למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.
אזהרה : סחיטה באיומים היא עבירה פלילית ודינו של הסוחט הוא מאסר !
אֲבֵדָה
'פאק, פאק, פאק!" מילמלתי לעצמי כשאני מחפשת בתיק שלי מעטפה חומה גדולה שבתוכה מסמך מודפס על 12 דפי 4A כאילו היה זה איזה מטבע קטנטן של שקל, 'פאק! איפה זה? פאק!! על השולחן! שכחתי אותו על השולחן בבית הקפה!' נזכרתי וכאילו נוריתי מקנה תותח מיהרתי חזרה אל אותו בית הקפה שמימנו רק הרגע חזרתי.
לכאורה אין מה למהר, יש לי אותו במחשב ובשניה אני מדפיסה אותו מחדש, וגם את שעת העבודה שהשקעתי בסימון הערות ושינויים אני יכולה לשחזר במהירות רק שאַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ, לא מדובר במסמך רגיל, מדובר בטיוטה מתקדמת של מסמך מכירה של חברה שאחד הסעיפים החשובים בו הוא שאם דבר המכירה יתפרסם ברבים לפני החתימה רשאי הקונה לבטל אותו ללא תשלום קנס (מחיר הקניה תלוי במחיר המניה ביום החתימה ואם יוודא מי הקונה המניה תקפוץ לשמים) ועלול גם להוביל לדרישת פיצויים של המוכר מהמשרד בגין רשלנות ואם זה לא מספיק אז הייתה גם הוראה מפורשת של בעלי המשרד שלא להוציא את המסמך מגבולות המשרד, מה שאני בטיפשותי לא עשיתי, ועל פחות מזה ראיתי אותם מפטרים עורכי דין בכירים כך שאם לא אמצא את המעטפה אני בצרות צרורות, אין ספק שברגע שסיבת הפיטורים שלי תתפרסם ברבים, וכמו שאני מכירה את בעלי המשרד הם ידאגו שהיא תתפרסם, אני שרופה בביזנס ואף משרד מכובד לא יעסיק אותי ובהתמחות שלי, חוזים עיסקיים, רק משרדים מכובדים מתעסקים.
השולחן בבית הקפה שבו ישבתי היה נקי ומסודר מחדש והמעטפה לא הייתה עליו, בדקתי אולי היא נפלה לרצפה וגם שם היא לא הייתה. שאלתי את המלצרית ששירתה אותי והיא לא מצאה מעטפה, שאלתי את אחראית המשמרת וגם לה לא נתנו מעטפה אבודה, השארתי להם כרטיס ביקור שלי וביקשתי שאם ימצאו שיתקשרו אלי וחזרתי לחדר שלי במשרד.
ישבתי ליד השולחן, נשענת עליו עם המרפקים ואוחזת את ראשי בכפות ידיי. 'לספר או לא לספר?' זאת השאלה שהטרידה אותי והחלטתי שעדיין לא, עדיין יש תקווה וחוץ מזה גם אם מישהו ימצא את המעטפה הוא בטח יזרוק אותה לפח ובזה יסתיים הסיפור אז נכנסתי למחשב והתחלתי לתקן מחדש את אותם שינויים שרציתי בנוהל 'עקוב אחר שינויים' המקובל.
לא כמה, מה!
שעתיים אחרי הטלפון על השולחן שלי צלצל, שיחת חוץ ממספר לא מוכר, קצת מפתיע כי חוץ משיחות בתוך המשרד בדרך כלל מצלצלים אלי לנייד. "אם מי אני מדבר?" שמעתי קול גברי.
"עם תותי," אולי מתוך הרגל כי ככה קוראים לי כולם, "זאת אומרת שרה אבל כולם קוראים לי תותי," תיקנתי מייד, "עם מי יש לי הכבוד לדבר?".
"שרה־תותי," הוא הִלְחִים את השמות שלי, "כרגע זה לא חשוב," הוא המשיך, "אני חושב שיש לי משהו שאת מאד רוצה חזרה".
'יש!' צרחתי בתוכי, מנסה לשמור על איפוק, "תודה, איפה אני יכולה לאסוף אותו?"
"לאסוף?" הוא צחק, "מסמך כזה לא אוספים, מסמך כזה קונים!".
"קראת אותו?" חקרתי מחווירה.
"קראתי" הוא עצר לשניה, "אין לי ספק ש'דה מרקר', 'גלובס', 'כלכליסט' ועוד כמה מוספים כלכליים ישמחו גם הם לקרוא" הוסיף איום מאד לא מרומז, "לקרוא ולפרסם" הוא ציחקק.
בלעתי רוק, ידעתי בדיוק מה זה אומר, "וכמה אתה דורש תמורתו?" ובמקביל הרצתי בגוגל את המספר טלפון ממנו הוא מתקשר וגיליתי שמדובר בטלפון ציבורי, מי עוד משתמש בטלפון ציבורי בימינו?
"לא כמה, מה" הוא הפתיע אותי, "כסף פחות מעניין אותי".
שוב בלעתי רוק, "מה?" ולדעתי כבר חשדתי.
"עורכת דין שרה־תותי, את גם יפה וגם חכמה ולא מבינה מה?" הוא צחק והדגיש במיוחד את היפה, "אם את באמת רוצה את המסמךְ חזרה אז תהיי בעוד שעה בדיוק באותו בית קפה, תשתדלי לשבת אפילו באותו השולחן, תזמיני לי קפה הפוך חזק וקרואסון שוקולד וגם לך קפה עם קרואסון ותחכי, אני כבר אמצא אותךְ! ועורכת דין שרה־תותי, שעה אחת בדיוק מעכשיו! אם לא תגיע בזמן ההסכם ישלח לכל המוספים הכלכליים!" אמר וניתק את השיחה.
זה שאני עורכת דין הוא ידע מכרטיס הביקור שהיה במעטפה אבל סיקרן אותי איך הוא יודע שאני יפה? האם הוא ישב בבית הקפה בזמן שגם אני ישבתי או אולי הוא בדק באתר של המשרד שבו יש את התמונות שלנו וקיללתי את עצמי על ההשקעה שהשקעתי בתמונה של צלמת מקצועית ולא פוטו רצח כמו כל השאר.
הגעתי אפילו לפני, זאת לא שעת השיא ולא היו הרבה לקוחות. השולחן היה פנוי אז התישבתי בו וסקרתי מסביבי, גבר שישב לבדו ורק כוס מים לפניו היה החשוד המרכזי שלי, מעבר לזה היו עוד שלושה זוגות, את שתי הנשים ששתו קפה ופטפטו פסלתי מייד ושני הזוגות האחרים היו שקועים במחשב נייד כמו מה שנראה לי כפגישת עסקים, אף אחד מהם לא מוכר לי, לא זוכרת שראיתי אותם קודם.
הזמנתי קפה הפוך חזק וקרואסון שוקולד בשבילו, הפוך עם חלב סויה וקרואסון שקדים בשבילי וחיכיתי, ממשיכה לבחון את הנוכחים.
כשהקפה והקרואסונים הגיעו המתח שלי עלה, ידעתי שהרגע מגיע והחשד שלי בגבר הבודד התגבר כשראיתי איך המבט שלו מופנה ימינה ושמאלה, בודק מסביב רק שאז גבר כבן 50 שישב עם אישה בגילו והיו עסוקים באיזו מצגת במחשב הנייד שלהם קם ונעמד ליד השולחן שלי, "שרה־תותי אני מניח" הוא שאל והתיישב מולי.
רעד עבר בגופי, "כן" מילמלתי והסמקתי.
"שרה־תותי, האישה שם, זאת שישבתי איתה, היא אישתי, המייל למשלוח מוכן, משהו חשוד והיא לוחצת סֶנְדְ (send) אז אני מקווה שלא עשית שטויות"
"לא" עניתי.
"אוקיי," והוא לקח את כוס הקפה והתחיל לשתות, "תשתי, שיחשבו שאנחנו בפגישה" הוא לחש לי וחיכה שגם אני אשתה וכמוהו אקח ביס מהקרואסון לפני שהמשיך, "כמו שאמרתי לךְ, כסף לא מעניין אותי ועדיין תצטרכי לקנות את המסמך, לשלם על כל דף בנפרד!" הוא הדגיש, "לפעמים התשלום יהיה לי, לפעמים לאישתי ולפעמים לשנינו ביחד," הוא המשיך, "לכל דף אנחנו נקבע את המחיר ואת תשלמי, המחיר לא נתון למשא ומתן! הדיל הוא רק לכלל המסמך כולו, את לא יכולה לבחור לקנות רק דפים מסויימים, ברור?"
"ברור אבל לא הבנתי מה אתם תדרשו בתמורה?".
"שרה־תותי, את לא מטומטמת, את יודעת בדיוק מה אנחנו נרצה מאישה יפה כמוךְ, לשלוט בךְ!".
רעד עבר בגופי, ידעתי בדיוק לאן הוא מכוון, משחקי שליטה לא זרים לי רק שהפעם זה לא משחק, הפעם זה על באמת! "אבל בלי סאדו-מאזו! ולא בפומבי!" התניתי.
"ברור, לא התכוונו בכלל, אבל אם לא תסכימי או אם חלילה תזלזלי או תתרשלי המכתב ישלח, גם אם זה יהיה בדף האחרון!"
'פיטורים או השפלה?' זאת השאלה, ועכשיו, כשאני יודעת שפרסום המסמך מתקרב נשאר לי רק להחליט. באם לא אסכים והמסמך יפורסם אני אפוטר, על זה לא היה לי ספק, באם אסכים הם הולכים להשפיל אותי כי מה הם משחקי שליטה אם לא השפלה, ואת זה אני יודעת מניסיון, "תחליטי!" הוא גער בי ולגם עוד לגימה מהקפה שלו, "כשיגמר לי הקפה יגמר לךְ הזמן!" הוא לא השאיר לי הרבה זמן להתלבט.
