צומת פארן

סיפור דמיוני לחלוטין.

 

ישבתי אל מול המדבר. השמש נטתה לשקוע בגבי ואני הסתכלתי מזרחה אל עבר ההרים  והאופק המחשיך. המדבר אט אט התכסה בשמיכה חשוכה, והאוויר הפך להית צונן. לגמתי מכוס הקפה אשר הכנתי ושחזרתי את הכנס אשר רק עכשיו הסתיים. היה מוצלח אמרתי לעצמי, הבאתי למצפה רמון 150 עובדים, הם במשך 3 ימים קיבלו הרצאות, עבדו בסדנאות נהנו מהופעות אכלו כמו שצריך וסה"כ האירוע תרם המון לחברה ולגיבוש העובדים. הייתי מרוצה. השמש שקעה וקרירות המדבר הכניסה אותי לתוך חדר המלון. כמנהל החברה קיבלתי לשימושי את הסוויטה, 2 חדרים מרווחים, מקלחת ענקית אל מול המדבר, יין ושאר פינוקים. שמחתי על כך שלקחתי עוד יום חופש בשביל עצמי. מחר אצא ב- 12 צפונה אחרי רחצה בבריכה, ארוחת בוקר ומסאז' שהזמנתי, עדיף היה להישאר עוד לילה כאן מאשר לנסוע עכשיו בחושך ארבע שעות צפונה ולהגיע למשפחה ולילדים מרוט אחרי יום כל כך מתיש.

נכנסתי לחדר, עליתי על המיטה פתחתי את הלפ-טופ על הברכיים וחיכיתי שהמיילים יעלו, אעבור על המיילים ואלך לישון מוקדם אמרתי לעצמי. הבטתי על הטלפון שלי שהיה על שקט ואני רואה 4 שיחות של נענו כולם מאשתי. התקשרתי בלחץ.. "מה קרה " שאלתי את אשתי. "הכל טוב.. פעם הבאה תשים על רטט לפחות ולא על שקט .. אם במקרה אצטרך אותך" . OK אמרתי, "מה שלומך, מה שלום הילדים"… "כולם בסדר תרגע" ענתה לי בשלווה אשתי. אשתי המשיכה – "אורית השכנה התקשרה אלי, היא אמרה לי שהבת שלה, החיילת יצאה הבוקר מהצפון בדרך לבסיס שלה והיא עכשיו תקועה בתחנת אוטובוס ליד מצפה רמון. היא זכרה שאתה שם עם החברה, ושאלה אם אתה יכול לחלץ אותה… לפחות שתיקח אוטובוס לבאר שבע ותישן שם בבית החייל". כן, אין בעייה עניתי, תגידי לה להתקשר אלי – אני אעזור לה. נאנחתי , לא נותנים לבן אדם לנוח מלמלתי לעצמי, אצא חצי שעה ואחזור לעבוד אמרתי. ואכן, אחרי דקה.. שיחה ממספר טלפון שאני לא מכיר.

"…הלו ?

" היי דודי זו אורית השכנה. הבנתי כי אשתך כבר הסבירה לך .. תוכל לעזור לה, לליהי? ", 

"כן אין בעייה אני אעזור לה, אביא אותה למצפה רמון, היא תוכל כאן לחכות לאוטובוס לבאר שבע." 

"תודה דודי… הצלת אותי אני מתה מדאגה"/ 

"אין בעייה" עניתי  "רק שתשלח לי בסלולרי מיקום ואגיע אליה." 

"תודה תודה כבר מטפלת בזה".

התחלתי להתלבש, נעלתי נעליים, לקחתי את הארנק והמפתחות של הרכב, ואז הטלפון רטט. הגיע מיקום ממספר טלפון שאני לא מכיר. פתחתי את המיקום, קיבינימט, זה ליד פארן … איפה היא ואיפה מצפה רמון.. שמתי את המיקום בוייז – פאק… 58 דקות לשם ועוד – 58 דקות חזור הלך לי כל הערב שתכננתי. 

מה אני אעשה.. להגיד לה שיש לי תקלה ברכב? פנצ'ר? להמציא תירוץ אחר? התבאסתי, מצד אחד לא בא לי לנסוע עכשיו למדבר בחושך שעה לכל כיוון מצד שני לא רציתי לצאת מנייק, בכל זאת חיילת במצוקה… נאנחתי… אין לי כח לשטויות האלה.

