הסנדביץ' של אמא

"מיטלי… קשה לי"

"מה קרה מתוקה שלי?"

"אני יכולה לדבר איתך חופשי…רק איתך…רק איתך אני יכולה לדבר על זה"

"בטח. אלא עם מי? הכל!"

"… זוכרת אז ליד הבריכה…"

"עידן החוצפן? איך אני יכולה לשכוח אותו … מתה על התחת שלו…"

"טוב די… אז מאז…"

"מה קורה?"

"האמת שהוא היה די מדויק עם את מסתכלת מהצד שלו"

"באיזה עניין?"

"זה שאנחנו היינו כמו זונות… טוב, לא זונות אבל מה שהוא ראה הוא לא היה צריך לראות"

"מה- את אמא שלו הסקסית עם החברה המגניבה שלה בחוטיני מהסרטים?"

"מהסרטים? הסרטים הכחולים, את מתכוונת…"

"אז? מירבי את עושה לי גלי חום… יכולה לבוא אלי לבריכה שלנו? נמשיך לדבר?"

"טוב … אבל לדבר. באמת."

"בטח, יפה שלי, בטח. רק תביאי את הבגד ים הזה שדיברת עליו, טוב?…"

 

"היי מתוקה!" "היי חברה שלי!" נשיקות על הלחי וחיבוקים עם אויר ביניהן.

"בואי לבריכה. תלבשי את החוטיני, שנוכל לראות לך הכל. אני כבר לבושה לאירוע!" ופרשה בבת אחת את חלוק הרחצה הלבן, חושפת את גופה היפה מול חברתה, במרחק בו הרגישה את נשימתה החמה על פניה.

"טוב, רגע…טוב, אלבש" וחזרה, עם כל הטוב השופע ממנה, מוגדר על ידי קווי מתאר שלא היו ממש בגד… פטמות מכוסות ומשולש שחופר במפשעתה, בין שפתיה ומטייל בהמשך לתוך אחוריה.

"אוי, את כל כך…כל כך בא לי לאכול אותך…" מיטל ליטפה את מותניה של חברתה, מחדירה בעדינות חסרת מעצור אצבעות בין גופה לבין שרוכי החוטיני, מגביהה במשיכה חדה את הקו המתאר את גופה של מירב, מושכת כאילו במקרה, את החוט המלטף את הרקטום, מתחכך בפתח החור הכהה, מתחפר בין שפתי הכוס…

"לא יכולה איתך, מיטלי… מה שאת עושה לי!" מחבקת נופלת על כתפה ברטט מרוגש, שואפת את ריחה החם, מנשקת את צוארה המתחמק.

"הוא צדק, עידן…לגמרי…אנחנו שתי זונות. זונות של סקס ואהבה… מה אני לא אעשה כדי להרגיש אותך…"

"אז ספרי לי?"

"עוד מעט… עכשיו בילבלת אותי לגמרי…כל מה שיש לי בראש עכשיו זו את והגוף שלך… והכוס הרטוב שלך… ושלי!"

ידה של מיטל ירדה לאיטה מגבה של מירב אל אחוריה, אל החריץ שביניהם, כאילו מסדרת את שרוך החוטיני שישב בדיוק במקום שהיה אמור להיות.

מירב נצמדה אליה, שדיה הגדולים מעוכים אל שדיה הקצת פחות גדולים של מיטל. למיטל היו שדיים עגלגלים. לא קטנים אבל לא ממש גדולים. אבל בעיקר, תחת הכיסוי המזערי, היו לה פטמות. פטמות כאלה מהסוג המיוחד והנדיר. אלה שלא רק מתקשות כשהיא מתחרמנת. ממש מתבלטות, תופחות. כמו קאפקייקס בתנור… מתעגלות לשתי גבעות רכות מעל גבעות השד המושלמות. העוגה המתוקה של השדיים המוצקים עדיין, למרות סימני מתיחה קלים, מעוטרת בכתר תופח שבראשו דובדבן בשל… מיטל כולה היתה לגמרי דובדבן בשל ועסיסי…

והן מצאו מהר מאד את דרכן אל בין שפתיה של מירב…

"הו, מירבי…כל כך טוב…תעטפי בשפתיים. תמשכי תנשכי קחי אותי .."

כל מה שיכלה לענות היתה נהמה של שביעות רצון עם ההנאה ששמורה למי שגורם כאב ענוג… בפה פעור ככל שניתן אחזה ינקה ליקקה ומשכה אליה, מטה מעט את ראשה, מושכת בכפה את השד כולו, מציצה מעלה אל פניה של מיטל עצומת העיניים… מושלם. מצמרר.

"רגע מיטלי… תני לנשום, יצור סקסי שכמוך" כשהיא מחזירה את משולש הבד שממש לא כיסה את הפטמה "רק נכנסתי… צריכה להשתין…"

"בואי לבריכה"

"אבל רגע… שירותים?"

"עזבי. תשתיני בחוץ. מתה לראות אותך משתינה…" ככה ישר.בלי היסוס.