ההתלבטות שלי הייתה קצרה, הג'וֹבּ (job) שלי קרץ לי, ג'וב טוב ומאתגר וכבר התחילו לדבר על להפוך אותי לבכירה, שכר טוב ובונוסים מפנקים על הצלחות, ואם החוזה הזה אכן יחתם יגיע איתו גם מענק מכובד, ומצד שני עוד משחק שליטה אחד כבר לא ישנה לי, זה לא יהיה הראשון שלי ואני בטוחה שגם לא אחרון, אז הסכמתי, "אני מסכימה" השפלתי עיניים והודעתי, וראיתי את החיוך על פניו כשהוא סימן לאשתו שהסכמתי עם אגודל מורם, "מתי?".
"רגע, לפני זה, תקראי ותחתמי!" הוא הושיט לי דף ועט. קראתי, מסמך משפטי מנוסח היטב שבו אני מצהירה שכל המעשה נעשה מרצוני החופשי ועל פי בקשתי ושמגן עליהם מכל תביעה מצידי בעתיד, "אתה עורך דין?" התעניינתי.
"לא, אבל אשתי כן רק שהיא כבר לא עובדת בזה"
"יודעת את העבודה," ניסיתי לחייך, לא בטוחה שהצלחתי, "אז מתי?" שאלתי שוב אחרי שחתמתי.
"עכשיו, אנחנו גרים כאן קרוב" הוא חייך.
"אני צריכה להודיע במשרד" הוצאתי את הפלאפון שלי והתקשרתי לפנינה המזכירה והודעתי שאני לא מרגישה טוב ושאני הולכת הביתה והיא עוד הוסיפה שבאמת נראיתי חיוורת כשיצאתי ואיחלה לי שאני ארגיש טוב.
"תשלמי ובואי!" הוא קם כשסיימתי את השיחה וחזר אל אשתו. אותתי למלצרית וביקשתי חשבון, גם הוא עשה את אותו הדבר.
הם באמת גרו קרוב, בפנטהאוז של אותו בנין שבו ממוקם בית הקפה. הלכתי לצידם והשומר בלובי חייך אליהם ומיהר להזמין את המעלית וראיתי את הגבר מחליק לידו שטר.
כשנכנסנו לא יכולתי שלא להתרשם מהנוף הנשקף מדלתות הזכוכית המובילות מהסלון למרפסת הגדולה, כלום לא מסתיר את הים, אוניה גדולה ששטה לאיטה בקו האופק וספינת טילים של חיל הים שפיטרלה והשאירה שובל לבן אחריה רק הוסיפו לתפאורה.
"תעמדי שם" הוא העמיד אותי מול ספת העור הגדולה שהם התישבו עליה זה לצד זה, "כמו שאמרנו, על כל דף את תשלמי במשהו" והוא הוציא את הדף הראשון מהמעטפה החומה, "נתחיל בקל ונתחמם" אשתו הצטרפה והיה משהו מוכר בקולה, זכרתי ששמעתי אותו כבר פעם אבל לא זכרתי איפה, "עבור הדף הראשון אני רוצה את הזָ'קֶט שלךְ" היא הכריזה.
הורדתי והגשתי לה אותו. הבעל הניח את הדף שאחז בצד והוציא מהשקית דף שני. "עבור הדף השני אני רוצה את החולצה שלךְ". הורדתי גם אותה והגשתי לה ובעלה הניח את הדף השני על הראשון והוציא את השלישי.
על הדף השלישי שילמתי בחצאית ועכשיו עמדתי מולם רק בחוטיני וחזייה די שקופה שלא ממש הסתירה ונעלי העקב שלי ושוב קיללתי את עצמי למה לא יכולתי ללבוש תחתונים וחזייה פחות חשופים אבל בעצם מה זה חשוב, הבנתי את הפרינציפ וממילא גם הם ירדו.
עבור הדף הרביעי שילמתי בחזייה שלי, לרגע הסתרתי את החזה עם היד אבל הוא, בקול מאיים, דרש שאוריד והורדתי, לא נותנת לו תרוץ לשלוח את המייל, וראיתי את המבט החרמני של שניהם בשדיים שלי, לא אשכוליות, תפוזים, אבל עומדים זקופים ובראשם פטמה נוקשה וגדולה במרכז העטרה הכהה במיוחד שבלטה על רקע העור הלבן שבגד הים שלי מסתיר מהשמש.
כצפוי עבור הדף החמישי היא דרשה את התחתונים רק שלהפתעתי, כשהגשתי לה אותם היא מסרה אותם לבעלה שבעודו חורך במבטו את ערוותי ובמיוחד את החריץ שבין שפתי הכוס שלי הוא הסניף אותם, מחייך חיוך נהנה והחזיר לה וגם היא הסניפה.
עמדתי מולם עירומה וכל לבושי הוא אותם נעלי עקב שהם לא ביקשו שאוריד, שרשרת מזהב התלויה על צווארי ועליה מגן דוד שמונח באותו עמק שבין שדיי, העגילים באוזניים וכמו שאומרים גם הבושם שלי.
"מתחיל להתחמם" הבעל קם וניגש עלי, "תרדי על הברכיים!" הוא הצביע על השטיח שלפניו וברגע שירדתי התחיל לפתוח את מכנסיו, "עבור הדף השישי אני רוצה שתמצצי לי" הוא שילשל והוריד את מכנסיו יחד עם התחתונים עד הקרסוליים, "תמצצי ותבלעי!" והוא התקרב עד שהזין שלו ניצב סמוך לפי, זין זקור ומתוח, לא גדול מדי אבל גם לא קטן, ממוצע פלוס.
הכנסתי את הזין שלו לפה ומצצתי לו. מצצתי כבר בולבולים יותר גדולים משלו, זאת לא הייתה בעיה בשבילי, רק שהרגשתי מושפלת, אני מוצצת לו כי הם שולטים בי, כי הם סוחטים אותי, כי אני חייבת ולא כי אני רוצה, ועדיין השקעתי, לא רציתי שחלילה הוא יחליט שאני מזלזלת, עוד איום שלו, זלזול פרושו משלוח המייל ומשלוח המייל הוא הארון הקבורה לקריירה שלי.
הראש שלי נע קדימה ואחורה, השפתיים שלי, בצורת O, החליקו לאורך הזיין שלו, השיניים תופפו בעדינות על העור המתוח, מגרות, דחפתי עמוק בגרון ומצצתי, ממש שאבתי, ואז הרפיתי לקחת אוויר ושוב הכנסתי והרגשתי איך הזין שלו הולך ונמתח, הולך ומתקשה, "לא!" הוא עצר אותי כשרציתי לשחק לו בביצים, "רק עם הפה, ידיים מאחורי הגב!" אז עשיתי את זה, ממשיכה למצוץ לו ולהפתעתי הוא המשיך והתפשט, מוריד גם את העניבה שענב ואחריה את החולצה ונשאר לעמוד עירום כשהוא נועל נעליים והמכנסיים והתחתונים מתוחים לו בין הקרסוליים.
גם אשתו הפתיעה והתחילה להתפשט, מורידה פריט אחר פריט ולא מפסיקה להביט בי מוצצת לבעלה וכשנשארה עירומה עברה והתיישבה בכורסת העור הגדולה והתחילה לשחק בעצמה, ללטף את שפתי הכוס שלה ולמולל את הפטמות והיה משהו מוכר בגופה, ידעתי שראיתי אותו פעם אבל לא הצלחתי להזכר מאיפה.
"בועלי," היא ציחקקה לעבר בעלה, "מחרמן, מתי כבר תורי?".
"תכף" הוא גנח והיה ברור שהיא מתקרב אל השיא שלו, "הנה, תכף" הוא התנשף בכבדות והרגשתי את הקפיצות האלה של הזין הנמתח לי בפה, "כן, כבר" והפעם הוא החזיק בראשי, כאילו פחד שאברח, והצמיד אותו חזק לגופו, תוקע את הזין שלו עמוק בגרוני, "כן, הנה, תבלעי, תבלעי!" והרגשתי את המטח הראשון של השפיך החמים ממלא לי את הגרון והפה, לרגע הוא הרפה, לא משחרר רק נותן לי לנשום ולבלוע ושוב הוא אחז ותקע צורח "תבלעי!" ויורה עוד מטח של זירמתו הגברית שמילאה את גרוני וגם אותה בלעתי והיו אחרי עוד כמה מטחים קטנים שמילאו את פי מחדש לפני שהוא עזב אותי והתיישב חזרה על הספה, מחייך חיוך נצחון מאוזן לאוזן, מניח את הדף השישי על חמשת הראשונים ושולף את הדף השביעי, "עבור הדף השביעי אנחנו רוצים שתרדי לאשתי, תפנקי אותה, שלוש גמירות לפחות או עד שהיא תבקש להפסיק, מה שיבוא קודם" הוא צחק, "אז תִּיכָּנְסִי לה בין הרגליים ותתחילי!".
