מיומנה של של קווינהולד – הגרסא המלאה

כל הזכויות שמורות ללירז דרור ינואר 2018

 

ההתחלה
גל ואני היכרנו בגדוד 12 של גולני. אני הייתי פקידת שלישות והוא קצין של אחת הפלוגות. עיניי הדבש
והחיוך השובב מייד כבשו אותי, ולא רק אותי… גל תמיד היה מוקף בנות סביבו, הוא אהב לפלרטט עם
כולן וכולן אהבו לפלרטט איתו, חוץ ממני. לא שלא רציתי, מאוד רציתי, אבל לא ידעתי איך. הייתי
ביישנית וקצת סגורה. כל פעם שהיה נכנס למשרד, הגוף שלי היה נסגר והמבט יורד לשולחן, ניסיתי
להיראות עסוקה בדפים וטפסים שונים. הנוכחות שלו הלחיצה אותי. הקול הגברי שלו חדר אלי ולא הייתי
מצליחה לעבוד ולהתרכז עד שיצא מהמשרד. מעולם לא העזתי לפנות אליו. ביני לבין עצמי הרשיתי לעצמי
לדמיין איך אנחנו צוחקים יחד. אפילו הרשיתי לעצמי פעם או פעמיים לדמיין שהוא מסוגל לאהוב אותי,
שהוא בוחר בי מבין כל הבנות בגדוד ששירתנו בו. כל כך קינאתי באותן בנות שהיה קל להן כל כך לצחוק
בחברתו.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהוא פנה אלי במדויק. הסרטתי אותה שוב ושוב במחשבותיי .
זה קרה באחת השבתות שנשארנו בבסיס. מהבנות נשארנו רק ורד ואני. ורד הייתה בחורה חביבה על
כולם. כולם אהבו להיות בחברתה, גם אני. היא תמיד נתנה הרגשה נעימה והשרתה אווירה טובה .
אחרי ארוחת הערב תכננתי ללכת לחדר לקרוא את הספר שלי אבל לורד היו תכניות אחרות, היא רצתה
לשבת עם הבנים, ולא רצתה ללכת לבד. "גם גל יהיה שם, בואי. ראיתי איך הוא מסתכל עליך" ניסתה
לשכנע אותי. מסתכל עלי? חשבתי לעצמי בגיחוך. ככה היא מנסה לשכנע אותי.. "הלוואי והוא היה
מסתכל" הודיתי בפעם הראשונה בקול שהייתי רוצה יחס ממנו. "ידעתי! ידעתי שהוא מוצא חן בעינייך
ושאת סתם שחקנית" ירתה את המילים בצהלה ומשכה אותי לכיוון מגורי הבנים. סומק עלה על לחיי,
חייכתי בביישנות והפעם לא התנגדתי. נתתי לה להוביל.
כשנכנסנו לחדר כבר הייתה מוזיקה ברקע ואווירה מצחיקה. גל היה שם עם עוד שני קצינים חן ושרון.
נראה שיש משהו בין שרון לורד, כנראה בגללו היא כל כך רצתה שנבוא לכאן.
"דנה את רוצה לשתות?" גל הגיש לי בקבוק גולדסטאר. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא פנה אלי. הפתיע
אותי שהוא ידע איך קוראים לי. אני לא שותה, אבל לא יכולתי לסרב לו. הוא ידע את שמי .
המשך הערב עבר ביותר קלילות, הצלחתי סוף סוף קצת להיפתח ואפילו להגיד כמה הברקות מצחיקות.
ורד כמובן כיכבה והייתה במרכז תשומת הלב, במיוחד במרכז תשומת הלב של שרון. אני נהניתי להיות זו
שאיתה. ליהנות מאבק הכוכבים שלה. בשלב מסוים התעייפתי ורציתי ללכת, ורד רצתה עוד להישאר,
בשבילה הערב רק התחיל. "אני אלווה אותך, בואי!" גל קם על רגליו והפתיע אותי בשנית .
הלכנו שותקים שגל אוחז בידיי. הייתי כל כך נבוכה שלא עלו לי שום נושאי שיחה לדבר איתו. כעסתי על
עצמי שעד שיש לי הזדמנות להכיר אותו אני שותקת ומשעממת. כשהגענו לחדר שלי הוא נשען על משקוף
הדלת, הביט בי בעיניי הדבש החודרות שלו וקירב אותי אליו. זיעה שטפה את גופי, המחשבות רצות
בראשי הלוך ושוב, הלב הולם בחוזקה ובלי שיכולתי או רציתי להתנגד הוא נשק לשפתיי נשיקה ממושכת.
"לילה טוב, נתראה בבוקר" חייך אלי את חיוכו הכובש. ואני דוממת. בוהה בדמותו בחשיכה ומרגישה
כבחלום. לא הצלחתי להוציא מילה, רק חייכתי והנהנתי לו להסכמה.
כל השבוע שבא אחרי כבר היינו צמודים יותר, היינו השיח העיקרי בריכולי הבנות. פתאום הפכתי להיות
מושא הערצתן.
כשהכרזנו שאנחנו זוג באופן רשמי, ראיתי את הקנאה בעייני הבנות, ידעתי שכל אחת הייתה רוצה
להתחלף איתי עכשיו. הרגשתי שזכיתי בפרס. אני, דנה הביישנית, זו שאף אחד לא מסתכל עליה, הפכה
להיות זו שגל רוצה. גל בחר בי.
