הכניסה לגברים אסורה: חלק שני ואחרון

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

 <<<<  לחלק הראשון 

תקציר הפרק הראשון: נדב משפיל את מיה כשאחרי שהוא מזיין אותה הוא  מוסר לה הזמנה לחתונה שלו עם תמר שעל פי עצת אימה החורגת אביה מכריח אותה להתחתן עם נדב כדי להסתיר שהיא לסבית. כשתמר פונה אליה ומציעה לה נקמה משותפת מיה מחליטה לחבור אליה כדי לנקום בו.

ביום ראשון בבוקר החלטנו שהגיע הזמן לפעול, לפני שהיא יצאה לפגישות העבודה שלה, תמר בדקה שהמצלמות בחדר השינה שלנו פועלות כראוי, נישקה אותי על השפתיים, איחלה לי בהצלחה ובפעם הראשונה נשארתי לבד עם נדב בדירה.

התכוננתי, לבשתי את אותה חולצת טריקו זנותית שהוא קנה לי, זאת הקצרה בלי השרוולים והפתחים הגדולים במיוחד לידיים, כמובן בלי חזייה מתחת, שהציצים יציצו, ואת מכנסיי הטיץ הקצרצרים והצמודים, גם הם בלי תחתונים מתחת ואם זה לא מספיק גם ליטפתי לי את השפתיים התחתונות עד שכתם רטוב הופיע לי במפשעה, שמתי את הבושם שבזמנו הוא קנה לי ואמר שהריח שלו כל כך מגרה אותו וחיכיתי בחדר השינה עד ששמעתי אותו הולך למטבח לאכול את הקורנפלקס של הבוקר שלו.

נכנסתי למטבח כאילו אני לא יודעת שהוא שם וחייכתי אליו את אותו חיוך מפתה שידעתי שעושה לו את זה, התקרבתי מספיק כדי שיריח את ריח הבושם, הרמתי כאילו באקראי את הידיים ודאגתי שיוכל להציץ לי ולראות את השדיים ואפילו את הפטמות ו…זה עבד בגדול, האוהל המפואר שצמח במכנסיו הוכיח לי שאני בדרך הנכונה.

התיישבתי מולו עם כוס מיץ תפוזים שמזגתי לעצמי וחייכתי אליו, "אתה יודע על מה אני חולמת בלילה?" הפתעתי אותו, לדעתי הוא לא ציפה שאני אדבר איתו, "לפעמים אפילו מאוננת עם זה" המשכתי, זורקת לו פתיון.

"על מה?" ומקולו הצרוד היה ברור לי עד כמה הוא מגורה.

"שאתה משחיל אותי, שאתה תוקע אותי שוב, אתה יודע, בשביל זה אני נשארת עם תמר, להיות קרוב אליךָ" זרקתי לו עוד פתיון.

"באמת?" ומהברק בעיניים שלו והמבט המתאווה שהוא שלח בי היה ברור לי שהוא בלע את הפתיון ונתפס.

"נשבעת" קמתי וחייכתי אליו, "אם יבוא לך במקרה אני בחדר השינה" ובצעד מעכס יצאתי לעבר חדר השינה.

נדב נתפס ואפילו נתפס חזק, שכבתי על המיטה, על הבטן, וקראתי ספר ולא הייתי צריכה לחכות הרבה. כשנדב נכנס לחדר הוא היה עירום, עמד לו תותח-על והוא כבר עבר את נקודת האל-חזור שלו, "אני הולך לזיין אותךְ" הוא הכריז בקול כמו שתמיד הוא היה מודיע לי כשהוא היה חם עלי והפך אותי על הגב, "אני הולך להשחיל אותךְ" הוא תפס בחולצה ומשך אותה מעלי ואני עשיתי פרצוף מופתע ולא ממש התנגדתי, ואם להודות על האמת אפילו עזרתי לו קצת, "אני הולך לזיין את האִם אימא שלךְ" הוא תלש מעלי את מכנסוני הטיץ ועלה עלי, מוחץ אותי למזרון, מרים את ישבנו ומכוון בידו הרועדת מהתרגשות, "תתכונני!" הרגשתי את ראש הזין שלו מוצא את המקום הנכון בין רגליי והתחלתי בהצגה שתכננתי, "לא" מלמלתי, מספיק חלש שהוא לא יתייחס לזה אבל מספיק חזק כדי שהמיקרופון הרגיש יקלוט את זה, "בבקשה, נדב, לא, בבקשה לא" המשכתי באותו מלמול בכייני ועשיתי את עצמי מנסה לדחוף אותו מעליי ללא הצלחה, "לא!" צרחתי כשהוא תקע בי את כל הזין שלו, "לא, נדב, לא, אתה אונס אותי" אבל נדב היה באטרף, לדעתי גם עם אקדח מכוון לרקה הוא לא היה יורד ממני, "כן!!" הוא צרח בהנאה וזיין אותי חזק ומהר, "כן, זה מה שאת אוהבת אצלי, את הזיין הגדול שלי" הוא המשיך ואחרי עוד "לא!" תקיף שכבתי תחתיו הפניתי את המבט למצלמה המוסתרת ובכיתי, בכיתי עם דמעות של ממש, דואגת שמצלמה לא תפספס, שהכל יתועד.

נדב גמר מהר מהרגיל, כנראה שככה זה כשאתה מחורמן בטרוף, הרגשתי איך הוא מפשק חזק את רגליי ברגליו, איך הוא נועץ את עצמו הכי חזק לתוכי ואז את הזרע שלו יוצא וממלא את תוכי, זרע חמים וסמיךְ ו…כנראה שזה גם היה הרגע שהאסימון נפל לו כי "פאק!!" הוא צרח והתגלגל מעלי, נשכב על הצד לצידי והביט בי, "פאק! פאק! פאק! מה עשיתי?!?" הוא הביט בי במבט מתחנן, "מיה'לה," ומיה'לה הוא לא קרה לי גם כשהיינו בזוגיות, "את הולכת לספר לה?".

"תלוי" הסתובבתי גם אני על הצד לעברו וחייכתי אליו.

"מיה'לה, בבקשה, אל תספרי" הוא הביט בי במבט מתחנן, "את לא מבינה, את לא יודעת מה היא תעשה לי אם היא תדע" ושמעתי את הפחד בקולו.

"אני דווקא יודעת" חייכתי אליו.

נדב החוויר. "מיה'לה, בבקשה, אל תספרי, אני מתחנן, אני אעשה מה שתרצי, כל מה שתרצה, בבקשה, אני מתחנן".

אני אעשה כל מה שתרצי היה בדיוק מה שרציתי לשמוע ממנו. במקרים ותגובות שתרגלתי עם תמר לפני, כמו שלמדתי בצבא, סיכמנו מה אני אבקש ממנו רק שעכשיו עלה לי פתאום איזה חשד והחלטתי גם לשאול שאלות, "אני אשכול בחיוב אם תעשה מה שאני אגיד לךָ ואחר כך תענה לי גם על כמה שאלות" נשכבתי גם אני על הצד והבטתי לו בעיניים.

"אני אעשה מה שתרצי, אני אספר לך ת'אמת, אני מבטיח".

"קודם כל אני רוצה שתרד לי, שתפנק אותי עד שאני אגיד לך די" חייכתי לעברו וראיתי את הבעת הגועל נמרחת על פניו, זה לא שהוא לא ירד לי כבר בעבר, לא הרבה אבל ירד, אבל אף פעם הוא לא עשה את זה כשהכּוּס שלי מלא בשפיךְ שלו ואני מכירה את האגו הגברי שלו, ידעתי שהוא מרגיש מושפל לעשות לי את זה אבל זה לא הזיזי לי, זה בדיוק מה שרציתי, להשפיל אותו, לנקום! אז נשכבתי על הגב ופתחתי רגליים

"בוא, תפנק אותי" הצבעתי על הכוס שטיפות נוזל זרע טפטפו מתוכו, "יאללה, בוא, גם לי מגיע לגמור" עקצתי אותו על זה שהוא לא הצליח להעניק לי אורגזמה.

למרות שידעתי שזה מגעיל אותו אני מוכרחה להודות שנדב השתדל, מנשק ודוחף את הלשון, עושה כל מה שהוא יודע כדי להגְמִיר אותי הכי מהר רק שלי היה זמן, כשהוא ניסה להפסיק אחרי הגמירה הראשונה שלי, ואין לי ספק שהוא הרגיש בה בטעם, דרשתי שימשיך, גם אחרי הגמירה השניה לא עצרתי ונתתי לו להמשיך, אחזתי חזק בראשו בשתי ידיי והצמדתי לו אותו לערוותי כמו שהוא אהב לעשות לי כשאני הייתי מוצצת לו, כמו שהוא אף פעם לא הרשה לי לעשות לו, והפעם הוא לא התנגד, קיבל את זה בהכנעה והמשיך לפנק, נותן לי גם את הגמירה השלישית שלי ורק אז אישרתי לו להפסיק.

