מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה

מאת מפתח סול
המדובר בסיפור דמיוני לחלוטין.

סיפור המשך לסיפור "מה ששלך שלך"

" מכובדי.. אני סיימתי, הדיון תם, נפגש כאן לישיבת הוכחות ביוני 2024" נזפה השופטת בצדדים ויצאה מן האולם. סגרתי את הקלסר והכנסתי לתיק, קמתי ויצאתי מהאולם. הלקוח אשר ליווה אותי לדיון יצא אחרי, שוחחנו קצרות מחוץ לאולם, ולאחר מכן הוא נפרד ממני לשלום. פניתי לצידו השני של המסדרון לכיוון השירותים בקומה החמישית בבית המשפט השלום בתל אביב. אחרי שסיימתי, עצרתי מול הכיור לשטוף ידיים. הבטתי במראה ושוב צפה לה דמותה של שימרית כורעת לעברי … מעבר לזה אני לא מצליח להיזכר… האם לאחר חודש וחצי הראש שלי הצליח להדחיק את מה שקרה.. מוזר…. טוב יכול להיות, זו היתה תאונה, אני לא התכוונתי, לא רציתי, אני לא כזה, אמרתי לעצמי תוך שכנוע עצמי.
ירדתי במדרגות לאולם הכניסה של בית המשפט השלום בתל-אביב, וחציתי אותו בהליכה מהירה. "אלון… חכה רגע".. נשמעה קריאה מאחורי..
"אלוהים אדירים .. דווקא היא מכל האנשים בעולם.. אין לי כח אליה עכשיו"… נעמדתי על מקומי, הסתובבתי , "… שימרית וואו איזה כיף לראות אותך " אמרתי בצהלה.
שימרתי שהצליחה להדביק את המרחק נעמדה ושלחה ידיים לחיבוק .. התחבקנו קלות.. ונשיקות על שתי הלחיים הופרחו באוויר.
"חברים" אמרה שימרית לעורך דין צעיר שעמד לידה ולמתמחה "זה עו"ד אלון.. הוא תותח על .. אחד מעורכי דין בדיני נזיקין הכי טובים בתל אביב" .. שני המלווים נדו ראשם לשלום.
"כן.. תמיד ידעת להתבטא בצורה מאופקת" השבתי בחיוך.
"מה שלומך?" שאלה.
"טוב.. טוב" עניתי, "בדרך למשרד… זה הליווי שמקבלת כל שותפה בכירה כאשר היא יוצאת לדיון?" עקצתי אותה.
"כן, לכל מקום לא רק לדיון, איך אפשר אחרת" אמרה שימרית בחיוך… "גם אני אחרי דיון כאן במחוזי, בוא נלך לשתות קפה ממול, יש לך חצי שעה בשבילי?"
"… בשבילך יש לי גם שעתיים.."
"אתה חמוד – בא נלך". שימרית שחררה את הליווי שלה חזרה למשרד והלכה איתי מעבר לכביש בית הקפה.

התיישבנו בכורסאות בית הקפה, המלצרית הביאה שתי כוסות קפה הפוך. תראה התחילה שימרית, הפגישה האחרונה בינינו הסתיימה באווירה קצת "חמוצה" תוך קריצה וחיוך קטן וממזרי מצידה, אבל תשמע זה היה מתבקש. יואב הציע, אתה לא התנגדת, וזה היה פשוט שם לקחת… היה שווה לנסות. אף פעם לא עשיתי זאת וזה היה מרגש, האמת, אלון, התרגשתי מזה שאפשרת לי.
מרגש אולי בצד שלך עניתי לה בקרירות, אבל לא משהו שחשבתי או חלמתי שיקרה.
אני מבינה, גם דיברתי למחרת עם נעמה והבנתי ממנה שהופתעת ממני… אבל בכנות .. אני אומרת לך .. זה היה מוכן רק לקחת והעובדה שלא התנגדת ולא רמזת משהו היה עבורי רק סימן להמשיך, בכל מקרה אם נעלבת אני מצטערת. קמתי חצי גוף מהכיסא והתחבקנו. תודה אמרתי לה.
אבל לא רק בשביל זה רציתי לשוחח איתך, מזל שפגשתי אותך, יש לי עוד משהו לומר לך. חשבתי לפצות אותך וכמובן לכלול בזה עוד מפגש בין ארבעתנו. אם כמובן תסכים לעוד מפגש. מפגש, יותר אינטנסיבי אבל "באותה רוח"… חשבתי ש"תקבל קצת יותר ממני" לא אומרת מה, אבל הפעם יהיה יותר מעניין, יותר ארוך וכנראה גם יותר מהנה לכולם.
התייבש לי הפה, למה את מתכוונת בדיוק? גמגמתי.
תראה אמרה שימרית, אני אומרת לך את זה משתי סיבות , האחת הרצון שלי שהפעם תקבל קצת יותר מהמפגש, להוביל אותך קצת יותר בהתרגשות.. בשליטה… בלחץ… לדחוף אותך עוד קצת לקצה, ולבחון את הגבולות שלך לאורך זמן יותר ארוך מכמה שעות, אבל יש עוד סיבה, נעמה.
מה נעמה שאלתי בקוצר רוח?
