בכל יום או יומיים היו הולכים לבית הקפה בשכונה או לבית קפה אחר.
אהבו לשבת שם אחר הצהריים, מזוהים כלקוחות קבועים, פחות או יותר, ועם זאת זרים.
זו הייתה עיר זרה ותמיד תישאר במידה מסוימת, זרה.
אבל היה לזה יתרון. הם יכלו לדבר ביניהם ורק הם הבינו. מין שפה סודית, העברית שלהם. היה נדיר מאד שיהיה מישהו בסביבה שיבין מה אמרו זה לזה.
השפה הסודית שלהם לא היתה רק העברית.
השפה הסודית שלהם היתה מה שדיברו בעברית.
היא ממש אהבה את זה.
הוא ממש אהב לתת לה את מה שאהבה.
כי הדיבור על זיונים בבית קפה ברחוב בעיר זרה באירופה עשו לה את זה.
הוא היה רואה אותה מתלהטת לאט. מתחרמנת. מתפתלת בעדינות בכסא. הוא אהב לגרום לה להשתנק כשהיא שותה והוא מספר לה מה הוא רוצה לעשות. הוא מת על זה כשהיא הייתה מהדקת את ירכיה זו לזו, מתאמצת ליצור חיכוך, להרגיע את מה שמתעורר. להעיר את מה שבוער. איך היא בוערת ורוצה לגעת ולא יכולה לשלוח יד..
היא אהבה לשמוע. ואחר כך להגיע הביתה, לדירה בקומה 4, לזרוק את הבגדים בדרך למיטה, ליפול בסערה לתוכה, להזדיין בתשוקה מתחדשת.
לפעמים זה התחיל דווקא ממישהו שעבר מולם. או מישהי.
"מה את אומרת על זו שעוברת? הנה הנה- תראי ממול!"
"איזו הליכה… יש לה מה להזיז…"
"כן. מסכים איתך… מלאה היטב…"
"היית מזיין אותה, אה?"
"ברור. יש לך ספק?"
"מה היית עושה? ספר לי. אני רוצה לשמוע הכל…"
"בטוחה?"
"כהההן…."
הרווח הזה שבין ה"כ" ל"ן" אמר הכל…
" הייתי לוקח אותה לרחוב הזה, כאן בצד"
"ו?"
"סבלנות… מדביק אותה לקיר. ידיים על הקיר. לא צמוד. מכניס את הידיים מתחת לחולצה שלה. חופן את השדיים האלה שמקפצים ממול, לפנינו…"
"ומה עוד?" מעבירה לשון על שפתיה התחתונה ומביטה באשה הצעירה המתרחקת
"נצמד לתחת הזה…מוריד את היד לאורך הבטן השטוחה הזו… מחפש את הכוס הרטוב…מצמיד את הזיין שלי לתחת שלה…"
"אבל זה ברחוב…!"
"בדיוק… אין לי זמן למיזמוזים. מישהו עלול לבוא. היא עלולה להתחרט.לברוח.לצעוק. אני מרים את החצאית ומושך הצידה את החוטיני הזה, מתוך החריץ, מתוך התחת הנפלא-"
"תזדרז, זיין מתוק שלי. תזיין אותה!"
"אני נועץ את הזיין שלי בכוס הרטוב. במהירות. היא תאנח בכאב קל שיתחלף בעונג, תתחיל לנוע איתי. לוחצת אלי את התחת הזה … אח…"
"היי… אל תגמור כאן… אני רוצה את הזיין שלך אצלי. באמת. לא בפנטזיה…"
ואז שילמו מהר. השאירו טיפ כמו תמיד ומיהרו לדירה.
המעלית לא ממש מיהרה. במעלה המדרגות הם ריחפו. חסרי סבלנות. מתנשף ממאמץ שלף את המפתח מהכיס וגישש עיוור אחר חור המנעול
נלחצה אליו, ידה מזדחלת לתוך החולצה, מחפשת פטמה "מהר עם המנעול! את החור שלי תמצא יותר מהר. תפתח כבר…תפתח אותי כבר…"
כשהיתה כבר מתחת לחגורה הצליח ונכנסו- כשלו לתוך הדירה כשהוא מסתובב מיד אליה ומחבק אותה בכוח, הלהט, בלחץ והיא נפתחת אליו, מסתכלת מתפתלת מתוך בגדיה.
