מאת מפתח סול המדובר בסיפור דמיוני לחלוטין. סיפור המשך לסיפור "מה ששלך שלך" " מכובדי.. אני סיימתי, הדיון תם, נפגש כאן לישיבת הוכחות ביוני 2024" נזפה השופטת בצדדים ויצאה מן האולם. סגרתי את הקלסר והכנסתי לתיק, קמתי ויצאתי מהאולם. הלקוח אשר ליווה אותי לדיון יצא אחרי, שוחחנו קצרות מחוץ לאולם, ולאחר מכן הוא נפרד ממני … להמשך קריאה
מאת מפתח סול הערה: הסיפור דימיוני . … קדימה אלון, כבה את הטלוויזיה, תיקח בבקשה את הסלט שהכנתי על השיש במטבח יחד עם בקבוק היין האדום ובא נצא כבר, אנחנו באיחור. אשתי, נעמה, נעמדה במדרגות ליד הכניסה לבית, היא היתה לבושה בפשטות, גופיה לבנה – מתוחה על שדיה, זרועותיה השחומות והדקות מחזיקות פשטידה אותה היא … להמשך קריאה
לחלק א'. לחלק ה'. "אני לא מאמין שזה קורה לי", חשב לעצמו מיקי בעודו דוחף את האגן עמוק אל תוך הפתח הרטוב והפועם של דרסי בתנוחת דוגי מתחתיו. ידיו החזיקו את האגן שלה כך שלא תיפול קדימה, ואת השיער שלה אסוף כדי שלא יפריע לה. דרסי, נשענת על יד שמאל, הייתה עסוקה בפינגרינג ואכילת … להמשך קריאה
בכל יום שלישי הן נפגשות. רק שתיהן. בלי כל החברות האחרות. בלי הגברים. רק לעצמן. מירב ומיטל. מירב ומיטל. M&M. שתי סוכריות צבעוניות ממולאות שוקולד מתוק… קפה ומאפה ועוד… בלי חשבון. יין. איזה קוקטייל… לפעמים בחוץ לפעמים על הדק בחצר של אחת המשפחות. מול הבריכה הקטנה. השקט השזוף שלהן. תמיד כשהן לבד. כשיש להן … להמשך קריאה
בכל יום או יומיים היו הולכים לבית הקפה בשכונה או לבית קפה אחר. אהבו לשבת שם אחר הצהריים, מזוהים כלקוחות קבועים, פחות או יותר, ועם זאת זרים. זו הייתה עיר זרה ותמיד תישאר במידה מסוימת, זרה. אבל היה לזה יתרון. הם יכלו לדבר ביניהם ורק הם הבינו. מין שפה סודית, העברית שלהם. היה נדיר מאד … להמשך קריאה
מאת ארז – הסיפורים האסורים של ארז נועה היא סגנית המנהלת בבית הספר של אשתי, שני אשתי התחילה לעבוד שנה אחת כמחנכת בבית הספר בבת ים, ונועה עשתה לה את המוות, לא היה ברור לי אם זה מקנאה שכן המנהל אהב אותה מאוד, או שסתם היא חיפשה פראיירית חדשה להתעלל בה, לא אחת שני חזרה … להמשך קריאה