אהבתי את זה שגל מפלרטט עם בנות, אהבתי שכולן חושקות בו והוא איתי. "לא מפריע לך שחן נצמדת
אליו ככה והוא לא מעיף אותה?" שאלה אותי ורד באחת הפעמים. עניתי לה שלא. "היא מספרת בכל
הבסיס שהם שכבו, איך זה לא מפריע לך??" המשיכה בנימה מופתעת וכועסת יחד. נשארתי אדישה
לבשורה. לא עניתי לה. לא ידעתי מה לענות. אהבתי את זה שגל מפלרטט עם בנות אחרות, אפילו הייתי
מעודדת אותו להמשיך בשיחות בנינו ששאל אם זה מפריע לי ואם אני מרגישה שזה משפיל אותי. אהבתי
את זה שכולן רוצות אותו והוא בוחר בי אבל מעולם לא דיברנו על יחסי מין עם אחרים. למה המחשבה
עליו נוגע במישהי אחרת מגרה אותי ולא מכעיסה אותי? אני יודעת שזה לא בסדר, הרי איך אני יכולה
לקבל בגידה? אבל אני רוצה. לראות את הכמיהה שלהן ממנו ומהמגע שלו מגרות אותי. המחשבה עליו
נהנה ומשוחרר ממלאת אותי.
"איך היה עם חן?" שאלתי את גל כשהיינו לבד. אני שכבתי על המיטה והוא ישב שרגליי עליו וליטף לי את
הבטן. הרגשתי שהשאלה גרמה לו לאי נוחות. כאילו תפסתי אותו במשהו שאסור. גל התחיל למלמל
תירוצים והסברים, ניסה להגיד שהיא פיתתה אותו ושהוא מצטער. "אני רוצה לשמוע פרטים" לא כעסתי,
ביקשתי. "כמה שיותר פרטים" גל הסתכל עלי מופתע, לא מבין לאן אני חותרת. "דנה אני לא חושב
שהפרטים יעשו לך טוב, אני אוהב אותך. בבקשה בואי נשים את זה מאחורינו" ניסה להניע אותי מבקשתי
על ידי נשיקה. עצרתי אותו עם היד שלי והסברתי "גל אתה לא מבין, אני לא כועסת, אני רק רוצה לשמוע
בדיוק מה היה, אני רוצה לדעת אם נהנית". אחרי שהוא הבין שאני רצינית, הוא התחיל לספר הכל.
"את מכירה את חן, אין לה גבולות…" אמר בחצי התנצלות ואני הנהנתי לו בהסכמה, אני באמת מכירה
את המוחצנות המוגזמת והצחוק המעצבן שלה. "ואם להיות כנה איתך" היסוס נשמע בקולו אך אני
האצתי בו במבטי "החזה והישבן שלה גורמים לכל גבר בסביבה להזיל ריר" שוב הרגשתי איך הוא מתנצל
ומנסה להסביר את התנהגותו, אבל אותי זה ריגש, הרצון שלו בגוף של אחרת עורר בי משהו שלא הכרתי,
בכלל לא שמעתי משהו לא בסדר, הייתי צמאה לשמוע עוד פרטים, רציתי לשמוע איך היא עינגה אותו.
רציתי לדעת שהוא נהנה. "תמשיך" ביקשתי ונשקתי לידו לתת לו תחושה שזה בסדר, שאני אוהבת אותו
ולא כועסת עליו. "ישבנו כולם בשולחן בכניסה, ליד הש.ג. בשלב מסוים כולם התפזרו ונשארנו רק חן ואני.
כשבאתי גם ללכת, חן תפסה בידי ועצרה אותי. היא סימנה לי עם עיניה לבוא אחריה והובילה אותנו
הרחק מהש.ג. למקום מבודד. היא לבשה חולצה וי שהבליטה את החזה העומד שלה וטייץ שחור. את
יודעת שיש לי חולשה לטייצים…" עצר כדי לבדוק את תגובתי. כשהבחין בניצוץ בעיניי המשיך והרשה
לעצמו לרדת לפרטים יותר מפורטים "כשהגענו לאזור מבודד, חן אמרה לי שבא לה עלי כבר הרבה זמן,
ושהיא שמה לב איך אני מסתכל עליה ושהיא יודעת שאני רוצה אותה. היא לא נתנה לי זמן לענות, היא
פתחה את הרוכסן שלי והכניסה את איברי הלא מוכן לפיה, היא שאבה ומצצה עד שהוא גדל בפיה… ממי
זה מפורט מדי.. אולי נעצור כאן? אני לא רוצה להכאיב לך. עשיתי טעות" הוא עצר לפתע וקטע לי את
הפנטזיה. "מה אתה עושה? תמשיך!" אמרתי בלהט, לקחתי את ידו והכנסתי מתחת לתחתונים שלי "זה
לא מכאיב לי זה מגרה אותי" הסברתי. הוא נדהם לגלות את הרטיבות בין רגליי. הוא המשיך שידו
ממשיכה להירטב ממני "בשלב מסוים הוא כבר ממש עמד חזק, עוד רגע והייתי גומר לה בפה, אבל לא
רציתי עדיין להגיע לסוף. רציתי עוד ממנה" דמיינתי אותו עומד שם, הגסר המסוקס והאהוב שלי והזין
שלו בפה שלה, דמיינתי איך גופו מתענג ממנה, האגן שלי קיבל חיים משלו והתנועע לכיוון האצבעות של גל
ששיחקו בדגדגן שלי. גל שהכיר את גופי טוב הבין היטב מה אני רוצה, פתח את מכנסו ונשכב מעלי. איברו
כבר היה זקור ומוכן לקראתי. כשאיברו משתפשף ברטיבות שלי, ופניו קרובות מאוד לפני לחשתי לו
"תמשיך, אני רוצה לשמוע איך גמרת בזמן שאתה מזיין אותי". היה נראה שכל העניין כבר הדליק גם את
גל. הוא לא שאל וחקר אלא פשוט החדיר את איברו אלי והמשיך "סובבתי אותה עם הגב אלי, השענתי
אותה על קיר שהיה קרוב אלינו, הורדתי ממנה את הטייץ והתחתונים וקירבתי את ישבנה אלי. אחזתי
בשיערה ביד אחת ובישבנה ביד השנייה וחדרתי אליה בחוזקה. היא הייתה כל כך רטובה שהיא נזלה עלי.