"תוריד תוריד" ולא היה ברור אם "תעזור לי להתפשט" או "תתפשט כבר!" ומה זה משנה
ידיה היו בכל מקום כשהיא רכנה מולו במרחק שאין בו רווח, מפשילה בכוח את מכנסיו עד לקרסוליו, לא מתעכבת על פריטי לבוש לא חיוניים, משחררת את הזיקפה ושואבת אותו לפיה, ידיה אוחזות בישבנו, הוא נשען על הקיר בחלל הכניסה הצפוף, מלטף את שערה ומושך את ראשה לקצב מציצה רטוב, נוזל, חם. לוהט
"תן לי! רגע…עצור. תעשה לי מה שרצית לעשות לה ברחוב. הזונה עם השדיים האלה…עם התחת השמן שלה… תזיין אותי מאחור. אל הקיר…"
"תעמדי. קומי זונה שלי…קומי!!!" כשהליטוף הופך למשיכה העדינות לכוחניות
בבת אחת הצמיג אותה לדלת. שדיה נמעכים,מטה בכאב את ראשה, לחיה על הדלת שנסגרה,ידיה מחפשות נקודת אחיזה משני צידי הדלת ולא מוצאות, מגששות.
היא דוחפת את ישבנה אליו כשרק זיין קשוי מפריד בינה לבינו, מחבר ביניהם. לא ברור אם נדחפת אליו כדי להשתחרר מהגבר האונס אותה אל הדלת או כדי להשתחל עליו.
הוא לא עוצר לבדוק אם רטוב . הוא יודע. הוא יודע שהיא נוטפת. שהיא הייתה מוכנה ברגע שקמה מהכסא, שם למטה. אוחז ומפשק את לחי הישבן ומחדיר את הזיין האחוז בידו לתוך הכוס. בתנועה אחת חדה שסוחטת ממנה הפתעת כאב
כאב שמיד הופך לעונג משתוקק, לתנועה חודרנית קודחנית קדחתנית לקול קצוב של ישבן נחבט באגן, של נשימות כבדות
ידיו נשלחות ואוחזות בשלה, מקבעות אותה אל הדלת בלי יכולת לזוז
"כן…. זונה…אוהבת את זה ברחוב? אוהבת שמישהו יכול פתאום לראות אותך מזדיינת?"
"כן…תקרע אותי…"
תני את התחת שלך" מושך אותה אליו, בכוח, אוחז במותניה בשתי ידיו, מושך בגסות. היא נרכנת מעט, רק ידיה נשארות נוגעות בקיר, גופה מקושת, אחוריה מובלטים אליו, שדיה מיטלטלים לחוצים בחזיה מתרשלת
"תזיין אותי ..חזק…אתה שומע? תזיין!"
"קבלי… קבלי …" לוחץ אותה,מטלטל את גופה, מתפרץ ופולט בתוכה ללא מנוחה, נוזל לבן צהבהב וריח שמתפשט בחלל הדחוס, מטפטף מתקצף כשהוא שולח יד במורד בטנה אל שפתיה התפוחות ואל הדגדגן שנזנח, סוחט ממנה אנחה נמוכה ומעסה ללא עודף עדינות, מרגיש את הזיין שעוד לא התרכך בה, אוסף את הזרע ומשתמש בו כדי לסכך את אצבעותיו
"הכל! אל תאבד אף טיפה" גופה נרכן מעט אליו "אל תוציא!" וידה נשלחת אל אשכיו, אל הזיין המתרכך, מנסה לאסוף לתוכה את מה שכבר לא ניתן… בכף יד הוא חובק את הכוס, מעסה, מלטף, מועך, חודר, מורח, מרטט- עד שהיא נרעדת, שריריה המתוחים מרעידים את כל גופה לצעקת פורקן שמתמוטטת על הרצפה…
"שני קורטדו, בבקשה"
"זוכר כשהיינו בארץ וביקשנו קורטדו?"
"אהה. בערך בכל קפה שני היינו צריכים להסביר מה זה ובכל שלישי היינו מקבלים משהו אחר…"
"כאן זה לא קורה…"
ושוב בקפה. בוהים בעוברים ושבים.