"אז את לא תספרי לה?" הוא שאל בדאגה עוד לפני שסידרתי את נשימתי.

"קודם תענה לי על השאלות" עניתי ושוב הסתובבתי על הצד והבטתי בו, "תגיד," חייכתי אליו, "כשהיינו ביחד לא היה יום שלא זיינת אותי, אפילו במחזור היית מזיין לי ת'פה או ת'תחת או משתפשף וגומר לי בין השדיים, כשביקשתי ממךְ לאונן הסברת לי שזה לא אותו הדבר, שלאונן משאיר אותךָ עם כאב ביצים אז איך זה שעכשיו אתה לא מזיין, מה, היא סירסה אותךָ?" וידעתי שאני פוגעת לו בנקודה רגישה.

רגע הוא הביט בי, כבר חשבתי שהוא מספיק חכם כדי לא ליפול למלכודת אבל כנראה שהאגו הגברי שלו השתלט לו על המוח ו…"מיה, ככה את מכירה אותי?" ופתאום אותו מבט שחצני מוכר חזר לעיניו, "נראה לךְ שאני לא מזיין?" הוא חייך לעברי את אותו חיוך רברבני שלי, "מזיין גם מזיין ואת לא תאמיני את מי"

"את מי?" שאלתי, מנסה להשמע הכי תמימה שאפשר.

"את האימא שלה!" הוא זרק לעברי במין גאווה.

"אימא שלה מתה".

"לא האימא המתה, אני לא נֶקְרוֹפִיל" הוא צחק, "את האימא החורגת שלה!"

"אני לא מאמינה לךָ!" צרחתי וזאת לא הייתה הצגה.

"נשבע לךְ, אני לא יודע אם את יודעת שאבא שלה בנסיעת עסקים בחו"ל?"

"יודעת" בלעתי רוק.

"אז בשישי, כשאתם ליקקתם ערוות במסיבה הלסביות שלכן אני נסעתי אליה וזיינתי אותה על המיטה שלהם!"

"לא מאמינה לךָ! אתה סתם ממציא! תוכיח!"

אני לא יודעת מאיפה הבאתי את זה אבל זה עבד, "מיה, נשבע לךְ", "תראי," הוא הוסיף אחרי רגע של מחשבה שבה, שוב, האגו הגברי גבר על השכל, "אני אגלה לך משהו שרק מי שראה אותה עירומה יכול לדעת, בעצם אפילו לא כל מי שראה אותה עירומה, יש לה  שני קעקועי חצוצרה קטנים עם תאריך במקומות מוצנעים ביותר בגוף, הראשון מתחבא במפשעה מתחת למשולש החוטיני והתאריך זה מתי שפתחו אותה, שתקעו אותה בפעם הראשונה, מבינה, תקעו – חצוצרה" הוא צחק, "והשני בין פלחי ישבנה, במקום שרק מי שזיין אותה בתחת יכול לראות ואני עשיתי את זה יותר מפעם אחת," הוא הוסיף בגאווה, "גם שם חצוצרה קטנה והתאריך שאיבדה את בתולי ישבנה" הוא חייך לעברי בגאווה, "אבל מיה, הבטחת שלא תספרי לאשתי, זוכרת?"

"זוכרת, הבטחתי ואני לא אספר אבל," וראיתי אותו נדרך, "אתה מכיר אותי טוב, אם במקרה היא תגלה ותשאל אני לא אוכל לשקר!" וראיתי איך הוא מחוויר והופך ללבן, "ועכשיו עוף מפה, עוף! עוף!!" דחפתי אותו בכוח מהמיטה, "וְדיר-באלק, אם עוד פעם אחת תנסה לאנוס אותי אני אספר לה הכול!".

לא שיקרתי לנדב, אני לא סיפרתי לה, היא גם לא הייתה צריכה שאני אספר לה, היה לה את הכל מוקלט ואפילו יותר ממה שציפתה, ובזמן שנדב הסתגר לו בחדר שלו אני ארזתי את הבגדים שלי במזוודה שהבאתי וחזרתי לדירה שלי, מרגישה שהמשימה שלי הסתיימה, ולפני השינה, כיוון שאני עושה רק סקס עם נשים אני לא לוקחת גלולות, לקחתי פוסטינור – גלולת היום שאחרי, הדבר האחרון שאני צריכה עכשיו זה ילד ועוד מהמניאק הזה.

יומיים לא שמעתי ממנה, הסתגרתי בחדר שלי ועשיתי בינג' של 'משחקי הכס', מהעונה הראשונה עד העונה האחרונה, עוקבת שוב אחרי ג'ון סנואו, טיריון, חליסי וסארסי רק שהפעם, כשראיתי ברצף, גם שמתי לב לאיך שאָרְיָה סטארק הופכת מילדה לאישה.

ביום השלישי בערב תמר באה אלי והסתגרנו בחדר שלי, קודם התנשקנו, נשיקה צרפתית תאוותנית ורטובה, לא כזאת מנומסת על הלחי, "התגעגעתי" היא לחשה לי בקול מפתה והתחילה להתפשט.

"גם אני" הצטרפתי והתחלתי לקרוע מעליי את בגדיי, מורידות במהירות, כאילו מישהו רודף אחרינו, כאילו לא ראינו אחת את השניה שנה או יותר, "רגע!" עצרתי אותה כשהיא נשארה רק בתחתונים שלה וירדתי על ברכיי לפניה, "התגעגעתי מאד" לחשתי והורדתי לה אותם, "אני מתה על הפות שלךְ" נישקתי אותה על שפתי הכּוס הכל כך מגורות שלה וטעמתי את טעמה.

קודם עשינו סקס נשי במיטבו, 69 נשי לפנתאון[i], ורק אחר כך, כששכבנו מתנשפות על הגב היא סיפרה לי על מה שקרה. קודם היא ערכה את ההקלטה, הורידה חלקים שלא תורמים ולמחרת העורכת דין שלה הזמינה אותו ואת עורך הדין שלו לפגישה ואחרי שהציגה להם את ה"אונס" שלי ואת הווידוי על מה שהוא עשה עם האימא החורגת שלה לא נשארו להם הרבה ברירות אבל תמורת השתיקה שלו וגט בהליך מזורז הם סיכמו שהוא יעבור לגור בתאילנד, יתחתן שם עם איזו מקומית ולא יחזור לארץ, ובתמורה תמר תממן לו שם פתיחת מסעדה ישראלית ותעזור לו קצת בשנה הראשונה וזהו, הכל נעשה בתהליך מזורז מאד והיום בצהרים היא קיבלה את הגט והוא המריא לתאילנד.

"מיה, אני אוהבת אותךְ, אני רוצה שנחזור לגור ביחד, תיקון, אני מתחננת שתחזרי אלי" היא הפתיעה אותי.

"מה? את מזמינה אותי להמשיך להיות הבוצ'ה שלךְ?" חייכתי אליה.

"אהה, לא בדיוק," היא חייכה והסמיקה, "חשבתי שנהייה שוות, את יודעת, פעם אני המזרון שלך ופעם את המזרון שלי"

עליתי עליה, נשכבתי ומחצתי אותה למזרון, שדיים נמעכים לשדיים, ערווה מתחככת בערווה. נשענתי על כפות ידיי והתרוממתי מעט, מביטה בה ככה מלמעלה, "ואת תענישי אותי אם אני לא אהיה מזרון טוב?" חייכתי אליה.

"אבל את לא הענשת אותי" היא חייכה חזרה.

"אני אעניש, מבטיחה" גחנתי מעט ונישקתי אותה על השפתיים.

"אז גם אני" היא הרימה את הראש לנשק אותי אבל ברחתי לה, "ותקחי אותי לחברות שלךְ, למועדון האחווה הזה שלכם?".

"מבטיחה" ושוב היא הרימה את הראש אבל הפעם לא ברחתי, הפעם התנשקנו, ממושכות, ו"איך נחליט מי התלמידה ומי לובשת את החליפה?".

"איך את רוצה?" היא החזירה את הכדור אלי.

"נטיל מטבע הוגן" הצעתי.

"מקובל, אז את מסכימה?" ושמעתי את הציפייה בקולה.

"מסכימה" נישקתי אותה, "מאד מסכימה" נישקתי אותה שוב, "מתחיל מעכשיו ו…אני רוצה להיות המזרון שלךְ" התגלגלתי במהירות מעליה, סידרתי כריות, נשכבתי על הבטן בתנוחה הנכונה ונתתי לה לאונן לי על הישבן ו…אִי-מַא'-לֶה, להרגיש את שערות ערוותה משתפשפות לי בתחת ואת אותו עסיס תענוגות שלה שמטפטף מהכּוס בכל גמירה שלה נמרח לי עליו, יחד עם אותו חיכוך מגרה של הכרית שמתחתיי בשפתי הכוס שלי זה שילוב מנצח והתמכרתי לתענוג, עצמתי עיניים ורק בגלל השותפה בחדר הסמוך לא צרחתי מאושר אבל לגמור גמרתי, פעם אחר פעם, ועכשיו הבנתי יותר למה היא כל כך אוהבת את זה.