אמרתי לך כבר במסיבה בניר צבי, שנשים נמשכות אל יואב כמו פרפר לאש. אז נעמה יוצרת קשר פרטי עם יואב, היא מנסה למשוך אותו… אותנו… למפגשים בלעדייך. מכיוון שכבר אמרתי לך, אני זו שמנהלת אותו בכל מובן, הוא מסרב לה. אבל אתה יודע לפעמים צריך לתת משהו על מנת לקיים את הקשר. אם הוא ימשיך לסרב לה כפי שאני אומרת לו, היא תאבד עניין, ואז גם אתה לא תוכל לקבל ממני מה שאתה רוצה.
שתקתי.
לכן, המשיכה שימרית, אני חושבת שעוד מפגש ישחרר אצלה "מהלחץ " על יואב, היא תקבל ממנו מנה גדושה שתשביע אותה להרבה זמן. בלעתי את הרוק היא עוד פעם מדברת על כך שאראה את נעמה מתמסרת כל כולה ליואב, שוב הוא מתחיל לעמוד לי, האישה הזו יודעת ללחוץ על כל הכפתורים שלי אמרתי בלב. לא סתם היא כל כך מוכשרת.
אני אשאל את נעמה אם היא מעוניינת בעוד פעם? אמרתי בקול, כאשר חשבתי לעצמי, מה עוד יכול להיות מעבר למה שכבר ראיתי, כמה גרוע זה יכול להיות כבר.
שימרית גיחחה, אמרתי לך – בקשר ליואב היא תמיד תגיד לך כן. ההחלטה היא רק שלך האם אתה רוצה לנשק את כפות רגליי המושלמות, ולהיות מושפל על ידי מול אשתך, ולראות אותה משוחררת מכל רסן עם יואב, ההחלטה היא רק שלך. היא תסכים מיד – הבטחה ממני.
"מבטיחה שלא תגמור עם טעם חמוץ בפה, אם תגיד כן.. " שימרית צחקה בקול שכל יושבי בית הקפה סובבו ראשם לכיווננו.
לפחות תני לנו את הכבוד לשוחח על זה לפני שאתן לך את התשובה החיובית, אמרתי ספק בצחוק ספק במרירות.
חופשי – השיבה שימרית וחייכה.

היום עבר בעצלתיים. בלילה כאשר נכנסו אני ונעמה למיטה, אמרתי בלחש –
– פגשתי היום את שימרית בבית המשפט.
– אני יודעת, ענתה נעמה בלחש והסתובבה במיטה עם הפנים אלי.
– היא רוצה משהו יותר ארוך ויותר אינטנסיבי, זה מקובל עליך? שאלתי
– זה מקובל עליך? השיבה מיד נעמה
– אני לא יודע, עניתי, מצד אחד זה היה משהו מיוחד וחריג, ומצד שני לראות אותך שוכבת עם יואב לא היה קל לי בכלל.
– אבל אני זוכרת שעמד לך … כלומר נהנית ממה שראית.
– לא יודע איך להסביר את זה, אמרתי.
– נעמה שתקה, לאחר כמה שניות השיבה "תראה, אני אוהבת אותך, ואחרי 10 שנים ביחד, הילדים שיש לנו, המשפחה שהקמנו, אני מרגישה בטוחה באהבה שלי אליך ואני לא חוששת "להתאוורר" קצת ולצאת מעצמנו…. אני מבינה מאוד שקשה לך לראות אותי עם גבר אחר, אבל הצלחת להתגבר… אני גם ראיתי אותך, מושפל… גם אם אתה אהבת את זה או שזו הפנטזיה שלך, זו לא חוויה שאני רוצה אותה באופן יומיומי בחיי.. אבל פעם בחודשיים שלושה, לא אכפת לי לנסות את זה , לערב או לסופ"ש".
– את יודעת אמרתי לה, זה בדיוק מה ששימרית אמרה שתגידי, היא אמרה שאת מתאהבת בו, הקשיתי על נעמה.
– נעמה הסתובבה במיטה הפעם עם הפנים לתקרה ולא אלי, שימרית משחקת בראש שלך. לא הרמתי טלפון ליואב ולא יצרתי איתו קשר בכלל, ואתה יודע למה?
– למה…. שאלתי אותה בסקרנות.
– כי הוא לא מחליט שום דבר, היא שולטת בו.
– מה זאת אומרת – שאלתי מופתע.
– תראה, כאשר אני יורדת ומוצצת לך למשל, למרות שנראה כי אני נמצאת מתחתיך ותחת שליטתך, אני עם הלשון שולטת בך. ברגע, שאתה בתוך הפה שלי אתה רק "מת" לגמור, אני מלמטה שולטת בך, בכל תנועה שלך, בכל אנחה שלך, בכל תנועה שלך, אתה שלי באותו רגע, וזה מלהיב. עם יואב זה לא ככה. גם כאשר מצצתי לו, הוא לא היה תחת שליטתי… אני אומרת לך היא שולטת בראש שלו, והיא מנסה לשלוט בראש שלך.
– אז את, בשביל מה את שם? בשביל ההרפתקה? בשביל הריגוש? זה הכל? שאלתי בקוצר רוח
– תראה, איתך זה החיים, איתו זו פנטזיה. הוא נראה טוב, שרירי ורזה, אבל מעבר לזה, הוא אחד הבכירים שיש בעולם הרפואה בארץ, הוא עשיר ועכשיו שימרית אמרה לי שהוא עוזב את התפקיד בבית החולים ומצטרף לפוליטיקה … יש לו הכל, יופי, כסף, כח, הכבוד שנותנים לו, ומי יודע לאן הוא יגיע…זה מושך.
– זאת נערת הפריפריה שבך מדברת, מעריצה אנשים לבנים ועשירים, עקצתי אותה.