הגניחות שלה היו חזקות עד שנאלצתי לסתום לה את הפה עם היד כדי שאף אחד לא ישמע. האצתי את
הקצב בתוך הכוס הרטוב שלה עד שהרגשתי שהטיפות הראשונות יוצאות ממני, הוצאתי ממנה את הזין
ונזלתי על התחת המושלם שלה" התיאור של הזרע שלו נוזל על ישבנה של חן גרם לי להגביר את סיבובי
האגן שלי כשהזין של גל בתוכי, שנינו זזנו בקצב מתואם עד שהתפרקנו יחד.
זו הייתה הפעם הראשונה, כך הכל התחיל. ברוב הפעמים האחרות כבר הייתי נוכחת בחדר יושבת בפינה
ומסתכלת עליו מענג אחרת, אבל זה כבר לפעם אחרת. הידיעה שהוא משוחרר לעשות כרצונו אבל חוזר
לבחור בי כל פעם מחדש הגבירה את אהבתי אליו. הרגשתי אליו קרובה יותר מתמיד אחרי כל פעם.

לראשונה במציאות- חלק א
אחרי הפעם הראשונה בה גל סיפר לי על חן, משהו נפתח בנינו. הרגשנו קרובים יותר, משוחררים ואוהבים
הרבה יותר.
הוא המשיך לשכב עם אחרות, לפעמים בידיעתי ולפעמים לא אבל תמיד היה מספר לי לפרטי פרטים אחרי.
הסקס שהיה לנו כשהיה מספר לי תמיד היה הסקס הטוב ביותר שלנו. האורגזמות שהייתי מגיע כשהייתי
מדמיינת אותו גומר על אחרת היו האורגזמות העוצמתיות ביותר שחוויתי .
החלטנו לקחת את זה עוד צעד קדימה, החלטנו שהפעם אבחר את מי הוא יזיין ואצפה בו בלייב. כמובן
שהיו חששות. לא רצינו שהקשר בנינו יהרס. הסכמנו בנינו על קוד, קוד שלימים ליווה אותנו תמיד. קוד
שאם הוא נאמר מפסיקים הכל. הקוד היה "עכשיו אני."
באותו ערב נכנסנו לפאב, אני לבושה במיני שלא משאיר הרבה מקום לדימיון וגופיה שחורה. גל לבש ג'ינס
וחולצת טי שחורה. לא משנה מה גל לובש הוא נראה טוב. השרירים בידיים שלו, העיניים שלו, וכשהוא
מחייך הוא ממיס כל אחת שלידו. זה היה כל כך טבעי שנכנסנו וכל העיניים הסתכלו עליו. הוא נולד עם
קסם של כוכבים. קסם ש
הלשון כשהוא הגניב אלי מבט דרך המראה. הוא רואה אותי. לא איבדתי אותו. הוא נהנה. שתקתי והוא
חזר אליה .
מבחינתה בכלל לא הייתי באוטו .
עלינו אליו הביתה שהוא עוזר לה במדרגות ואני נשרכת אחריהם, מחזיקה לו את המעיל ולה את התיק. זו
הייתה תחושה מוזרה שגל לא מתייחס אלי בעדיפות, זו הייתה תחושה מוזרה להיות שקופה, אבל נהניתי
מזה. נהנתי מזה שגל נהנה. נהנתי מהעוצמה שהסיטואציה צבעה בגל, נהנתי להיות כמו זבוב על הקיר,
לראות ולא להיראות. נכנסנו הביתה וגל שוב הגניב לי מבט, לוודא שאני עדיין בעניין ושהכל בסדר בנינו.
בכל זאת, זו הייתה הפעם הראשונה שחווינו זאת במציאות. המבט הגנוב הזה חיזק לי את האישור שהכל
בסדר. את האישור שאני לא מאבדת את גל שלי. הוא דואג לי וקשוב אלי. המבט הקטן הזה הגביר אצלי
את החשק לתת לו יותר. להיות שם בשבילו .
נכנסנו לחדר השינה, אני התיישבתי על הריצפה בפינת החדר והם פנו למיטה. גל השכיב אותה על הגב,
צפה בה מלמעלה. סקר מאיפה כדאי לו להתחיל. היא רק חיכתה למגע שלו. ראו בעיניים, בשפתיים
הרוטטות שלה את הכמיהה והצמא אליו. הוא פשט את בגדיו ממנו, חשף את מלוא גבריותו מולה.
הרגשתי איך התחתונים שלי מתחילים להירטב. הוא פשט את בגדיה ממנה והשאיר אותה חשופה בפניו.
היא באמת הייתה נגועה בקסם של כוכבים. הוא התחיל איתה. מפתל את גופה עם אצבעותיו, ממלא את
החדר בקולות עונג שבקעו מגרונה .
היא היתה רטובה, כל כך רטובה שראו זאת על הסדין. כל כך רטובה מגל שלי. תחושת גאווה אדירה
מילאה אותי .
הוא התקרב אל פניה עם איברו הזקור והמושלם ונתן לה לטעום אותו. היא אהבה את הטעם. היא ליקקה
אותו כמו סוכריה, שאבה אותו אליה. לצפות בגל מהצד נהנה בעוצמה כזו נתנה לו מראה של אליל. גופי
החל לזוז מעצמו ואצבעותיי שיחקו ברטיבות שלי.
קצב התנועות של גל גברו. דמעות של הנאה זלגו ממנה בזמן שהוא תפס בפניה והחל לדחוף את עצמו חזק
ובמהירות לתוך פיה. ידעתי שהוא קרוב. היא בטח כבר מרגישה את הטיפות הראשונות שלו. היא טועמת
את הגבר שלי. כשנוזל העונג גלש מבין שפתיה אצבעותיי הפעילו יותר לחץ על הדגדגן הנפוח שלי. רציתי
שיזיין גם אותי, אבל ידעתי שאסור לי להתערב. אני רק זבוב על הקיר. אבל לא הצלחתי להתאפק והגעתי
לאורגזמה עוצמתית אבל שקטה. שלא אפריע .
לא זזתי מהפינה עד שהיא הלכה. היא חלפה על פניי בלי לומר מילה. מתעלמת מקיומי בחדר .
רק אחרי שהיא יצאה גל ניגש אלי. חיבק אותי חזק ונשק לשפתיי. זה היה חיבוק אחר. חם יותר, קרוב
ומכיל. הרגשתי עטופה ומוגנת יותר מכל פעם אחרת. הרגשנו קרובים ואוהבים יותר. נכנסנו למיטה לאחר
שהחלפתי את המצעים וישנו מחובקים כל הלילה. הגבר שלי, הגבר המשוחרר שלי, חזר אלי. הגבר שלי
בחר בי שוב. לא היה לי ספק שנחזור על זה. זו הייתה תחושה ממכרת

 

שני צעדים קדימה- חלק ראשון
הפעם בפאב פתחה בפנינו דלת לעולם חדש. נחשפתי למשהו חדש בעצמי, משהו שעוד לא ממש הצלחתי
להבין ולעכל אבל מאוד רציתי להמשיך לבדוק את זה בעצמי. תהיתי למה אני נהנית מתחושת ההשפלה,
מהתחושה שאני אוויר לפעמים אך לא משנה כמה חפרתי בעברי לא מצאתי את התשובה, פשוט נהניתי
מהתחושה. לא משנה כמה ההיגיון אמר לי שזה לא בסדר שאני רוצה את זה, הגוף והלב ביקשו אחרת.
שמתי לב איך אני בכוונה יוצרת סיטואציות כדי לגרום לגל שיכעס עד כדי כך שלא ירצה להסתכל עלי.
אהבתי את זה שאני מתחננת ליחס שלו. אהבתי "לרדוף" אחריו בבית בניסיון לפתות אותו לסלוח לי.
תמיד הסקס בנינו אחרי אירוע כזה, היה הסקס הקרוב והמענג ביותר. אלו היו רגעים בהם הרגשתי שייכת
לו יותר מכל פעם, ואהבתי להיות שייכת. התמכרתי להרגשה הזו.
גל אהב את זה לא פחות ממני, ראיתי איך הוא מסתכל עלי אחרת. מעריץ אותי ממש. ההשפלות שלו היו
מלאות באהבה. אני יודעת שזה משפט לא מובן, הוא גם לא מובן לי. אבל ככה הרגשתי. ככל שגל השפיל
והכאיב לנפש שלי יותר ככה הרגשתי שהוא אוהב אותי יותר. ככה הרגשתי שאנחנו קרובים יותר.
הפעם ממש הכעסתי אותו. השארתי את הטלפון על השולחן בסלון והלכתי להכין לנו קפה. התקבלה
הודעה, וביקשתי מגל שיפתח לראות ממי זה. חשבתי שזה אולי מאמא שלי. גל בא למטבח עם הטלפון ביד
ומבט חד הגיש לי אותו בקרירות כאילו תפס אותי על משהו וחזר לשבת על הספה בסלון. ההתנהגות שלו
הלחיצה אותי, לא הבנתי מה קרה, הפניתי את מבטי לקרוא את ההודעה "ממי מה שלומך? גם מחר
אוכלים יחד?" ההודעה הייתה מיוני, עמית לעבודה. לא מישהו שייחסתי לו חשיבות. הרגשתי רע שגל
בטח חושב שהסתרתי ממנו בכוונה. ניגשתי אליו לסלון להסביר לו שאין לי אף גבר אחר מלבדו. אני לא
יכולה ולא רוצה לחשוב על אחר. הוא כל עולמי. אבל גל הרגיש שהסתרתי ממנו, טען שאם לא היה מה
לספר הייתי מספרת לו שאכלתי צהריים עם גבר אחר. לא משנה כמה הסברתי לו שזה סתם, שלא סיפרתי
כי באמת לא היה מה, גל המשיך לכעוס ולהיות פגוע משבירת האמון שלי כלפיו. האטימות, החומה ששם
בנינו תסכלה אותי. התיישבתי על השטיח לרגליו, התחננתי שייפתח בפני. שיבין שזה באמת לא סיפור
ושאותו אני אוהבת. הבטתי בו בעיניים רטובות מחכה ליחס שלו. להבנה. הוא הביט בי בחזרה במבט קר.
פגוע כאילו בגדתי בו. בגדתי באמון שלו. לא הוציא מילה. כחמש דקות היינו ככה מביטים אחד בעיני
השנייה כל אחד עם מחשבותיו. הקימה שלו שברה את הדממה, עקבתי אחריו בעיניי לראות מה הוא
מתכוון לעשות. הוא ניגש למגירת אחסון בשידה במסדרון והוציא ממנה חבל כביסה חדש, כבר מזמן
להחליף את הישן אך טרם הספקנו. חזר לסלון שהחבל בידו, אחז בידי שאקום והוביל אותי לפינת חדר
השינה שלנו. הביא כיסא מהמטבח והושיב אותי עליו, מקבע אותי עם החבל כביסה. לא התנגדתי, הייתי
מוכנה להכל רק שידבר ויחזור להסתכל עלי במבט חם ואוהב. במבט ששייך רק לי. כשסיים לקשור אותי
נשכב על המיטה מביט לתקרה, אני רואה את המחשבות שלו רצות… רואה איך הוא מתכנן את הבאות .
לא עברו שתי דקות והוא קם באנרגיה חדשה, משהו נכנס בו "אני אחזור". הבטתי בו בשאלה. לא מבינה
למה הוא מתכוון.. "לאן אתה הולך?" שאלתי בקול קטוע. כששאלתי הוא כבר היה ליד הדלת של החדר,
נעצר וסובב את ראשו אלי. רק מיישר אלי מבט ולא אמר מילה, יצא וסגר את דלת החדר אחריו.
הוא הולך לסלון? יוצא? הוא מתכוון להשאיר אותי קשורה ככה לבד?. הרגשתי אבודה בתוך כל הערפל
הזה, ניסיתי לקרוא לו אך לא קיבלתי שום תגובה מצידו. כששמעתי את דלת הדירה נטרקת הבנתי שהוא
הלך והשאיר אותי קשורה. לבד. לא ידעתי לאן, לא ידעתי לאיזו מטרה ולכמה זמן. רק ידעתי שאני כרגע
קשורה לכיסא ללא יכולת לזוז וצריכה לחכות לו. קיבלתי זאת באהבה.