"אל תשכחי את החולצה והטיץ" היא ציחקקה בזמן שארזתי מחדש את המזוודה, "אני ישנתי איתה כל לילה, היה לה את הריח שלךְ" ולא הייתי צריכה הסברים לאיזה חולצה היא מתכוונת את אחת מאותן חולצות זימתיות שנדב קנה לי שכחתי אצלה כשארזתי, "הזמנתי את השרמוטה מחר לשיחה אצלי, אני צריכה שגם את תשתתפי" היא הפתיעה אותי.

"את מי?" הסתובבתי אליה עם מבט לא מבין.

"הַשַּׁרְמוּטָה, אשתו הבוגדת של אבא שלי"

"והיא תבוא?"

"היא תבוא כמו טַטַלֶה, כמו יַלְדָּה טובה ירושלים, דאגתי שהאקס המניאק שלי יעדכן אותה לפני שטס שאני יודעת עליהם, לא מה אני יודעת רק שאני יודעת, ואל תשכחי שהיא זאת ששידכה ביננו ועכשיו אני מבינה גם למה".

"למה?"

"כי היא שַׁרְמוּטָה, אמרתי לךְ, מסתבר שהייה לה איתו סטוץ והיא אהבה את מה שהוא דחף לה בין הרגליים אז כשהוא בעלי, וחרמן ברמות כי הוא לא מזיין, זה היה סידור מעולה מבחינתה"

"ואת הולכת לספר לאבא שלךְ?"

"נראה," היא חייכה חיוך ממזרי, "מה יצא לי מזה? הוא יזרוק אותה ואני מכירה אותו, הוא יביא פוסטמה צעירה חדשה, אז עם כל הקלפים שיש לי עליה קודם נראה מה היא מוכנה לשלם דמי שתיקה, עד כמה היא מוכנה לשתף פעולה איתי!".

בדרך לבית שלה סיכמנו את "חוקי המזרון", כדי להיות המזרון צריך להגיד את הסיסמה "אני רוצה להיות המזרון שלךְ", מי שמבקשת להיות המזרון היא בעצם הפמית וזה לפחות ל-24 שעות אבל לא יותר משלושה ימים, הפמית, או אם תרצו המזרון, חייבת לעשות מה שהבוצ'ה שלה דורשת ממנה, אם לא יש עונש! אבל מצד שני היא גם הליידי והבוצ'ה חייבת לטפל בה בהתאם.

אותו לילה ישנתי בזרועותיה, בבוקר היא העירה אותי עם שוט מיץ חיטה וכוס מיץ אשכוליות אדומות שסחטה וירדנו לאימון עם המאמנת האישית שלה, שמעכשיו היא שלנו. "השרמוטה מגיעה עוד שעה, צריך להתכונן" היא הסבירה לי בסוף האימון כשהצעתי שנשתזף קצת אז עלינו להתרחץ ובדיוק שסיימנו צלצלו מהלובי ושאלו אם הילה, ככה קוראים לאשתו של אבא שלה, יכולה לעלות, מסתבר שעד היום היא לא ביקרה בדירה שלה ולכן לא מכירים אותה.

התחיל דווקא רגוע, "שלום" מנומס של תמר ואחריו "תכירי זאת מיה" היא הציגה אותי. "מה נשמע?" לא בדיוק מתעניין ו"איזה נוף יפה יש לך" לא באמת מתפעל של הילה, אשתו של אבא של תמר. "רוצה קפה?" התנדבתי ללכת להכין להם אותו.

לא שמעתי מה תמר אמרה לה אבל את ה"הוא שקרן, שקרן פתולוגי" של הילה שמעתי עד המטבח, כנראה שהיא בחרה בטקטיקה של ההגנה הכי טובה זאת ההתקפה, "אל תאמיני למילה שלו!", "הוא אמר לי שהאשמת אותו שהוא שכב איתי, זה שקר, שקר מוחלט! בחיים הוא לא שכב איתי!" ואת זה כבר שמעתי כשחזרתי עם הקפה והעוגיות.

"מעניין," תמר חייכה אליה חיוך לגלגני והפעילה את ההקלטה במחשב הנייד שהכינה מראש, השמיעה לה את אותו וידוי שהוא התוודה בפניי והילה הלכה והחווירה, "מעניין כי הוא מתאר פרטים מעניינים בגופך, משהו שיהיה לך קשה מאד להסביר לאבא איך הוא יודע".

"שקר, הכל שקר!" היא צעקה בזעם והפכה אדומה.

"תוכיחי!" תמר אמרה במין שלווה ושוב חייכה את אותו חיוך ציני קר שלה.

"איך?" ועכשיו היא הפכה לבנה, "איך אני יכולה להוכיח? זה מילה שלי מול המילה שלו, יא-בינתי, למי את חושבת שאבא שלך יאמין?".

ראיתי איך הדם עולה לתמר אל הראש, "את לא האימא שלי!" היא צרחה עליה בזעם, "את בקושי אשתו הבוגדת של אבא שלי וגם זה, אם תמשיכי ככה, לא עוד הרבה זמן, בחיים! אבל בחיים! אל תעזי לקרוא  לי יא-בינתי או כל שם דומה אחר," היא עצרה לשניה, לקחה אוויר ו"אני. לא. הבת שלךְ! זה. ברור?!?!" הוסיפה באיטיות והדגישה כל מילה.

"סליחה, תרגעי," הילה לקחה צעד אחורה, "אז איך את רוצה שאני אוכיח לךְ?".

"תתפשטי!"

"מה?" היא הביטה בה במבט המום, "מה? מה אמרת???".

"את לא חרשת," תמר ענתה במין קול קר ושלו, "אמרתי שתתפשטי!".

"תשכחי מזה, בחיים לא!" היא קפצה, "מה את חושבת לךְ, למה מי את?" ועשתה את אותה תנועת סיבוב ערסית עם כף היד.

"תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב!" תמר סיננה לעברה ולא יכולתי שלא להעריץ את תמר על הקור רוח שהציגה, "אני אתן לך שתי אופציות ואת תבחרי! הראשונה לעשות כל מה שאני אומרת לךְ, וכשאני אומרת הכל אני מתכוונת להכול, בלי ויכוחים או משא ומתן, אני אומרת ואת מצייתת, אני מצווה ואת קופצת לדום! או האופציה השניה: לקום וללכת ואני מבטיחה לךְ שעד שתגיע הביתה לאבא יהיה את כל החומר ביד כדי לגרש אותך, ההקלטה ששמעת איך הוא מתוודה לתמר שהוא מזיין אותךְ והמסמך שהוא חתם אצל העורכת-דין שלי שמתאר בדיוק את כל מערכת היחסים בינכם, החל מאותו זיון ראשון בשרותים כשכבר היית נשואה, דרך כל הפגישות באותו מלון ברחוב הירקון שמשכיר חדרים במזומן ובלי לשאול שמות, וכלה בזיון ביום שישי כשאבא היה בחו"ל, ושתינו יודעות מה כתוב בהסכם הממון שלכם במקרה של בגידה אז תחליטי! עכשיו! מה את בוחרת?".

הילה הייתה לבנה כסיד, לרגע ריחמתי עליה, חשבתי שעוד שניה היא מתעלפת, "תמר, בבקשה, טעיתי, מודה, זה לא יקרה יותר, מבטיחה, בבקשה, אל תספרי לאבא שלךְ, בבקשה, פליז (please), אני מתחננת" וחוץ מלרדת על הברכיים היא עשתה כל מה שאפשר כדי לבקש רחמים.

"תחליטי!" תמר אמרה בקול בלתי מתפשר, "נתתי לך שתי אופציות, עכשיו את צריכה לבחור!".

"הראשונה" הילה מילמלה בעיניים מושפלות וראיתי דמעה מחליקה על הלחי שלהּ.

"לא הבנתי" תמר לא הרפתה.

"האופציה הראשונה," היא חזרה שוב ובלעה רוק, "אני אעשה כל מה שתגידי לי".

"אז תתפשטי"

"למה? הוא צדק, מודה"

"אני חושבת שלא הבנת משהו, כשבחרת באופציה הראשונה התחייבת לבצע כל מה שאני אומרת לך, בלי משא ומתן ובלי ויכוחים, הפעם אני מוותר לךְ אבל בפעם הבאה זה יגמר בזה שאבא שלי יקבל את כל החומר, בלי אזהרה נוספת! עכשיו תתפשטי! אני רוצה לראות!"

לרגע היא עוד היססה ואז קמה והתחילה לפשוט את השמלה שלה, פותחת את הרוכסן, מחליקה אותה מעליה, נותנת לה ליפול לרצפה, ובועטת בה כאילו היא, השמלה, אשמה. עוד עצירה מהססת, עומדת רק בחוטיני זעיר וחזייה שבקושי מצליחה להחזיק בשדיים הגדולים שלה, והיא הורידה גם את התחתונים שלה והחצוצרה הקטנה המקועקעת באותו משולש עור לבן קטן שהחוטיני שלה הסתיר נחשפה. "בסדר?" היא שאלה את תמר בקול מתלונן.