סימסתי לה שאני בדרך וייקח לי שעה להגיע…. אני יותר מידי טוב לב אמרתי לעצמי.

התחלתי בנסיעה בכבישים הצרים, הריקים והחשוכים, סיוט חשבתי לעצמי במקום לשכב במיטה לשתות יין, אני נוהג בכבישים המסוכנים האלה בלי נפש חיה מסביב. לאחר שעה נסיעה הגעתי לתחנת אוטובוס, שנמצאת באמת בשום מקום בלב המדבר, יצאתי מן הרכב חושך מוחלט בחוץ… חזרתי לרכב…צפצפתי. 

מאלומת אורות הרכב ראיתי  אותה מתקדמת לעברי. הסתכלתי עליה, לא זכרתי אותה מהשכונה אפילו שהיתה עושה בייביסיטר אצלנו מידי פעם. היא היתה כ- 1.70, עור לבן צחור, היו לה נמשים על הזרועות.. היו לה שיער ארוך בצבע ערמוני, השערות הגיעו עד אחרי קו הכתפיים, פניה היו עגולות, עינייה היו קטנות או לפחות נראו כך מאחר והיו לה שתי גבות חומות בולטות. השפה העליונה של פיה היתה צרה, ואילו השפה תחתונה רחבה הרבה יותר עם שרבוב קל של השפה בצד ימין. לחייה היו עגולות ומלאות עם קצת אדמומיות של פצעי בגרות, אפה היה ישר אך לא סולד.  חולצת הצבא שלבשה היתה צמודה וניתן היה לראות כי החזה שלה היה חזה צעיר לא קטן אך ולא גדול במיוחד, הבטן היתה שטוחה והמותניים שלה צרות. האגן שלה אגסי, כאשר התחת לא היה גדול, אך בהחלט רחב ממותניה ונתן לה מראה נשי נאה. הרגליים היו ארוכות רזות אולם לא דקיקות. היא היתה עם סנדלים.

יצאתי שוב מן הרכב, ליהי ? 

כן .. תודה שבאת אמרה. 

היא סחבה תיק ענק, לפתע קראה, "אלכס, בוא הוא הגיע, יש לנו טרמפ". 

מה ? מי ? אמרתי. 

"זה אלכס" אמרה ליהי "הכרתי אותו באוטובוס בדרך לבסיס שלי ליד אילת". 

ומה קרה שאלתי ? 

ליהי גמגמה "האוטובוס התקלקל… והנהג אמר לכולם לרדת וחיכינו לאוטובוס הבא. כנראה נרדמנו בתחנה. כאשר התעוררנו היינו לבד.. בתחנה באמצע המדבר והיה חשוך… אז התקשרתי לאמא שלי"

תירוצים כאלה תספרי לאמא שלך, לא לי, אמרתי בלב. אלכס היה גבוה ממנה, כמעט 1.90 סרן על פי הדרגות על כתפיו, הוא אמר תודה והכניס את שני התיקים הענקיים לתא המטען. 

נכנסו לרכב, הם ישבו אחורה, ואני כמו נהג מונית מקדימה. התחלתי בנסיעה, "אני מחייג לאמא שלך להגיד לה שאתם איתי" ליהי אמרה בלחש .. "רק אני אל תזכיר את אלכס".

היי אורית

היי אמא צעקה ליהי

אני שומעת שהיא איתך. הכל טוב מתוקה?

כן.. אמא הכל נפלא.. דודי בה לקחת אותי.

תודה דודי אמרה אורית

אין בעד מה עניתי.

לאן אתה לוקח אותה ?

תראי, עניתי, היא לא היתה ממש ליד מצפה רמון, זו שעה נסיעה מכאן למצפה רמון, ואני לא בטוח שכאשר נגיע עדיין יהיה אוטובוס לבאר שבע. אולי, אני מציע, היא תישן במלון, יש לי את הסוויטה, יש שם שני חדרים, היא תוכל לישון בחדר השני, להתקלח ולצאת מחר בבוקר ממצפה לאילת באוטובוס הראשון. 