עוד לא גמרתי לבלוע את כל הזרע שבפי וכבר אשתו פישקה רגליים חזק ואני נעמדתי על ברכיי ביניהם. לפנק אישה אני יודעת, לא הדבר הכי אהוב עלי, אני מעדיפה שיפנקו אותי, אבל כמו כל דבר שאני עושה אני עושה הכי טוב שאני יודעת וגם בזה אני טובה. הצמדתי את שפתיי לשפתי הכוס שלה ודחפתי את הלשון ואיתה גם כמות מהזרע שנשאר לי בפה, למה עשיתי את זה? אני לא באמת יודעת, מין אינסטינקט שכזה, פיזיולוגית אני לא בטוחה שאפשר להזריע ככה מישהי וגם אז אני די בטוחה שהיא מוגנת אבל אולי כדי להקטין מעט את ההשפלה שלי, להוכיח לעצמי שאני עדיין שולטת במשהו גם אם זה משהו שהם לא מרגישים.
היא הייתה רגישה שם, בפות הרטוב והחם שלה, והגמירה הראשונה הגיעה הרבה יותר מהר ממה שחשבתי, "כן, הנה! עכשיו!" והיא אחזה בראשי והצמידה אותו חזק לערוותה, "כן, אימא'לה, גומרת, גומרת!" היא צווחה בקול מחורמן והידקה גם את רגליה סביב ראשי, "כן, בועלי, גמרתי, גמרתי, פעם אחת אבל רוצה עוד, כן, עוד, תמשיכי" ואני המשכתי ועכשיו כבר חיפשתי את ענבל תענוגותיה, חיפשתי, מצאתי והתחלתי למצוץ לה אותו והגמירה השניה שלה נסקה לשמיים, "וואו, אימא'לה, מה שהיא עושה לי שם בפושפוש שלי, הנה שניה, בועלי, הנה זה בא לי, הנה! הנה!! עכשיו!" ושוב היא לחצה עם היד על הראש והצמידה, וסגרה חזק את הרגליים שחלילה לא אברח לה ו…"גומרת! הנה! גומרת! בועלי גמרתי פעם שניה, כן, גמרתי אבל רוצה עוד, תמשיכי" היא התנשפה בכבדות ובלי לתת לה לנוח הפעלתי את הטריק השלישי שתמיד עובד לי, התחלתי לתקתק עם שיניי בעדינות על אותו ענבל רגיש ונפוח שלה והגמירה השלישית יצאה לדרכה, גמירה חזקה, עוצמתית ומטלטלת יותר משתי קודמותיה, "אימא'לה!" היא צרחה באקסטזה, "הנה, שוב גומרת!" והפעם היא כבר לא לחצה לי על הראש ולא סגרה רגליים, להפך, התרווחה בכורסה ופתחה חזק את הרגליים, "וואו, שלישית, מספיק, אני מתה" התנשפה בכבדות, "אימא'לה, כזאת כבר הרבה זמן לא הייתה לי כזאת, וואו, רגע, לנוח, בועלי היא הרוויחה בכבוד את הדף הזה" היא ציחקקה.
גם הדף השביעי הצטרף לַעֲרֵמָת הדפים שלי רק שאז הוא לקח את הערמה שלי והשקית עם הדפים שנותרו ו"בואי, ההמשך יהיה בחדר השינה" והוא הוביל אותי לחדר השינה שלהם כשאשתו הולכת אחרינו ולמרות שעמד לו תותח בדרך עצרנו במטבח לשתות מים קרים, עומדים עירומים, הבעל הוריד בינתיים גם את הנעליים והמכנסיים שהיו בין קרסוליו, שותים ושותקים, אפילו הם ביניהם לא דיברו ורק לקראת הסוף האשה שאלה אותי איפה למדתי משפטים וכשאמרתי שסיימתי בהצטיינות בירושלים היא הביטה בי במין מבט מַעֲרִיךְ ואמרה שהיא למדה בחיפה.
את הדף השמיני קניתי בזיון. שכבתי על הגב במרכז מיטה הגדולה שלהם והוא עלי, שוכב ומרתק אותי בגופו למזרון, מועך את שדיי בחזהו, רגליו מפשקות חזק את רגליי, ישבנו עולה ויורד והזין שלו נכנס ויוצא בכוס שלי, משתפשף בין שפתי הכוס הרגישות ומחליק בתוך הנרתיק שלהפתעתי היה רטוב ומשומן היטב, מְסַפֵּר לי את מה שידעתי, שאומנם שולטים בי, אני לא עושה את זה כי אני רוצה אלא כי אני חייבת, אולי אפילו אפשר לקרוא לזה אונס אבל עדיין אני נהנית.
גם הוא נהנה, הוא זיין אותי בתנועות ארוכות ואיטיות, מושך ומוציא עד הסוף, לרגע עוצר ואז תוקע חזק ומהר, גונח גניחת הנאה קולנית ומרעיד את גופי. "אשתי," הוא פנה לאשתו שעמדה מאחור וצפתה אבל אני לא הצלחתי לראות אותה, "את רואה איך אני מזיין אותה?"
"כן" שמעתי את התשובה, כן חרמני של אישה מיוחמת ולמרות שלא ראיתי אותה לא היה לי ספק שהיא צופה בנו במבט מהופנט, "כן, אני רואָה".
הבעל הגביר את הקצב והרגשתי שהוא מתחמם, גם אני התחממתי, מרגישה איך אני מתחילה לטפס במעלה האורגזמה ומחליטה בתוכי שאני לא אתן לו את הסיפוק הזה, שגם אם אגמור אני אגמור בשקט, בלי לספר. "כן, הנה" הקצב שלו התגבר עוד יותר, "כן, אשתי, אני הולך להשקות לה ת'טוטה" הוא הודיע בקול.
"אתה גומר לה בפנים?" ולרגע היא נשמעה מבוהלת, "ומה אם, אתה יודע, אם"
"שְתִּיקַּח פוסטינור" הוא צחק ותקע את עצמו הכי עמוק שאפשר, "כן, הנה, קחי! קחי!!" הוא צרח באקסטזה, "הנה! קחי!" והרגשתי את המטח הראשון נורה במעמקי הכּוּס שלי, "כן, הנה עוד אחד בא!" הוא המשיך באותו קול מיוחם, תוקע עמוק ומשחרר עוד צרור עמוק בתוכי, שוכב עלי בכל כובד משקלו, סוגר חזק את רגליי ברגליו ושוב תוקע עמוק ומשחרר עוד מטח זרעונים שיוצאים למסע המתיש וחסר התועלת אל הביצית המוגנת שבחצוצרה שלי.
רגע הוא שכב עלי ככה ולא זז ואז התגלגל ונשכב לצידי, "הרווחת את דף מספר שמונה" הוא צחק בזמן שאשתו העבירה את הדף לעֲרֵימָה עם הדפים שכבר קניתי ושלפה מהשקית דף נוסף ופתאום שמתי לב שבזמן שלא ראיתי אותה היא הלבישה לעצמה סטראפאון, "והתשלום עבור דף מספר תשע הוא זיון נוסף רק שהפעם זאת אישתי שתדפוק אותךְ" והוא קם, מחייך, ונעמד במקום שבו אשתו עמדה קודם, מביט בנו.
"בדוגי, ככה אני רוצה לדפוק אותךְ" היא הודיעה לי, מחייכת גם היא, "יאללה, תעמדי על ארבע, עומד לי" היא ציחקקה, משפשפת לעצמה את התותב הניצב בין רגליה כאילו היה זה זין שרוצים להעמיד עוד יותר, וברגע שנעמדתי על ארבע במרכז המיטה היא ירדה על ברכיה מאחורי, נצמדה, כיוונה בידה את התותב אל המקום הנכון בין רגליי, לוחצת מעט, שלא יברח לו חלילה, אחזה במותניי והתחילה לדחוף לי, לאט, נותנת לי להרגיש כל סנטימטר של התותב החודר לגופי.
אני אוהבת כשחודרים אלי ככה, לאט, שנותנים לי להרגיש שמתבצעת בי חדירה, ואם נוסיף לזה גם שהייתי מגורה עוד מקודם, מהזיון של הבעל שהשאיר אותי ותאוותי בידי, אז לא פלא שדהרתי לעבר האורגזמה שלי.
ברגע שכל התותב היה נעוץ עמוק בתוכי והיא התחילה לפמפם אותי גמרתי, גמירה חזקה ועדיין שתקתי. "גמרת, אהה?" ודרך המראה שמעל שולחן האיפור שלה ראיתי אותה מחייכת אל בעלה, מוכיחה לי שוב שאישה יודעת לזהות גמירה של אישה אחרת.
"כן" הוֹדֵיתִי.
"אבל אני לא" היא צחקה והגבירה את הקצב, אוחזת חזק במותניי וטוחנת אותי ושוב המראה עזרה לי לראות את שדיה הגדולים המקפצים ורוקדים בקצב נעיצותיה החזקות, "כן, אני מזיינת אותךְ" היא המשיכה בקול חרמני והיה לי ברור שגם היא מתקדמת מאד במשעול האורגזמה. עכשיו גם ראיתי את בעלה ששינה מקום, מביט בנו במבט מהופנט ומעִנֵּג אֶת עַצְמוֹ, מאונן ומעמיד לעצמו מחדש לקראת הדף העשירי, "כן" האישה גנחה בקול פַּתְיָנִי, גוחנת עד ששדיה נשקו לגבי ומתחילה לשחק לי בציצים, "כן, זה טוב לזיין אותךְ ככה" היא לחשה לי באוזן, "יש רק תנוחה אחת שאני יותר אוהבת, בקרוב תדעי מה היא" היא ציחקקה, התרוממה חזרה, אחזה במותני וכתשה אותי, מזיינת אותי בתנועות ארוכות, חזק ומהר וְ-"כן!!" היא צווחה כשהאורגזמה התפוצצה בתוכה, "כן, הנה, קחי!!" היא תקעה את עצמה הכי עמוק שאפשר ונשארה ככה, "כן, גמרתי" היא חייכה לעבר בעלה, "אתה מוכן כבר או אני יכולה עוד סיבוב?"