"לא, תתפשטי, הכל, גם את החזייה!"

"אבל…"

"את מתווכחת?!?!"

"סליחה," היא אמרה בבהלה והורידה במהירות את החזייה, חושפת את שדיה הגדולים, "כל מה שתגידי, אני לא מתווכחת" השלימה בקול מרצֶה.

"תתקרבי!" תמר סימנה לה לעמוד קרוב אליה, גוחנת ומסתכלת מקרוב בקעקוע, "מה זה התאריך הזה?" היא שאלה והצביעה על המספרים הקטנים המטבעים מתחת לחצוצרה.

"זה התאריך שאיבדתי את בתוליי" היא הסמיקה.

"את מתכוונת התאריך שפתחו אותךְ" תמר ציחקקה והילה הסמיקה, "את זוכרת מי פתח אותךְ?"

"תמר בבקשה" היא התחננה.

"אני בטוחה שאת זוכרת, כל אחת זוכרת את הראשון שלה,  עכשיו ספרי! הכל, מי? מתי? ואיךְ! או ש…" והיא לא המשיכה, היה ברור מה יקרה אם לא.

"קוראים לו רמי, הוא היה קפטן נבחרת הכדורסל של התיכון, הייתה מין מסורת כזאת שבכל נצחון שלהם אחת המעודדות הבתולות נכנסת לחדר הלבשה שלהם והוא פותח אותה! אני הייתי מעודדת ואני הייתי בתולה ופעם אחת הגיע תורי, חיכיתי שהמאמן ייצא ונכנסתי, הוא כופף אותי על השולחן, הוריד לי את התחתונים עד הברכיים ולפני כולם פתח אותי," היא עצרה לרגע, בלעה רוק, ניגבה דמעה והמשיכה, "אחר כך גם כל שאר החמישיה הפותחת עשתה אותי, זאת הייתה המסורת, למחרת רצתי ועשיתי את הקעקוע, כל הבנות לפני עשו את זה, מין סימן ידוע לכולם, והיינו מסתובבות ככה בגאווה עירומות במקלחות אחרי האימון ששאר הבנות יקנאו".

"מעניין," תמר ציחקקה, "עכשיו תסתובבי, תתכופפי ותפתחי ת'תחת, אני רוצה לראות גם את החצוצרה השניה" תמר חייכה אליה והילה הסמיקה, ואם המבט ששלחה בתמר היה יכול להרוג תמר הייתה מתה על המקום, אבל הילה צייתה, הסתובבה, התכופפה, שלחה ידיים לאחור, פישקה את פלחי ישבנה וחשפה את הקעקוע השני, "ומה זה התאריך הזה?" תמר שאלה בעוקצנות.

"התאריך שבפעם הראשונה תקעו אותי בתחת" היא הסמיקה עוד יותר וכנראה שכבר השלימה עם מצבה ורצתה לגמור עם זה כבר בפעם הראשונה.

"מי? ספרי!" תמר לא ויתרה לה.

הפעם היא אפילו לא ניסתה להתחנן, "אני לא יודעת את השם שלו, היינו במסיבה, שתיתי הרבה, התערבתי עם חברה טובה על איזה משהו שטותי שאני אפילו לא זוכרת מה, העונש למפסידה היה שיפתחו לה ת'תחת והיא תעשה קעקוע ואני הפסדתי…אני יכולה להסתובב?"

"כן"

"זהו? סיימנו? את לא תספרי לו?" היא שאלה במהירות אחרי שהסתובבה.

"זאת אפילו לא ההתחלה!" תמר ענתה לה, "את זוכרת איך קראת לבנות הזוג שלי ליד אבא שלי כששכנעת אותו שאני צריכה להתחתן עם נדב"

"תמר בבקשה" היא התחננה והמבט שלה נשלח אלי בחשש למרות שזאת לא הייתה אני אז.

"זוכרת?!!?"

"כן" היא ענתה בקול שבור.

"איך?!?!"

"מלקקות כוסים" ושוב היא הסמיקה.

"ואת ליקקת פעם כוס?" תמר חייכה לעברה.

"לא! מה פתאום, אני לא, לא, אני לא לסבית" והבעת גועל עלתה על פניה.

"ניסית?"

"לא!"

"אז איך את יודעת שלא תאהבי את זה?"

"אני יודעת!" הילה ענתה בבטחון.

"ואני דווקא חושבת שהגיע הזמן שתנסי!" תמר הכריזה בקול החלטי, "לדעתי את  תאַהֲבִי את זה".

"תמר, בבקשה".

"זוכרת, בלי ויכוחים, אני אומרת ואת עושה אז בואי!" והיא קמה הרימה את החצאית שלבשה והורידה את התחתונים שלה, התיישבה ופישקה רגליים, חושפת את הכוס שלה, "בואי תרדי על הברכיים" היא הצביע על הרצפה שבין רגליה המפושקות, "ותתחילי ללקק לי, לפנק אותי עם הלשון ואם את רוצה שאני לא אספר לאבא כדאי לך מאד שאני אהנה!" הוסיפה בקול מאיים.

היא התחילה בהיסוס, נשיקה מרפרפת וליקוק שבקושי נוגע, אבל אז תמר אחזה בראשה והצמידה אותו חזק לערוותה וכנראה שהיא השתפרה כי ראיתי על תמר שהיא בדרך לאורגזמה שלה וה-"כן! כן!" המוכר שהיא גומרת לא אחר להגיע אבל היא לא שיחררה אותה, "תמשיכי, פעם אחת לא מספיק לי" והילה המשיכה, שולחת את תמר לעוד גמירה חזקה וכשהיא אחזה חזק יותר בראשה ונענעה אותו לצדדים ולמעלה ולמטה ידעתי בדיוק מה היא עושה, מורחת את אותו עסיס תאווה שלה על הפרצוף של הילה ו…"מיה, תתכונני, עכשיו מגיע תורךְ" הפתיע אותי קצת, לא ציפיתי, אבל זרמתי איתה, קמתי והורדתי את התחתונים שלי ו…"עכשיו תפנקי את הבת זוג שלי, אני רוצה שתטעמי גם ת'טעם שלה" היא צחקה והילה, ציתנית, עברה אל בין הרגליים שלי ולפני שהיא קברה את ראשה בין רגליי עוד הספקתי לראות את אותו עסיס המרוח על פרצופה.

לדעתי זאת לא הפעם הראשונה שהיא יורדת לאישה, היא עשתה את זה טוב מדי בשביל פעם ראשונה, אבל ביננו, מה אכפת לי? עצמתי עיניים והתמכרתי לטיפול המענג. באחת הפעמים שפתחתי עיניים ראיתי את היד של הילה בין הרגליים, מאוננת עם האצבע, "השרמוטה נהנית, מאוננת" נפלט לי, באמת שלא בכוונה.

"אני רואה" תמר צחקה והילה משכה במהירות את היד. "לא, למה? תמשיכי!" תמר גערה בה והילה הסמיקה וחזרה לאונן, "אני רואה שאת מתגרה, הפטמות שלךְ מספרות לי, ואישה מגורה מפנקת אפילו יותר טוב אז תמשיכי יא-מלקקת-כוסים-מדופלמת".

שתי גמירות היא העניקה לי, גמירות מפנקות, לפני שתמר הזמינה אותה לשבת מולה. "נו, מה את אומרת? זה כל כך נורא ללקק כוס?".

"אהה," הילה הסמיקה, "לא".

"ושל מי יותר טעים" הביכה אותה.

"שלךְ" הילה ענתה בקול מתחנף.

"שקרנית, של מיה טעים יותר, אני מתה על הפּוסי של מיה, אני יכולה ללקק לה אותו לילה שלם ולא להתעייף ו…תגידי ת'אמת, איך היה לאונן ככה לפנינו?" תמר ציחקקה.

שוב היא הסמיקה, "מחרמן" הילה ענתה בקול מבוייש, "גמרתי" והיא הסמיקה עוד יותר.

"מצויין, אז עכשיו בואי נעבור לתכל'ס," תמר הזדקפה והמבט על פניה הפך לרציני, "אני רוצה שתגידי לאבא שלי שטעית בגדול! אני רוצה שתשכנעי אותו שבימינו לצאת מהארון זה טוב לביזנס, תראי את אלן דג'נרס, יצאה מהארון התחתנה עם אישה והתוכנית שלה עוֹלָה כְּפוֹרַחַת, תראי את כל הסלבים והסלביות שיצאו מהארון והקריירה שלהם רק השתפרה, תסבירי לאבא שהיום דווקא לסבית זה סימן לצעירות, לחדשנות, שזה רק ישפר את התדמית של החברה לא להפך ויש לך שבועיים בדיוק כדי לשכנע אותו אחרת כל החומר יגיע אליו, זה ברור!??"

"ברור" הילה גמגמה, "אני אעשה ככל יכולתי, מבטיחה, אהה," היא היססה לרגע והמשיכה, "וזהו, אחרי שהוא ישתכנע קניתי את שתיקתךְ?".

