התנור של דודה בלה
הריח. הריח היה מעיר את כל השכונה. כבר בחמש בבוקר היה אפשר להריח לחם טרי. מסביב ומשם לכל הבתים בשכונה. בתים ארוכים. שלוש קומות שלוש כניסות. קצת עצים. המאפיה. המאפיה של דודה בלה היתה מרכז העניינים. שם היו ריכולי הבוקר בעיניים שעדיין לא נפקחו לגמרי. הקולות ששמעו בלילה דרך תריסי השכנה או הוילון שהתנפנף באנחות … להמשך קריאה