"את יכולה עוד סיבוב" הוא צחק והיא חזרה לזיין אותי, דוהרת אל עבר הגמירה השניה שלה ושלי!
אחרי הגמירה השניה שלה כבר עמד לו תותח, הבעל העביר את הדף התשיעי לחבילת הדפים שהרווחתי אבל הפעם הוא שלף מהשקית שני דפים, העשירי והאחד עשר, שעבורם הם דרשו שאשלם בתחת שלי ולא סתם, כדי להוסיף להשפלה שלי הם דרשו שאשכב על הבטן במרכז המיטה, כרית גדולה מתחת לאגן שלי והידיים והרגליים קשורות מתוחות לפינות המיטה!
אני לא בתולה שם בכניסת המשרתים שלי, אכלתי שם בלי בעיה כבר זרגים גדולים יותר מהזין שלו או התותב שלה, ונכון שכל הארוע הוא השפלה אחת גדולה אבל זאת הייתה הגדולה מכולן כי למרות שאני אוהבת סקס ולמרות שנכנסו כבר בדלת האחורית שלי די הרבה פעמים לאכול בתחת זה לא התנוחה האהובה עלי, להאכיל בתחת – כן, לאכול בתחת – פחות! כך שאתם מבינים כבר שפשוט שכבתי ונתתי להם לבצע בי את זממם, לגמור אני לא גמרתי, הם דווקא כן, ורק חיכיתי שהם יגמרו ולפחות הם היו מספיק הוגנים כדי לגרז לי את פי הטבעת לפני שהבעל תקע את עצמו לשם וגם האישה הוסיפה לפני שהיא הכניסה ביקור לא קצר, מפמפמת לי את התחת ולפי הגניחות וההתנשפויות שלה היה ברור שהיא נהנית.
לפני שעברתי לשלם על הדף השנים עשר, האחרון, הם שיחררו את העניבות וגרבי הנילון שקשרו אותי למיטה. "עבור הדף האחרון אנחנו דורשים חדירה כפולה" הבעל הכריז עם חיוך זימתי על פניו ובמבט מהיר נוכחתי שלראות את אשתו דופקת אותי בתחת העמיד לו מחדש. הוא נשכב על הגב במרכז המיטה ודרש שאני אשתפד לו, אחר כך השכיב אותי עליו, בלי לצאת, מוחץ את שדיי אל החזה שלו ומחבק שלא אזוז ואז אשתו עלתה ונשכבה עלי, מכוונת וחודרת שוב לתחת שלי, לאט, מוחצת את שדיה על הגב שלי ומתחילה לזיין.
גם חדירה כפולה לא חדשה לי, עשו לי גם את זה, והפעם, למרות שזה בתחת, אני חייבת להודות שנהניתי, כן, סחטו אותי, דפקו אותי בתחת ועדיין משום מה נהניתי ולדעתי הם שמעו אותי גומרת, למרות שלא הודעתי על כך בקול, רק אותן התנשפויות וגרגורי הנאה והכוס שלי שהפך רטוב עוד יותר והפטמות שהפכו נוקשות כפלדה ואין לי ספק שהבעל הרגיש בזה ו…הבעל גמר ראשון אבל לא זז גם אחרי שהזין שלו התדלדל והחליק מתוכי, נתן לאשתו להמשיך להנות, לחגוג עלי ורק אחרי שגם היא גמרה היא התגלגלה מעלי לצידו של בעלה והוא גילגל אותי מעליו לצד השני שלו ורגע ארוך שכבנו ככה, שותקים עד שהוא קם והיא אחריו, לבשו חלוק רחצה שחיכה להם בצד וזרקו את הבגדים שלי על המיטה "תתלבשי ותבואי לסלון!" והשאירו אותי לבד.
התלבשתי והרגשתי את הצריבה הזאת בפי הטבעת בכל תנועה שעשיתי, אבל רק כשישבתי על שפת המיטה לנעול את הנעלים שלי ראיתי את שתי מסכות הפנים על שולחן האיפור של האישה, מסכות מבד אלסטי ונושם שנלבשות ומכסות את כל הראש כמו שרואים אצל כוחות הבטחון, רק שבאלה היו פתחים מתאימים לפה והשפתיים, לאף בשביל לנשום, לעיניים, לאוזניים ופתח נוסף בפדחת כדי להוציא קוקו או צמה לבעלת שיער ארוך ולא הייתי צריכה לראות את כל הפתחים כדי לדעת שהם שם כי אני יודעת איפה הם קיבלו אותם, באחת המסיבות של מאסטר ג'ון! ואני יודעת כי גם לי יש מסכה כזאת רק שאלה פה היו לבנות, הסימן המוסכם שהם נשלטים, ושלי שחורה, שולטת! ובבת אחת נפל לי האסימון ונזכרתי מאיפה אני מכירה את אותו הגוף של האישה, באחת המסיבות הרווחתי אותה באחד המשחקים של מאסטר ג'ון וחגגתי עליה, ביקרתי לה בכל החורים שהיא ביקרה לי עכשיו ואפילו יותר, אני גם הענשתי אותה, הפלקתי לה והיא הייתה הסוסה שלי ורכבתי עליה כשהיא הולכת על ארבע לאורכו ורוחבו של החדר ואני יושבת לה על הגב, כנראה שהמסכה באמת שומרת על אנונימיות, עובדה שלא זיהיתי אותה, ו…באותו רגע התחלתי לתכנן את הנקמה שלי.
לא אמרתי להם כלום כשהגעתי לסלון, שמרתי על פני פוקר. את הדפים שלי לקחתי והכנסתי לתיק, אחר כך רציתי לראות שהוא מוחק את הקובץ הסרוק מהמחשב שלו, כולל מתיקיית האשפה, ושאין טיוטת מייל עם הקובץ, לצערי הייתי חייבת להאמין להם שאין להם עוד גיבויים מזה במקום אחר וככה, ב'שלום' קר ובלי להגיד 'להתראות', יצאתי וחזרתי לדירה שלי.
כשהגעתי לדירה מלאתי אמבטיה חמה עם שמנים ארומטיים ושכבתי בה מקשיבה באוזניות ל'סועאד מאסי[i]' ומתכננת את הנקמה שלי כי ברגע שגיליתי שהם חלק ממשתתפי המסיבות של מאסטר ג'ון היה ברור לי שאני הולכת לנקום בהם בקרוב.
שעה ארוכה שכבתי לי ככה במים החמים וכל פעם שהרגשתי שהטמפרטורה יורדת הוספתי עוד מים חמים שלא יתקרר ורק כשהייתה לי תכנית סדורה איך אני מתכוונת להתנקם בהם יצאתי, התעטפתי בחלוק רחצה שלי, מזגתי לעצמי כוס יין, ' קברנה פרנק – מרום' של יקב 'האור הגנוז' שבמקרה חבר עשה לי איתו הכרה ומאז אני גרופית שלו, וצלצלתי למאסטר ג'ון, שומעת את השיר בהמתנה המוכר שלו ונזכרת איך הכל התחיל…
המלכה אליזבט
למאסטר ג'ון קוראים בכלל מרדכי, ביום יום החברים שלו קוראים לו מוטי ורק בזמן סשן הוא הופך למאסטר ג'ון, שם הבמה שהוא בחר לו כמו שאני המלכה אליזבט, השם שהוא בחר בשבילי ואני שומרת עליו עד היום.
עד השנה השניה ללמודי המשפטים היה לי רק סקס ונילי, גברים פעם בחודש, מקסימום פעמיים ורק בתנוחה קונבנציונלית, קצת מציצות, רק אם גם הוא יורד לי, התנוחה המסיונרית ואם רוצים נועז אז דוגי-סטייל, על זיון בתחת לא היה מה לדבר איתי, והכי נועז שלי היה מדי פעם סקס עם אישה, בעיקר השותפה שלי לדירת סטודנטיות, בעיקר 69, פינוק הדדי, וגם פה על סטראפאון לא רציתי לשמוע, ו… אוננות עם הויברטור הרוטט שפעם, ברגע של אומץ, קניתי ב'סיסטר'ס'.
לעומתי נעמה, השותפה שלי לדירת הסטודנטיות, הייתה שרלילה, ידעתי שסקס ונילי לא מספיק לה והיא הולכת הרבה יותר רחוק, הייתי רואה אותה חוזרת אחרי לילה כזה, הולכת בפישוק, אוחזת את התחת שלה ומתנדנדת כמו אווזה בהריון מתקדם אבל עם חיוך של מי שקיבלה את עונתה בגדול ו…חשדתי שהיא נותנת שיבקרו לה בתחת אבל לא מעבר לזה.
פעם, בתחילת השנה השניה שלנו, יומיים אחרי שהיא חזרה מלילה כזה, שכבנו עירומות זו לצד זו אחרי פינוק הדדי והיא התכרבלה בזרועותיי, ראשה בחיקי ואני מלטפת בכף ידי את שיערה ותפסתי אומץ ושאלתי אותה מה היא מוצאת בזה, בזיון בתחת, ביחוד כשאני רואה איך זה כואב לה אחר כך.