שני צעדים קדימה – חלק 2
כעשרים דקות ישבתי קשורה, לא יודעת לאן גל הלך ומתי יחזור. עשרים דקות בהן חוויתי קשת של
רגשות. בהתחלה תחושת הערפל עוררה את הסקרנות לגבי מה שגל מתכנן עבורי ופרפרים השתוללו לי
בבטן אבל לא עבר הרבה זמן והפרפרים הפכו לעטלפים והסקרנות התחלפה בכעס. התחלתי לנוע באי
נוחות בכיסא, ניסיתי להשתחרר מהחבלים על אף שידעתי שזה יכעיס את גל, ניסיתי לשחרר את הידיים
והרגליים, אך החבלים היו מהודקים היטב וכל תזוזה חרכה את החבל בגוף שלי בכאב. השתוללתי בכיסא,
מפעילה לחץ על כל חלקי הגוף אולי זה יעזור. הכיסא התנדנד והרגשתי איך עוד רגע אני נופלת יחד איתו
על הריצפה, למזלי ברגע האחרון הצלחתי לייצב את עצמי ולהישאר ישובה. החבלים מנעו ממני כל תזוזה
אפשרית, קול חנוק של בכי בקע מגרוני ודמעות של לחץ זלגו מעיניי ללא יכולת למחות אותם. כל כך לבד
וחסרת אונים. אין מי שישמע אותי. לקחתי מספר נשימות עמוקות מרגיעה אט אט את הלב. הבכי נפסק
והדמעות הותירו שביל מלוח ודביק על לחיי. מזכירה לעצמי שגל אוהב אותי ועלי לסמוך עליו. מזכירה
לעצמי שאני יודעת שגל לא ייפגע בי בצורה כזו ויעזוב אותי ככה. גל אוהב אותי ורוצה אותי באותה מידה
שאני רוצה אותו. בלי לשים לב, הנשימות עזרו, הלחץ והכעס התחלפו בשלווה אופורית שהתפשטה בכל
הגוף. הגוף נהיה רפוי וקליל. החבלים לא כאבו יותר. גם הגוף התחיל להיזכר בכמיהתו לגל ולחיבוק
העוטף שלו. ככל שחשבתי יותר על דמותו של גל כך העקצוצים בפנים השפתיים התחתונות התעצמו.
הזזתי באיטיות את האגן שלי על הכיסא, מנסה לחכך את עצמי בחבלים או במושב. כל כך התגעגעתי אליו
ואל חום גופו. עצמתי את עיניי מדמיינת את מבטו האהוב מביט בי. כששמעתי את דלת הדירה נפתחת
פקחתי את עיניי במהירות, חיוך רחב נמרח על פניי. גל חזר. פרפרי הריגוש והציפייה חזרו להשתולל וממש
הצלחתי להרגיש איך הענבל שלי כבר נפוח. ניסיתי למקד את כל האנרגיה שלי בחוש השמיעה , ולקלוט מה
עומד לקרות. יש שם רעשי צעדים נוספים כאלו שאני לא מכירה זה חידד אותי יותר. קול של אישה,
צחקוקים, הבנתי שהביא לי הופעה, שהחיבוק אליו אני כמהה עדיין רחוק ממני. תחושת אכזבה הציפה
אותי.
כשהם נכנסו לחדר החיוך כבר נמחק מפניי. לא אהבתי את מי שהביא. היא הייתה יפה מדי לסיטואציה
הזו. קלטתי את המבט המופתע שלה, היא לא ממש הבינה מה פשר האישה הקשורה בפינת החדר והביטה
בי במבט מבולבל ומזלזל. גל, בקסמו הייחודי הסיט את מחשבותיה ממני חזרה אליו. בודד אותם ממני,
כאילו שאני לא שם. שאב אותה חזרה לעולמו. הוא השכיב אותה על המיטה, הפשיט ממנה את הבגדים,
פישק את רגליה וצלל עמוק למעיין שלה. נותן לי לראות איך לשונו מענגת אישה שלא סיכמנו עליה. איך
הוא נותן לה מעצמו. זה תסכל אותי. אני רציתי את גל עכשיו. הייתי זקוקה לו. לא הורדתי את העיניים
ממנו, מצד אחד מתגרה מצד שני גועשת מקנאה .
"גל!" קראתי כדי לנסות לזעזע את הסיטואציה. הוא הרים את מבטו ממנה והביט עמוק לתוכי. מבטו
עדיין היה פגוע ואטום. הבנתי שהוא צריך את זה כדי לסלוח לי. הבנתי שאני צריכה את זה כדי לקבל
חזרה את גל. השפלתי את מבטי שאישר שהבנתי את מקומי וגל חזר אליה .
לשונו ממשיכה לטייל ברחבי גופה, יונקת מפטמותיה הזקורות וטועמת את צווארה המעודן. גופה נראה
חלש ומתמסר. היא הייתה כמהה אליו כמעט כמו שאני הייתי. הוא התיישב מעל פניה, הרים את ראשה
לכיוונו. בלי שהיה צריך לבקש היא פתחה את פיה ומילאה את עצמה במלוא הדרו. טעמה את הסוכריה
שלי. לולא הייתי קשורה, אני לא בטוחה שהלב שלי היה נישאר במקום. רציתי להחליף אותה. רציתי
אותו.
הוריד שלו הפך בולט יותר ויותר, ידעתי שהיא מצליחה להכין אותו לכבודה. לא עברה שניה והוא חדר
לתוכה כשהוא מסתכל עלי לוודא שאני רואה הכל. רואה איך הגופות שלהם נפגשים בכל תזוזה. איך גופה
רוקד תחתיו. הוא לא הסיר את עיניו ממני לרגע. כל מגע של גל בגופה הרעיד את נשמתי. כל נשימה שלו
הגבירה את נשימתי. נשמנו יחד. הפכנו לאחד בלי לגעת אחד בשני ובלי לדבר, רק מלהביט אחד לשנייה
בעיניים .