– תסתום – ענתה לי.
הכנסתי את היד מתחת לחולצה שלה, וחפנתי את השד הימני. היא נאנחה. במשיכה אחת הורדתי ממנה את החולצה. השדיים נשפכו לשני צדדים, ינקתי את פיטמה הקרובה אלי וטיפסתי מעליה ושאבתי את הפטמה השנייה. נעמה נשכה שפתיים. עורה החום הבריק וקרא לי לנשק אותה. שלחתי יד למטה וסילקתי את התחתונים, הרגשתי את השערות שצמחו מאז שגילחה אותם למפגש הקודם. היא הרימה ידיים לאחור בצורת כניעה. עליתי עליה, פיסקתי את רגליה והזין עמד מוכן ומתוח. חדרתי לתוכה, כאשר ידיי מתוחות מעליה והיא קטנה כל כך מתחתיי. היא הרימה את רגליה על גבי ונעלה את הקרסוליים שלה מאחורי גבי, ולחצה עלי שאשכב עליה ממש. התחלתי לנוע בתוכה, היא היתה רטובה ומוכנה בשבילי. נעמה הורידה את אגנה למטה, שלחה יד לדגדגן והחלה לעסותו, תוך אנחות חלשות שלא להעיר את הילדים. חדרתי הלוך ושוב בעוצמה, עוד שתי דחיפות וגמרתי. יצאתי ממנה שוב באבחה אחת והתהפכתי. החזה של נעמה עלה וירד והיא התנשפה.. גמרת? כן אמרתי בלי נשימה. בטרם הסדרתי את נשימתי, היא התהפכה לכיוון שלי, ועלתה עלי, היא התיישבה על החזה שלי והרגשתי את הרטיבות של האיבר שלה.. היא החלה להתקדם, רגליה החומות שלה עלו על הידיים שלי על המזרון וריתקו אותי, היא התקרבה עם המפשעה לראשי, היא נעצרה ממש מעל הסנטר שלי, פשקה את השפתיים באצבעותיה וציוותה "לקק". לקחתי את ידי תפסתי את עכוזה ומשכתי אותה עוד סנטימטר אחד לכיווני, הכל היה רטוב שם מגמירה שלי ומהרטיבות של הנרתיק שלה, הריח שלה הימם את אפי.. דחפתי את אפי קדימה הוצאתי את הלשון על מנת לאתר את הדגדגן.. לא לקח הרבה זמן עד שהוא נמצא על ידי הלשון שלי, שיחקתי איתו בליקוקים קשוחים. האנחות החנוקות של נעמה היו מגרות, היא תפסה את ראשי בשיער והצמידה אותי יותר ויותר אל המפשעה שלה לאחר דקה היא התפוצצה ועפה ממני כמו טיל, נשכבה על המיטה רועדת עם צרחה לתוך הכרית. קפצתי עליה ועל ישבנה ונישקתי אותו כמו מטורף. אוחח זה היה טוב אמרה נעמה, אני אוהבת אותך. גם אני אוהב אותך מתוקונת שלי.
אתה יודע, אמרה נעמה, הזיון הזה מזכיר לי את הזיונים שלך במעונות כאשר הייתי באה לבקר אותך .. לפני כמה זמן 10 שנים. היית לוקח את מה שאתה צריך ממני ומתהפך והולך לישון, לקח לי זמן לקחת ממך את מה שאני צריכה. היא התהפכה על הצד, נצמדתי אליה מאחור כיווני את האיבר הזקוף לבין רגליה , חפנתי את השד ויד השנייה הנחתי על בטנה והלכנו לישון. נראה שהתחלתי להתגבר על כך שיואב גמר בתוכה. האם אני מוכן לעוד סיבוב כזה שאלתי את עצמי בלב… נראה לי שכן עניתי לעצמי.

למחרת ב 9:00 שלחתי לשימרית וואטסאפ
"יש הסכמה.. איך מתקדמים"
ב- 9:02 קיבלתי תשובה
"מצוין"
ב 9:10 צורפתי לקבוצת ווטאסאפ "ספינת התענוגות" מלבדי היו בה שימרית, יואב ונעמה.
" נפגש ביום שישי הקרוב במרינה בהרצליה – 10:00. שכרנו יאכטה לסופשבוע (נתחשבן בהוצאות בסוף), יואב הוא סקיפר והוא ישיט אותנו ללב ים. נהיה שם עד שבת ב – 17 ונשוב למרינה ב- 18 בערב לערך, בלי סלולרי, בלי שום קשר עם אף אחד, רק ארבעתנו.
אוכל שתייה ואלכוהול עלינו, מגבות הכל יהיה על היאכטה, תביאו רק ציוד אישי נדרש וכדורים נגד מחלת ים. בגדי ים לא נחוצים (אימוגי קריצה). מכיוון שהפעם נהיה בלב ים, הכל יהיה בהסכמה… (אימוג'י ידיים מתפללות )" .
מאשרים ?
3 אימוגים של לב אדום נשלחו מכל יתר המשתתפים בקבוצה.

ביום ששי בתשע וחצי הפקדנו את הילדים אצל הוריי, ונסענו למרינה בהרצליה. אם בפעם הקודמת לא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים, הפעם האווירה היתה ברכב פחות מתוחה. נעמה לבשה מכנס קצר חולצת טריקו צמודה, היא אספה את הרגליים בנינוחות על מושב הרכב, אצבעותיה החומות היו משוכות בלק לבן. היא לא נראתה מתוחה, אפילו נינוחה. כמה היא יפה אמרתי לעצמי, למה אני מוכן שמישהו אחר יהנה ממנה? בגלל רגליים ? בגלל השפלה ? למה אני עושה את את זה לעצמי. נעמה הסתובבה אלי כאילו קראה את המחשבות שלי .. שמה את ידה על ידי ואמרה "אני מקווה שהפעם תהנה".