"בואי בואי איתי" משכה אותה , משליכה את התיק הצידה אל מיטת השיזוף… ונעמדות בשמש בפטיו המגודר, על שפת הבריכה.

"וואלה? זה מה שבא לך לראות?"

"כל מה שיוצא לך מהכוס… הכל …" וניצבה מאחורי חברתה, נצמדת, מחליקה יד במורד מפשעתה "שחררי"

זרם צהבהב החל לטפטף בין האצבעות שחבקו את הכוס העטוף במעט בד שמיד נרטב "חם…" ומרחה שתן חמים על בטנה העגולה, מעלה ביד השניה

"אוי אני מתה …" ממשיכה ברגליים רועדות "לא יכולה איתך" ויורדת לכריעה

"וואו! איזו פוזה! וכמה יש לך…" וידה ממשיכה בטבעיות להתוות את קו החוטיני לאורך חריץ הישבן, מרפרפת על הרקטום הפועם רוטט…מלטפת ואוחזת ישבנים מלאים…

"איזה זונות אנחנו, אה? חכי רגע אני אביא את הצינור לשטוף אותך"

המים הקרים מצינור הגינה שליד הבריכה גרמו לצינור הגמיש להשתולל לכל צד "תפשי!תפשי!" ומירב תופשת ושוטפת את גופה מהשתן, עורה מתברווז מהזרם הקר, החזק, פטמותיה מזדקרות מקור, מכחילות

"תני לי תני לי אני אחמם אותך… "מיטל מתקרבת בחיוך ונוגעת בפטמותיה של מירב, מעסה אותן בעדינות. בתגובה מירב מפנה את הצינור אליה, מתרחקת מעט

הזרם מכה בגופה של מיטל, בכל מקום. היא מסתובבת "מגנה" על גופה בזרועות חובקות ומפנה את הגב לזרם אבל הזרם מכה באחוריה ללא רחמים, מתכוון לחריץ הישבן, חופר בו

"די די…" וסוגרת את הברז.

"באה למים?"

"כן…בטח"

המים היו חמימים. בוודאי ביחס למי הצינור. מיטל קפצה "ראש". מירב החליקה מדופן הבריכה בעדינות, גופה הדשן כמו זורם לתוך המים. לאחר סיבוב שחיה  נשענה על הדופן, אוספת את השיער הרטוב, שדיה עוקבים אחר תנועת הזרועות, כמו גל…

מיטל התקרבה, עיניה נעוצות בגופה של מירב. ממוקדות מטרה.ממוקדות בשדיים. ה"חזיה" החליקה מעט, מגלה את עטרות פטמותיה הכהות.

העבירה את לשונה על שפתיה… וצללה אל מירב, עולה לאורך גופה בחיבוק חלקלק וצמוד ככל האפשר, מדויק, גוף אל גוף, מסיטה את קוי החזיה וחושפת מה שלא היה חשוף

"נהדרת… תפסי אותי" וידה של מירב נשלחת מטה לתוך המים לדגדגן הרטוב, חובקת את מפגש רגליה של מיטל, מחדירה אצבע ועוד אחת, מתאמת את עמדתה לגובה הנכון… ושתיהן עם אצבעות מגששות,מחששות, מלטפות… ונשיקה לוהטת מעל פני המים ומערבולת בתוך המים וסערה רטובה פנים וחוץ…

 

"כמעט שכחנו בשביל מה באת… אז בשביל מה באת?"

"כן… רציתי להתייעץ איתך…"

"עידן החוצפן או משהו?" חייכה

"כן… קשה לי איתו"

"מה? שאת שוכבת איתו?"

"כן…לא. בעצם הוא לומד יפה. הוא כבר מזיין כמו גדול… "

"נו? אז את יכולה להיות גאה בהדרכה שלך. חינוך מיני או לא?"

"כן. אבל הוא בן 16. וכל הזמן רוצה עוד. כל הזמן עומד לו"

"מה רע? שיזיין!"

"אבל אנחנו כבר לא בנות 16… רוצה לנוח קצת!"

"אל דאגה, מירבי. בשביל מה אני פה אם לא כדי לעזור? שלחי אותו אלי "לעזור" ואני כבר אעזור…"

אבל הקמט במצח תמיד הסגיר את מירב.

"את עדיין מוטרדת, מתוקה… ספרי לי. הסיפורים שלכם תמיד מחרמנים אותי…" התמתחה בחתוליות

"די מיטל. זה רציני לי!"

"בסדר אני אשתוק. דברי."

ואז היא סיפרה לה.

 

כמו כל בוקר אני במטבח, מכינה לשניהם משהו לבית הספר. למרות שזה תיכון הם אוהבים את מה שאני מכינה להם יותר ממה שקונים בקיוסק ליד בית הספר. "את שמה תמיד משהו מעצמך" הם אומרים לי, החנפנים… אני עוד עם חלוק מהמיטה, בלי כלום מתחת, אבל סגור היטב.

ואז אני מרגישה אותו מאחורי. עידן.