הגמירה שלו הייתה כל כך עוצמתית שהרגשתי אותה טוב טוב בין רגליי. כאילו זיין אותי עכשיו ולא אותה.
הוא קם לשחרר אותי מחבלי ונתן לי ללקק את מיציו שנשפכו החוצה. היא הביטה בי במבט נגעל ומזלזל,
לא מבינה בכלל את העוצמה והעונג שלי בלנקות את הגבר שלי .
כשסיימתי, חזרתי לשבת על הכיסא. ממתינה לשחרורו. כבר לא הייתי צריכה חבל, הספיקה המילה שלו .
הוא עשה איתה סיבוב נוסף, הפעם כשאני משוחררת מהחבלים אבל לא מהכבלים אליו .
סוף סוף זה נגמר. סוף סוף היא הולכת וגל חוזר אלי.
הוא הרים אותי בידיו החסונות לאמבטיה שמילא לאחר שליווה אותה לדלת. סיבן אותי מראשי ועד כפות
רגליי. מחזיר לגופי את הביטחון והחום שהיה זקוק . מחזיר לי את עצמו.
כשסיים, תחושה של אושר אמיתי התפשטה בפנים. נרדמתי עטופה בגל ובחום גופו. חיוך עיתר את פניי,
נרדמתי רגועה.

 

שני צעדים קדימה – חלק 2 – גירסא עדינה יותר.
כעשר דקות ישבתי קשורה, עשר דקות שנראו כמו נצח. לא יודעת לאן גל הלך ומתי יחזור. עשר דקות בהן חוויתי
קשת של רגשות. בהתחלה תחושת הערפל עוררה את הסקרנות לגבי מה שגל מתכנן עבורי ופרפרים השתוללו לי
בבטן אבל לא עבר הרבה זמן והפרפרים הפכו לעטלפים והסקרנות התחלפה בכעס. התחלתי לנוע באי נוחות בכיסא,
ניסיתי להשתחרר מהחבלים על אף שידעתי שזה יכעיס את גל, ניסיתי לשחרר את הידיים והרגליים, אך החבלים
היו מהודקים היטב וכל תזוזה חרכה את החבל בגוף שלי בכאב. השתוללתי בכיסא, מפעילה לחץ על כל חלקי הגוף
אולי זה יעזור. הכיסא התנדנד והרגשתי איך עוד רגע אני נופלת יחד איתו על הריצפה, למזלי ברגע האחרון הצלחתי
לייצב את עצמי ולהישאר ישובה. החבלים מנעו ממני כל תזוזה אפשרית, קול חנוק של בכי בקע מגרוני ודמעות של
לחץ זלגו מעיניי ללא יכולת למחות אותם. כל כך לבד וחסרת אונים. אין מי שישמע אותי. לקחתי מספר נשימות
עמוקות מרגיעה אט אט את הלב. הבכי נפסק והדמעות הותירו שביל מלוח ודביק על לחיי. מזכירה לעצמי שגל אוהב
אותי ועלי לסמוך עליו. מזכירה לעצמי שאני יודעת שגל לא ייפגע בי בצורה כזו ויעזוב אותי ככה. גל אוהב אותי
ורוצה אותי באותה מידה שאני רוצה אותו. בלי לשים לב, הנשימות עזרו, הלחץ והכעס התחלפו בשלווה אופורית
שהתפשטה בכל הגוף. הגוף נהיה רפוי וקליל. החבלים לא כאבו יותר. גם הגוף התחיל להיזכר בכמיהתו לגל ולחיבוק
העוטף שלו. ככל שחשבתי יותר על דמותו של גל כך העקצוצים בפנים השפתיים התחתונות התעצמו. הזזתי
באיטיות את האגן שלי על הכיסא, מנסה לחכך את עצמי בחבלים או במושב. כל כך התגעגעתי אליו ואל חום גופו.
עצמתי את עיניי מדמיינת את מבטו האהוב מביט בי. כששמעתי את דלת הדירה נפתחת פקחתי את עיניי במהירות,
חיוך רחב נמרח על פניי. גל חזר.
הוא נכנס לחדר, התיישב על המיטה עם פנים נפולות. לא נראה שכלל היה בחוץ. האם יתכן שהיה כל הזמן
בסלון? האם גם בשבילו אלו היו העשר דקות הארוכות ביותר בחייו? "אני לא רוצה שתסתירי ממני דבר"
אמר בלחש. הנהנתי להסכמה בלי לחזור שוב על ההסבר, זה כבר לא היה רלוונטי. הוא המשיך לשבת על
המיטה, כל כך קרוב וכל כך רחוק. אם רק הייתי יכולה הייתי מחבקת אותו עכשיו ומראה לו שהוא כל
עולמי. אם הוא רק היה משחרר אותי ומאפשר לי. ככל שהתקרב אלי יותר, הפרפרים התעופפו לעוד
כיוונים בגוף. הוא נעמד צמוד אלי, הרמתי את פניי כדי להביט בעניו הכל כך יפות, העיניים השואבות אותי
אליו. החל ללטף את פניי, ולנשק את השביל שהדמעות הותירו עד שהגיע אל שפתיי. שפתייו נישקו בעוצה
את שפתיי, לשונות חדרה בסערה וחיפשה את לשוני. זו הייתה נשיקה מלאת חום, הרגשתי את כל אהבתו
אלי דרך הנשיקה הזו. אוף, כמה רציתי כבר לגעת בו, לחבק אותו. הוא החל לשחרר את החבלים, כל פכם
חלק אחר סגוף נהיה משוחרר וחשוף, פתאום ללא החבל עלי הרגשתי ריקנות. חשופה לזה שהוא ילך.
החבלים נתנו לי ביטחון שגל לא יעזוב ויחזור אלי. "חבק אותי" ביקשתי בקול קטוע. וגל עטף אותי בחום.
