לפני כל פגישה היא היתה מתכוננת. "כמו לפני בחינה בבית ספר" היא חשבה לעצמה ולא חשבה שזה מצחיק. המתח היה דומה. לא. היא לא הרגישה שהיא נבחנת במשהו. זה היה ריגוש מסוג אחר, מסוג טוב. ציפייה למשהו לא ידוע. לא מוכר. משהו שיביא אותה לקצה. משהו שיגרום לשערות הקטנות לסמור. יגרום לצמרמורת. לא. לא פחד. … להמשך קריאה
“נדבר קצת על מה שהיה?" "הו… מה שהיה…" עיניה נצצו והחיוך הדק כשהעלתה בראשה את הזכרון הזה הצביע על הכיוון… "אני מבינה שאהבת…" "ברור!" "רוצה לספר לי על תחושותיך? איך הרגשת?" "המממ…" ליקקה את שפתיה כאילו נזכרת בטעמו של מעדן נדיר שאכלה לפני זמן רב. "כן… היה בי כעס ששכן בפינות אפלות כבר שנים. משהו … להמשך קריאה
“איך מרגישה היום?" "מעולה!" "התקדמנו?" "הו, כן. בהחלט" "לא דיברנו עדיין על מה שקורה מחוץ לחדר הזה" "אבל כל כך טוב לי בחדר הזה…" "ובחוץ? בבית?" "הבית זה לא בדיוק בחוץ… אבל טוב לי גם שם. מאז שגיליתי את הצדדים השונים שלי, את העונג שאני יכולה להפיק מגופי…" "… אז טוב לך יותר…" "כן.ממש" "ספרי … להמשך קריאה
"קפה?" "כן. תודה" "סוכר, מתוקה? או שאת מספיק מתוקה?" "לא. תודה. בלי" "גם אני שותה בלי. שומרת, את יודעת" "את? את בדיוק… את האשה מהחלומות…" "אולי. אבל על הגבול. לא יותר מדי. החלומות שלך?" "ברור…." "באמת? לא חשבתי…" מיתממת. "לפעמים אני חולמת עליך בלילה…על הגוף האלוהי שלך…" "איזו חמודה…" "אבל אני להיפך… הלוואי שהייתי יכולה … להמשך קריאה
“איך את מרגישה, שני, אחרי הפגישות שלנו?" "הרבה יותר טוב!" "יפה. אני באמת שמחה. ההתקדמות שלך היא הסימן שאנחנו בדרך הנכונה" "כן. למדתי דברים…" "מה למשל?" לאהוב את עצמי…" "כלומר? אשמח אם תפרטי" "לאהוב את מי שאני. את שני. מבפנים. אני זה הכי טוב שיש לי" "וואו… שזה ממש עמוק. ואיך הגעת לכאן, לפנימיות שלך?" … להמשך קריאה
"בדיוק מה שהייתי צריכה! תודה!" עיניה נוצצות בעליזות שובבית כשהתישבה. הפעם על ספת הטיפולים במקום על הכורסה. "אני כל כך שמחה שאהבת! בשלב זה של הטיפול התבקשה מתנה כזו. וסוד קטן … זו לא ממש מתנה.זה מעין תרגיל בית…" "הו… אז אני מקווה שעשיתי מה שהייתי צריכה לעשות… לא נתת לי הוראות…" "אני רואה בעינייך … להמשך קריאה