"בתחת זה כלום," נעמה צחקה, "אני עמוק במשחקי שליטה, אני נשלטת, סאבית אם את יודעת מה זה," השאירה אותי המומה, ידעתי מה זה נשלטת, אומנם רק בתאוריה, אבל אז היא התחילה לספר לי בדיוק מה עושים שם ויותר מזה מה השולט שלה עושה לה ולהפתעתי הרגשתי איך אני מתגרה מזה, הרגשתי את העיקצוצים האלה בין הרגליים, אפילו יותר חזקים ממה שהיה לי כשהיא פינקה אותי, את הפטמות המזדקרות ומתקשות ואת הכוס שלי הופך לְבִּיצָה טובענית, ואולי היא הרגישה את זה בשפת הגוף שלי כי לפני שהיא סיימה היא אמרה לי "תותי, עד שלא תנסי פעם לא תביני מה זה באמת, עד שלא תגמרי מאיזו הפלקה טובה, עד שלא תקבלי אורגזמה רק מזה שהוא קשר אותך ואת יודעת מה הוא הולך לעשות לךְ עוד לפני שהוא אפילו נגע בךְ".
"אף אחד לא שולט בי," אמרתי במין בטחון כזה, אולי כי כשהיא סיפרה לי אני דמיינתי שאני זאת שעושה לה את זה, "אני זו ששולטת!".
"אולי," היא חייכה, "ואולי לא, עד שלא תנסי לא תדעי, שולט טוב מתחיל מלמטה, לומד להרגיש איך הנשלט מרגיש בדיוק כמו בצבא, את יודעת, גם הרמטכ"ל היה פעם טירון מושתן שטרטרו אותו בלי הפסקה!".
הייתי סקרנית, רציתי לנסות, נעמה הסבירה לי על מילת הבטחון במקרה וזה לא יתאים לי אז הסכמתי. "אני אקבע לךְ פגישה עם השולט הכי טוב בעיניי, כזה שתוכלי ללמוד ממנו, עם מאסטר ג'ון" והיא עשתה את זה, כבר למחרת היא קבעה לי פגישה איתו בבית קפה, פגישת תאום ציפיות.
נעמה תדרכה אותי איפה להיות ומה לעשות והוסיפה שלושה טיפים, הראשון: אל תסתכלי לו בעיניים, שפחה, ככה למדתי ממנה שהם קוראים לנשלטת, חייבת להשפיל מבט ולא להסתכל לשולט בעיניים! השני: לא לשכוח לקרוא לו מאסטר ג'ון ולא רק ג'ון, ובטח ובטח שלא בשמו הפרטי! והשלישי: לא לשכוח שאני במבחן ואני חייבת לעשות בדיוק מה שהוא דורש ממני, גם אם זה נשמע או נראה לי הכי קינקי בעולם!
הגעתי כמה דקות קודם, כמו שנעמה הדריכה אותי, תפסתי שולחן בצד וחיכיתי לו כשעל צווארי כרוך צעיף לבן, הסימן המוסכם שיזהה אותי או כמו שנעמה קראה לזה, דגל הכניעה שלי.
מאסטר ג'ון הגיע בדיוק בזמן. "תותי?" הוא נעמד לצד השולחן.
"כן" השפלתי מבט והסמקתי. מאסטר ג'ון התיישב מולי וסימן למלצרית שאנחנו רוצים להזמין. עד שהגיע הקפה שהזמנו הוא ביקש ממני לתת לו קצת רקע עלי וסיפרתי. הקפה הגיע ואחרי כמה לגימות הוא הגיע לתכל'ס, "בואי תסבירי לי מה את רוצה בדיוק?" הוא שאל ולגם בשלווה עוד לגימה מהקפה שבידו.
הסברתי, הסברתי שאני רוצה לחוות פעם כדי להבין מה זה ואם בכלל אני בקטע הזה ושבעצם אני רוצה להיות שולטת, שאני מהטיפוסים האלה ששואפים שהכל יעשה כדברי, אבל הבנתי מנעמה שהדרך לשולטת טובה, וכמו כל דבר שאני עושה בחיים גם בזה אני רוצה להיות מצטיינת, עוברת דרך נשלטת ולהפתעתי הוא חייך ואמר "כן, גם הרמטכ"ל היה פעם טירון" ואז ביקשתי ממנו שיהיה הַמֶּנְטוֹר שלי.
לרגע הוא שתק, מביט בי ואני הסמקתי, "שהכל יעשה כדברה" הוא צחק, "מצא חן בעיניי, גם זה שאת רוצה להיות מצטיינת זה סימן טוב אבל!" והוא עצר לרגע, בונה את המתח, "רק שתדעי, הדרך לשולטת טובה אכן עוברת דרך שפחה טובה, אם אני אסכים להיות הַמֶּנְטוֹר שלךְ אני לא מתכוון לעשות לךְ הנחות, אני אשפיל אותךְ עד אפר! אני אכאיב לך, אני אעניש אותך על כל טעות הכי קטנה! אני אזיין אותך בכל חור אפשרי ובכל תנוחה שתבוא לי כולל לאזוק ולקשור אותךְ, תחשבי טוב אם את רוצה את זה," הוא שוב לגם מהקפה והיה משהו כל כך רגוע בשפת הגוף שלו ובקולו, "ועכשיו לכי לשרותים, שבי שם חמש דקות לפחות" והוא הדגיש את ה-לפחות, "תחשבי טוב טוב, אם אחרי החמש דקות עדיין תרצי תורידי את החזייה והתחתונים שלךְ, תחזרי ותניחי אותם על כאן, על השולחן," הוא הצביע בידו על מרכז השולחן, "אם תחליטי שלא לכי הביתה, שום דבר לא קרה, אני אשב ואחכה פה רבע שעה בדיוק, אם לא תחזרי אני אדע שהחלטת שלא" והוא שוב לגם מהקפה שלו במין שַׁלְוָה כזאת.
הלכתי לשרותים אבל לא הייתי צריכה לחשוב הרבה, המחשבה על מה שהוא הולך לעשות לי גירתה אותי בטרוף וכל הגוף שלי צרח "את רוֹצָה!", הורדתי את החזייה ואחריה את התחתונים, הורדתי את מכסה האסלה והתישבתי עליו, בודקת בשעון את הזמן שכאילו עבר להילוך איטי, ואחרי חמש דקות בדיוק קמתי וחזרתי אל השולחן, משתדלת שהשדיים הגדולים שלי לא יקפצו בכל צעד אבל יודעת גם שכל מי שמביט ומבין יודע שאני בלי החזייה, התיישבתי חזרה מולו ופרשתי על השולחן את החזייה והתחתונים שלי.
"תרשמי את הפלאפון שלךְ" הוא מסר לי טוש ודחף לעברי את החזייה, "שאני אדע איך להתקשר אליךְ" הוא הוסיף ואסף חזרה את החזייה עם המספר שרשמתי והכניס לכיס שלו, "לפני שאת יוצאת תלבשי אותם חזרה" והפעם הוא דחף לעברי את התחתונים, "יש רוח בחוץ ואת לא רוצה שיצלמו לךְ" הוא ציחקק, "הפעם הראשונה תהייה יחד עם נעמה, יש לך התנגדות?"
"לא," עניתי ונזכרתי בטיפ השני שנעמה נתנה לי וּבִמְהִירוּת הוספתי גם "מאסטר ג'ון".
"אז להתראות, אני אודיע לכן מתי ואיפה ו…תעשי את מה שנעמה תגיד לךְ, היא נשלטת טובה, יש לך הרבה מה ללמוד ממנה".
כל מה שמאסטר ג'ון הבטיח לעשות לי הוא עשה ואפילו יותר. כבר בפתיחת הסשן הראשון, זה עם נעמה, הוא הודיע שכל עונש יהיה עונש לשתינו ובגללי, הטירונית המושתנת, נעמה "הרוויחה" הרבה עונשים אבל נראה לי שהיא דווקא אהבה את זה.
מהר מאד גם הבנתי למה את הסשן הראשון מאסטר ג'ון בחר לעשות יחד עם נעמה, כל דבר הוא היה מבצע קודם עליה, נותן לי לראות, ללמוד, ואז מבצע עלי וככה הושכבתי אחריה על ברכיו וספגתי הפלקה עם היד, כופפתי אל השולחן וחטפתי הצלפה עם המחבט, הועמדתי על ברכיי כשכפות ידי על הראש והוא חיבר לי מצבטי פטמה לפטמות ולא רק עונשים היו שם גם זיונים, בכל החורים, הוא גמר לי בפה, הוא גמר לי בכוס ובאותו לילה איבדתי גם את בתולי אחוריי, כן, הוא פתח לי את התחת רק שהוא עשה את זה בעדינות, לא כמו לנעמה, וכבתולה הוא קודם גֵּירֵז לי את פי הטבעת בכמות נדיבה של ג'ל סיכה ועדיין זה כאב כשהוא חדר לאיטו לתחת שלי אבל כמו בכול הדברים האחרים מה שגרם לי שלא לצעוק את מילת הבטחון שלי, זאת שהייתה מפסיקה את הכאב לאלתר, היה שאם נעמה יכולה גם אני יכולה ויותר מזה, כמו כל דבר אצלי, גם בזה רציתי לעשות טוב יותר והיה עוד משהו, בעונשים, אני חושבת שמה שחירמן אותי יותר זה לראות איך מענישים את נעמה ולדמיין שאני זאת שעושה לה את זה ואולי, רק אולי, זה היה הסימן בשבילי שאני מתאימה כשולטת וכמו שהם הסבירו לי, גם הרמטכ"ל היה פעם טירון וגם אותו טירטרו ואם אני רוצה להיות שולטת אני צריכה קודם כל לסיים טירונות.
לפני שהלכנו מאסטר ג'ון יעץ לי לקנות פקק אנלי וללכת איתו, למתוח ולהרגיל את פי הטבעת, כי לגרז הוא מגרז רק לבתולה וכבר למחרת נעמה באה איתי לאותה חנות סקס בנמל תל-אביב כדי לעזור לי לבחור.
