השפלה

אהובי קראתי את המכתב שלך לפני חצי שעה ועד עכשיו אני מצטמררת. לא רק בגלל שרציתי לגמור מיד אחרי שקראתי. לא ממש… זה קצת הרגיע אותי, כשגמרתי. הייתי כל כך נרגשת שהייתי מוכרחה לגמור. בלי עזרים, בלי צעצועים ובלי להחדיר שום דבר חוץ מאצבעותי. גם לא הייתי צריכה לא ג'ל ולא כלום. כל כך הייתי … להמשך קריאה

“אז מה עמי, אתה אוהב את דודה בלה?" "אהה… כן …" "אז אתה אוהב שמנות?" "לא דווקא שמנות. אני אוהב את בלה" "אבל היא שמנה." "אז מה?" "אני יודעת… אתה יודע שאני אוהבת בנות אבל…" "מה אבל?" "בסדר. יש לה פנים יפות והיא מתוקה… אבל מה אתה מוצא בגוף שלה?" "הכל" "?" "כן. הכל. חום … להמשך קריאה

  "אמא!" הפליק שחטף בישבן לפני שיצא לבית הספר… "מתה על התחת הזה, בן!" "אבל למה ככה…" "כי בא לי"   זה התחיל מוקדם יותר, עוד כשהיה במכנסיים ההודיים הרפויים האלה ובטי שירט הסמרטוטי שאיתם הסתובב תמיד לפני שהתלבש. כשעברה לי הדלת הפתוחה וראתה אותו מצחצח, שרירי הישבן נעים-מרטטים בקצב הציחצוח לא יכלה שלא לתת … להמשך קריאה

היה יום עבודה ממש קשה. לאורך כמעט  כל היום היא היתה על הרגליים, ועוד על עקבים! כשמירב הגיעה הביתה היא רק רצתה לנוח. להרים רגליים, לשתות משהו… אבל רגע…יותר טוב אמבטיה, לא? המים החמים (מאד!) כבר שיכשכו ועוד מעט מילאו את האמבטיה. הקצף עלה לשולי האמבט. אדים עירפלו את החדר, מטשטשים את ההשתקפות במראה. הניחה … להמשך קריאה