די דרוך.
היא תהיה שם, תאוות חיי.
והיא שם. בשמלה שחורה מהממת. צמודה צמודה, מדגישה את רזונה. את חוסנה. את עוצמתה. את חושניותה. את רעננותה. את העובדה שהיא כליל השלמות.
אני יודע, היא ממש נמוכה, לא הייתה נכנסת לאף ז'ורנל כסמל מין. אבל היא כן. היא מאוד.
רגליים דקות ושריריות במידה. בטן שטוחה. גבות עשויות, שיער שחור חלק חלק. עיניים נוקבות. ציפורניים מטופחות, שדיים קטנים אבל זקורים ומפתים.
היא מהממת.
קבלת פנים.
אני מביט בה מרחוק. אפי אשתי "השמנה" מכרכרת לכאן ולכאן. אנה קולטת אותי. מתעלמת. מחייכת לדודים, נושקת לדודות. בעלה הנרפה אחריה כרוך. מקבל הוראות ומבצע.
היא ניגשת לאפי, אשתי, אני מתחיל להזיע. הן מחייכות, מתבדחות. צוחקות. נראה לי שהסתבכתי.
החופה מסתיימת ואנו הולכים לשבת.
אני לא מאמין. היא בשולחן שלנו. יושבת ליד אפי. לא מפסיקה לשוחח עמה.
ואז…
בעלה לוחש לה משהו. היא מסתובבת אליו. כעוסה.
"אתה . לא. מפריע. לי. באמצע שאני מדברת. ברור?"
"סליחה, אנה, פשוט…"
היא קוטעת אותו: "אם יש בעיה כלשהי תפתור אותה לבד. אתה לא מפריע לי!!!"
"בסדר. סליחה".
"לא, אתה צריך להיענש על ההתנהגות הזו. אתה הולך עכשיו לשבת ליד אמא שלי ומתחנף אליה ומשרת אותה. כל הערב. מביא לה כל מה שהיא רוצה, מקשיב לה, מחמיא לה על חכמתה, אומר לה כמה היא יפה."
הוא קם, מדדה והולך.
"מה?" היא פונה אל אפי התוהה, "כל זוג ומערכת היחסים שלו…"
"אני בהלם", אפי אומרת.
"גם בעלך אוהב שליטה", היא אומרת ואני מסמיק ומזיע כולי. היא הולכת להסגיר אותי?
"מאיפה לך?"
והיא מספרת לאפי איך עמד לי בשמחה הקודמת כשראיתי אותה מתעמרת בבעלה.
"בטח גם עכשיו עומד לו, תבדקי."
אפי אינה מהססת , מניחה ידה על איברי הזקור. צוחקת. "את מוצאת חן בעיניי, אנה."
"את רוצה לשלוט בו?"
"האמת היא שהוא לא מעורר אותי בשנים האחרונות."
"זין קטן?"
"פצפון".
"אז מה מעורר אותך?"
"האמת היא שאת…"
"זאת בעיה, כי אני רק בעניין של שליטה, יחסים רגילים פחות עושים לי את זה."
אני מביט בהן המום. משפילות אותי ומדהימות אותי גם יחד.
"אז תשלטי בי."
"זה לא כזה פשוט, אפי מותק. כשאני שולטת אני רעה. לא עושה חשבון."
"אין לי בעיה."
"וזה תהליך. אני אתן לך הוראות שונות, עם אנשים שונים, זה לא שמחר אני אזיין אותך, את צריכה לרכוש את אמוני."
"מוכנה", אפי אומרת.
"ואני דורשת נאמנות. מי שממרה את פי נענש ומגורש", והיא מביטה בי.
אני עדיין מזיע. בלחץ.
"וזה גם אומר שאני שולטת בסמרטוט רצפה הזה", אנה מצביעה עלי.
"כולו שלך".
"את בטוחה שתעמדי בזה?"
הנהון.
"אתה ,תפיל מזלג אל מתחת לשולחן, זחל למטה ותוריד ממני את התחתונים."
"מה? עכשיו? כאן? יראו אותי א…"
"מיד", היא לוחשת בקול המחשמל הבוטח שלה, ואני נשמע כמובן להוראתה.
"את בסדר עם זה?"
אפי אינה מתרגשת, אומרת לה שהיא מפקידה אותי בידיה.
בידיים רועדות אני מתחת לשולחן. שוב נוגע בעורה הנערץ. הרגליים המושלמות. העור הרך והחלק. על הזין שלי כל האולם. אני נוגע באנה. אחרי חצי שנה של יובש וגעגוע.
אני עולה כשתחתוניה השחורים בידי.
"שים אותם בכיס מטומטם".
אני שם.