הרים אותי למיטה שלנו והחל לנשק כל חלק בגופי תוך כדי שהוא מפשיט אותי. לא התאפקתי, עצרתי
אותו. רציתי, אני לגעת בו, אני לענג אותו. רציתי אותו. הוא נישכב על הגב ואני טיפסתי עליו. מיקמתי את
עצמי במקביל אליו, רציתי להרגיש איך זקפתו מתערבבת עם הרטיבות שלי בזמן שאני מנשקת את גופו
ואת צווארו. בזמן שאני מריחה אותו ושואבת אותו להיות חלק ממני. ירדתי עם לשוני לאורך הבטן
טועמת ומתענגת מכל חלק ממנו בדרכי לדבר אחד, לסוכריה שאני כל כך אוהבת. טעמתי את עצמי ממנו,
שאבתי וינקתי ממנו כל טיפה רטובה שהותרתי עליו. ממשיכה עם הלשון לבסיס ומכניסה את שני כדוריו
לפי בזמן שידי חובקת בעוצמה את תשוקתו. גל תפס בשיערי וכיוון את פי חזרה אליו. החדיר את כולו
לתוכו ללא יכולת להזיז את ראשי. אגנו נע מעלה מטה בקצב מתגבר. אני כל כך אוהבת להרגיש את עוצמת
תשוקתו אלי. הרגשתי איך הוריד שלו מתנפח בתוך פי וידעתי שהוא קרוב מאוד למלא אותי. אחיזתו
בראשי הפכה לחזקה אותי, מדביק את פניי אליו יותר ויותר קרוב, קצב התנועה שלו התגבר ונשימותיו
התקצרו עד שהתפוצץ ומילא את פי בנוזל החם שלו. לא נתתי לאף טיפה לנזול החוצה, בלעתי אותו אלי.
ליקקתי את שפתיי מוודא שאני אוספת כל טיפה שאולי גלשה החוצה. כשסיימתי עברתי אליו וליקקתי
אותו. מייבשת אותו עם לשוני ושפתיי. לא מותירה זכר למה שהרגע היה פה. שכבנו במיטה עירומים
וצמודים אחד לשני, כל אחד שואב את החום של השני, הופכים שוב לאחד.
אנחנו
אני זוכרת את היום הזה היטב, זה היה אחד הימים בהם הרגשתי הכי בודדה בעולם. אני זוכרת איך
טרקתי את הדלת, ויצאתי שביד אחת תיק קטן עם מספר בגדים וביד השנייה מפתח שנועל את הדלת שעד
כה החשבתי לבית שלי. דמעות זלגו מעיניי בזמן שהבטתי על המפתח במנעול. לא רציתי באמת ללכת,
האהבה שלי לגל לא ירדה, עדיין נשמתי אותו אבל גם לא יכולתי יותר עם המריבות האלו. לא יכולתי יותר
להרגיש שהוא לא רואה אותי, זה קרע אותי מבפנים. בלילות האחרונים הוא לא חיבק אותי כמו פעם, לא
הרגשתי עטופה ומוגנת. הבגדים היו כמחיצה בנינו לקצת מגע שעוד הצלחתי לשאוב ממנו. כבר שבוע שגל
ואני לא הפסקנו לריב, לא משנה מה ואיך אמרתי את הדברים הוא לא הצליח להבין אותי ופירש כל מילה
שלי בצורה הפוכה. באותו יום החלטתי שכנראה יהיה הכי טוב שאחזור לאמא שלי. הנחתי שגל כנראה
כבר הפסיק לאהוב אותי ולא ידע איך להגיד לי. החלטתי שהכי טוב יהיה שאלך. לגל לא הודעתי כלום.
כשהוא יחזור הביתה כבר לא אהיה, יהיה לו שקט ממני.
נתתי מבט אחרון לעבר הדלת, השתהיתי עוד מספר רגעים, עמוק בפנים קיוותי שהוא יופיע ברגע האחרון
ויעצור אותי. אבל הוא לא הופיע ואני נסעתי חזרה לבית הורי .
כשפתחתי את דלת הורי, אימי הופתעה שאני לא בעבודה בשעה כזו. ומיד באה לחבק אותי אבל לא עבר
הרבה זמן וגם איתה הרוחות התחילו לסעור. גם היא אף פעם לא הצליחה להבין אותי ולהגיד לי את
המילים הנכונות בזמן הנכון. כעסתי על עצמי שבחרתי לבוא לכאן. כעסתי על עצמי שציפיתי למצוא נחמה
אצל אמא שלי .
לא ידעתי לאן עוד ללכת, אני רק רוצה מקום לבכות בו. רוצה שקט. רוצה שגל יאהב אותי.
הדמעות לא מפסיקות לזלוג על לחיי, קול של כאב בוקע מגרוני לא היה לי מושג לאן נסעתי. העיקר שיהיה
לא כאן. גל כבר שלח לי שלוש הודעות מהבוקר. לא מבין למה אני לא עונה לו, הוא עוד לא ידע שעזבתי.
הוא עוד לא חזר מהעבודה .
הלב הוביל אותי ליער הסטף הנמצא לא רחוק מביתנו, בירידה מירושלים, היער המוכר והאהוב. היער שלי
ושל גל. נשארתי ברכב, מביטה על העצים הנישאים מעלה, ונותנת לדמעות לצאת. הזיכרונות שלנו מכאן
רצים כסרט נע בראשי. הודעה רביעית מגל. בהודעה הזו כבר שמעתי נימה של דאגה. הוא ממש ביקש
שאענה כדי שידע שהכל בסדר אבל אני לא הייתי מסוגלת לענות לו, ידעתי שברגע שיבין שיצאתי מהבית
ככה הוא ייפגע ושוב לא יצליח לראות אותי וזה יגרר לריב נוסף. החלטתי לכבות את המכשיר הארור הזה.
לא יכולתי לריב איתו שוב. לא יכולתי יותר להכיל את זה שהוא כבר לא אוהב אותי כמו פעם. הלוואי והוא
היה פה. הלוואי והיה מחפש אותי .