נשמע מצויין אמרה אורית, ליהי מתאים לך לבלות לילה במלון פאר?

נשמע מצויין אמא… תודה על העזרה שלך.

אין בעד מה מתוקה, תודה דודי, תודה רבה עכשיו אני יכולה ללכת לישון בשקט.

ליהי שלא תסתבכי ככה עוד פעם.

כן אמא

ביי.

לא הספקתי לנתק את השיחה, והשניים מאחורה כבר היו בעיצומה של נשיקה צרפתית עמוקה. הם התחילו להתנשק ארוכות, וצקצוקי השפתיים נשמעו היטב. מבעד למראה ראיתי אותה שולחת יד לעבר מכנסיו ואוחזת באיברו שגדל בתוך מכנסיו, תוך כדי שלשונותיהם טועמות האחד את השנייה. הוא ניסה להכניס יד מתחת לחולצת הצבא שלה, אולם היא סירבה, תוך כדי שהיא בולעת את הלשון שלו. היא לקחה את ידו והניח אותה על החולצה מעל השד השמאלי, הוא התחיל ללוש אותו בתאווה. ככה הנסיעה המשיכה, מעת לעת הם היו נעלמים מן המראה, ואז מזדקפים חזרה על הספסל והכל ללא מילה. לקראת סוף הנסיעה היא נשכבה על הספסל האחורי, ואותו אלכס רכן מעליה והם מתנשקים ועושים אהבה רק עם בגדים. ככה בסיבובים אני מנסה לשמור על ריכוז, מנסה לא לפספס יותר מידי ממה שקורה מאחור, והזין שלי גדל במכנסיים גם הוא דרש תשומת לב ממני. לאחר שעה של נסיעה שהרגישה לי כמו חמש, הגענו ב- 22:00 בלילה למלון. נשמתי נשימה ארוכה, הרגעתי את עצמי ויצאתי מהרכב, הם יצאו לקחו את התיקים מתא המטען והלכו אחרי.

בלובי אמרתי לפקיד הקבלה כי שני האסופים הללו במדים ישנו בחדר שלי בסוויטה. אתם רוצים ארוחת בוקר מחר- שאלתי .. ליהי אמרה כן תודה. אמרתי לפקיד הקבלה לחייב את החשבון של החברה גם בארוחת בוקר. והמשכנו לחדר.

נכנסו לחדר, הראיתי להם היכן החדר הנוסף, מיטה, המגבות המקלחת וחשבתי שאני הולך לנוח.

נשכבתי על המיטה, הסתכלתי על המיילים שהחלו להצטבר בלפטופ שהיה עדיין פתוח על המיטה, הרמתי אותו והנחתי על הברכיים. לקחתי את הטלפון ושלחתי הודעה לאורית "אנחנו במלון הכל בסדר". איך שאני שולח את ההודעה,  חוצה את חדרי ליהי, עטופה במגבת בלבד וצועדת לעבר חדר האמבטיה. היא פותחת את הדלת, מפילה את המגבת בכניסה למקלחת, חושפת ישבן קטן ולבן, מרימה רגל ונכנסת לתוך האמבטיה. היא לא סגרה את הדלת ודמותה בתוך האמבטיה משתקפת מהראי חזרה לתוך החדר. הייתי המום, אני על המיטה והזין שוב מתחיל לעמוד. היא פתחה את המים החמים, והחלה להתקלח, השערות הרטובות נחו על כתפה הימנית, היא הסתובבה וניתן לראות את הציצים מבהיקים במים, הגוף כולו בהק בלובנו היפה, היא הרטיבה את הבטן הרגליים וכן את המפשעה שגם היא בשיער חום ערמוני. היא החלה לסבן את עצמה, כאשר דמותה לאט לאט נמוגה בתוך האדים שהחלו להצטבר על המראה ובחדר האמבטיה, למרות הדלת הפתוחה.

