אני לא בדיוק יודע לשים את האצבע על הנקודה הספציפית בזמן שבו הפכתי להיות הצעצוע האישי שלה שדואג לכל מחסורה הפיזי, כלכלי, נפשי והמנטאלי אבל זאת הייתה רכבת הרים מטורפת מלאת אדרנלין ואנרגיות. קוראים לי כפיר ואני בן 32, אני רווק והאמת שאני נראה לא רע, 1.81 מ', שיער שחור קצר, מעט שרירי. אני עובד … להמשך קריאה
סיפור מאת תלמיד ישיבה שמי עליזה בת 40 מורה לשעבר בחטיבה ביניים ברחובות. אני לא מלכת היופי אבל מטופחת משקיעה בעצמי טיפה מלאה ישבן בינוני וחזה גדול. יש לי חיים מאושרים בסך הכל עבודה נוחה, בעל אוהב. אבל חיי הסקס שלי איתו די בנאלים. אני זוכרת שהיינו חברים החלטנו שלא נשכב עד החתונה ( משפחה … להמשך קריאה
אהובי קראתי את המכתב שלך לפני חצי שעה ועד עכשיו אני מצטמררת. לא רק בגלל שרציתי לגמור מיד אחרי שקראתי. לא ממש… זה קצת הרגיע אותי, כשגמרתי. הייתי כל כך נרגשת שהייתי מוכרחה לגמור. בלי עזרים, בלי צעצועים ובלי להחדיר שום דבר חוץ מאצבעותי. גם לא הייתי צריכה לא ג'ל ולא כלום. כל כך הייתי … להמשך קריאה
מאז הלילה "בתנור של דודה בלה" הוא לא הפסיק לחשוב עליה. לחלום עליה. לפנטז. היא כל הזמן היתה בראש שלו. האשה הגדולה מהחלומות . האשה הזו… בכל פעם שהריח לחם או מאפה. בכל פעם שנגס בלחמניה טריה. הוא נזכר בה. בחיוך המתוק. בעיניים הנוצצות בשמחת חיים מזמינה. בשדיה המלוניים, הפטמות הענקיות, נוטות מעט כלפי מטה … להמשך קריאה
הריח. הריח היה מעיר את כל השכונה. כבר בחמש בבוקר היה אפשר להריח לחם טרי. מסביב ומשם לכל הבתים בשכונה. בתים ארוכים. שלוש קומות שלוש כניסות. קצת עצים. המאפיה. המאפיה של דודה בלה היתה מרכז העניינים. שם היו ריכולי הבוקר בעיניים שעדיין לא נפקחו לגמרי. הקולות ששמעו בלילה דרך תריסי השכנה או הוילון שהתנפנף באנחות … להמשך קריאה
יש שירים שמזכירים לי דברים. שיר שמזכיר אוכל. שיר שמזכיר חברים ושיר של צבא. ושירים שמזכירים אהבים ועילוסים נשכחים. ואחד מהם The Bad Touch (AKA Like They Do in the Discovery Channel) של Bloodhound Gang מזכיר לי את הפעם בה חגגתי סקס על יבש על גדת אגם. אבל הפעם, במקום מילותי שלי, הנה מה שלשותפה … להמשך קריאה