מחבק אותי כשהאף שלו בעורף שלי "איזה ריח יש לך אמא…" עזוב עידן, עוד לא התקלחתי…" אני מחייכת. "מת על הריח של הזיעה שלך… מהלילה… אוהב אותך ככה… עם ריח של מיטה " ואני מרגישה את הזיין שלו באזור האחורי שלי, מתחכך. מתקשה. "די חמוד. אתה מאחר " ואת יודעת, הזיין שלו לא ממש קטן, הילד הקטן שלי… והיא כבר עומד כמו שרק זיין של נער בן 16…כמו קפיץ משוחרר…

ואז הוא תופס לי את השדיים. בהתחלה עושה את "הסיבוב". את יודעת, חופן בעדינות ומלטף… אני מרגישה את הפטמות מתקשות מול בד החלוק הגס…ותופס בכח. מועך וצובט את הפטמות. את יודעת איזה רגישות הם על הבוקר "איי עידן! זה כואב לי!" ואני מנסה להעיף את הידיים שלו "שששש אמא…" והוא נלחץ אלי מאחורה ומרים את החלוק ואני מרגישה את הזיין שלו חופר לי בין הישבנים, כמו איזה נחש עיוור. אני מנסה לדחוף אותו אבל יש לו כוח לילד…

והוא יורד לכריעה מאחורי, פותח לי את התחת בשתי ידיים- ואני עוד עם הסנדביץ המטומטם הזה מולי- ומתנשם קרוב מול החור שלי. אני מרגישה את הנשימה שלו על הרקטום ומתכווצת. לא רק בחשש. בציפיה.

"אריזה ריח יש לתחת הגדול שלך… תענוג…" והבנזונה הקטן "הנה כבר נוזל לי" הוא אומר לעצמו  ולוקח בקצה האצבע טיפה מהזיין שלו ומורח לי מסביב ואני מתה! נמרחת על השייש, השדיים שלי בתוך הגבינה הלבנה! גבינה שמנה… והוא מתחיל ללקק..  כבר הרבה שנים לא הרגשתי ככה שמה. מלקק מסביב, במרכז מחדיר לי… את הלשון! ואז אצבע! ואז "אמא אני רוצה לזיין אותך אנאלי… תמיד רציתי לתנות אהבים עם התחת הזה!" ואני ככה "די די…"אבל לא ממש מתנגדת ואז הוא מתרומם ולוחץ לי על הגב כשהזיין שלו מול החור שלי "ככה.ככה תשארי, זונה אהובה שלי. תני לילד לעבוד…" ומחדיר לי!  נכנס לאט בהתחשבות בלי להוריד יד מהגב שלי, הראש שלי כבר על השיש ואני לא מצליחה להוציא מילה. הילד שלי חופר לי בתחת… מתה…

ולאט כל הזיין בפנים. ממלא אותי, המניאק הקטן. כאילו אני איזה זונה בחוץ בלילה בסמטה חשוכה! אבל אני אמא שמכינה סנדביץ לילדים שלה…

והוא דופק. "איי עידני… זה כואב לי…" ומה הוא עושה? תופס את הכלי של החמאה וצובט משם חתיכה של חמאה קרה ודוחף לי לתחת… אני מתכווצת מהקור אבל האצבעות שלו מחממות אותי ואז הוא נכנס עוד פעם וקורע אותי. "כן! כן!" לוחש לי באוזן "אין לי זמן בשבילך שרמוטה…אני מאחר…" ודופק אותי אל השיש אל הארון מטבח… וגומר. מזל שבן 16 לא מחזיק מעמד יותר מדי זמן… זה היה כואב..

ואז הוא לוקח את התיק שלו ואני נשארת רטובה ומרוחה בגבינה לבנה…

"תגמרי לבד. אין לי זמן. ותנקי את התחת, נוזל לך שפיך על הרגל…" הוא מחייך כמו מניאק ובורח…

 

וזהו… גמרתי לבד…עם הזרע שלו ביד מעורבב בחמאה נמסה הבאתי את עצמי … מרגישה כמו זונה מטומטמת ומלוכלכת… מרוחה בשאריות אוכל, על השדיים, בחמאה נמסה בכל חור ובשאריות זרע …

 

"אוי מסכנה שלי… כאב לך?"

"כן… את זה הוא לא למד בבית. אולי בפורנהאב… והוא חושב שזה בסדר לגמור ולברוח…"

"זה היה כמעט אונס, הייתי אומרת, אם חושבים על זה לעומק…"

"כן. לעומק"

"לא נורא, מתוקה. אני כבר אטפל בו…"

"תודה. את באמת חברה טובה. חברת נפש…"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בלונדינית עם שפתיים אדומות אומרת ששש

Loading

4 מחשבות על “הסנדביץ' של אמא”

  1. קצר מאוד היה לא גמרתי .לא מחרמן בכללהיה צריך יותר באגרסיביות . ככה אני אוהבת

    הגב
  2. קצר מדי הבן צריך לזיין גם את אחותו שתעזור לאמא והחברה תזיין את בן בתחת ותחנך אותו להיות כלב כנוע עבורה זה פרק חדש תתחיל

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן