תמיד אהב פורנוגרפיה. לדפדף בדפדפן עשרות ומאות בכל פעם. לצפות בסרטים. בוידיאו. לקרוא. להתגרות. לפנטז. לשחק עם עצמו. עם גופו. עם הזיין שלו. לשבת מול המסך ולהשתעשע מול מה שנשקף ממנו כשהוא נכנס לסיטואציה. מתלטף. מעביר את ציפורני אצבעותיו על צידי ירכיו. בעדינות איטית… עולה באיטיות לצידי אחוריו.מלטף את ישבנו…דרך מכנסי הטריינינג הישנים. הרפויים … להמשך קריאה
“אני יודעת מה עשית…" סמיילי מחייך. את הודעת הווטסאפ קיבל בהפתעה רשימה בפינת המטבחון והכין לעצמו אספרסו ממכונה שחורה של נסטלה. לא כמו שמכין בבית, ממכונת האספרסו האיטלקית שלו, אבל לא רע. בלי חלב "מה עשיתי?" עוד סמיילי. לשונו משורבבת. "?" "אני עושה לך את זה…" "תמיד!" "מתה עליך שאתה מסתכל עלי עוזבת…" "ברור. את … להמשך קריאה
תמיד רצה. אבל ברגע המסוים, ברגע שזה קורה- לא היה מסוגל. עד לשנייה שבה היה קורה הוא ממש רצה את זה. ברגע שהדבר עצמו קרה התשוקה לעשות את זה נעלמה כהרף עין. כשנמנע ממנו, מכל מיני סיבות, במצבים בלתי אפשריים, לא מתאימים, זה גבר על התשוקה. החשק הזה. הוא זכר וידע הכל כל כך טוב. … להמשך קריאה
לפני כל פגישה היא היתה מתכוננת. "כמו לפני בחינה בבית ספר" היא חשבה לעצמה ולא חשבה שזה מצחיק. המתח היה דומה. לא. היא לא הרגישה שהיא נבחנת במשהו. זה היה ריגוש מסוג אחר, מסוג טוב. ציפייה למשהו לא ידוע. לא מוכר. משהו שיביא אותה לקצה. משהו שיגרום לשערות הקטנות לסמור. יגרום לצמרמורת. לא. לא פחד. … להמשך קריאה
“נדבר קצת על מה שהיה?" "הו… מה שהיה…" עיניה נצצו והחיוך הדק כשהעלתה בראשה את הזכרון הזה הצביע על הכיוון… "אני מבינה שאהבת…" "ברור!" "רוצה לספר לי על תחושותיך? איך הרגשת?" "המממ…" ליקקה את שפתיה כאילו נזכרת בטעמו של מעדן נדיר שאכלה לפני זמן רב. "כן… היה בי כעס ששכן בפינות אפלות כבר שנים. משהו … להמשך קריאה
“איך מרגישה היום?" "מעולה!" "התקדמנו?" "הו, כן. בהחלט" "לא דיברנו עדיין על מה שקורה מחוץ לחדר הזה" "אבל כל כך טוב לי בחדר הזה…" "ובחוץ? בבית?" "הבית זה לא בדיוק בחוץ… אבל טוב לי גם שם. מאז שגיליתי את הצדדים השונים שלי, את העונג שאני יכולה להפיק מגופי…" "… אז טוב לך יותר…" "כן.ממש" "ספרי … להמשך קריאה