מיקי מכין חריימה – חלק ג' (בדיקת ראיה)

"יש לי שתיים וחצי או שש היום", ענתה פקידת הקבלה והעירה את מירי ממחשבותיה. "עם מי הן? אפשר עם האופטומטריסט סטס?" היא שאלה בתגובה. "שתיים וחצי, אם כך", השיבה הפקידה ומירי הנהנה בשמחה ויצאה חזרה לכיוון הדוכן.

מירי נראתה מרוצה בבירור וכשהתקרבה מעבר לפינה מיקי הסתכל עליה ושאל "מה קורה? חדשות טובות"?
"חדשות טובות מאוד", השיבה מירי והוסיפה "יש לי תור לבדיקת עיניים עם האופטומטריסט סטס" תוך כדי קריצה. "אני הולכת לבדוק אם הוא מוצלח כמו שאמא שלו טוענת, ואם כן, אולי יש סיכוי שאני אתחיל איתו".

"ואיך את יודעת שהוא לא תפוס כבר?" שאל מיקי. "כי אמא שלו אמרה כששאלתי" השיבה מירי בחדות. "נו באמת, ואם נניח הוא לא מתעניין בבנות, את חושבת שהוא יספר להורים שלו? בטח שני רוסים הומופובים – אין סיכוי שהוא ייצא מהארון עם אמא כזו". "נו, באמת, מיקי", התעצבנה עליו מירי. "אתה חייב לנסות לבעס אותי? אוקי, יודע מה, אם אני אגלה שהוא כזה, אני אציע לו דיל נישואי נוחות. נעשה ילד, שההורים שלו יהיו מרוצים ומצידי שיעשה מה שבא לו, כל עוד לי מותר להישאר פה ולעשות מה שבא לי".

"מה בוער לך כל כך להישאר פה?" שאל מיקי בתמיהה. "לא חשבתי שהיה לך רע במיוחד בישראל". "אתה רציני?" כמעט צרחה עליו מירי בתוקפנות. "אני בת שלישית משישה ילדים. יש לי אח בכלא, ואח שפשט רגל וגר עם ההורים שלי עם אשתו ושתי הבנות כי אין להם כסף. אבא שלי ממש מסורתי ושמרן ואפילו לבוא לפה היה ריב גדול ולא דיברתי איתו חודשיים. רק עם אמא שלי דיברתי".

מיקי לא ממש ידע הרבה על הרקע של מירי. אבל, כשהיא הציגה דברים ככה, הוא הנהן בהסכמה ושתק אבל מירי המשיכה "מה יש לי לעשות בישראל? לשמוע את אמא שלי והדודות שלי מנסות לסדר לי שידוכים? ללכת לעבוד במלצרות או פקידה בסוכנות ביטוח של דוד שלי? כבר עדיף לי לאכול נקניקיה רוסית פעם בחודש וכל שאר הזמן לעשות חדר כושר ויוגה עם חברות שלי ולבזבז את הכסף".

"בקיצור, אז מה התוכנית שלך?" שאל מיקי אחרי שמירי נרגעה קצת.

"קודם כל, אני אלך לבדיקת עיניים, ואני כבר אמצא איך לפתוח איתו שיחה, שיבין שאני ישראלית, ומשם אם הוא יימצא חן בעיני אני אזום פגישה או משהו, ואם הוא יבוא לי בטוב אז אולי גם יותר" אמרה וקרצה.

בשתיים וחצי יצאה מירי לכיוון חנות האופטיקה לבדיקת העיניים שלה. היא עברה את המרחק בין הדוכן והחנות ברגעים ספורים ועוד רגע אחר כך כבר הכניסה אותה פקידת הקבלה אל חדר בדיקה בעל אור עמום, עם כיסא אופטומריסטים גדול וכמה מכשירים נראו ספק רפואיים וספק מכשירי עינוי.

הפקידה הותירה את מירי לבדה וכמה רגעים אחר כך נשמעה נקישה על הדלת ונכנס פנימה סטס. הוא היה בחור בסוף שנות העשרים, בעל גובה בינוני ומבנה גוף שמנמן ורחב עם ראש עגול וגדול ורעמת שיער בצבע חום בהיר. היה לו עור לבן בהיר עם קצת נמשים, ולחיים עם גוון ורדרד. הקול שלו היה נעים אבל מעט גבוה ממה שמירי צפתה שיהיה וזה הפתיע אותה. סטס אמר "היי. אני סטס. אני אופטומטריסט וכדי לוודא את כאן כדי לעשות בדיקת ראיה כללית". האנגלית נשמעה טבעית מהפה של סטס. מירי צפתה שאולי יהיה לו מבטא כמו לאמא שלו, אבל שום דבר לא הסגיר את המוצא שלו, מלבד השם.