לפתע "אלכס אתה בא" עלתה הקריאה מהמקלחת. מיד חצה אלכס את חדרי בהליכה מהירה שהוא ערום, גוף לבן ושרירי, בטן שרירית, חזה מרובע זרועות חזקות עם שיזוף צבאי בצווארו. הזין שלו היה אדום ומתוח. הוא נכנס לחדר הרחצה , ואף הוא "שכח" לסגור את הדלת. התקרבתי ועמדתי בזווית להתבונן פנימה. הוא נכנס ונישק אותה נשיקה צרפתית עמוקה ומיד ירד לנשק את הפטמות הגדולות שלה שכיסה כמעט חצי מהשד שלה. לאחר מכן, שלח יד למטה למפשעה שלה והיא פיסקה קלות את רגליה. ליהי תלתה את ראש המקלחת במקומו והתפנתה לערסל את ראשו של אלכס עם שני ידייה תוך שהוא יונק ממנה. לאחר כמה דקות כאלה הוא מתכופף יונק ולש את שדייה, הוא ירד על ברכיו היא הרימה את רגל ימין ושמה אותה על כתפו, הוא דחף את הראש לתוך ערוותה והחל ללקק תחת זרם המים החמים. ליהי גלגלה עיניה לאחור באנחות קלות…תוך שהיא תופסת את ראשו ומצמידה אותו אליה. ככה הם המשיכו עוד מספר דקות שאני מתבונן בהם בשקיקה. ליהי פתחה עיניה ובזווית העין קלטה אותי, מיד הכנסתי ראשי פנימה לחדר. ברז המים נסגר, ושניהם התנגבו וחצו שוב החדר לעבר חדרם, הפעם עטופים במגבות שנפלו עוד טרם הגיעו לחדרם, גם הפעם הדלת לא נסגרה.

קולות צחקוק של ליהי עלו מהחדר, ויכולתי לשמוע אותם שוב מתנשקים בלהט עד שאנחה גדולה נשמעה בחדר, והבנתי כי כבר אלכס חדר אליה. לא יכולתי עוד, קמתי שוב מהמיטה והצצתי פנימה. ליהי שכבה על הגב עם הראש לכיוון הדלת בו עמדתי, רגליה לכיוון ראש המיטה. אלכס עמד על ברכיו במרכז המיטה, מרים את רגליה של ליהי ושם את כפות רגליה צמודות על פניו והוא מנשקן, ולשונו עוברת אצבע אצבע, האגן שלו נע קדימה ואחורה כאשר נכנס ויוצא ממנה… כך הוא המשיך יוצא ונכנס ממנה, כאשר ליהי חופנת את שדיה בידיה ומסתירה את הפטמות שלה… האנחות שלה הלכו וגברו.

לאחר כמה דקות כאלה, אלכס הניח כל רגל של ליהי על כתפו התרומם מעט ונעץ את איברו בתוכה. ליהי הוציאה צרחה קטנה הוא החל לעלות תוך כניסה ויציאה ממנה כל פעם נועץ עמוק יותר ויותר את הזין שלו בתוכה. ליהי תפסה את ירכו תוך שהיא מקרבת ומרחיקה אותו בקצב אותו רצתה את החדירות שלו, ידה האחרת נשלחה אל הביצים של אלכס והיא החלה למולל. אלכס עצם עיניו בהנאה כאשר היא אוחזת בשק האשכים שלו תוך שהוא נע קדימה ואחורה. לאחר מספר דקות שכאלה, אלכס יצא ממנה, הפך אותה על בטנה כאילו היתה צעצוע. עכשיו היא היתה עם הפנים לכיווני אבל עיניה סגורות, אלכס הוריד את ראשה למזרון עם היד הרים את האגן שלה, השערות שלה כיסה את ראשה במן מסך ולא יכולתי לראות את פניה. הוא חדר מאחור כאשר ליהי מחזיקה את שולי המזרון בידיה ופרקי היד שלה מלבינים מן המאמץ להחזיק במזרון. 

אלכס התחיל לדבר

מי הזונה שלי ?

"אני" ענתה ליהי באנחה.

מי הכירה אותי רק לפני 5 שעות ?

"אני" ענתה ליהי באנחה קצת יותר חזקה.

מי ביקשה באוטובוס למצוץ לי?

"אני" ענתה ליהי באנחה חזקה מקודמתה.

מי ביקשה שנרד מהאוטובוס באמצע המדבר

"אני" ענתה ליהי באנחה עוד יותר חזקה.

מי מצצה ובלעה הכל בתחנת האוטובוס ?