"מה אתה אומר על ההוא?"
"איזה?"
"איזה…אי אפשר לא לראות…"
"אה, זה האלגנטי?"
"כן. אלגנטי… סקסי הייתי אומרת"
"אם זה מה שאת אוהבת"
"כן… אוהבת…"
היית מזדיינת איתו?"
הפנתה מבט אליו ובחיוך קטנטן החזירה את עיניה לרחוב, לוגמת עוד מהקפה.
"כן. היית מזדיינת איתו…כמו זונה…"
"כמו זונה…?"
"למה לא… ואתה?"
"מה אני?"
"מזדיין איתו, טפשון"
כמעט נחנק, לרגע.
לאחר היסוס ארוך "זה עושה לך את זה? שאני אהיה עם גבר?"
"ולך לא מעמיד כשאתה חושב שאעשה את זה עם אשה? הנה אני רואה שאתה מסמיק…"
"אבל גבר?…"
"למה לא? לא באה לך למצוץ איזה זיין? לשכב עם גבר?"
"תני לחשוב על זה…"
גם היא אהבה להביך אותו. לגרום לו להסמיק. לצאת מאזור הנוחות שלו. להפוך את שיווי המשקל ביניהם לטובתה.
"חשבת?"
"בערך…"
"אני חשבתי כבר. הייתי רוצה לראות אותך עם גבר אחר."
"וואלה."
מין "וואלה" של בואי נגמור ונחליף נושא
"כן. וואלה. הייתי רוצה לראות אותך מוצץ איזה זיין . וודאי יהיה קטן מדי. ושימצוץ לך. ושיזיין אותך" צווארה האדים, כמו תמיד כשהיא מתרגשת. מתחרמנת…
"כן. שיזיין אותך בתחת הקטן שלך…שתרגיש חדירה…כמו גבר.כמו הומו. כמו אשה…"
כשדיברה מבטה היה לרחוב. הגבר שגרם לזה להתחיל כבר נעלם מזמן. סובבה אליו את פניה הסמוקות, נושכת בלי משים את שפתה התחתונה. מביטה ישירות בעיניו.
הוא שתק במבוכה. כמו שאהבה. אבל מתחת למבוכה אפשר היה להבחין בניצנוץ המיוחד בעיניו.
"בואי נעלה. חייבים להזדיין עכשיו!"
אם מישהו היה מביט הוא לא היה צריך להבין את השפה כדי להבין מה קורה. ראו להם את הזיון בעיניים.
למעלה הוא פתאום הבין. היוזמה הפסיקה להיות שלו. מי שכיוון את המהלכים לא היה הוא.
נשיקה לוהטת, רטובה, נצמדת, שולחת ידיים, פותחת כפתור- היא הייתה בכל מקום בגופו. במין דחיפות נלחצת.ללא פשרות.ללא נשימה.
"רד!"
הביט בעיניה. לא מבין. שואל.
"רד למטה. על הברכיים. לקק!"
"בשמחה… למה בלחץ…" כשהוא מתחיל להתכופף וואן ההיא אוחזת בסנטרו בכוח, מישירה לתוך עיניו-
"כדאי שתבין טוב טוב. אני לא משלמת לזונת רחוב עבור רגשות או אהבה. אתה תיתן לי תמורה. מבין?"
"הממ… אז זה המשחק… דווקא לא רע…"
"זה לא משחק!" וסטרה על פניו. לא בעדינות יתרה "רד למטה, אני אראה לך מי זונה!"
ואז הבין שהיא גוררת אותו לתוך המשחק שלה ואין לו ברירה אלא לשתף פעולה. לשחק ברצינות במשחק כשהיא קובעת את החוקים.
הפשילה כלפי מעלה את החצאית "תוריד את התחתונים ותתחיל לעבוד!"
סימני הקריאה בסוף ככל משפט הבהירו לו. בזריזות נכנעת מפשיל מטה את החוטיני העדין כשהיא אוחזת בעורפו ודוחפת אותו לתוך הכוס החם, עומדת ברגליים מתוחות, זקופה. הוא היה צריך לכוון את עצמו אליה, להתאים את הגובה. היא לא באה לקראתו.