מירי ענתה "היי, וכן" וחיכתה להוראות נוספות.

סטס הזמין אותה להתיישב על הכיסא הגדול, הוא הטה אותו מעט אחורה והדליק את הקרנת לוח האותיות והמספרים לבדיקה ראשונית. הוא ביקש ממירי לקרוא את השורה השלישית מלמעלה והנהן להסכמה כשקראה את האותיות האנגליות במהירות וללא טעות.

"מה לגבי השורה השלישית מלמטה" על רצף ספרות מקרי מירי התחילה לענות אבל, במקום לענות באנגלית היא התחילה (בכוונה, כמובן) בעברית "שלוש, שבע, שמונה", ואז עצרה, התנצלה והתחילה לקרוא את הספרות שוב באנגלית. היא הגניבה מבט אל סטס תוך כדי שקראה בעברית, וראתה איך הוא מכווץ את גביני העיניים בניסיון להבין ולעבד מה הוא שומע. אחרי שסיימה לקרוא את השורה, באנגלית, סטס נעמד לצידה ואמר בעברית מגומגמת ומבטא מעט זר "לא ידעתי שאת מישראל. גם אני נולדתי בישראל". הוא אמר.

מירי חייכה לעצמה וענתה לו "באמת? יווו איזה קטע". סטס עשה פרצוף של חוסר הבנה ומירי אמרה "איזה דבר מפתיע", ואז הוא הנהן בהסכמה. הוא שלח יד אל תוך צווארון החולצה ושלף מבפנים את התליון שעל השרשרת שענד – מגן דוד כסוף קטן.

"את גרה כאן עכשיו" סטס שאל בעברית, ומירי ענתה "כן. אני עובדת בדוכן של מוצרי ים המלח".  "אההה, הגיוני", אמר סטס, אבל באנגלית. "אני יודע שכולם שם ישראלים, אבל לא שמתי לב אליך קודם".

מירי הנהנה "אני חדשה. התחלתי לפני שלושה חודשים. הביאו אותי לקראת תקופת החגים".

סטס הנהן, ואז הרצין שוב ואמר "טוב. אנחנו נצטרך לדבר עוד על זה אחר כך. בואי נמשיך בבחינה". סטס בדק את יכולות הקריאה וחדות הראיה של מירי (שהייתה מצוינת), ואת עומק השדה והמיקוד שלה, ואז עשה בדיקת לחץ בעין ושאל אותה אם יש לה ביטוח בריאות לכסות או לא כי בדיקות נוספות היו עולות הרבה כסף.

אחרי שסיים את הבדיקות, הוא הודה לה ושלח אותה לשלם אצל פקידת הקבלה. מירי קלתה שסטס ביישן ולא באמת יודע מה לעשות, למרות שהוא בבירור התעניין בה, אז היא לקחה פיקוד ושאלה אותו ישירות "תגיד, מתי אתה מסיים פה? רוצה לשבת לקפה אחר כך, להכיר אחד את השניה?". סטס נראה קצת מופתע וקצת מרוצה ומיד ענה "כן" מבויש.

"מתי אתה מסיים? אני כאן עד שבע. אני יכול לחכות לך או שאם אתה מסיים קודם אני אבקש לצאת מוקדם". סטס הנהן והוסיף "אני אבוא אליכם סביב שבע".

מירי חזרה לדוכן בדילוגים שמחים ומבט מרוצה על פניה. "אני מבין שהלך לך טוב עם סטס", הקניט אותה מיקי. "אז איך הוא?" הוא שאל. "מאוד רוסי כזה. אבל חמוד וביישן", ענתה מירי. "לא אתלטי, ולא חתיך-על. אבל הוא בטוח מתעניין בבנות", היא אמרה וקרצה.

"טוב, אני יורד למחסן להמשיך בספירה", הכריז מיקי בעודו יוצא ומירי הנהנה בהסכמה.

כשהגיע למחסן חיכתה לו שם, מודבקת לדלת, מעטפה קטנה ובתוכה כרטיס מתנה לחנות ההלבשה התחתונה ויקטוריה'ז סיקרט ופתק מדרסי בו נכתב "לכבוד יום השנה השני שלנו יחד".

מיקי עלה חזרה למעלה והלך אל חנות ציוד הספורט. דרסי עמדה ליד הקופות ותדרכה איזה עובד לגבי משהו וברגע שראתה אותו הכריזה שהיא יוצאת להפסקה שלה ושהיא תחזור עוד שעה. היא תפסה את ידו של מיקי בעודו הולך לקראתה ומיהרה החוצה אל עבר חלל הקניון "אני מבינה שמצאת את המתנה שלך. בוא נלך לבחור לנו משהו…"

הם נכנסו לחנות ההלבשה התחתונה, וזה היה למיקי קצת מוזר להיות הגבר היחיד שמסתובב שם, עם כל תחתוני וחזיות התחרה, בובות התצוגה עם חזיות הפושאפ ושאר הפריטים. זה קצת עקצץ לו בין הרגליים בקטע של ריגוש, אבל הוא השתדל לא לתת לאיבר שלו להתעורר יותר מדי.