בשעה 10:00 חיכו לנו שימרית ויואב בפתח המרינה. לחיצות ידיים ונשיקות הופרחו באוויר, כאילו אנו נפגשים לארוחת בוקר שם באחת המסעדות.
שימרית היתה עם מכנסונים קצרים, חושפת את עורה הלבן , לרגליה כפכפים, אצבעותיה היו משוחות בלק אדום, די שמחתי לראות את זה ולהבין כי לא עוד הרבה זמן הם יהיו תחת לשוני. יואב היה לבוש כמו שסקיפר אמור להיראות חולצה לבנה עם מכנסונים קצרים, כמו בסרטים. שימרית ויואב הובילו אותנו על המזח לאחת מהיאכטות שם. עלינו בזהירות לא ליפול, תוך שאני מסייע לנעמה לעבור מן המזח ליאכטה. יואב טיפל בשחרור היאכטה מהמזח ושימרית הובילה אותנו למטה לקבינה. היא ישבה מולי ומול נעמה, ואמרה , אלון תראה, מערכת היחסים כאן ברורה, נעמה עושה מה שהיא רוצה, ואתה צריך להיות תחת שליטתי, זו המטרה. הנהנתי בהסכמה. אבל אני לא רוצה אי נעימות בלב ים איתך, המשיכה ואמרה, המטרה היא להינות, ולהרגיש חופשיים כאשר הכל מוסכם על כולם. לכן, אני רוצה לוודא שכל פעולה כאן ביאכטה תהיה בהסכמתך.. או קי אמרתי. שימרית הסתובבה והוציאה מהמגירה שבקבינה, מן כלוב קטן. אני רוצה אמרה בלחש לנעול את הזין שלך… המפתח יהיה איתי, צמוד לקרסול שלי…כך שאתה תהיה בשליטה שלי כל הזמן, ואם תרצה לשחרר אותו תצטרך לקבל רשות ממני ולבצע משהו בעבורי.

להפתעה כזו לא ציפיתי.

אם לא תסכים לשים אותו.. אני לא אכפה עליך אמרה שימרית ברוגע. אם תסכים אני מבטיחה לך שתוכל לגמור על כפות הרגליים שלי בסוף ההפלגה, אני יודעת שאתה משתוקק לזה. לא תסכים לכלוא אותו, נפרד לדרכנו, אנו נשוט עם נעמה או בלעדיה, ושום דבר לא קרה.
נעמה לא אמרה מילה.
בלעתי את הרוק. אם אסכים אני בידיים שלה לכל השייט, היא תתעלל בי… אם לא אסכים, אני מקלקל לנעמה, ואולי היא בכלל תעדיף לבלות איתם ותשאיר אותי על החוף. פחדתי מהאמת השנייה הרבה יותר, מהראשונה.
אני מסכים.
נעמה חייכה ושימרית אמרה מצוין.. תתפשט … נעמדתי בקבינה בתוך היאכטה ערום מול שתי הנשים. שימרית התכופפה וסידרה את הכלוב סביב האיבר ונעלה עם מנעול קטן. היא הכניסה את המפתח לצמיד, רד לברכיים. מיד צייתתי, היא הניחה את כף רגלה הלבנה והמושלמת על החזה שלי, עכשיו שים את הצמיד סביב הרגל שלי. ביצעתי את המוטל עלי. שימרית לקחה את הבגדים שלי ונעלה אותם בארון במטבח, את המפתח שמה בארון השתייה.
מכיוון שהיינו עדיין בתחומי המרינה, נשארתי לבד ערום למטה בקבינה כאשר הבנות עלו למעלה לראות את הנוף, וכיצד היאכטה יוצאת מן המרינה לים הפתוח. מיד כאשר היאכטה יצאה מן המרינה שימרית ונעמה ירדו לקבינה.
שימרית עשתה לנו סיבוב קטן. זהו המטבח, כאן המקרר, הכיריים – אלון אתה מבשל ודואג לנו.. ברור לך.. כן עניתי. זאת המיטה. רק אחת שאלתי? מה איתנו? נעמה צחקה, במבוכה, שימרית אמרה לה "הוא כזה חמוד"…. המיטה היא לי לנעמה וליואב. אתה ישן או למעלה על הסיפון, או כאן על הרצפה. שתקתי.. והסתכלתי על כפות רגליים של שימרית שכבר היתה יחפה… כמה רחוק אני מוכן ללכת עם התאווה שלי אמרתי לעצמי בלב באכזבה.
לאחר 10 דקות שהיאכטה מפליגה והחוף נראה רחוק, הבנות הורידו חולצה ושכבו בפינת השיזוף בחלק התחתון של היאכטה, זו הפעם הראשונה שראיתי את שימרית ללא חלק עליון. היא היתה לבנה, היה לה חזה בינוני, לא כך כך גדול פטמות קטנות מאוד, היתה לה בטן שטוחה, אצבעות ארוכות משוכות בלק אדום, רגליים לבנות שיצאו מהמכנס הקצר ובסופן כפות רגליים מושלמות. נשמתי עמוק, לידה שכבה נעמה בצבע חום מבריק, ואוו הן כל כך יפות.