"לקק! כמו כלב! תן לי לשון ארוכה, זונה שלי. הרבה רוק. הרבה רטוב. כן…" כשהיא מרפה מעט את המתח, נשענת על הקיר כדי להתייצב, יורדת אליו, עליו.
והוא ליקק. לקיקות מהירות.רטובות עם הרבה רוק, שנטף על סנטרו. כולו שקוע בעבודה הכלבית, דוחף את פניו, את אפו לתוך הכוס, מחכך את סנטרו-
"עצור! תוריד הכל!"
התחיל להתעסק בבגדיה, מנסה להסיר –
"לא!!! את שלך, אידיוט! תוריד הכל. אני רוצה לראות אותך. אני רוצה זונה נקי. לבדוק עם מי אני מזדיינת ובגדול מה אני משלמת. לא סתם כל אחד מהרחוב!"
כשהיא נסוגה מעט, התישבה על הכסא מולו, אצבעותיה חודרות לעצמה, לתוכה… הביט, עדיין על ברכיו, אליה מעלה, בעיניים כלביות… הוא כבר היה בתוך הדמות. כלב רחוב שהיא אספה לביתה. זונה. גבר זונה שיעשה הכל תמורת תשלום…
"כהההן… תוריד…" מלקקת את האצבעות ששחו בתוכה, מלטפת במורד צוארה, קורעת את חולצתה מעליה, חושפת מעט שדיים, פטמה…
"יופי… איזה חתיכת זיין יש לך שם… עומד לך, זונה שלי? לאט. יש לי עוד תוכניות…"
התחיל להבין שזה לא יהיה "סתם זיון". חשש החל להתגנב…
"חכה לי כאן! ליד הדלת. אתה לא הולך לשום מקום. ואל תשחק עם הנקניק שלך, מבין?"
לא ידע כמה זמן עבר. שתי דקות? חמש? רבע שעה? ישב מקופל בכניסה. כמו כלב טוב שמחכה לגבירתו, שתסיר את הרצועה. שיכשכש בזנב בשמחה לקראתה. אבל לא היה לו זנב לכשכש בו. רק זיין תלוי רפוי בחשש מהבאות. בסדר. משחק… הוא זונה. למה לא בעצם? הרי היא היתה זונה בשבילו רק לפני יומיים. ונהנתה. וגם הוא. אבל ההיפך… ועוד העניין עם הגסות הזו. כמעט אלימות. מה היא מתכננת? מה הפנטזיה שלה עכשיו…
לפני שמבטו המושפל פגש את רגליה הנישאות במגפי עור שחורים, אלה שציחצח עבורה בשבוע שעבר, הוא הריח את העור. את עור המגפיים תחילה. העור כבר הכיל את הרגליים החמות וספג את חומן. הריח…חייתי?
ואחר כך את העור שלה. זיעה קלה. וכן… סקס. סקס גולמי. ריח שמדבר ללא מילים: זיון. כך או אחרת. לא חשוב מי ואיך.
זיון.
עכשיו!
עמידה גאה.שדיים מלאים. אפילו קצת מלאים מדי. פטמות זקורות קדימה, קצת מראות כבר כיוון מטה, כאילו כבד מדי. מתבלטות. מתקשות כמו עיניה הקרות שהביטו בו בזילזול מתנשא. כפי שמביטים בכלב שהשתין בפינה. ידיה שהיו מאחורי הגב מתחו עוד את שדיה הטבעיים, הרכים.
התקרבה.
חוד המגפיים ממש בקרבה מסוכנת אליו. נוגעת בזיין הרופס בפחד…
ואז העבירה את ידיה קדימה והוא התחיל להבין מה מצפה לו.
"לא מתוקה… זה נראה לי קצת יותר מדי…"
"זונה פחדנית…"
"אבל זה רק משחק?…"
קירבה את הדילדו אל פניו, מעבירה בעדינות מאיימת על לחיו
"כן… משחק. המשחק שלי… ואתה הצעצוע…" מרימה את סנטרו ומחדירה את קצה הדילדו השחור בין שפתיו
"הנה. תטעם קצת זיין… תמצוץ… בחשק…אההה… מרגיש? הנה. החוצה ופנימה החוצה ופנימה. תמצוץ כלב זונה שלי…"
הפלסטיק השחור לא הרגיש כמו זיין. הרגיש כמו סיליקון שרוצה להיות זיין אבל זה ממש לא היה חשוב באותו רגע. באותו רגע שלחץ על מפתח גרונו. נחנק ומשתעל כשהיא כורעת בצמידות אליו, שדיה מתנודדים מולו, פניה מול פניו, מנסה לדחוף אותה ממנו, להשתחרר
"אל תזוז! תיכנע… לאט… זה לא יכאב. מהר זה כואב…"
שלפה והביאה את פניו מול פטמותיה, מצמידה את אפו אליה, לוטפת ברוך מנחם, מנגבת את דמעות הכאב והעלבון.
