השינוי היה איטי. שני עמדה מול המראה הגדולה בחדרה והביטה בהשתקפות. אשה צעירה לא יפה במיוחד ולא מכוערת. רגילה כזו. גוף דק, נערי. כתפיים שמוטות. כאילו מנסה להסתיר את עצמה. לבושה עדיין בבגדים מהבוקר, הבגדים בהם בילתה את כל היום. מכנסיים שניסו ליצור רושם רחב יותר ממה שהיה תחתם, מסתירים כל רמז לצורת גוף ולמיתאר … להמשך קריאה
“היכנסי בבקשה" שני נכנסה בהיסוס, כאילו מתחרטת בכלל על שבאה לטיפול. כי לבוא לטיפול הוא להגיע למסקנה שמשהו לא בסדר. משהו צריך טיפול. אם משהו לא בסדר אז אני לא בסדר… "תיכנסי בבקשה. שני, נכון?" "כן…" אפילו אישור שמה היה כרוך באי נוחות. היא היתה "ביישנית", לדעתם של מי שחשבו שהכירו אותה, והיו בטוחים … להמשך קריאה
אהובי קראתי את המכתב שלך לפני חצי שעה ועד עכשיו אני מצטמררת. לא רק בגלל שרציתי לגמור מיד אחרי שקראתי. לא ממש… זה קצת הרגיע אותי, כשגמרתי. הייתי כל כך נרגשת שהייתי מוכרחה לגמור. בלי עזרים, בלי צעצועים ובלי להחדיר שום דבר חוץ מאצבעותי. גם לא הייתי צריכה לא ג'ל ולא כלום. כל כך הייתי … להמשך קריאה
אהובתי תמיד רציתי. תמיד רציתי אותך. תמיד רציתי שתזייני אותי. לא. לא חושב שאני הומו. אני אוהב פורנוגרפיה. גם של גברים. במיוחד חשוב שיהיו מטופחים. לא יותר מדי שיער גוף. לא דובים. וחשוב שהאשכים יהיו נקיים. מאד אוהב לראות זיין בזמן שהוא גומר. כלומר הזיין שבוידאו. או אפילו תמונה. הנוזל הסמיך הזה מתפרץ בחוזקה או … להמשך קריאה
“אז מה עמי, אתה אוהב את דודה בלה?" "אהה… כן …" "אז אתה אוהב שמנות?" "לא דווקא שמנות. אני אוהב את בלה" "אבל היא שמנה." "אז מה?" "אני יודעת… אתה יודע שאני אוהבת בנות אבל…" "מה אבל?" "בסדר. יש לה פנים יפות והיא מתוקה… אבל מה אתה מוצא בגוף שלה?" "הכל" "?" "כן. הכל. חום … להמשך קריאה
מאז הלילה "בתנור של דודה בלה" הוא לא הפסיק לחשוב עליה. לחלום עליה. לפנטז. היא כל הזמן היתה בראש שלו. האשה הגדולה מהחלומות . האשה הזו… בכל פעם שהריח לחם או מאפה. בכל פעם שנגס בלחמניה טריה. הוא נזכר בה. בחיוך המתוק. בעיניים הנוצצות בשמחת חיים מזמינה. בשדיה המלוניים, הפטמות הענקיות, נוטות מעט כלפי מטה … להמשך קריאה