אחרי כמה דקות, יואב צעק ".. משעמם לי פה לבד.. אולי תעלו.." נעמה אמרה לשימרית .. תשארי עם אלון.. אני אלך אליו. נעמה חשופת חזה ועם מכנסון קצר, קמה וצעדה עברה לידי, הגניבה לי נשיקה על הלחי, "טפל בה יפה", היא פגעה עם ישבנה בטעות או שלא בטעות בכלוב, ועלתה בסולם לסיפון העליון בקדמת היאכטה ואני נשארתי עם שימרית.
שימרית שכבה על הגב, חשופת חזה , העור החלבי שלה קרא לי. בוא אלי שימרית קראה לי, התיישבתי לצידה. היא הרימה את האגן , תוריד לי את המכנס. משכתי אותו יחד עם התחתונים וחילצתי אותו מבין רגליה היפות. היא היתה לבנה כמו מלאך כמעט שקופה, שדייה נחו להם לצדדיה, הבטן היתה מתוחה, ומשולש הערווה השחור, נגלה בפני, היא כל כך יפה… ואוו פלטתי. הזין רצה לעמוד אבל הוא לא יכול.. את אלוהית אמרתי לה.. שימרית חייכה, תודה אמרה קצרות. לך תביא את קרם הגנה מהארון במקלחת… קמתי .. נשמתי נשימה עמוקה .. והתחלתי להבין לאיזו צרה נכנסתי.
שבתי עם הקרם. תן לי קצת קרם באצבעות אני אמרח על הפנים, אתה תדאג שכל הגוף שלי יהיה מוגן. שלפתי מהשפופרת קרם לבן, ושמתי לה על האצבעות, שמתי עוד קרם לבן על היד שלי והתחלתי למרוח על הצוואר והחזה שלה. המגע בעור המשי שלה הרטיט אותי, לא חשתי מגורה כל כך הרבה זמן. גלשתי מן הצוואר והחזה, ולשתי את שדיה המגע היה מדהים. הזין רצה לעמוד ולא יכול. רציתי לגעת בו ולא יכולתי.. איזה תסכול. העור שלה עדין ומגרה למגע. התחושה לגעת בשדיים שלה היתה התגשמות של חלום. המשכתי לבטן … זה היה מלהיב.. אבל לא מסוגל לגעת בעצמי.. איזה עונש, נגעתי בשערות הערווה, ומיד קיבלתי סטירה… אל תתקרב לשם" אמרה בכעס… אני חייב לגעת בעצמי .. לחשתי לשימרית.. היא הרימה מבט, מה אתה צוחק? אנחנו חצי שעה וכבר נשברת? אני חייב אמרתי לה.. היא חזרה לשכב… "תתאפק" אמרה בטון זועף. אני מציעה שתעלה בסולם לסיפון, תציץ עליהם .. אולי יעבור לך.
קמתי והלכתי לסולם, הרמתי את עצמי לראות מה קורה בסיפון העליון. שם, יואב בלי חולצה, מכנסיים מופשלים עד לברכיים, יד אחת על ההגה של היאכטה ויד שנייה מלווה את הראש של נעמה שמוצצת את הזין שלו בתאווה. נעמה היתה עם הגב אלי, היא היתה ערומה ורק כובע הסקיפר של יואב על ראשה. השיער השחור שלה התנופף ברוח, נעמה נשענת עם גופה הצידה כאשר אצבעותיה החומות והדקות אוחזות את האיבר האדום של יואב שנע פנימה והחוצה מפיה כאשר ידה השנייה ממוללת את שק האשכים שלו. יואב הביט בי וחייך. נעמה המשיכה בתאווה כאשר מידי פעם היא מסתכלת למעלה לקבל את אישורו למציצה ואילו הוא דוחף את ראשה להמשיך. המראה היה מהפנט.. ושוב רציתי לגעת בזין שהחל לתפוח ולא יכולתי. המשכתי להתבונן מרחוק, כאשר קצב המציצה של נעמה הולך וגובר ואילו קצב הנשימה שלי הולך ומתקצר, יואב היה קרוב לגמירה על הפנים והחזה של נעמה.. העדפתי לרדת למטה ולא לראות אותו גומר על הפנים שלה כמו בפעם האחרונה.
שימרית קראה לי לחזור. הפסקת ברגליים.. אמרה לי.. אבל לפני שאתה מורח שם.. תנשק לי את הרגליים אבל תזהר שום נגיעה באזור של הכוס. הלכתי לכפות רגליה הלבנות והמושלמות והתחלתי לנשק וללקק כמו מטורף. כל אצבע ואצבע קיבלו ליקוק ונשיקות, כל כף הרגל היתה בפי ולא יכולתי להפסיק. ליקקתי את הקרסול, השוק הירכיים.. ללא הפסקה, עד אשר נעמה ירדה מלמעלה.. היא היתה מגולחת כמו בפעם הקודמת, כתמי זרע יבש היו לה על כל החזה, היא כל כך יפה אשתי כל כך נשית שדיה היטלטלו אנה אנה והיא נשכבה ערומה על מיטת השיזוף.
אלון תביאי לי טישו מהתיק – ביקשה נעמה בקול שקט.
נעמה הוסיפה כאילו לעצמה "הכל כאן רגוע בלב ים, אין סלולר אין כלום, חוץ משמיים רוח וחברים" היא חייכה ועצמה עיניים. שימרית בעטה קלות בכלוב עם כף רגלה, ואמרה בנזיפה עכשיו תמרח לי קרם על הרגליים, חסר לך אם אני אשרף בגללך. הבנתי שזה הולך להיות קשוח ביותר עבורי, המשכתי עם קרם ההגנה.