כשחזרנו מהסשן לדירה נעמה סידרה לנו אמבטיה חמה עם מלחים ארומטיים כדי להרגיע מעט את פי הטבעת בפרט והגוף בכלל וכן, גם למחרת הלכתי כמו אווזה בהריון מתקדם עם רגליים מפושקות והגוף מתנדנד ולמזלי זה היה יום שישי ולא לומדים בו.
כל השבוע התלבטתי אם אני רוצה להמשיך או שזאת הייתה הַרְפַּתְקָה חד פעמית אבל ביום חמישי, כשמאסטר ג'ון צלצל והזמין אותי לסשן אישי, רצתי אליו כמו שרק מסוממת מכורה רצה כשמציעים לה מנה.
הפעם זה היה סשן אישי, רק אני, גם הפעם "הרווחתי" עונשים, גם הפעם הוא זיין אותי בכל חור והפעם הוא עשה לי הכרה גם עם מפשק הרגליים, זה שלא רק הקרסוליים נקשרים אליו אלא גם פרקי כפות הידיים.
שלושה חודשים הייתי השפחה שלו, פעם בשבוע או שבועיים הוא היה מתקשר וקובע לי סשן ואני הייתי רצה אליו, לפעמים הוא היה עושה לי את זה כסשן אישי אבל לרוב עם עוד מישהו, לפעמים אישה ולפעמים גבר, ואחרי שלושה חודשים נחשפתי לסו-שף, ככה הוא קרא לעוזר שלו, זה שהיה עושה עבורו את כל העבודה השחורה והוא רק חוגג ועל פי טיב העבודה שלו הוא היה מתגמל אותו, לפעמים לזיין אותי אבל בעיקר לבצע עונשים ו…לחדירה כפולה! כן, יחד עם הסו-שף הם היו מבקרים לי בשתי הדלתות, זו הקידמית, בכוס, וזאת האחורית, בתחת, ופעם, כשהיינו בסשן עם עוד גבר וסו-שף עשינו אפילו חדירה משולשת, זין תקוע בכל חור שלי! וכשאני אומרת סו-שף אני מתכוונת גם לסו-שפית ויחד עם הסו-שפית הגיע גם זיון עם סטראפאון, תוקעת לי את התותב המוצמד לאגנה באותן רצועות.
לא רק סו-שף הכרתי אחרי שלושה חודשים, גם זכיתי במסכה הראשונה שלי, מסכה לבנה של נשלטת, כזאת כמו שראיתי על שולחן האיפור של הבעל והאשה שסחטו אותי, כשמאסטר ג'ון הזמין אותי למסיבת שליטה שערך בחצר הוילה שלו.
בתור בתולה, ככה הם קוראים למי שזאת המסיבה הראשונה שלה, מאסטר ג'ון עשה מכירה פומבית של הבתולים שלי ואישה אחת, מלכה כמו שקוראים לְשׁוֹלֶטֶת אישה, דוגמנית עבר ידועה שגם המסכה שלבשה לא הצליחה להסתיר מי היא והיום אנחנו חברות הכי טובות, זכתה בי ונתנה לי פרק נוסף באיך שולטת טובה צריכה להתנהג וזה לא שהיא עשתה לי הנחות, לא ולא, אולי אפילו להפך, מאסטר ג'ון נתן לה יחד איתי את המפתח למרתף שלו, זה עם הסד, מתקן ה-X הגדול מעץ שאליו נקשרים במה שמאסטר ג'ון קורא 'תנוחת הנשר' כשהידיים והרגליים קשורים כשהם מפושקים ומתוחים לפינות ה-X, ועוד אביזרים המונחים על מדפים לאורך הקיר שרק מחכים שישתמשו בהם, והיא ניצלה אותם עד תום כדי לשלוט בי.
גם היא ביקרה לי בכל החורים, אפילו מצצתי לה את התותב של הסטראפאון כשאני מכופפת ומחוברת לסד, מצבטי פטמות עם משקולת מוצמדים לי לשדיים ומותחים אותם, והיא עומדת לפני על במה קטנה כדי שהגובה יתאים ומזיינת לי את הפה כי להזיז את הראש אני לא יכולתי ונכון שיצאתי ממנה כואבת והולכת באותה הליכת 'קרעו לי ת'תחת' אבל גם הייתי מסופקת ברמות שלא האמנתי ועם ידיעה ברורה שאני רוצה להיות כמוה, מלכה, ואני אהיה!
המסיבה הבאה כבר לא הייתה אצל מאסטר ג'ון, מסיבה שהיא התרמה, כסף שיתרם למטרה נעלה. אני חושבת שאת האורגזמה הראשונה שלי קיבלתי כשמאסטר ג'ון הוביל אותי ברצועה המחוברת לקולר הענוד על צווארי, לבושה רק בנעלי עקב והבושם שלי, אל הסלון הגדול שבו הסתובבו עוד זוגות כמונו.
המשחק שלהם היה פשוט, כל שולט תרם את העבד או השפחה שלו לטובת המאמץ, הושיבו אותנו על כסאות בר גבוהים עם רגליים מפושקות, שיראו את מה שיש לנו להציע, ציירו לכל אחד ואחת מאתנו מספר מעל השד ואחד אחר השני השולטים ניגשו, בחרו אחד מאתנו, הניחו את סכום התרומה שנקבעה {1000 ₪ למי שעדיין לא עשו אותה (או אותו) הערב, 500 למשומשת או משומש והכל במזומן} ולקחו אותנו לאחד החדרים לשעה! לא יותר, ואחר כך החזירו אותנו לסלון, לשבת שוב על הכסא ולחכות שיבחרו בנו שוב ו…2500 ₪ גייסתי באותו ערב, ארבעה שולטים חגגו עלי למען אותה מטרה נעלה, שלושה גברים ואישה אחת, ואת כמות הפעמים שאני גמרתי אני הפסקתי לספור כבר בשולט השני.
אחרי עוד ארבעה חודשים כאלה של סֶשֶנִים ומסיבות, שלהפתעתי לא רק שלא הפריעו לי בלימודים אלא דווקא שיפרו לי את הציונים, הפכו אותי חדה יותר, מאסטר ג'ון הפתיע אותי כשהודיע לי שהערב אני אהיה הסו-שפית שלו בסשן שהוא מבצע על זוג, אימא ובן! ובמסגרת טקסי הפתיחה המקובלים מאסטר ג'ון נתן לי להפליק לאימא על הישבן במחבט העור כשהיא מתכופפת קדימה ברגליים ישרות ומחבקת את ברכיה, אבל אחרי שהוא הוריד את הבן על ברכיו וציווה על לאונן ולהביט איך הוא מזיין את אימא שלו הגיע רגע השיא, מבחינתי, כשמאסטר ג'ון אמר לי ללבוש את הסטראפאון, השכיב את האימא על הגב, העמיד את הבן על ארבע מעליה כשראשה בין רגליו ושלח אותי לזיין אותו בתחת מול עיניי האמא שצופה במחזה מטווח אפס, רואה בברור איך אני משחילה אותו, איך אני מזיינת אותו בתחת, רואה איך נעמד לו יותר ויותר ולמרות שהוא ממש נגע לה בשפתיים עדיין מאסטר ג'ון לא הרשה לה למצוץ לו ואז הוא גמר, הבן, יורה את השפיך הסמיך והחמים שלו על פרצופה ושדיה של אימא שלו ויחד איתו גם אני גמרתי, גמרתי אבל עם תותב אין בעיה להמשיך והמשכתי, ממצה עד תום את העונג הזה לשלוט בו.
המשכנו ככה, אני השפחה שלו, באה אליו בכל פעם שהוא קורא לי לקבל את מנת הסם שלי, אין לי תאור יותר טוב להתמכרות הזאת שלי, מדי פעם הוא לוקח אותי לאחת המסיבות האלה ושם אני משרתת מאסטרים ומלכות אחרות, אבל מדי פעם הוא גם נותן לי להיות הסו-שפית שלו, ובכל פעם כזאת הוא נותן לי יותר ויותר משימות ואחר כך, אחרי שהנשלטים היו הולכים, הוא היה נותן לי משוב, מה עשיתי טוב, איפה טעיתי ומה הוא דורש ממני לשפר.
באחד הערבים האלה, כשהוא הזמין אותי להיות הסו-שפית שלו, הופתעתי כשהוא הוביל למרתף את אותה מלכה שפתחה אותי במסיבת השליטה הראשונה, מובלת ברצועה המחוברת לקולר שעל צווארה, עירומה, לבושה רק בקולר ובנעלי עקב סטילטו (ובבושם שלה כמובן😊) וכנראה שהוא ראה את ההפתעה על פני כי מייד הוא אמר לה "תסבירי לה!".
"אומנם אני מלכה, לפי חוות הדעת אפילו מלכה טובה, תעיד על כך רשימת ההמתנה הארוכה שלי, אלה שרוצים שאזמין אותם לסשן, אבל כמו שלהיות מלכה עובר דרך 'טירונות שפחה' ככה בכל כמה זמן אנחנו עושים רענון, סשן כשפחה אצל מאסטר או מלכה אחרים, להזכיר לנו מה זה, גם מאסטר ג'ון עושה את זה, את יודעת, זה כמו שכל פסיכולוג הולך למפגש אצל פסיכולוג אחר"
"כן," מאסטר ג'ון אישר את דבריה, "לפני חודש אני הייתי אצלה לרענון" הפתיע אותי "תזכרי את זה, יום אחד כשגם את תהיי מלכה, ועכשיו לתכל'ס, תקשרי אותה לסד!"