"אני" ענתה ליהי בצרחה חנוקה

מי הזדיינה מאחורי תחנת האוטובוס

• "אני" ענתה ליהי בצרחה.

אלכס הכריז שהוא גומר, ואחרי עוד מספר דחיפות הוא עצם עיניים וגמר בתוכה תוך שהוא משאיר את האיבר בתוכה. עשיתי צעד אחורה וחזרתי לחדר. הזין שלי עמד בטירוף, לא ידעתי אם הם סיימו או לא, אולם התחלתי לאונן במרכז החדר בעמידה. היה שקט… אחרי כמה דקות של שקט, הצצתי לתוך החדר אלכס שכב על הגב, ליהי שכבה על החזה שלו, רגלה בין רגליו מכסה את איברו עם רגלה, והיא מלטפת את החזה שלו… ולאט לאט יורדת לבטנו ושם אוחזת בזין האדום ומעמידה אותו בכמה נגיעות קלות. 

היא טיפסה עליו, היא היתה עם הגב אלי, היא שלחה יד לאחור וכיוונה את הזין הנפוח לתוכה.. אשר נבלע בתוכה בתוך שנייה. היא הזדקפה כך שכל האיבר היה בתוכה… היא החלה לנוע, קדימה ואחורה. אלכס שלח יד לעבר הדגדגן שלה והחל לעסותו בזמן שהיא דוהרת .. האנחות של ליהי היו הפעם חנוקות והיא המשיכה ככה עוד מספר דקות עד שנפלה באפיסת כוחות על החזה של אלכס. אלכס תפס אותה והפך אותה על הגב. הוא התמקם בין רגליה, הוא שלח רגליה לשני צדדיו, וחדר אליה בעוצמה. היא נאנחה שוב, היא הרימה את רגליה על גבו והוא החל לנוע עם הישבן למעלה ולמטה, ליהי תפסה את ראשו התרוממה קמעה ונתנה לו נשיקה וזרקה את ראשה לאחור על הכרית, אצבעות רגליה התקמרו בהנאה. אני גמרתי בעמידה מולם. אלכס המשיך עוד מספר דחיפות עד שראיתי אותו פועם, והנוזל הלבן זולג ממנה אל הסדין. 

הם השתתקו ואני חזרתי למיטה. 

מזגתי לעצמי כוס יין מנסה להסדיר את הנשימה כאילו אני זה שהתאמץ כאן ואני זה שצריך להירגע. 

כיביתי את האור. 

קמתי בבוקר, השמש כבר זרחה, קפצתי מן המיטה לראות אותם… אולם הם לא היו בחדר השני. קצת הייתי מאוכזב לא לראות אותם שוב ומצד שני טוב שהלכו… 

המחזה אכן היה מספק… הנסיעה והזיונים האלה שהם רצו שאראה, מצד אחד אין ספק שזה היה מיוחד מחרמן לא זכיתי לראות דברים כאלה אלא באתרים… אולם, מן הצד השני זה היה צובט בלב הרגשתי אפילו קצת עצוב… אלכס לא רק נתנו לי להציץ דרך החלון על מעשה האהבה שלהם אלא גם שמו לי מראה מול הפנים. 

זכרתי את עצמי ואת אשתי כאלה. שני צעירים, עם סקס לוהט, בלתי פוסק עם מספר פעמים בלילה, בכל מקום אפשרי, לא יכולים להוריד את הידיים האחת מן השנייה. אולם, השנים חולפות, עדיין קיימת אהבה וגם ישנה תשוקה, אך היא לא פראית וחסרת מעצורים כמו של ליהי ואלכס, כמו שהיינו פעם, כמו שהייתי.

הם הזכירו לי עד כמה אני כבר לא מי שהייתי, בעיקר יותר מבוגר. נגשתי לטלפון לבדוק הודעות.. ההודעות החלו להצטבר אחד מהם היה המספר של ליהי.. פתחתי את ההודעה.

הופיעה תמונה של ליהי מהצוואר למטה, ערומה מנוקדת בכתמי זרע לבן סמיך מהחזה ועד הבטן התחתונה… למטה כתבה "תודה על הכל.. סליחה על הבלגן .. מקווה שפיצינו אותך על הטרחה … אימוג'י 3 טיפות מים X 2… ". מיד צילמתי מסך.