"הנה הנה, כלב טוב… אתה יכול לינוק מאמא. מממ… קח פטמה…תירגע…"
בהכרת תודה ליקק. עיניו עצומות. מצץ בעדינות.
"מממ…טוב…" ולפתע בכוח מעכה את פניו לתוך השדיים החמים, נשימתו נעצרת. בשתי ידיה טילטלה את ראשו על חזה, מחניקה אותו, לוחצת, מועכת.
מלטפת את העורף. את השיער הקצר.
"מספיק! רגלי!"
ראשו המבויש הביט מעלה לעיניה בשאלה
" רגלי! על ארבע. שש!"
המשחק הזה היה מעליב. הוא היה כלום. כלב מפוחד שרק רוצה ליטוף.
" כן… כהההן… כלב טוב… איזה תחת חמוד יש לנו כאן…הנה תראה איך אמא מתכוננת לזיין אותך…" כשהיא חוגרת את הסטראפ און, מהדקת את הרצועות, מזקירה. מלטפת כאילו זה באמת היה זיין והיא… מה היא בעצם במשחק הזה? אמא? אשה? אולי גבר?
אולי כלבה… כלבה רעה. שעומדת לעשות בו מעשים רעים.
"תביט אלי. הנה תראה את הזיין שלי… כזה בטח עוד לא ראית ברחוב, כשאתה מוכר את התחת שלך לכל אחד…" כשהיא מקפיצה את הקצה בחבטת יד קלה, חובקת את הכלי המאיים, עדיין רטוב מרוקו שלו…
ירדה לכריעה.הזיין השחור מנתר מול פניו במרחק מאיים. ידה מלטפת את גבו בעדינות, מרחיקה במורד גבו אל אחוריו.
טופחת קלות על שרירי הישבן. ואז בחוזקה. הכאב הצורב שולח את ראשו מעט קדימה.לתוך הדילדו שפוגע בפניו.
"אל תתבייש. אתה יכול למצוץ את הזיין של אמא. כמו שרצית ברחוב. זוכר?"
"אבל…אבל…זה לא…"
"זה מה שיש לאמא וזה יעשה את העבודה, חמוד…"
עוד סטירה מצלצלת באחוריו מרעידה אותו.
וליטוף. ונוזל דביק משפופרת נמעכת על אצבעותיה, נמרח על אחוריו.
ואצבע חודרת בקלות לרקטום
"או… זה חלק כל כך… איזה חור מדהים יש לך!"
היא הרגישה את הרעד.
"תירגע… מי כלב טוב של אמא? הנה…" נשלפת מתוכו, מחלקה בעדינות על ישבנו, מלטפת את ראשו… מקרבת את פניה ומנשקת אותו בעדינות-
רק לרגע.
הוא הספיק להרפות.
"כן… תרפה את השרירים… כן. זה יהיה קל ונעים ככה …"
עיניו הביטו בה בכניעה.
ואז זה בא.
תוך כדי ליטופים רכים עברה לתנוחת דוגי מאחוריו, כורעת מול הישבן הפעור
אצבעותיה נמרחו עליו עם ג'ל בכמות מסחרית. בקלות החדירה אחרת לתוכו, נענה לה
שניה מצטרפת. עדיין קל.
השלישית כבר נלחצת סוחטת ממנו אנחה ותנועה קדימה, כאילו לברוח.
"לא. אל תברח לשום מקום. אתה לא יכול לברוח. אתה שלי. התחת שלך שלי."