לאחר כמה דקות, שמעתי את יואב צועק "אלון .. בוא למעלה .. תביא בירות איתך". עליתי עם שתי בירות לסיפון העליון. המנוע דמם כבר, היאכטה התנועעה מצד לצד בעדינות, כאילו הים מערסל אותה, היינו לבד בלב ים, אין כל יבשה באופק, שמים מלמעלה ומים מלמטה… חלצתי את הפקקים וישבתי עם יואב. הוא היה ערום לגמרי, הזין היה אדום ועדיין לא רפוי לגמרי מהמציצה של נעמה. הוא התחיל לדבר בלי הפסקה. נאם לי על המפלגה שהוא הולך להצטרף אליה, על בית החולים , על כדורגל ועל מה לא.. ואני מקשיב ומהנהן בסבלנות…הזוי, אשתי הרגע מצצה לו ואני צריך להקשיב לו ולנהל איתו שיחה כאילו כלום לא קרה. המשכתי לשבת וללגום את הבירה הקרה יחד איתו, עד שנעמה עלתה ואמרה .. אלון כבר 14:00 אני רעבה תכין לכולנו משהו לאכול.
ירדתי למטה, והכנתי צהריים.. ישבנו לאכול.. שלושה אנשים ערומים, יושבים במטבח היאכטה, ועוד אחד עם כלוב על הזין שלו. אוכלים, מדברים צוחקים והכל באווירה טובה, דיברנו על עבודה, על לקוחות, על בית החולים ועל פוליטיקה שיחה רגילה כאילו אנחנו במסעדה בארוחת ערב, אף אחד לא רמז מה היה או על מה הולך להיות בהמשך, כאילו סתם מפגשי חברתי.
לאחר סיימנו לאכול, יואב לקח את ידה של אשתי ואמר לה "בואי למיטה", נעמה צייתה והלכה איתו יד ביד למיטה בחדר הסמוך. שימרית קיפלה את השולחן, קמה ונתקלה בי ונענעה את הישבן שלה על הכלוב. הנשימה נעתקה מפי… שימרית עם הגוף המדהים, ערומה צמודה אלי, תפסתי אותה באגנה והצמדתי אותה, אולם, לא הרגשתי כלום – שימרית צחקה – אני מרגישה רק מתכת איפה הזין שלך- שיט.. אני לא יכול לעשות כלום.. איזה סיוט. שימרית השתחררה מאחיזתי והתיישבה על הכסא במטבח, הרימה רגליה על הכסא הסמוך והחלה לקרוא ספר.. תוך שהיא מסמנת לי עם היד ללכת לעשות כלים. וככה אני עומד בלב ים שוטף כלים.
מן המיטה בחדר הסמוך, החלו לעלות קולותיה של נעמה ויואב. הדלת היתה פתוחה, הצצתי לחדר וראיתי אותה מחזיקה את התקרה ביד אחת , וביד השנייה מתאזנת על הזין של יואב ומזיזה את האגן במהירות, תוך אנחות שהפכו תוך כמה דקות צרחות, כן.. יואב .. עוד.. כן.. תן לי … אני .. אני .. אני גומרת.. כן .. כן והיא צנחה על החזה של יואב. הם התנשקו ונשאר מחובקים במיטה, מאחור ראיתי כיצד הגמירה שלו זולגת מחוץ לנעמה.
חזרתי לסיים את הדחת הכלים, היאכטה המשיכה להתנועע ימינה ושמאלה וחוץ מהגלים מכים קלות בגוף היאכטה, לא נשמע קול. יואב נרדם, אשתי, קמה מן המיטה, עברה לידי הדביקה לי נשיקה צרפתית, ואחזה את הכלוב למטה.. תחזיק מעמד אמרה לי… היא לקחה טישו ונגבה את הזרע שנזל לאורך רגלה. שימרית בואי נעלה אמרה. שימרית קמה, ארוחת ערב ב 2000 אלון.. אל תשכח, הן צחקו ונעלמו לעבר הסיפון העליון.
ישבתי באפיסת כוחות. המעבר הזה בין התנהלות רגילה של ארוחה בין חברים ובין זה שפתאום יואב קם לוקח את אשתי ומזיין אותה היה מעל כוחותיי. המעברים הללו, היו בלתי נתפסים עבורי, מה גם שפורקן לא קיבלתי.
בינתיים השמש ירדה קצת, יואב קם וכולנו ישבנו במטבח שותים קפה, בירות פיצוחים, ושוב משוחחים כאילו אנחנו סתם שני זוגות חברים ותיקים, מדברים על הילדים, על לימודים על עבודה.
השמש המשיכה לשקוע וצבעה את השמיים באדום.. המראה היה מהפנט. יואב קם, וראיתי כי הזין האדום שלו שוב עומד.. הוא אמר לנעמה לבוא.. יצאנו כולנו מהקבינה לעבר הסיפון התחתון. נעמדו בסיפון התחתון, הים היה שקט. יואב העמיד את נעמה עם הגב אליו, ידיה החזיקו במעקה היאכטה, הוא נעמד מאחוריה, הגוף שלה היה חלקו מחוץ ליאכטה. יואב העמיד את הזין במספר שפשופים מהירים, הוא נצמד לאחוריה והתחיל לחכך את האיבר שלו באחוריה .. נעמה הגיבה באנחות קלות.. יואב אחז בכתפיה של נעמה מושך ומצמיד אותה אליו עם כל חדירה וחדירה– האיבר היה אדום וגדול- השמש היתה שקעה באדמומיות ונעמה כל כך כנועה מולו, שימרית חזרה לקבינה, בעוד אני עומד מסתכל מהופנט על יואב ונעמה עטופים באור השקיעה האדום, נזכרתי במילים של השיר "…בואינג אדמדם, מתחיל לרוץ ומתרומם, לאט לאט ממריא אל תוך האדום העומם, דרך דמעה של הליצן המשתומם".
