ואולי לא היו הדברים מעולם – חלק א'

מאת המעבדה לאירוטיקה

זו היתה מסיבה שלאף אחד לא היה חשק לבוא, אבל המחויבות הדיפלומטית הכריעה את הכף.
הוא עמד באחת מפינות החדר וחשב לעצמו שהיום אין שמלות, אלא רק קרעי בדים שלא מנסים
להסתיר כלום אלא רק להתנצל על עצם קיומם.
״עידן הציצים״ הוא קרא לזה בינו לבין עצמו. לא שאי פעם אמר את זה בקול.
סרקסטיות לא היתה מעולם אחת מדרכי התקשורת העיקריות שלו. נהפוך הוא.
הן חגות סביבו כמו דבורים בעונת הייחום בשל נועם הליכותיו .
קצב הדיבור הנעים, היכולת להקשיב לא רק למה שיוצא מפיהן אלא גם למה שמשדר גופן הוא
האמצעי הטוב ביותר לחיזור. תן לאישה אוזן והיא תתן לך את נשמתה.
עוקב בקפידה אחר מנח הרגל, כיוון המבט. ניואנסים שפתח בשנים הארוכות שרקד.
לפתע היא חוצה את שדה הראייה שלו.
הליכה המודעת היטב לכך שמסתכלים עליה אך בה בעת מתעלמת מהסובבים.
משהו בה משדר יהירות, סגירות ופגיעות גם יחד.
״מה זה הצירוף הזה?!״
עגילי הפנינה משתלבים עם שרשרת הפנינים הדקה המונחת סביב צווארה.
״זו שמלה״ הוא חשב בינו לבין עצמו.
לא מגלה טפח אבל מעודדת חשיבה על טפחיים.
הסנדל בצבע בז׳ עם נגיעות אלגנטיות של אדום ושחור שידר טעם. עקבי הסטילטו האריכו את
צדודיתה שכעת היתה עם שמלה שצבעה בין אדום לכתום. נדמה לו שזו השמלה שראה בחנות
ברחוב דיזינגוף ליד המזרקה כשגליה עצרה שם ואמרה ׳תראה איזה מחיר מטורף לשמלה״.
למרות שמצבם הכלכלי השתפר פלאים מאז שסיים את ההתמחות וחזר לארץ, הם עדיין לא יכולים
להרשות לעצמם שמלה שעולה 1800 ש״ח.
בכל הכנסים שבהם השתתף תמיד זכר לכתת את רגליו לקנות נעל או שמלה לאחת מחברותיו.
מעולם לא ראה סנדל ׳כזה׳.
יש לה טעם לאשה הזו והוא יוקרתי. הוא חשב.
הוא לא יכל להתיק את מבטו ממנה. קצת השתומם מעצמו לאור העובדה שהוא כבר ראה נשים
יפות ממנה.
היא חלפה על פניו תוך שימת לב למבט הממושך שלו עליה.
חיוך קטן וממזרי הבליח כלפיו בעת שלקחה את השמפניה ממגשי המלצריות הנעות בחדר, והלכה
לקצהו השני.
מרגישה את מבטיו מלווים אותה, חשה היטב את עיניו הנעוצות באחוריה.
היא כמעט יכולה לשמוע את המחשבה החולפת בראשו ׳איך זה לחפון את הישבנים הללו ואיך זה
להיות שם?״
הוא נע אחריה והיא מתעלמת מתנועותיו אך פוסעת באיטיות לכיוון המרפסת המובילה לגן רחב
הידיים. חשה את צעדיו.
לאט לאט הוא סוגר את המרחק ביניהם.
היא כמעט מועדת כשהיא מנסה לרדת לכיוון הגן.
ידיו החסונות אוחזות בה במהרה.
״הייתי מסתדרת לבד״ היא אומרת. בקול שנשמע ספק כעוס ספק נבוך. משל היתה ילד שנתפס
בשקר.
״אני יודע״ הוא אומר והקול שלו מבלבל אותה.
היד שלו משתהה עוד קצת על מותניה. פניהם זה מול זו.
העיניים שלו מביטות לתוך עיניה.
אצבעות ידיו עולות באיטיות במעלה זרועה.
נשימותיה מאטות.
הן מגיעות עד לשפתיה החושניות.