שלוש אצבעות מרחיבות אותו. מתפתלות בתוכו לקראת "האירוע העיקרי". חבטה מצלצלת מיד שניה משלימה את האקט. פעם בימין. פעם בשמאל. גופו נרעד עם כל חבטה
"ממממ…. איזה תחת אדום… ואיזה חור גדול עשיתי לך…" בקול נמוך, לעצמה… "הנה נראה לי שאנחנו מוכנים…"
נע לקראתה, כבר לא בורח. כבר הכלב שלה. כבר לא ברור מי הכלב ומי הכלבה.
היא היתה כלבה. ביטץ'. אבל היא היתה עם הזיין הכי גדול.
אז הוא היה כלבה? או כלב הומו? או זונה? הכל התרוצץ לו בראש כשכל גופו החל לקבל ולהתנתק מהמחשבות. מה זה חשוב עכשיו? למי איכפת-
כשזיין אדיר מתחיל לחדור לתוכו
ברקטום, נלחץ בעקשנות לתוכו, זה הרגיש הרבה יותר גדול מאשר בפה.
"תרפה… בלי לכווץ… קבל אותי בתחת שלך… כלב טוב…" כשהיא אוחזת בעדינות את אחוריו ובשניה מכוונת את הדילדו לתוכו
"כההההן…הנה הראש כבר אצלך…נכנס לך לאט…היית צריך לראות את זה… מראה אדיר…הנה הנה…" ולא לאן הכל נכנס והוא מרגיש משופד. ממולא היטב. מתכוון אליה, מתלחץ אל הנקודה, אל נקודת הג'י שלו, נע בתנועות מעגליות זעירות…
"כן… כלב טוב…אוהב את אמא כלב טוב…"
כבר לא היה ברור וגם לא היה חשוב מי זכר ומי נקבה מי מזיין ומי אוכל זיין בתחת… סערה מושלמת…
חדירה מושלמת
"אנחנו בסדר? כל הזיין שלי בפנים… מרגיש טוב?"
"אהההממממ…" נהם בקול נמוך "כן…"
היא הייתה טובה בהחדרה של חפצים, חשב, מתאם את תנוחתו כדי להפיק הנאה מהכאב או כאב מההנאה. היא טובה בזה. אחרי שנים של החדרת חפצים, החדרת זיין… היא פעלה מעבר למצופה. היא הכירה את תגובותיו. את תשוקותיו. את מה שלא העיז לבקש…
"כן…אני מרגישה שטוב לך כלבה עם זיין בתחת…גם אני כלבה. אז שתינו כלבות? אבל לא!" כאילו בפליאה " מה יש לנו כאן למטה? זיין קטן ומסכן!" כשהיא שולחת אצבעות מלפפות את הזיין הרפוי, לוחצת מעט על אשכים רכים "אל תדאג, כלבלבי…" כשהיא מזדקפת שוב מאחוריו, מתחילה את תנועת ההלוך חזור בתוכו "אל תדאג" מתנשפת "גם אתה עוד תעמוד בשביל אמא כלבה. גם אמא כלבה רוצה זיין." נמרצת יותר. תנועות מהירות. " אמא רוצה זיין בכוס… בתחת…בפה… אמא רוצה הרבה זיין" סלט מילים שמתערבב באוזניו ללבליל חסר משמעות כשכולו מרוכז בחור שלו, ברקטום הנדפק, בזיין שחופר בו
"כואב? כואב?" אוחזת בכל יד בלחי אחרת של הישבן הנחבט, חודרת בכוח, בכוונה. להכאיב לו, לבנזונה המזדיין המתפתל תחתיה…
"כן…כן… כההההן!"
עם כל חבטה ולכל חדירה הזיין שלו, תלוי בחוסר אונים ומתנדנד כמו מטוטלת חסרת תועלת, מטפטף נוזל לבנבן, חסר טעם וריח.הערמונית הנסחטת…
"די…די… " מתחנן כמעט "תצאי… רוצה כוס…רוצה…"
"מה רוצה כלב מתוק שלי? מה?" מוציאה לאט ומכניסה מהר "אה? תגיד לאמא, זונה קטנה שלי…"
"רוצה לזיין…." נאנק. "לזיין את אמא…" ביבבה רכה "בבקשה… לזיין אותך…"
"למה לא? תזיין את אמא… בטח…" וכשהיא עמוק בתוכו אחזה באשכיו בכוח, מתון, אבל בכח…
"אהההה…אייי… די…די…" והחליקה לופתת את הזיין, לוחצת ומרפה, מזרימה בו חיים. הרפתה מאשכיו, ציפורניה חורשות בו, בגבו, סימנים אדומים.