חשבתי שהוא יעשה לה הנחה אבל לא, שום הנחה, גם אני הצלפתי בה וזיינתי אותה, אפילו בתחת! רק שהפעם, אחרי שסיימנו, גם היא נשארה לתת לי משוב ולהפתעתי היא החמיאה לי ו… שבועיים אחרי, מאסטר ג'ון הזמין אותי למסיבה אצלו והפתיע אותי, העניק לי מסכה שחורה, מסכה של שולטת, המליץ לי על השם 'המלכה אליזבט' כשם הבמה שלי, אם אנונימיות במסיבות אז עד הסוף, ו…כנראה שהייתי טובה שם, וגם ההמלצה של מאסטר ג'ון תרמה, כי עד סוף המסיבה קיבלתי שני זוגות תחתונים עם מספר פלאפון עליהם, בקשה משני נשלטים שונים, הראשון גבר והשניה אישה שטיפלתי בהם, להזמין אותם לסשן אישי רק שאצלי בדירה לא יכולתי, ואצלם הם העדיפו שלא אז הם היו לוקחים צימר או חדר במלון ומסתבר שזה הסדר מקובל.
אני ומאסטר ג'ון נשארנו ידידים, הייתי מוזמנת כבוד במסיבות שהוא ארגן ואחרי שהכירו אותי יותר גם אצל אחרים, גם עם 'המלכה אן', ככה הם קוראים לאותה מלכה שפתחה אותי (או אולי עכשיו, כשאני חלק מהם, כבר יותר נכון להגיד כמו שאנחנו קוראים לה), הפכתי לחברה טובה כולל סשנים משותפים, שתי מלכות על שנים או אפילו שלושה עבדים ו/או שפחות, ואת הרענון הראשון שלי, בהמלצת מאסטר ג'ון שאליו פניתי ראשון, עשיתי אצלה. המשכתי עם זה גם אחרי שסיימתי ללמוד, מורידה קצת את הקצב בתקופת ההתמחות, לא היה לי הרבה זמן פנוי, ואחרי שסיימתי את ההתמחות הגברתי חזרה, יותר מסיבות ופחות סשנים אישיים, פחות אבל לא הפסקתי לגמרי ונעמה, זאת שהייתה השותפה שלי לדירת הסטודנטים והכניסה אותי לסצנה, לגור אנחנו כבר לא גרות יחד אבל עכשיו היא השפחה שלי, בדיוק כמו שביקשה, שפחה בלי הנחות.
…מאסטר ג'ון ידע שאני אוהבת את השיר בהמתנה שלו,' great balls of fire' של ג'רי לי לואיס, ונתן לי לשמוע אותו כמעט עד הסוף לפני שענה, "שומע", קצר ולעניין.
"אני מבקשת שנפגש לשיחה" השבתי, גם אני עניינית.
"שיחה עם תותי או עם המלכה אליזבט?" שזאת הדרך שלו לשאול אם זה משהו פרטי או בקשר לסשן.
"יתחיל תותי, אחר כך אתה תחליט" סיקרנתי אותו.
"מחר בשבע בערב ב'דיקסי', מתאים לךְ?".
"מתאים".
"בשבע בדיוק! כמו תמיד, המאחר משלם את הקנס" הוא צחק.
"מקובל, המאחר משלם את הקנס" ציחקקתי, מאשרת, וכשהוא סגר אני צלצלתי לדיקסי והזמנתי לנו מקום.
לא אחרתי, לא כי פחדתי מהעונש, ממילא אני התכוונתי לשלם, אלא מהכבוד למנטור שלי ואפילו הקדמתי מעט ותפסתי לנו את אחד התאים, שנוכל לדבר. גם הוא לא איחר, יש לו מין משפט כזה שהוא חוזר עליו כמו מנטרה 'תמיד תהיי חמש דקות לפני ולא דקה אחרי' והקנס שקבענו זה בגלל שאני הייתי תמיד מאחרת לפגישות האלה שלנו אבל חס וחלילה לאחר לסשן! 😊.
שנינו הזמנו 'ביפבורגר' , הוא עם ביצת עין ואני עם בייקון, ובירה כמובן, 'ויינשטפן לאגר' מהחבית, וכפתיחה מנה גדולה ש'הכנפיים של דיקסי' ברוטב חריף שחלקנו.
בזמן שאכלנו את הכנפיים ושתינו בירה דיברנו על המסיבה האחרונה שהייתה וזאת המתוכננת בסוף שבוע הבא אצל אחת המלכות היותר משקיעות. כשעברנו לביפבורגר הוא גם עבר לתכל'ס, "בוא נשמע מה תותי מבקשת".
סיפרתי לו איך סחטו אותי ומה בדיוק עשו לי בתמורה למסמך שאיבדתי, תאור קצר וענייני. אחר כך סיפרתי לו על הנקמה שאני מתכננת ובסוף איפה אני זקוקה לעזרתו.
אכלנו ושתקנו, מאסטר ג'ון כאילו התחמק מתשובה ואני לא האצתי בו, יודעת שבסוף הוא יענה לי. כשסיימנו את הביפבורגר הוא סימן למלצר והזמין לנו קינוח, אספרסו ארוך לכל אחד מאתנו ועוגת גבינה "ניו יורק" שנחלוק, הספציאליטה שלהם, ורק כשהגיע הקפה עם העוגה והמלצר הלך הוא אמר לי באותו קול בס שָׁלֵו שֶׁלּוֹ "בָּר בִּיצּוּעַ אבל את יודעת שאין אצלנו מתנות חינם".
"יודעת," עניתי, "מוכנה לשלם" אפילו לא בדקתי מה, בוטחת בו שלא יגזים.
"בא לי על התחת שלךְ" הוא חייך לעברי, "תשלום מראש כמובן," הוא ציחקק, "עכשיו" ואת זה הוא כבר אמר רציני.
חייכתי לעצמי, לדעתי ידעתי מראש שזה מה שהוא יבקש, מאז שהוא פתח לי את בתולי ישבני הוא דלוק עליו, ידעתי גם שהוא ידרוש את זה מראש ואפילו עכשיו כי כמוני גם הוא שונא לדחות סיפוקים, "מקובל" והפעם אני זאת שחייכתי אליו, "איך ואיפה?".
"אצלךְ קשורה למיטה או אצלי במרתף קשורה לאיקס (X)"
"מה אתה מעדיף?"
"אצלי קשורה לאיקס".
"אוקיי, אצלךָ קשורה לקיר אבל בתנאי שאתה נותן לי לשלם" ציחקקתי וסימנתי למלצר להביא לי חשבון.
נסענו אליו וירדנו למרתף. "תתפשטי" הוא אמר באותו קול בס שלו, התיישב על כסא הבר הגבוה והביט בי.
התפשטתי לאט, מנסה לגרות, הייתי מגורה, רטובה שם בפוסי שלי, וכשהורדתי את התחתונים שלי זרקתי אותם אליו והוא תפס והסניף, עוד פֶטיש שלו והפעם הענקתי לו את זה כבונוס נוסף על המחיר שנקבע.
רגע ארוך עמדתי מולו עירומה ונתתי לו להנות מהמראה שלי עירומה ואז הלכתי לכיוון אותו X גדול מעץ, נצמדתי אליו, השדיים שלי נמחצות לקורות העבות והישבן מופנה החוצה, אליו, פישקתי רגליים, הרמתי ידיים ומתחתי אותם למעלה והצידה לאורך הקורות, "מוכנה" הודעתי בקול.
הוא ניגש אלי וחיבר אותי לקורות ברצועות עור עבות ועוד רצועה אחת סביב המותניים, מהדקת עוד יותר את ערוותי לאותו כרית הצמודה לצומת החיבור של הקורות ולא נותנת לי להזיז את התחת. אחר כך הוא עבר לעמוד לפני, נותן לי לראות איך הוא מתפשט, גם הוא עושה את זה לאט, לא ממהר עד שעמד מולי עירום וגבריותו זקורה בגאון בין רגליו, זין גדול, עבה, ומתוח והוא שפשף אותו באיטיות, מותח אותו עוד טיפה ומקשה אותו עוד קצת, ורעד עבר בגופי, רעד של פחד ממה שתכף ידחף לישבני או אולי בכלל רעד של תשוקה להרגיש אותו כבר בתוכי.
עוד רגע והוא נעלם מאחורי, שמעתי אותו יורד על ברכיו מאחורי והרגשתי איך הוא מפשק את פלחי ישבני וידעתי שהוא מביט בפי הטבעת שלי שנחשף בפניו. "תותי, אם לא אמרתי לך קודם אז אני מת על התחת שלךְ" הוא הודיע והוסיף נשיקה על כל אחד מפלחי ישבני, "אני יכול לסמן אותם?".
ידעתי למה הוא מתכוון, עוד פֶטיש שלו שכמאסטר ג'ון הוא לא היה מבקש ממני קודם רשות אבל עכשיו הוא לא מאסטר ג'ון, עכשיו הוא מוטי, "כן מוטי, ברור" ובכוונה אמרתי מוטי, מדגישה עוד יותר שמבחינתי זה לא סשן, והרגשתי את שפתיו נצמדות לפלח ישבני הימני, מנשק ומוצץ, ממש יונק, מבצע בי נשיכת אהבה תאוותנית וידעתי שיהיה לי שם סימן סגול כזה, היקי (Hickey), מסמן את הראשון ועובר לשני ומסמן גם אותו, "תותי, אני מת על התחת שלךְ" הודיע שוב ופישק מחדש את פלחי ישבני ו…"אימא'לה!" צרחתי כשהרגשתי שהוא עושה לי רימינג, שקצה הלשון שלו מלקקת את פי הטבעת שלי, ו…"אימא'לה" צרחתי שוב כשהרגשתי את האורגזמה המכה בגופי כשקצה הלשון שלו חדרה מעט לפי הטבעת, אורגזמה חזקה, מטלטלת, אני מתה על זה שעושים לי רימינג והוא כל כך טוב בזה, "כן, תודה, תמשיך, כן, אני חייבת לךָ" וגם ידעתי איך אני הולכת לשלם לו על זה.