"שכרת את שתיקתי, לא קנית, את יודעת מה ההבדל בין קניה לשכירות?" תמר חייכה לעברה ועוד לפני שזאת הספיקה לענות המשיכה, "בשכירות צריך לשלם דמי שכירות חודשיים אז פעם בחודש, כשאני אקרא לךְ, את תבואי לכאן לכמה שעות, כמה שיבוא לי, ותעשי כל מה שאני והבת זוג שלי נרצה ממך, הכל, בלי לא רוצה ועם כל הלב! בלי לזלזל או סתם כדי לצאת ידי חובה, מה את אומרת, את חותמת שכירות?" היא חייכה לעברה.

"חותמת" הילה השפילה עיניים.

"ועוד משהו אחד, קטן" תמר גיחכה כשאמרה קטן, "יותר, בחיים! את לא בוגדת באבא שלי! רק איתנו מותר לךְ" היא ציחקקה, "ותזכרי, אני אדאג שמדי פעם הגרוזיני ישגיח עליךְ" וראיתי את הרעד העובר בגופה של הילה (ואחר כך תמר הסבירה לי שהגרוזיני זה אותו חבר טוב של אבא שלה שטיפל באותם אנסים שאנסו אותה ושהוא לא בדיוק בצד הנכון של החוק).

"נשבעת לך, אני לא אבגוד בו יותר, בחיים" הילה מהרה לענות, "מבטיחה לךְ, ו… אהה… אני אבוא לשלם את דמי השכירות מכל הלב ו…" היא הסמיקה, "את חושבת ששוב תדרשי ממני למצוץ לךְ?"

"אהבת את זה, אהה" תמר צחקה, "אמרתי לךְ," היא המשיכה "וזה לנו, לא לי, ולדעתי בפעם הבאה גם את תביני שהפוסי של מיה זה מעדן".

הילה הסמיקה שוב אבל לא ענתה.

הילה לא הייתה צריכה את כל השבועיים, אחרי שמונה ימים היא צילצלה וקבעה איתנו ארוחת ערב במסעדת שף ידועה. כשהגענו אבא של תמר והיא כבר היו שם, אוכל מעולה ויין משובח עשו את שלהם, אבא שלה חקר אותי קצת, לא חקירה מביישת, חקירה של אבא שאכפת לו מהבת שלו, ובסיום, לפני שנפרדנו הוא חיבק אותי ולחש לי באוזן, "אני לא יודע מה את עושה לה אבל מאז שאימא שלה נפטרה לא ראיתי אותה כל כך מאושרת אז תמשיכי בזה" ואחר כך תמר סיפרה לי שלה הוא אמר שאני מקסימה ושמבחינתו, אם זה איתי, אין לו שום בעיה שהיא תצא מהארון.

עם ההורים שלי זה היה קצת פחות מוצלח, לא רצינו שהם ישמעו את זה בפעם הראשונה דרך איזה צהובון רכילות אז הלכנו לבקר אותם, להודיע.

אימא שלי עוד איך שהוא קיבלה את זה, "את יודעת מה דעתי," והבעת הפנים שלה דיברה במקומה, "אני לא מאושרת, אבל מה אני יכולה להגיד אם זה מה שעושה אותך מאושרת" אבל אבא שלי קיבל את זה קשה, כל הערב הוא שתק, מביט בתמר במבט נזעם, וכשבמקרה נישקתי אותה לידם על השפתיים, בתמימות, לא שעשיתי להם דווקא, הוא פשוט קם והלך ושפת הגוף שלו לא השאירה ספק מה הוא חושב עלינו ו…בסוף החלטתי לבחור באהבה ושההורים שלי ילמדו לחיות עם זה.

תמר סידרה לי עבודה בחברה שלהם, ג'וב נוח שמאפשר לי גמישות בשעות ועבודה מהבית, לא לפני שהממונה על הטרדה מינית והיועצת המשפטית ישבו איתי כדי לוודא שאני עם תמר מרצוני החופשי ושאף אחד או אחת לא מאיים עלי או מכריח אותי ואישרו את זה.

את היציאה מהארון עשינו בפתיחה חגיגית של תערוכה של ציירת ידועה. מישהו דאג להדליף את זה, לדעתי אבא שלה שבעצם הוא זה שנתן לנו את ההזמנה שהוא קיבל ודאג שהדוברת תידע את מי שצריךְ, ואנחנו סיפקנו להם את הסחורה, הולכות מחובקות ומצטלמות מתנשקות וכבר באותו ערב כיכבנו באתרי האינטרנט הרכילותיים ואפילו בכמה תוכניות טלוויזיה חטטניות.

גם באחוות 'הכניסה לגברים אסורה' קיבלו אותי בזרועות פתוחות, אהבתי את מה שעשינו שם, ערב החלפת זוגות שמתחיל במינגלינג ורכילות, עובר למשחק שיקבע את הבת זוג להמשך הערב, בת הזוג שאינה הבת זוג הקבועה שלךְ, ואחר כך סקס נשי מענג, לפנק ולהתפנק.

חודש עבר, חודש עמוס ומלא חוויות, והגיע הזמן שהילה תשלם את "דמי השכירות" שלה. תמר התכוננה, היא ואני לבשנו את אותה חולצה זימתית בלי חזייה ומכנסוני טיץ קצרצרים והדוקים בלי תחתונים ותמר קנתה עוד חולצה וטיץ זהים. "תתפשטי!" תמר הורתה להילה ברגע שהכניסה אותה לסלון, לא נותנת לה אפילו לשבת.

לרגע היא קפאה, לדעתי היא ידעה שתמר הולכת להשפיל אותה אבל היא לא התכוננה לפתיחה כל כך מהירה אבל מהר מאד היא התעשתה והתחילה להתפשט. "תלבשי!" היא מסרה להילה את החולצה והטיץ הנוספים שלרגע הביטה בה במבט מופתע ואז מיהרה ולבשה אותם. "יופי, אני חושבת שהיום תורךְ לעשות לנו קפה" היא שלחה את הילה למטבח אבל הלכה יחד איתה לעזור לה עם העוגה, אולי כי באותו יום "שרביט" הבוצ'ה היה אצלי ואולי היא רצתה להגיד לה משהו שאני לא אשמע.

"בפעם הקודמת את שיקרת, את כבר עשית את זה בעבר עם אישה, נכון?" תמר שאלה אותה בקול מאשים בזמן ששתינו, "היית יותר מדי טובה בשביל פעם ראשונה" היא נימקה את מה שגם אני אז חשבתי אבל לא אמרתי לה.

"כן" הילה הסמיקה והשפילה עיניים, "סליחה, פחדתי, טעיתי, סליחה".

"את צריכה ללמוד לא לשקר!" תמר נזפה בה ואני חייכתי, ידעתי למה היא חותרת, ניחשתי שהיא מתכננת לה עונש, "תכניסי ת'ידיים לתוך החולצה ותתפסי לך ת'פטמות" והיא הדגימה לה איך להכניס את כפות הידיים דרך אותם פתחים גדולים לידיים והרגשתי איך אני הופכת רטובה שם בפוסי שלי, זהו אחד העונשים שאנחנו עושות האחת לשניה מדי פעם כשאנחנו ילדות רעות, "ועכשיו תצבטי את עצמך בפטמות, חזק, שיכאב לךְ" ולרגע הילה הייתה המומה אבל אז התחילה לצבוט, "יותר חזק! שכל פעם שתרצי לשקר אותנו תזכרי בזה!" ורגע היא נתנה לה לצבוט שם את  עצמה ומניסיון זה כואב שם, מאד, ואז שיחררה, "מספיק, בפעם הבאה אני זאת שאצבוט לךְ!" היא הזהירה אותה, "ותאמיני לי, זה יכאב לךְ יותר!" והיא לא חיכתה הרבה לפני שהפילה אותה בפח, "תגידי," תמר חייכה לעברה, "לאבא שלי את מוצצת?" היא הפתיעה אותה כשגמרנו לשתות.

"תמר, בבקשה" הילה הסמיקה.

"רונג! (wrong), תשובה לא טובה!" תמר גערה בה, "ההסכם הוא שאני שואלת ואת עונה, בלי משא ומתן! עכשיו קומי ותרימי את החולצה שלך עד שנראה את הציצים שלךְ או ש…!" תמר הוסיפה בטון מאיים ולא המשיכה ואני שוב חייכתי, עוד אחד מהעונשים האלה שלנו.

הילה לא טיפשה, היא הבינה וצייתה, נעמדה והרימה את החולצה עד שנחשפו שָׁדֶיהָ במלוא הדרם, ותמר תפסה לה בפטמות, צבטה, סובבה ומשכה אותם כלפי מטה, וראיתי את הכאב על פניה של הילה אבל היא נשכה שפתיים ותמר לא הפסיקה עד שהילה ירדה על ברכיה, "מצצת לו?".

"כן" הילה צרחה, משחררת מעט מהכאב שלה.