"לך לחדר ייחוד, איפה שהחתן והכלה היו אחרי החופה. תתפשט ותשים עליך את התחתונים שלי. אני ואפי נגיע אליך. "
אני רועד. היא ואפי. ואם אפי תגלה שהייתי איתה בשנה האחרונה? וגם, אם מישהו ייכנס לחדר ייחוד כשאני שם?
אבל אנה נתנה פקודה ואני מבצע בהכנעה.
תחילה אני מריח אותם. איזה ריח מתוק ומחרמן. אני נסער מן הקירבה (המסויימת) לאיברה. אני כל כך רוצה אותה. כל כך מעריץ אותה. ותחתוניה עתה בידי. איזה הישג מטורף. היא כל כך רזה וצרה שהתחתונים בקושי עולים עלי. לוחצים מאוד. והזין שלי, למרות שהוא קטן, עומד ולחוץ בתוך התחתונים שלה.
ואז הן מגיעות. סוגרות אחריהן את הדלת. מביטות בי בתחתוני נשים שחורים עם זין עומד.
"את עדיין בסדר עם זה?" היא שואלת את אפי.
הנהון.
היא קרבה אליי. אני נרעד.
"אז מה סמרטוט, רוצה להיות הסמרטוט שלי?"
"אני לא יו…"
"על הברכיים."
אני כורע.
"עכשיו תמצוץ לי."
הרגליים שלה. מופת. אין גרם אחד מיותר. והיא קטנה ותמציתית. אני חש חרדת קודש כשאני גולש אליה. ואני מוצץ.
איזו זכות אחרי כל החודשים בהם כמהתי ואוננתי וחלמתי אותה.
ואני נכנס בין רגליה, רוכן אל ירכיה, מתחיל בירכיה. מלקק במסירות. ומטפס. אני מתרגש כל כך. ממש רועד. בהתחלה היא שוקטת אך עם הזמן היא מתחילה לגנוח. בידה היא דוחקת את ראשי אל תוכה. חזק. והיא גונחת. "עודדדד, עודדדד, כןןןןן, חרא קטן." ואני ממשיך בכל כוחי הדל. קולה מתגבה, "כןןןןןן, חרא קטו, כןןןן סמרטטטטטטוט, כןןןןן".
כשהיא גומרת היא דוחפת אותי מעליה והיא פונה לאפי.
"תתפשטי."
בלי אף מילה אשתי פושטת מעליה שמלתה. יש לה בטן די גדולה לאפי שלי ושדיים מרשימים.
"הכל".
והיא פושטת חזייתה, חושפת שדיים די גדולים, קצת שמוטים.
"עוד".
והיא פושטת תחתוניה, חושפת יער שעיר.
אנה קרבה אליה, אפי גבוהה ממנה בראש וכפולה ממנה במשקל. אבל היא כל כך עוצמתית, אנה שלי. יש לה נוכחות מחשמלת. היא קוטמת את פטמתה של אפי, צובטת. אפי מבליעה זעקה שמעורבת בה תאווה רבה.
ואז היא מושכת בשער ערוותה, אפי נזעקת.
"זה, לא סקסי בכלל. עוד הערב את מגלחת הכל. שולחת אליי תמונה. ברור?"
הנהון.
אנה שולחת ידה ופוחסת בעוצמה את שדה של אפי, הנאנקת ומתגרה.
"מחר בלילה את מזיינת אותו, כשהוא קשור, מצלמת הכל ושולחת אליי."
הנהון.
"אני רוצה שיהיה זיון טוב. תתעללי בו. תראי לי שאת סקסית."
הנהון.
"אם זה יהיה מוצלח, נמשיך משם. זה יכלול שליחויות, של שניכם.
אתה, יש לי כבר מישהי שאני רוצה שתזיין. לגבייך, נראה."
והיא מסתובבת והולכת.
בלילה לפני השינה אפי אומרת לי: "עושה לי את זה, אנה הזאת. אף מילה לאחי, ברור?"
אני מהנהן.
"שנים אני אתך ולא קלטתי אותך והיא בשנייה קלטה שאתה עבד…"
ואז היא מוסיפה, "אני רוצה שזה יצליח עם אנה."
אני שותק. למרות שאני רוצה הרבה יותר ממנה. גאונה אנה הזאת איך הפכה את היחסים בינינו למאושרים על ידי אפי.
""אם זה לא יצליח עם אנה, אתה תיענש. ברור?
.""ברור
למחרת.
הילדים אצל סבתא. אפי מדליקה את המצלמה. היא קנתה סט תחתון ב 1800 שקל, בפסי שחור לבן. החזייה מרימה את שדיה. מעוררת התפעלות. עבדנו על התסריט כל אחר הצהריים.
היא יושבת על הספה.
ברור לי שאני לא מעניין אותה מבחינה מינית. גם היא אותי (אבל זה לא ברור לה).