שימרית חזרה לבושה בסטראפון שלה. שב ליד הרגליים של נעמה עם הגב אל הדופן והפנים אלי. עשיתי כמצווה עלי. תתכופף לנשק את כפות רגלי- ציוותה שימרית וכך עשיתי. יואב חדר לנעמה שנאנחה והוא התחיל שוב לנוע בתוכה. הייתי ממש צמוד לרגלה השמאלית של נעמה. שימרית אמרה בקול זועף "תתחיל למצוץ". הזדקפתי על הברכיים והתחלתי למצוץ, כאשר נעמה נוגעת בי עם רגלה, ולידי יואב נע בתוכה. הכל היה כל כך אינטסיבי וכל כך רציתי להחזיק את הזין שלי לשחרר קצת מהלחץ שהחל להצטבר בתוכי.. שחררי אותי בבקשה לחשתי מלמטה.. שימרית עצרה את תנועותיה… " רק אם תסכים קודם שאכנס אליך כמו שיואב נכנס אל אשתך".. שתקתי .. "אני מבינה שלא".. זה עצבן את שימרית אז תמשיך למצוץ, ואל תבקש ממני שום דבר.
ככה זה נמשך עד שהלילה ירד, יואב נצמד לאשתי, הוא החל לנוע מהר והביצים שלו חבטו בנעמה והתמזגו עם קולות הגלים שנגעו ביאכטה, הוא גמר בתוכה. נעמה הסתובבה ונתנה לו נשיקה צרפתית.. אתה מזיין מעולה אמרה לו. איך היא יודעת להתחנף חשבתי בליבי, שימרית היתה מאוכזבת ממני והענישה אותי בהכנסת כל האיבר לפי, מספר פעמים עד שנחנקתי ממנו, כאשר אני תופס את ישבנה. לאחר מציצה של רבע שעה לשימרית, חזרתי למטבח להכין ארוחת ערב.
הנשים התקלחו ואני ערכתי את השולחן, ושוב בארוחה, בירות שתייה ואווירה טובה, בדיחות צחוקים והזמן עובר בנעימים. מסתבר, די מהר כי יום שלם בשמש ויחד עם פעילות גופנית לא מבוטלת גורמת לעייפות מוקדמת. יואב נכנס למיטה ושימרית איתו.. נעמה בואי יש מקום אצלנו, אמרה שימרית. נעמה נכנסה לחדר השינה סגרה את הדלת, ונעלה.

נותרתי לבד.
מהחדר הסגור עלו צרחות הפעם של שימרית, לא הצלחתי לראות דבר, הדלת היתה נעולה ונעמה היתה יחסית שקטה, לא יודע איך הייתי מרגיש אם הייתי שומע אותה מזדיינת מבלי לראות את זה. כולם נרדמו וגם אני נרדמתי על הכסאות במטבח. התסכול מהעדר הפורקן לאור כל מה שחוותי היה קשה קשה מנשוא.
קמנו בשבת בבוקר. הכנתי לכולם קפה וישבנו לשתות בחוץ…על הסיפון.. שימרית ביקשה שאעסה את רגליה וכך עשיתי. לאחר חצי שעה גם נעמה ביקשה וכך אנחנו יושבים מדברים ומקשקשים ואני מעסה מנשק ומלקק את כפות הרגליים של אשתי ושימרית חליפות, עונג שבת.
לקראת הצהריים הבנות קפצו ערומות למים על מנת להצטנן מהשמש… אני ויואב ישבנו בצל עם בירה ביד ומשוחחים איתן כשהן במים, שוחות סביב היאכטה. שימרית אף עשתה לי התקף לב כאשר אמרה (בצחוק) כי הצמיד עם המפתח נפל לים… אחרי 20 דקות במים .. נעמה אחזה במדרגות הסיפון, והחלה לטפס מן הים אל הסיפון. היא היתה מדהימה לא פחות מהציור "הולדת ונוס" של בוטיצ'לי, המראה שלה עירומה רטובה, עולה מן המים עם השיער נוטף מים, מים נוטפים מגופה, גולשים משדיה לעבר הבטן, צבע עורה החום, עורר כל נים ונים בגוף שלי.. היא שלי אמרתי בליבי .. היא כל כך יפה .. פשוט מדהימה.. התאהבתי בה שוב. אבל כנראה המראה לא חמק גם מיואב שישב לצידי והתבונן בה עולה מן המים. "נעמה".. קרא לה.. נעמה באה אליו .. כן? "רדי ותמצצי לי" אמר יואב בפשטות. לא האמנתי איך נעמה האישה שמנהלת אותי ואת הבית את העבודה שלה והעובדים שלה ביד רמה.. פשוט עושה מה שהוא מבקש. זה הדהים אותי. היא ירדה על ברכיה, רטובה כולה, והתחילה ללקק ליואב לכל אורך הזין למעלה ולמטה, מכניסה אותו לפה יונקת , הוא מוציא אותו מפיה מכה עם הזין על פיה ולשונה, והיא ממשיכה כאילו חייה תלויים במציצה הזו. המחזה הרג אותי.. האישה שאני אוהב היא רק כלי בידו.