"והוא אוהב את זה?"

"כן" והיא הסמיקה קשות אבל ענתה במהירות.

"יופי, אני שמחה, ורק שתדעי, בפעם הבאה אני אשכיב אותך על הברכיים ואפליק לךְ!" היא הודיעה לה, "ועכשיו תתפשטי, הגיעה הזמן שתפנקי אותנו קצת, היום תתחילי עם מיה!".

בזמן שאני קמתי והורדתי את המכנסיים הילה התפשטה. אחר כך כשהתיישבתי ברגליים מפושקות היא נכנסה ביניהם והתחילה לפנק אותי, לנשק, ללקק, לדחוף את הלשון ולשחק לי בנקודות הנכונות והרגשתי שהיא משתדלת, עובדה, לא הייתי צריכה הרבה כדי לגמור בפעם הראשונה, גם לא השניה ו…תמר לא עצרה אותה ונתנה לה להמשיך אל עבר האורגזמה השלישית שלי, אורגזמה חזקה, כזאת שמפוצצת זיקוקים מול העיניים ומשאירה אותךְ בלי נשימה ורק אז תמר העבירה אותה לפנק את עצמה, להכנס בין רגליה ולתת לה את שלוש הגמירות שלה.

כשחשבתי שזהו, נגמר, תמר הפתיעה אותי שוב. "בגלל שבגדת באבא שלי," היא התחילה וראיתי את הילה מחווירה, "אני רוצה לראות שאת באמת אוהבת אותו" היא קמה, הביאה תמונה של אבא שלה והעמידה אותה על השולחן, "תרדי על הברכיים מול התמונה," היא חיכתה שהילה תרד ורק אז המשיכה, "עכשיו תביטי טוב בתמונה, תאונני, תעשי את עצמך עם האצבע, ותבקשי ממנו סליחה, תספרי לו כמה את אוהבת אותו ובעיקר מה את אוהבת שהוא עושה לךְ במיטה, או איפה שאתם עושים את זה" היא ציחקקה ו…הילה עשתה בדיוק מה שנדרש ממנה ולדעתי היא התגרתה מזה בטרוף כי היא זיינה את עצמה במהירות עם האצבע, עם היד השניה שיחקה לעצמה בפטמות, גמרה והמשיכה גם בלי שתמר תבקש ממנה, ומהר מאד התחילה לשפוך פרטים מאד אינטימיים מחדר המיטות שלהם ו…מסתבר שבעלה, אבא של תמר, חרמן לא קטן, ביחוד אחרי שהוא לוקח ויאגרה.

החיים עוברים מהר כשנהנים, ותמר ואני נהנינו מאד, וככה עבר לו עוד חודש ושוב הגיע הזמן לתשלום דמי השכירות של הילה. הפעם תמר השקיעה קצת, התכוננו, וכשפתחתי להילה את הדלת הייתי לבושה רק בביבי-דול קצרצר וחושפני, מספיק שקוף כדי שיראו שאין לי כלום מתחת ומספיק קצר כדי שבכל הרמת יד כמעט ויראו לי, או אולי אפילו ראו.

תמר חיכתה בסלון, לבושה בדיוק כמוני, יושבת על הספה ברגליים מפושקות מעט ולא מנסה להסתיר את מה שנחשף כששולי הבייבי-דול שלה מעט התרוממו, על השולחן הנמוך חיכה פרוש עוד בייבי-דול זהה לאלה שלנו ו…"זה בשבילי?" היא שאלה בקול חרמני בזמן שאני התיישבתי על הספה צמודה לתמר, ובלי לחכות שתמר אפילו תגיד לה היא התפשטה ולבשה אותו, "אני יכולה לשבת?" היא שאלה בקול מתחנחן והצביעה על הכורסה שמולנו וברגע שתמר אישרה לה היא התישבה, דאגה שגם לה "כאילו במקרה" שולי הבייבי-דול יתרוממו קצת ופתחה רגליים בתנוחה פרובוקטיבית, נותנת לנו לראות את שפתי הכוס הכהות והנפוחות שלה והפס הוורוד הנוצץ ביניהם.

לדעתי הילה הגיעה מיוחמת, שפת הגוף שלה ואיך שהיא ישבה מולנו לא השאירו ספק שמה שאנחנו עושות לה מגרה אותה בטרוף, המבט שלה בתמר צעק 'נו, תגידי לי לרדת לך' אבל לתמר הייתה תכנית סדורה ו"תכיני לנו קפה ואת כבר יודעת איפה העוגיות חלבה" היא חייכה אליה וראיתי את האכזבה על פניה כשהיא קמה והלכה.

שתינו קפה וריכלנו על שחקן כדורגל ידוע, נשוי ואבא לתינוקת, שנתפס על חם מציץ לאישה שגרה בקומת קרקע ומאונן. "תגידי, מצצת לאבא החודש?" תמר חייכה לעברה אחרי כמה לגימות.

לשניה הילה קפאה, מסמיקה ושותקת, "את רוצה לשכב לי על הברכיים!" תמר המשיכה בקול מאיים.

"לא, זאת אומרת לא לשכב וכן, מצצתי לו" היא שוב הסמיקה.

"והוא לךְ?" תמר לא הרפתה.

"לא," וזה היה לא החלטי, "אבל את יודעת, הוא בועל אותי"

"מזיין, את יכולה להגיד מזיין," תמר ציחקקה, "אנחנו כבר ילדות גדולות, מה הוא עשה לךְ?"

"הוא זיין אותי" היא השפילה עיניים והסמיקה עוד יותר, "פעם אחת אפילו בַּ… בַּ… בַּטוּכֶעס"

"הופה, אוהב אותךְ האבא שלי," תמר ציחקקה, "וואלה עשיתְ אותי חרמנית, בואי תפנקי אותי קצת" והיא הרימה יותר את שולי הבייבי-דול ופישקה חזק את הרגליים, "רגע!" היא עצרה אותה כשהיא ירדה על הברכיים בין רגליה ורצתה להתחיל, "תתפשטי! אני אוהבת כשאתְ עירומה".

קודם היא פינקה את תמר וראו שהיא עושה את זה עם המון כוונה, אחר כך היא עברה לפנק אותי והלשון שלה עשתה את מלאכתה נאמנה, נותנת לי את אותן שלוש גמירות מפנקות שרק אישה שנהנית מזה יכולה להעניק.

"יש שמפניה במקרר, לכי תביאי לנו" תמר שלחה אותה אחרי שהילה נפרדה מהפוסי הכל כך מוצף שלי, "לא! עירומה, ככה אני אוהבת אותךְ!".

"מה את אומרת? אפשר להתקדם איתה?" היא לחשה לי כשהילה נעלמה במטבח.

ידעתי על מה היא מדברת, כשאמרתי שהתכוננו זה היה בדיוק לזה, החלטנו שאם היא תעשה את זה עם כוונה נספר לה עוד קצת עלינו אבל נעשה את זה בדרך שלנו. "כמו שהיא ירדה לי, היא נתפסה ברשת" ציחקקתי ועדיין החזרתי לה את הכדור, "מבחינתי כן אבל את יודעת, משפחה שלךְ, את צריכה להחליט".

"נתקדם," היא החליטה, "אבל אל תשכחי, היום את הבוצ'ה שלי" היא חייכה לעברי.

נתנו להילה למזוג לנו שמפניה אבל אז, כשהשקנו כוסות, תמר עשתה את "הטעות" ושתתה לפני! "שתית לפני!" גערתי בה בקול כועס וראיתי את המבט המופתע על פניה של הילה.

"אופסי, סליחה, טעות, מצטערת, סליחה" ואפילו ההבעה על פניה של תמר הפכה מתנצלת.

"ומה הבטחתי לך שאני אעשה לךְ אם זה יקרה שוב?!?"

"תשכיבי אותי על הברכיים שלךְ" תמר ענתה בקול מתחנחן.

"ואת מסכימה שהילה תראה?"

"לא!"

"הילה," פניתי אליה, "לכי תעמדי בפינה עם הפנים לקיר!" שלחתי אותה לעמוד, "ואל תציצי" ציחקקתי, שותלת לה את הרעיון בראש אם הוא לא היה שם כבר קודם.

"לא! עירומה, ככה אני אוהבת להפליק לךְ!" ציחקקתי כשאחרי שהילה נעמדה עם הפנים לקיר תמר רצתה לשכב לי עם הברכיים עם הבייבי-דול שלה וראיתי את המבט בעיניה שאומר 'חכי, חכי, כל כלבה באה יומה' כי את זה לא תיכננו, והיא הורידה ונשכבה על ברכיי.

הפלקתי לה, זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו מפליקות האחת לשניה, מכה לא כל כך חזקה אבל מצלצלת, ואחרי כל מכה היא גנחה "פאק" או "איי" ו"סליחה" בקול, הבטיחה שהיא לא תעשה את זה שוב והרגשתי איך היא משפשפת את הכוס שלה בברך שלי. אחרי כמה מכות כאלה חייכתי לעצמי כשראיתי את הילה מציצה, אכלה את הפתיון ונתפסה בקרס.

"תפתחי רגליים!" גערתי בתמר מכינה אותה למכה האחרונה והפלקתי היישר אל בין רגליה, פוגעת בשפתי הכוס הכל כך מגורות שלה ו"פאק!" היא צרחה והפעם זה היה פאק אמיתי, כזה של אישה שגומרת.

"בואי הנה!" קראתי להילה אחרי שתמר לבשה חזרה את הבייבי-דול והתיישבה חזרה לידי על הספה, "הצצת!" וזאת לא הייתה שאלה, זאת הייתה קביעת עובדה.

"כן," היא הסמיקה, "סליחה, לא יכולתי להתאפק, זה היה כל כך מגרה, סליחה".

"מה תמר הבטיחה לך שיהיה העונש הבא שלךְ"

"לשכב על הברכיים שלה" היא השפילה עיניים והסמיקה עוד יותר.

"שלךְ או שלי?" הבטתי בתמר.

"שלך, את הבוצ'ה שלנו היום" היא ענתה, מחייכת, ושוב ראיתי את המבט הלא מבין של הילה על פניה.

"בואי" סימנתי להילה לשכב על ברכיי והיא נשכבה בחשש, "תפתחי ת'רגליים" ליטפתי את ישבנה, מרגיעה, וברגע שהיא פתחה הפלקתי לה את המכה הראשונה, חזקה, פוגעת בפלח ישבנה הימני ומשאירה עליה את טביעת כף ידי, "תפתחי ת'רגליים!" ציוויתי שוב כשהיא אינסטינקטיבית סגרה אותם כשהמכה פגעה בה וברגע שהם נפתחו הפלקתי לה על פלח ישבנה השני ו-"איי" נפלט לה ומייד אחריו "סליחה, אני לא אציץ יותר" אבל זה לא הפריע לי להמשיך, הרגשתי איך גם היא משפשפת את ערוותה בברך שלי וידעתי שזה אומנם כואב אבל גם מגרה אותה והענקתי לה עוד שתי מכות, אחת לכל פלח ישבן, שסחטו ממנה גניחות כאב, בקשת סליחה ושפשוף חזק עוד יותר בברך שלי, מקפידה לפתוח מייד את הרגליים שנסגרו כאילו מעצמם, ואז הגיעה המכה המנצחת, ישר על שפתי הכוס המגורות ו…"אימא'לה, פאק! אימא'לה! גמרתי! גמרתי!" היא צרחה במין אקסטזה של כאב ותענוג, סוגרת רגליים ומשפשפת ירך בירך כאילו מנסה לשמר את ההרגשה, "תפתחי!" פקדתי והענקתי לה עוד אחת כזאת, עוד גמירה כואבת ומענגת.

"אתְ הבעל שלה?" הילה שאלה בחשש אחרי ששלחתי אותה לשבת שוב מולנו ואפילו איפשרתי לה ללבוש מחדש את הבייבי-דול שלה.

"למה, בעלך מפליק לך ככה בטוכעס?" ציחקקתי.

"לא, אף פעם" היא ענתה בבהלה.

"למה? זה אהבת את מה שעשיתי לךְ?".

"אהה," ושוב היא הסמיקה כמו עגבניה, "כן, כואב קצת אבל אף פעם לא גמרתי ככה"

"לא," חייכתי אליה, "אני לא הבעל שלה, אני עכשיו הבוצ'ה שלה, תסבירי לה!" פניתי לתמר שהסבירה לה על יחסי הבוצ'ה/פמית ביננו ושבעצם אנחנו מתחלפות בתפקידים.

"ו… אהה… אני גם פמית?" היא שאלה בחשש.

"סוג של," תמר חייכה אליה, "למה? את רוצה להיות?".

"כן" וזה היה כן מהיר והחלטי.

"ותסכימי להיות המזרון שלי?" עליתי עוד שלב.

"מה?" היא הביטה בי במבט לא מבין.

"תסבירי לה" פניתי לתמר שהסבירה לה מה זה מזרון, איך היא צריכה לשכב ומה אני אעשה לה, "את מסכימה?" שאלתי כשתמר גמרה להסביר.

"כן" ושוב זה היה כן מהיר והחלטי, "לשכב ככה?".

"כן, בא לי שֶתִּהֲיִי המזרון שלי"

"וגם תמר תעשה לי את זה?" היא הפתיעה ושאלה בזמן שהתארגנה על השטיח.

"לא! לא היום! מזרון יש רק לבוצ'ה" אמרתי לה את מה שתמר הסבירה לי כשרק התחלנו.

עליתי עליה ואוננתי לה על התחת, מורחת את אותו עסיס תענוגות הממלא את הפּוסי שלי על פלחי ישבנה, משתפשפת ודוהרת אל עבר האורגזמה שלי ו…"אני גומרת" קולני שלה רק עודד אותי להמשיך.

לקינוח תמר הורידה אותה שוב לאונן מול התמונה של אבא שלה, פותחת מסורת של אקט סיום של כל מפגש כזה שלנו בעתיד בדיוק כמו הירידה שהיא יורדת לנו בפתיחת כל מפגש 'ירידת תשלום דמי השתיקה' שאותה היא עושה עם הרבה כוונה.

המצחיק בכל המפגשים האלה שאבא של תמר עודד אותם, התאים לו שסוף סוף אשתו השניה והבת שלו מאשתו הראשונה מצאו שפה משותפת למרות שאם הוא היה יודע איזה שפה אולי הוא לא היה כל כך מאושר.

חצי שנה אחרי תמר הציעה לי נשואים, אני התעקשתי קודם לבקש את ידה מאבא שלה, לקבל את ברכתו. הוא הסכים, אפילו בשמחה, אבל היה לו תנאי, שנחתום הסכם ממון ואני מבינה אותו, בזמן שאני מביאה רק את עצמי הבגדים שלי וחסכון קטן בבנק היא מגיעה עם הרבה כסף ורכוש וחתמנו.

החתונה הייתה צנועה מאד, בחדר של העורכת דין שלה, היו שם רק אבא שלה והילה ואחותי ובעלה, ההורים שלי הוזמנו וסרבו להגיע.

הוֹוֶה (אפילוג)

פגישת אחוות 'הכניסה לגברים אסורה' הייתה בעיצומה, ישבתי על הכסא העגול, עירומה, נשענתי עם הגב על הקיר כשהרגליים שלי מפושקות לצדדים, מציגה לראווה את הפּוסי שלי. הייתי הראשונה מבין ארבעת הנשים שישבו בקרוב על שלושת הכסאות הנוספים המסודרים לצידי, הראשונה שהפסידה את כל בגדיה במשחק התפקידים המקדים במפגש הזה.

שיחקנו 'גבוה נמוך' ו…ארבע פעמים היה תורי וארבע פעמים לא ניחשתי נכון ולכן אני יושבת עכשיו על הכסא, ובקרוב, כשכל ארבעת הכסאות יאוישו ונתחיל את המשחק האמיתי, אני אהיה "דג" וארבעת הנשים האחרות, אלה שעדיין לבושות ואפילו בפריט לבוש אחד, יבואו ו"ידוגו" אותנו, יבחרו אחת מאתנו, בתנאי שהיא לא הבת זוג הקבועה שלה, ויקחו אותנו לאחד החדרים לשעה וחצי של סקס נשי שבו בעיקר אנחנו, המפסידות, נפנק אותן, המנצחות, ואני אומרת בעיקר אנחנו כי לא רק, זה תלוי מה ה"דייגת" אוהבת.

הבטתי בתמר, הבת זוג שלי, עומדת רק בחוטיני שלה הקלף הפתוח הוא שבע, הסיכוי לנמוך וגבוה כמעט שווים, "גבוה" תמר הכריזה ואני החזקתי לה אצבעות, פתחה ו…"פאק" מילמלתי לעצמי כשהתגלה ארבע-לב-אדום.

תמר הורידה את החוטיני שלה והתקרבה לעבר הכסא הפנוי לצידי, הבטתי בה, בבטן ההריונית הקטנטנה שלה, אני לא יודעת אם האחרות הבחינו אבל אני כן, אולי כי ידעתי, 'היורש', ככה אנחנו קוראות לו, ליצור הקטנטן הגדל בתוכה, תמיד ידענו שאנחנו רוצות ילדים, גם היא וגם אני, דיברנו על זה עוד לפני שהתחתנו, ולפני שלושה חודשים עשינו את זה, תמר ראשונה, אבא שלה כבר לא צעיר והיא רצתה שיספיק להנות מהנכד שלו אבל אפילו בשביל זה היא לא הסכימה שאיזה גבר יתקע את הפין שלו בפות שלה, או אולי לא רצתה שפעם הוא פתאום יופיע וידרוש אבהות, והעדיפה תרומת זרע שעלתה לנו דיי הרבה כסף, ככה זה כשאת רוצה את הדה-בסט (The Best) ואחרי שהיא תלד ותתאושש גם אותי יזריעו, ככה אנחנו קוראות לתהליך הרפואי הזה, גם אני רוצה ילד משלי, אח או אחות ליורש.