אצבע גברית שמשרטטת את קווי המתאר של שפתה התחתונה ועולות אל עבר שפתה העליונה.
פיה מפושק והיא רוצה להגיד משהו הוא מניח את אצבעו לאורך שפתיה ומסמן לה ׳שקט׳ תוך
שהוא מחייך.
הוא מתקרב אליה וכעת החזה שלה יורד ועולה על חזהו.
שפתיו נצמדת לפיה והוא מנשק אותה ברפרוף.
הפה שלו עוטף את השפה התחתונה שלה. מלקק אך גם מנסה לנשוך קלות.
הוא מרגיש איך שכבות של התנגדות מתקלפות להן אט אט.
ידיו מרפרפות על גבה. חוזרות אל צידי השדיים שלה.
יד אחת שלו חופנת את השד שלה והשניה מלטפת את ירכיה.
עולה לאט לאט לעבר החיבור שבין רגליה.
היא משתדלת להחניק את אנקת העונג. מה שגורם לו לחייך.
הוא מאט את תנועת היד. פעולה שגורמת לה לפעור את עיניה בבקשה שימשיך.
הוא עולה לאט לאט אל עבר התחתון מסיר ממנו את התחתונית, רק כדי מצייר עיגולים בפתח הכוס
שלה.
מגע הבד על שפתיה מגרה אותה והרטיבות בין רגליה מתגברת.
שתיים מאצבעותיו סוגרות על פטמת השד.
אצבע נשלחת אל הכוס שלה.
לאט לאט חודרת פנימה.
היא מפשקת את שפתיה ומטה את צווארה.
הוא פורט עליה.
מפעיל אותה תוך כדי שהוא מפרק כל יכולת התנגדות מצידה.
מוציא אצבע אחת וכעת מכניס שתי אצבעות ההדוקות זו לזו.
כשהן בתוך הכוס שלה הוא מפשק אותן ומרחיב את הכוס.
היא מפרפרת כעת בידיו.
נתונה לשליטתו המוחלטת.
מסיט את כתפיית השמלה וחושף את השד שלה.
פיו מלקק את הפטמה הזקורה ומנשק אותה.
הוא יונק את השד בתאווה ובעוצמה שלא מותירה לה כל אפשרות לנשום.
נושך, יונק, שוב יונק ושוב נושך.
חושיה מתערפלים.
״מה את רוצה כעת?״ הוא שואל.
מבעד לענני העונג והזרמים הבלתי נשלטים היא בקושי מצליחה להגות את המילה
׳א …ו…..ת……ך״
״של מי את עכשיו?״
״ש…ל….ך״
ידה נשלחת אל עבר מכנסיו.
הבליטה אומרת את דברה.
היא לאט לאט מכניסה את ידה לרווח שבין המכנסיים לבין התחתון שלו.
פותחת את הרוכסן.
חופנת את האשכים הגדולים והמלאים שלו.
מישהו פה לא הגיע לפורקן זמן רב, היא חושבת לעצמה. איך זה?! תוהה ולא אומרת מאום.
ידה נוגעת כעת באיבר שלו.
מופתעת מעוצמתו.
איך זה להרגיש אותו בתוכי היא חושבת.
היא מלטפת אותו מהכיפה אל עבר הבסיס וחוזר חלילה.
חופנת שוב את האשכים המלאים. מועכת אותם.
הוא נצמד אליה מסיט את התחתון ומחדיר את הזין שלו לתוכה.

עמוק וחזק כל כך.
עוד יותר עמוק.
היא בקושי יכולה לעמוד.
הוא מגיע עד לפתח הרחם שלה.
מיוחם ומייחם.
האגן שלו נע בעוצמה שלא מותירה כל ספק בדבר התשוקה המתפרצת שלו.
מתחבר אליה.
גוף אל גוף.
זין לכוס.
כובש אותה.
עיניה מזוגגות.
עוצמות חדשות שגורמות לזרמים לא מוכרים לבעבע מכפות רגליה לאורך גופה.
כל דחיפה שלו את עצמו לתוכה מעוררת צונאמי נוסף של עונג.
ידיו חופנות את השדיים שלה בחוזקה.
מועכות.
מושכות.
הגוף שלו כובש אותה.
לפתע הוא יוצא מתוכה ורוכן לעבר שדיה.
מנשק פטמה אחת ואחר כך את הפטמה השניה.
מבחין בצלקת על השד ומלקק אותה.
חוזר לפטמה וכעת נושך אותה ויונק את השד.
׳מה את רוצה?׳ הוא לוחש לה.
״עוד ממך״.
״הנה, תקבלי״.
היא מתאמצת להחניק את גניחותיה. לא ברור לו אם כדי למנוע ממנו את ההנאה או כדי שלא
ישמעו אותה.
זה לא היה שיא. אלא שרשרת של שיאים ועכשיו הוא מרוקן וצונח עליה. לפתע חשב שאולי הוא
כבד לה ומתגלגל לצד.
היא קמה במהירות לובשת חזרה את השמלה וחוזרת אל השמלה.
״מי זו?״