דרסי הסתובבה בין חללי החנות ודוכני המוצרים ונעצרה לבסוף מול תצוגה של פריטים בחצי תחרה וחצי בד דמוי משי. היו שם תחתונים וחזיות תואמים, ותחתונים עם ביריות וחלוק לילה עם דוגמאות דומות, במגוון צבעים פסטליים בהירים שונים. דרסי בחרה סט בצבע טורקיז עז ובהתחלה מיקי רצה לעשות פרצוף על הצבע, אבל אז ראה איך הטורקיז התאים לעורה הלבן והשיער הג'ינג'י הבוער שלה והאיבר שלו התחיל להרגיש צפיפות במכנס.

דרסי הלכה לכיוון תאי המדידה ובדרך סימנה לאחת המוכרות שיבואו לפתוח לה תא. מיקי התקדם לכיוון אף הוא. הוא שם לב לכיסא שהוצב במרחק מה מהתאים, ובשלט שהתריע שאסור להכניס מלווות לתא, ושגברים מתבקשים לחכות מחוץ לאיזור המדידה. "איך אני אמור לדעת איך זה נראה?" הוא שאל את דרסי בבלבול. דרסי ענתה לו שבדרך כלל המוכרות מרשות לגברים (אם הם כבר באים), להציץ במהירות דרך הדלת של תא המדידה וללכת חזרה החוצה כך שלקוחות אחרות לא ירגישו חוסר נוחות. אבל שיש לה רעיון יותר טוב כי החנות קצת עמוסה וכך גם תאי המדידה.

מיקי התיישב ומשך בכתפיו. "אז, מה עכשיו?" הוא שאל. תסתובב בחנות ואם אתה מוצא משהו שנראה לך מעניין ויש אותו במידה שלי (50C) אז תביא ונמצא דרך להכניס אותו אלי למדידה.

אז מיקי הסתובב בחנות והתחיל לחפש. הוא מצא חזיית פושאפ בלי שום תחרה או סימנים עליה. חלקה בצבע בורדו עמוק ולקח אותה. אחר כך איתר באיזור אחר בחנות מחוך שירד עד אמצע הצלעות בערך עם קווי אורך בצבעי שחור, זהב וכחול כהה, ותחתוני תחרה שחורים עם דוגמת הדפס תואמת. בסוף עבר במחלקת הפיג'מות ואסף שם מעין חלוק פיג'מה עשוי פלנל, בדוגמת משבצות שחור, אדום ואדום/שחור מלוכלך. אבל זה לא היה חלוק חסר צורה, אלא אחד עם גזרה צמודה על המותניים, ושרוולים באורך שלושה רבעים. הוא הביא את הכל לכיוון חדרי המדידה וקרא לדרסי. קול תשובה נשמע מהתא השני מימין. אבל זה היה קצת רחוק בעומק מסדרון תאי המדידה ומיקי לא הרגיש בנוח להתגנב לשם. במקום זה הוא עצר קונה מקרית ושאל אותה אם היא תהיה מוכנה לשים את הדברים על הדלת של התא עבורו והיא הסכימה.

אחרי שהדברים הועברו הוא התיישב על הכיסא וחיכה לדרסי. לפתע הרגיש רטט קל בכיס המכנס. מיקי הסתכל על ההתראות וראה הודעת סנפצ'אט מדרסי. "מה היא כבר זוממת הסוטה הקטנה", הוא חשב לעצמו ופתח את ההודעה בעודו נשען אחורה ומסתיר את המסך בידיו.

על המסך הופיעה תמונה של דרסי מתוך תא המדידה. היא צילמה את עצמה דרך המראה עם מכנסי הג'ינס שלבשה חצי פתוחים כך שרואים התחתון דרכם וידה השנייה מכסה על השדיים שלה, חופשיים מחזיה. לתמונה הוסיפה את הכיתוב "PREGAME". מיקי ניסה לחשוב על משהו שנון לענות לה. אבל, לפני שהספיק התמונה כבר התפוגגה ושניה אחר כך נכנסה תמונה חדשה בצ'אט.

דרסי ישבה עירומה לגמרי על הדרגש הקטן של תא המדידה. הרגליים שלה היו משוכלות והסתירו את ערוותה והידיים שלה היו משוכות קדימה בעודה מושכת את התחתון השחור שהביא לה וכך מגלות תפח של שד ומסתירות שניים. מיקי לא הבין איך היא יכלה לצלם תמונה כזו מבלי שיהיה איתה עוד מישהו בתא המדידה. אבל, הוא נהנה מהתמונה וכבר מצא תשובה לשלוח לה "מתחמם… מתחמם…"

בתמונה הבאה דרסי עמדה חזיתית מול המראה והמצלמה צילמה מאחוריה את הגב שלה דרך ההשתקפות במראה. היא לבשה את המחוך שמיקי בחרה ואת תחתוני התחרה התואמים. הידיים שלה היו משוכות מאחורי הגב כך שהחזה שלה בלט קדימה והרגליים שלה היו מפוסקות מעט מה שהבליט בהשתקפות במראה את חריץ התחת הקטנטן והמוצק שלה. השיער הג'ינג'י המתולתל פרוע שלה היה מפוזר חלקו מקדימה וחלקו מאחורה והיא חייכה חיוך פתייני עם קצה לשון מציצה דרך השפתיים שנמשכו אודם בוהק. איך שמיקי ראה את התמונה האיבר שלו התחיל לצמוח באי נוחות במכנס. מיקי עבר למצב צילום, וצילם את הבליטה המתפתחת במכנסיו והוסיף את הכיתוב "מתחמם…מתחמם…" שוב. למרות שזו אותה התשובה פעמים הוא הרגיש מרוצה מעצמו על השנינות.

בתמונה הבאה ישבה דרסי על הדרגש שוב, הרגליים שלה היו פתוחות, התחתון השחור מופשל מעט הצידה כך שקצות השפתיים נראו בבירור ואצבע אחת בחשה ביניהן. זה היה פריים סגור יחסית וראו רק מעט מהמחוך או שאר הגוף, אבל קבוצת שיער אחת סוררת כן התגנבה לתמונה. "מתחמם…מתחמם…" היה הכיתוב שדרסי הוסיפה ובתגובה לכך מיקי צילם את הריצ'רץ' של הג'ינס שלו חצי פתוח, עם הבליטה התופחת והכיתוב "חם…חם…".

לקח קצת זמן ואז שלחה דרסי תמונה נוספת. היא הייתה לבושה חלוק הלילה שנסגר ברישול סביב המותניים וחשף תחתיו את סט התחרה הטורקיזי שהיא בחרה קודם. הניגוד של הטורקיז הבוהק, והשחור והאדום של הפיג'מה עורר במיקי תגובות נלהבות במיוחד. החזיה הייתה פשוטה אבל ישבה באופן מחמיא ביותר על השדיים השטוחים והרחבים של דרסי. דרסי החזיקה קבוצת שיער בידה אחת ומוללה אותה וידה השניה הונחה על המותן. היא נראתה קצת כמו דוגמנית הלבשה תחתונה בפוזה הזו. מיקי הזיז מעט את התחתון דרך הריצ'רץ' כך שקצה כיפת האיבר בלט דרך וצילם תמונה מהירה לפני שמישהי מהלקוחות האחרות תשים לב. הוא שלח זאת לדרסי בצירוף המילים "לוהט…לוהט…"

עברו עוד כמה רגעים, במהלכם נע מיקי בחוסר נוחות בכיסא. הזין שלו ענד למלוא המקום והיכולת שאיפשר המכנס, והכיפה התחתככה בבד וגירתה אותו. נקודת רטיבות קטנה אפילו נצצה לה על בד התחתון.

התמונה הבאה נכנסה, הפעם החלוק היה על שמוט על הרצפה, מעליו עמדה דרסי עם רגליים מפוסקות. היא רכנה מעט קדימה עם הגב כך שהשדיים הוסתרו על ידי הכתפיים והידיים, והידיים עצמן החזיקו את התחתון בדיוק באופן שכיסה את הערווה שלה, כאילו היא מודדת אותו "על יבש". אבל, הדבר המדהים באמת בתמונה היה העובדה שבמרכז התחתון, באופן שלא ניתן להסתרה, היה פס רטיבות ברור וחד. מיקי ראה את זה, נאנח אנחה כבדה ופלט על עצמו במכנסיים. הוא צילם את כל השפיך הרטוב על התחתון דרך הריצ'רצ' ושלח לדרסי עם הטקסט "אש…אש…אש…".

דקותיים אחר כך עמדה דרסי בתור לקופה. היא לקחת את סט הטורקיז והחלוק וגם את המחוך והתחתון השחור.

איך הצלחת לצלם את התמונות האלו? מישהי עזרה לך בתא", שאל מיקי. "קוסמת לא מגלה את הטריקים שלה", ענתה לו דרסי בעוקצנות, אבל שלפה מכיס מעיל הרוח שלה מחזיק וואקום לסלולרי של מכוניות.