שימרית עלתה גם היא מהמים, ערומה ונוטפת מים גם היא היתה מדהימה עם הלובן הבתולי הזה.. התכופפתי ונישקתי את רגליה המלוחות מהים…תשחררי אותי התחננתי .. אני חייב. שימרית הסתכלה אלי בבוז, אתה מוכן להחליף את אשתך? נעמה ששמעה את זה, הוציאה את הזין של יואב מפיה, החזיקה אותו בידה.. "רוצה?" שאלה, הנעתי את ראשי בשלילה.. נעמה משכה בכתפיה, והמשיכה למצוץ ליואב. שימרית אמרה בכעס.. "אתה רצית הסכמה אבל אתה לא מסכים לכלום".
לאחר שיואב גמר כמובן בפה של נעמה. נעמה שימרית ויואב התקלחו, ונשכבו במיטה. יואב קרא "אלון.. תמזוג לנו יין אדום", הבאתי כוסות ומזגתי להם במיטה יין לבן צונן. שימרית הורתה לי לנשק את כפות רגליה, ואחרי זה נעמה גם ביקשה וכך נעתי שוב בינה ובינה דבר אשר לעצמו מצא בעיני, למרות שהן התעלמו ממני. שלושתם ישבו במיטה, שתו יין ומנהלים שיחה על הא ודא. לפתע יואב אמר "למה אני לא מקבל ממנו גם טיפול לרגליים?" קפאתי.. "בחיים לא" אמרתי לעצמי. שימרית פנתה אלי בקול אסרטיבי "אם תסכים, אני אשחרר אותך.. תוכל לשכב עם אשתך עוד כמה דקות".. נעמה אמרה – "בא" הנהנתי עם ראשי בשלילה. שימרית אמרה .. "מצטערת יואב הוא לא מסכים".
השעות חלפו, והיום הגיע לסיומו.
יואב הניע את המנוע של היאכטה וכיוון אותה למרינה של הרצליה. בינתיים הנשים התלבשו והתארגנו לקראת ההגעה של היאכטה למרינה. רק אני עדיין ערום עם הכלוב עלי.
שימרית קראה לי לבוא לידן. "רד על הברכיים".. צייתתי מיד. היא תפסה את הפנים שלי עם יד אחת, כאילו היתה אמא שנוזפת בבנה. "אכזבת אותי אלון, נתתי לך אפשרות להוריד את הכלוב ובכולם סירבת.. זה היה מאכזב.." … "… אם תרצה עוד פעם אתנו.. כל מה שסירבת.. יהיה המינימום לבצע מבחינתך… אחרת נעמה תבוא אלינו בלעדיך…" נכון נעמה …?" נעמה אמרה בהנהון ראש "נכון מאוד שימרית".
יותר מהאחיזה המשפילה, המילים של אשתי דקרו בליבי.
האורות של המרינה הלכו והתקרבו. נכנסו למרינה, שימרית אמרה בקול הבטחות צריך לקיים. רד על הברכיים, שחרר את הצמיד מן הרגל.. ירדתי לרצפת היאכטה ושחררתי את הצמיד ומסרתי לה את המפתח. עמוד! מיד נעמדתי והיא שחררה אותי. איזו הקלה , החזקתי את הזין וחשבתי שאני גומר רק מזה. "רד חזרה לרצפה ותתחיל לאונן מול כפות הרגליים שלי"- הורתה לשימרית.
הורדתי את המבט ראיתי את רגליה המושלמות של שימרית, ירדתי על ברכיי, היא נעמדה, נעמה נעמדה לידה, בסמוך אליהן נעמד יואב אשר ירד מלמעלה ושם יד חברית על כתפיה של אשתי. התחלתי לאונן במרץ שאני מרוכז בכפות הרגליים הלבנות עם הלק האדום של שימרית שהטריפו אותי כל הסופ"ש, המראות התחילו להתרוצץ בראשי, נעמה מוצצת ליואב, נעמה רוכבת על הזין של יואב, השקיעה האדומה המהפנטת, מריחת הקרם על שדיה של שימרית- הכל צף מולי. שימרית החלה להיות קצרת רוח, "נו קדימה .." אני תיכף גומר" נאנקתי… המשכתי.. עוד חצי דקה עברה והכרזתי "אני גומר" כיוונתי את הזין לעבר כפות רגליה.. שנייה ממש שנייה לפני שיריתי את הזרע .. שימרית אמרה "אוי שכחתי לתת לך את המפתח לארון בו שמתי את הבגדים שלך" וזזה הצידה, גמרתי על הרצפה, במקום שלפני שנייה היו הרגליים שלה, נאנחתי ..
נעמה פרצה בצחוק וקראה לה "את מרשעת", שימרית צחקה ויואב התפקע מצחוק. שלושתם עמדו מעלי לבושים, צוחקים ואני על הברכיים, ערום והזין עוד פולט.
ביי חמודים… אמרה שימרית, להתראות… אמר יואב, פשוט תכבו את האור ותצאו, רק תנקה את זה .. בהצביעו אלי ולשלולית אשר השארתי על הרצפה. נעמה אמרה להם ביי, נדבר מחר. שימרית ויואב ירדו מהיאכטה, נעמה הסתובבה אליה, הייתי לרגליה .. היא חפנה את פני בשתי ידיה "קדימה תתלבש אני מתגעגעת לילדים".