רציתי לצעוק 'למה?' כשהוא הפסיק אבל ידעתי שהגיע הרגע שעבורו התכנסנו פה, הרגשתי אותו מתרומם ואז לוקח גוש חמאה רכה מצלוחית שהביא ומרח לי אותו על פי הטבעת, מעסה מעט ומוסיף עוד כמות ו"תתכונני!" הוא לחש לי והרגשתי איך קצה הזין שלו משתפשף בין פלחי ישבני, מחפש את פי הטבעת המשומן, ונשכתי שפתיים כשהוא מצא את המקום הנכון ולחץ מעט, מקבע שלא יברח, ואז התחיל לדחוף לי, לאט, נותן לי להרגיש כל מילימטר של אותה נוקשות זכרית גדולה שחודרת לישבן שלי, מרגישה את הכאב שפי הטבעת נמתח ונושכת שפתיים שלא לצעוק ו…"כן!" הוא גנח במין הנאה קולנית כשכל הזין שלו היה קבור עמוק בטוסיק שלי, "כן, אני בתחת שלךְ" הוא לחש לי באוזן, נצמד מאחור ולוחץ עוד יותר, אולי יצליח להכנס עוד קצת, "כן, אני מת על התחת שלךְ" הוא הרגיש שנרגעתי קצת והתחיל לפמפם.
התחיל חלש, תנועות קצרות ואיטיות, ולאט לאט התחזק, קודם בתנועות ארוכות יותר, יוצא כמעט עד הסוף וחוזר ונכנס, ואז הגביר את הקצב, תנועות מהירות וחזקות, תוקע את כל הזין במכת אגן חזקה המרעידה את גופי ולוחצת את ערוותי אל אותה כרית שעל צומת מפגש הקורות, מוחצת אליה שת שפתי הכוס הנפוחות ומיוחמות שלי ולא פלא שטסתי אל עבר הגמירה השניה שלי.
כשהתחלתי במשחקים האלה לא הייתי גומרת מזיון בתחת, נתתי שיעשו לי, זה חלק מרכזי במשחק, אבל לא הייתי גומרת כמו מזיונים אחרים או אפילו מעונשים כואבים! אבל לאט לאט למדתי לאהוב את זה, זה לא שפתאום זה הפסיק לכאוב לי, לא ולא, וזה לא שהפסיק לשרוף לי אחר כך והייתי הולכת באותה הליכה של מי שתקעו לה מטריה בתחת ופתחו אותה, וככל שלמדתי לאהוב הגיעו גם הגמירות, ואפילו הרבה, ועכשיו השלישית דהרה במעלה האורגזמה שלי, נבנית במהירות ו…"כן! הנה! זה בא! זה בא לי!!" צרחתי בקול כשהזרמים התחילו להשתולל בגופי והזיקוקים להתפוצץ לי מול העיניים, "כן, הנה! עכשיו! גומרת! גומרת!" והרגשתי איך הוא נועץ את עצמו הכי עמוק שאפשר ואז את אותה הרגשה נעימה כשזִרמתו החמימה מילאה את התחת שלי.
"אתה רוצה שאני אשאר לישון אצלךָ הלילה?" שאלתי אותו אחרי שהוא שיחרר אותי מאותו X גדול.
"ברור" הוא חייך, "ונילי?"
"ונילי, אבל עם עוד בונוס אחד קודם" חייכתי אליו חזרה. קצת אחרי שנהייתי מלכה גילינו ששנינו אוהבים לפעמים לגוון בסקס ונילי ומאז, מפעם לפעם, אנחנו "חוטאים" בזה והיום בא לי "לחטוא" ומסתבר שגם לו.
עלינו לחדר השינה לא לפני שהסברתי לו שוב איך אני רוצה שהוא יעמיד את האביזרים במרתף לצורך הנקמה שלי, לקחנו איתנו את הבגדים שלנו אבל לא התלבשנו, בשביל מה? תכף ממילא נוריד אותם ושנינו כבר ראינו את שנינו עירומים יותר מפעם אחת.
בדרך עצרנו ושתינו אספרסו, עירומים כמובן, מה אני אגיד לכם ולכן? האספרסו טעים יותר כששותים אותו עירומים😊. ישבנו זה ליד זו, פתחתי רגליים בתנועה מזמינה ונתתי לו ללטף את הפוסי שלי, מין משחק מקדים כזה כי בכל אופן הוא גמר רק קודם והוא צריך להעמיד לעצמו מחדש, ואני בתמורה שפשפתי לו, עוזרת לו להעמיד את קנה התותח.
לא חיכיתי עד שיעמוד לו תותח, ברגע שהרגשתי שזה מספיק למה שאני רוצה לעשות הזמנתי אותו לקחת אותי לחדר השינה שלו. "שתוק ותעמוד על ארבע!" עצרתי את ההתנגדות שלו כשהודעתי לו שקודם גם אני רוצה לעשות לו רימינג, הבונוס השני שהחלטתי להעניק לו מעבר למחיר שנקבע, "תן לי להשיב לךָ כגמולךָ" ציחקקתי, "עכשיו תוריד את הראש" המשכתי להעמיד אותו כמו שאני רוצה ורגע אחרי קצה הלשון שלי רפרף על פי הטבעת המכווץ שלו, נוגעת, מלקקת קלות, אפילו לוחצת ולא הייתי צריכה הרבה לפני שהוא צעק באקסטזה "זה עכשיו או שאני גומר על הסדין!" ובמהירות נשכבתי לצידו על הגב, פתחתי רגליים ו…"כן!" גנחתי בקול תאוותני כשהוא עלה עלי והשחיל אותי באבחת אגן אחת חזקה, השחיל והתחיל לזיין, לאט, שוכב עלי ומוחץ אותי למזרון ומפמפם בתנועות איטיות וארוכות.
"הפוסי שלי שואל אם גם אותו אתה אוהב?" לחשתי לו באוזן.
"אוהב! אני מת על הפוסי שלךְ!" הוא צרח והגביר את הקצב, "כן, ככה!" הוא נהם כשהרמתי רגליים ופישקתי אותם רחב, נותנת לו לחדור עוד יותר עמוק לתוכי, "כן, תגידי לי מה את עכשיו" הוא לחש לי באוזן.
"אני המזרון שלךָ" עניתי בקול, מכירה כמה הוא אוהב לשמוע את זה.
"כן, את המזרון שלי, את ה'עמינח' שאני כל כך אוהב לשכב עליו, כן, בואי!" וזה היה הסימן הידוע שהוא בדרך לגמור, "בואי, בואי" הוא צרח וזרז אותי וה-"בואי!" הבא שלו התלכד עם ה-"כן, תן לי!" הצרחני והתאוותני שלי כשהרגשתי את הפיצוץ הגדול מתגלגל בתוכי ויחד איתו את אותה הרגשה נעימה כשהפעם הוא מילא לי את הכּוס הכל כך מגורה שלי באותו שפיך סמיך וחמים שלו.
אותו לילה ישנתי אצלו, הרבה זמן לא ישנתי ככה מכורבלת בזרועותיו החסונות של גבר. בבוקר הוא קם עם זקפת בוקר שחבל להפסיד אז דחפתי אותו לשכב על הגב ועליתי עליו, השתפדתי והתחלתי לדהור לאורגזמת השחרית שלי, גומרת בסערה ורואה אותו שוכב ככה, מביט בי ומחייך חיוך של הנאה מהולה בגאווה ואושר, גמרתי והמשכתי גם לשניה ואחריה הגיעה גם השלישית ואולי הייתי ממשיכה ככה עוד רק שהוא הפך אותי על הבטן, דחף לי כרית מתחת לבטן התחתונה, עלה עלי והשחיל אותי, מחליק בקלות לכוס הכל כך רטוב ומשומן שלי, מזיין אותי חזק ומהר, כותש וטוחן אותי דק דק, ולא פלא שרגע אחרי כבר גמרנו ביחד, אין כמו לגמור ביחד.
"תותי," הוא אמר לי כשכבר עמדתי ללכת, "המלכה אן מחפשת מישהי שתעשה לה רענון אז המלצתי עליך," הוא הפתיע אותי, ידעתי שהוא המרענן הקבוע שלה, "רענון בלי הנחות, הכל כלול! ו…" הוא הסביר לי מה היא אוהבת, "והיא ביקשה שאני אברר אם תסכימי".
הסכמתי, ברור שהסכמתי, הגיע הזמן להחזיר לה על אותו לילה ראשון ההוא, זה שהיא פתחה אותי בו, "אבל בתנאי, אצלה במרתף" חייכתי אליו.
"שובבה" הוא חייך חזרה ולא בכדי, המרתף שלה מאובזר אפילו יותר מזה שלו, "תתכונני, אין לי ספק שהיא תסכים".
לחלק שני ואחרון
[i] סועאד מאסי (Souad Massi) : זמרת, משוררת וגיטריסטית אלג'יראית.
היה נהדר – כתמיד!
סיפור כל כך גרוע ואוו
ניצול הוגן עם משתפת פעולה
זה לא סיפור זה הצהרת הון חחחחח אריה ירדת ברמה
כמה ארוךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך חייב לעשן