הראש כבר ממש כאב לי מהבכי והמחשבות וכל מה שרציתי היה לעצום עיניים ולברוח לחלומות.
לחלומות בהם גל עדיין אוהב אותי. אור חזק מכוון לפנים שלי מבעד לשמשת המכונית, ודפיקות על חלון
הרכב העירו אותי. בקושי רב פקחתי את העיניים גם מהסנוור וגם מכאב הראש שעדיין נשאר. ראיתי
צללית של גבר מחכה שאפתח את החלון. האם זה גל? איך הוא ידע שאני כאן? ומה השעה שכבר כל כך
חשוך? פתחתי את החלון כשידי השנייה מגינה על עיני מסנוור הפנס. "שעות שאני כבר מחפש אותך,
הייתי צריך לדעת שאת פה, דאגתי לך! תפתחי כבר את הדלת". ברגע ששמעתי את קולו המודאג והאוהב
הדמעות החלו לזלוג שוב. רק רציתי שיחבק אותי וייקח אותי מכאן. הוא חיפש אותי חייכתי בליבי. הוא
חיפש ומצא. הוא לא ויתר עלי. הוא אוהב אותי.
הוא התיישב במושב לידי, מביט בי במבט דואג. לא מבין מה קרה. לא יכולתי לדבר. לא עכשיו. רק רציתי
שיחבק אותי. הנחתי את ראשי על ברכיו, נצמדתי אליו, הוא ליטף את ראשי ביד אחת ואת ישבני בידו
השנייה ולא אמר מילה. נתן לגופות שלנו לדבר. גופו רעד, הרמתי את מבטי אליו וראיתי את עיניו הכל כך
יפות רטובות. הושטתי את ידי ללטף את פניו, ומחיתי את דמעותיו. "לעולם אל תעשי לי זאת שוב, את
האוויר שלי" אמר בקול חנוק. הוא חיבק אותי כל כך חזק שהרגשתי ששוב אני מצליחה להתקרב אליו,
להיות חלק ממנו. החלפנו מקומות ונסענו הביתה. לבית שלנו.
כשהגענו הביתה, הוא הכין לנו קפה ואמר שאנחנו צריכים לדבר. המחשבה הראשונה שקפצה לראשי
הייתה שהוא לא אוהב אותי ורוצה לסיים הכל. אז למה הוא חיפש אותי ניסיתי להתווכח עם הקול
בראשי, הוא אמר שאני האוויר שלו. אבל השכנועים שלי לא עזרו, הקול שהוא לא אוהב אותי היה חזק
יותר. ישבתי על הספה שרגליי צמודות לחזה וחיכיתי שיגיע עם הקפה ויבשר לי את הבשורה המרה. שוב
הדמעות החלו לזלוג. לא רציתי שזה ייגמר. גל התקרב אלי עם שני כוסות קפה בידו והתיישב לידי. הבטתי
בו בעיניים רטובות ומרוסקת מבפנים. זה היה מטלטל וחששתי עוד יותר מאיך שהוא עומד להסתיים.
"אני אוהב אותך" פתח ומילותיו ריסקו אותי. שוב דמעות, אני לא מצליחה לשלוט בהם. דיברנו על כל
השבוע שחלף, על התחושה שהוא לא רואה ומבין אותי על כך שהרגשתי שהוא פחות אוהב אותי. ראיתי
את הכאב במילותיי גרמו לו, הוא היה מופתע מדבריי, וכל הזמן חזר ואמר שאני אהבת חייו, שהוא
מצטער שכך גרם לי להרגיש. שהוא לא רוצה לאבד אותי אף פעם. הוא הרים אותי מעורסלת בידיו
למיטתנו והפשיט אותי. התחלתי להפשיט גם אותו, התגעגעתי למגע החם שלו, לגוף שלו אבל הוא עצר
אותי. הסתכלתי אליו לא מבינה "ששש" לחש וראיתי בעיניו את הרצון שלו להראות לי כמה הוא אוהב
אותי. להראות לי שהפעם הוא רוצה לתת לי. שפתיו לא פסחו על חלק מגופי. הוא החל בנשיקות עדינות
מהולות בעוצמה בצווארי מסמן אותי כשלו כשהוא שכוב עלי ואני מרגישה את תשוקתו אלי מבעד למכנס
שלו. הושטתי את ידי לפתוח את מכנסו, רציתי להרגיש אותו טוב יותר. גם הוא נישאר ערום, אך המשיך
אט אט לרדת לפטמותיי הזקורות והרגישות ולא אפשר לי לענג אותו גם. הוא התעכב על כל אחת
מפטמותיי, יניקתו הייתה חזקה שכמעט רק ממנה הגעתי לאורגזמה מסחררת אך הוא ידע מתי להמשיך
בשיפולי גופי עם לשונו, הוא ידע לאן הוא ואני רוצים שהוא יגיע. הוא ירד לאט, נותן לי ליהנות ממנו
ולרצות אותו יותר ויותר. האגן כבר קיבל קצב משלו, מנסה לקרב את לשונו אליו והוא חייך, נהנה
להתגרות בי ככה. כשלשונו טעמה את מיצי התשוקה שלי הרגשתי שליבי מסתחרר במהירות. צמרמורת
חלפה בכל גופי. הוא ינק את הדגדגן אליו ואצבעותיו מענגות אותי בשני החורים בו זמנית. פניו מתמלאות
בי. גופי רעד מעונג עד איבוד שליטה לחלוטין, עד שלא הצלחתי יותר להתאפק. ניסיתי להתיישב ולהתקרב
לעבר זקפתו החזקה אך הוא עצר אותי בנשיקה רטובה ואוהבת. השכיב אותי על הצד ורק חיבק אותי
מאחור, כשהזין הנוקשה שלו צמוד לישבני. קירב אותי אליו צמוד. שכבנו ככה עד שנרדמנו, שואבים אחד
מהשני את החום והאהבה. שוב הפכנו לאחד.

 

עוד מלירז ניתן לקבל באלבום מילים