"שלום", אני נכנס לבית. חוזר מהעבודה.
"בוא הנה."
"מה?"
"אתה חושב שלא ראיתי איך נדלקת אתמול בחתונה על אנה?"
"מה פתאום, אפי, מאיפה הבאת את זה?"
"ראיתי איך אתה מסתכל עליה."
"טוב, היא באמת יפהפייה עוצרת נשימה."
"ואני?"
"את גם, אפי, תראי אותך, את ממש סקסית…אבל לא הייתי מזכיר אותך באותה נשימה עם אנה, היא קלאסה."
"ראיתי שנכנסת איתה לחדר ייחוד…"
"לא זכור לי."
היא קמה, אפי שלי, מגביהה את קולה: "מה עשית איתה שם?" והיא קרבה אליי.
"אני לא יודע על מה את מדברת, אפי…"
והיא קרובה אליי, והיא אישה די גבוהה שעומדת מולי בתחתונים וחזייה. היא מניפה ידה וסוטרת לי בעוצמה אדירה.
"מה?? עשית ?? איתה…???"
"שום דבר, אפי, נשבע לך."
עוד סטירה. אני בהלם.
"מה את עושה לי, אפי?"
"אני רוצה לראות את התחתונים שלך".
"די, אפי, מה קרה לך?"
היא מצמידה אותי אל הקיר. ידיה סוגרות על גרוני. אני נחנק. מפרפר בין ידיה.
כשהיא משחררת היא לוחשת: "תחתונים, עכשיו."
מובס אני מתיר את מכנסיי, חושף עצמי בתחתוניה של אנה. מרכין ראשי מטה.
"מה זה?"
"תחתונים". אני לוחש.
"של מי?"
"של אנה."
מטח של סטירות, בשתי ידיה על פניי. "בן זונה…מניאק…בוגד…"
כשהיא חודלת אני מוכה, לחיי לוהטות, "מה עשית איתה?"
"מצצתי לה."
"אתה תשלם על זה ביוקר."
והיא תולשת מעלי את חולצתי. נוטלת את החגורה ממכנסיי וכופתת את ידיי זו לזו.
סוף צילום.
מעבירים את המצלמה לחדר השינה ומצלמים (קנינו חצובה).
אני יושב על המיטה, ידיי קשורות לאחור אל גב המיטה. אני בתחתוניה של אנה בלבד.
אפי עולה אל המיטה, מביאה את שדיה אל פי.
"אז השדיים שלי לא מספיקים לך?"
"לא, אפי, טעיתי, אני מתנצל."
"תסתום את הפה ", היא צועקת, וחזייתה מלחכת את פניי.
(משהו לא מובן קרה לי מאז שהיא סטרה לי וחנקה אותי. אני שוב מתאווה אליה. אני רוצה אותה. היא מחרמנת אותי. מאוד).
היא נפנית לתחתוניי, מסירה אותם מעלי ותוחבת אותם אל תוך פי. בידה היא אוחזת את איברי הזקור. סוגרת כפה עליו. "אז אתה מחורמן על אנה או עלי?"
"על שתיכן", אני מלרלר לתוך התחתונים שבפי. היא מרפה מאיברי ושוב ידה סביב גרוני מתהדקת אך לא ממש חונקת.
"אתה אוהב שאני עושה לך את זה, הא?"
אני מהנהן.
והיא מרפה ומתיישבת על איברי, מתנועעת. ושדיה הנדיבים מרצדים לנגד גופי.
"אתה רוצה אותי, הא?"
אני מהנהן אליה.
היא שורטת את חזי, היא מכה את פניי, והשדיים עולים ויורדים בחזייה החדשה.
היא מתירה את ידיי, מושכת אותי מרגליי, מביאה אותי למצב שכיבה.
"תסתובב."
ממהר על בטני.
והיא מכה את אחוריי עוד ועוד ועוד. וזה כואב. ומענג. גם יחד.
"תסתובב".
ואני על גבי, מביט בה מלמטה. הזאת היא אפי אשתי היבשושית?
כשהיא פושטת תחתוניה היא חושפת כוס מגולח למשעי, והיא עולה עלי ומשתפדת. ורוכבת. ותוך כדי סוטרת. אני גמור. אני גומר. היא אפילו אינה נאנקת. אני באמת לא מזיז לה.
והיא שולחת את הסרטון אל אנה הבוס.
יאא מחכה לעוד
לא יודע זה יותר מדי מתפרע ל4 כיווני רוח
תפוס כיוון ושישפיט את זוג.
מושלם
ואוו אתה כותב מדהים חתיכת תפנית בעלילה.
ואגב אחד הסיפורים שהכי התחברתי אליהם מכולם❤️
איזה כייף. תודה.