שלפה את עצמה לאט ממנו, מניחה לו להתאושש. כולו אסיר תודה על ההקלה. מתמוטט על בטנו.
"תתהפך"
"רגע, מותק… לנשום…"
"תסתובב!"
מיד שלחה אצבעות שוקקות אל הזיין, מלטפת בעדינות מרגיעה את בטנו, את אשכיו הסחוטים.
"כן, זיין קטן, כן… תגדל.תעמוד בשביל אמא…" כאילו הוא לא קיים ורק יש מולה זיין. במקרה יש גבר מחובר אליו…
הסטראפאון השחור עדיין רתום, מתנדנד בשחצנות פלסטיקית בלתי מתעייפת, לח מהג'ל שנטחן באחוריו.
לרגע לא חשבה להסיר אותו.
הוא היה חלק מהמשחק. חלק מהתחפושת.
אביזר שמעניק לה כח ושליטה.
כוחני. כן. זו בדיוק המילה.
כשהזדקר מולה זיין מאושש ולוהט נעמדה מעליו. עיניו נעוצות בדילדו המתנשא
"כל זה היה בתחת שלי… זיינת לי את הצורה …"
"שתווווק!" כיוונה את עצמה אל הזיין, עוברת לאט לכריעה, כשלרגע אינו מסיר מבט מהזיין השחור שלה
"אתה יכול לגעת בזיין שלי… לטף אותי…לטף את הזיין הזה שלםני רגע היה אצלך בתחת… "
בזמן שהשתחלה עליו אחז בו, באיבר המזדקר מולו, מייצב את כריעתה, מחליק לאורכו כאילו הצירוף המשונה הזה, של אשה עם זיין הוא הטבעי ביותר בעולמם.
"תסתכל על השדיים שלי, זונה… תפוס… חזק… פטמה … רואה איך הן מזדקרות? תפוס בכח…"
ועדי להדגים לו, צבטה את שלו ומשכה
"מממ…זה טוב מה שאת עושה לי… טוב…"
"אז ככה.ככה תעשה לי!"
וכשהוא הבין, מתחה לאחור את צוארה בהנאת כאב, נעה מעלה מטה עליו, זיין שחור מיטלטל מולו
"מי אוהב את אמא? מי אוהב שאמא מזיינת אותו? מי זונה… קטנה … שלי… מי כלב טוב .. תן לי … תן לי …"
הוא היה כלוא תחתיה בלי יכולת לזוז כמעט תחת משקלה
, נמעך עם כל חבטה של גופה כלפי מטה.שחקן פסיבי בהצגה שלה.
"כן מתוקה…כן גבירתי! כן! תזדייני עלי! תזייני אותי! כן… "
מתקשה להחליט אם לייצב את הדילדו המקפץ או לנער את השדיים המיטלטלים, נלהב לרצות
""כן זיין מתוק שלי… אני גומרת…" ידיה על חזהו, עובד משקלה עובר קדימה, פטמותיו אחוזות בין אצבעות צובטות בחוסר שליטה
"כן!" הרעד עבר בה, הסטרפאון משדר כמו מחוג מטורף את מה שעובר בה "תגמור תגמור תגמור. עכשיו! תמלא אותי!"
וכאילו בפקודה השתפך לתוכה, לתוך הכוס המלוהט, מתנזל החוצה על אשכיו, מטפטף אל החור המתרפה שלו …
"תודה, גבירתי… זה היה אדיר!…."
מעולה, מת לקבל כזה זין בתחת
המשך
בתור אישה הסיפורים על גילוי עריות כל כך מגרים שהאמא שולטת ככה בבן שלה. זה חסר פה .
באמת חסרים סיפרים אמא וובן שהאהא שולטת בבן ועושה ממנו כלב צייתן שלה
תכתוב כמה פרקים על זה
ואוווו מגרה בטירוף . באמת חסרים פה סיפורים bdsm אמא ובו אבא ובת
ךמתה לסיפורים כאלה האסורים המגרים בטירוף
אתה חייב לכתוב סיפורים כאלה בהמשכים.