"קורה, לא נורא" היא ציחקקה והתישבה בכסא העגול לידי, בשלוש הפגישות הקודמות היא דווקא הייתה תמיד בצד המנצח, "מעניין מי תדוג אותי" היא אחזה בידי ופישקה רחב את רַגְלֶיהָ.

בתור הבא נתפס גם הכסא השלישי, מסעדנית ידועה ומפורסמת, המבוגרת ביננו, ביום יום היא הבוצ'ה, אפילו בוצ'ה קשוחה, אבל זה מה שיפה באחוות הנשים הזאת, ברגע שהיא התיישבה על הכסא העגול ופתחה רחב את הרגליים היא הפכה לדג, לפמית כנועה, ועכשיו רק נשאר לראות מי תהייה הַדַּיֶּיגֶת שתדוג אותה.

חמש נשים וכסא אחד ופתאום תור אחר תור הן ניחשו נכון, ארבע מהן לבושות רק בחוטיני והחמישית, חיילת בחובה ודוגמנית מצליחה שהיא הפמית של המסעדנית, עדיין לבושה גם בחזייה הזנותית שלה שבקושי מסתירה את עטרות הפטמות של שדיה הגדולים והטבעיים! אני יודעת שהם טבעיים כי פעם דגתי אותה ובדקתי.

רצף ההצלחות נקטע ואיתה גם ירדה החזייה ושדיה הזקופים התגלו במלוא תפארתם, עכשיו כולן שוות והבאה שלא תנחש נכון תתפשט ותשב על הכסא האחרון.

את הכסא האחרון תפסה הבוצ'ה של השחקנית וגם היא פשטה את החוטיני שלה, התיישבה על הכסא ופתחה רחב את הרגליים וראיתי את ארבעת האחרות מחייכות חיוך נצחון.

יש מסורת באחוות הנשים ומסורת לא שוברים! קודם הדייגות הטילו קוביה כדי להחליט מי תדוג ראשונה ואז המעצבת, הראשונה שביניהן, הכריזה "דָּגוֹת[ii], קומו שנדוג אתכן!".

קמנו, יודעות היטב מה מצפים מאיתנו, נעמדנו בשורה, זו לצד זו, פישוק ברגליים, כפות הידיים משולבות על העורף והמרפקים משוכים לאחור, מבליטות את הציצים שלנו, "הדָּגָה מוכנה לדייג" הכרזתי, הייתי הראשונה שהתיישבה ולכן גם הייתי הראשונה להכריז, ואחרי הכריזו גם שאר הדגות, ואז, על פי המסורת, היא התחילה לבדוק אותנו, אותי הראשונה, קודם שיחקה לי בציצים, מקפיצה ומחייכת אלי, ואז שלחה יד אל בין רגלי והעבירה אצבע חוקרת לאורך כל חריץ הכוס שלי, חודרת ובודקת לי שמן, הוציאה ומצצה את האצבע החוקרת, טעמה את טעמי, ושוב חייכה לעברי ועברה לבדוק את תמר.

את כל הארבע היא בדקה לפני שהחליטה, שוב זאת המסורת, לא להעליב אף אחת, ואז חזרה וניגשה לתמר, הלבישה לה עניבה ו"דגתי אותךְ" הודיעה בקול והובילה אותה לעמוד לצידה.

השחקנית הייתה השניה, "מוכנות?" היא ציחקקה במבוכה, אולי כי היא פמית בכל רמ"ח אבריה, ועברה ובדקה את שלושתנו, חוץ מתמר שכבר דגו אותה. שוב היא שיחקה לנו בציצים, ממוללת את הפטמות ומקשה אותן עוד יותר, אחר כך בדיקת השמן המסורתית וגם היא מצצה את האצבע שהוציא לי מהכוס וטעמה, ואז היא ניגשה אלי, ענדה את העניבה על צווארי, הכריזה "דגתי אותךְ" והובילה אותי לעמוד לצידה וחייכתי לעצמי, אני מכירה אותה, היא לא תסתפק בזה שרק שאני אפנק אותה.

אחרי שגם שתי האחרות בחרו השחקנית הובילה אותי בעניבה לאחד מחדרי הארוח. ידעתי שהמסורת עדיין לא הסתיימה, היא תשחק תפקיד מרכזי לאורך כל הערב, ולכן לא הופתעתי כשהיא אמרה לי "תפשיטי אותי!" כשהיא מנסה לשוות לקולה טון פקודה אבל לא עם הרבה הצלחה, ידעתי גם מה צריך לעשות, עשיתי את זה כבר בעבר ויותר מזה עשו לי, ירדתי על ברכי לפניה, תפסתי בשיני את קצה החוט הקושר את החוטיני במותן ימין ומשכתי אותו, פרמתי ומשולש הבד הקטן נשמט מעט, חושף חלק מערוותה ואת שפתי הכוס העליונות, תפסתי בשיניי ומשכתי גם את הצד השני והחוטיני נשר לרצפה ושפתי הכוס שלה נחשפו במלוא הדרן וכמיטב המסורת נישקתי לה אותם, נשיקה תאוותנית, מפנקת, מעבירה את קצה הלשון לאורך חריץ הכוס הרטוב שלה וטועמת את טעמה.

"כן!!" היא גנחה בתשוקה, כן ארוך ומלא הנאה, "כן, דג זהב תפסתי לי" היא המשיכה באותו קול חרמני, "בואי למיטה," היא משכה אותי אחריה בעניבה, "בואי תפנקי ת'דייגת שלךְ" היא נשכבה על הגב במרכז המיטה ופישקה רגליים ואני ידעתי בדיוק מה היא מצפה ממני, נשכבתי כשראשי בין רגליה והצמדתי את שפתי לשפתי הכוס שלה וקודם נישקתי, אחר כך ליקקתי ורק כשהרגשתי איך היא נמתחת, איך היא עומדת לגמור, דחפתי לתוכה את הלשון והתחלתי לפנק אותה.

פעמיים היא גמרה בסערה, מודיעה על כך בקול שלדעתי גם מחוץ לחדר שמעו, פעמיים שהרגשתי את הרעד העובר בגופה ואת הטעם החזק של מי שגומרת, פעמיים ולא הפסקתי, כבוד לדייגת. "פעם שלישית גלידה" היא צרחה באקסטזה, "מבטיחה, פעם שלישית גלידה!" היא חזרה בהתרגשות קולנית, לא ידעתי לאיזה גלידה היא מתכוונת אבל היה לי ברור שזה משהו טוב בשבילי אז השקעתי, שלחתי את ידיי לפטמות האבן שלה ובעדינות התחלתי למולל אותן וזה עשה את שלו, "כן! פאק! גומרת! גומרת!!" היא גמרה בפעם השלישית, מתנשפת בכבדות, "רגע, לנשום" היא דחפה את ראשי מבין רגליה, "רגע, לנשום, רגע" היא התנשפה, מנסה לסדר את נשימתה, "רגע, רגע".

שכבתי לצידה וחיכיתי, לא הרבה, רק שעה וחצי יש לנו לפני שאנחנו צריכות לחזור לחלק השני של המשחק ועל פי השעון על הקיר לפחות חצי שעה כבר עברה. "באיזה טעם את בוחרת את הגלידה שלךְ?" היא הסתובבה לעברי, "בטעם אני המזרון שלךְ או בטעם אני יורדת לךְ?" היא חייכה ועוד לפני שעניתי היא המשיכה, "בעצם יש לנו מספיק זמן לשני הטעמים אז בואי!" היא סידרה כריות ונשכבה עליהם, "בואי, אני אוהבת להיות מזרון" היא הניחה את כפות ידיה על עורפה באותה תנוחה האומרת אני לרשותךְ ואני עליתי עליה, נשכבתי, מוחצת את שדיי אל גבה והתחלתי לשפשף את הכוס שלי בתחת המוצק שלה, לאונן על הטוכעס שלה, "כן, אני אוהבת להיות מזרון," היא חזרה שוב, "תגידי, קודם כשגמרתי צעקתי?".

"כן" ציחקקתי, "לדעתי כולם שמעו אותךְ".

"פאק! עכשיו הבוצ'ה שלי תעניש אותי"

"תעניש, למה?"

"כי היא לא אוהבת שכולם שומעים שאני גומרת מאחרת אבל זה בסדר, אני אוהבת שהיא מענישה אותי" ואחרי כל זה לא הייתי צריכה הרבה כדי שהאורגזמה הראשונה תכה בי, גמירה חזקה, מטלטלת.

לפני שהזמן הסתיים היא עוד ירדה לי, היא אלופה בלפנק אישה, את זה אני כבר יודעת מהפעמים הקודמות וגם הפעם היא לא אכזבה.

שתינו שמפניה, מדברות ובעיקר מרכלות, חוק אחד יש לנו במפגשים האלה, אסור לדבר על מה שהיה בחדר, בפרט לא עם הבת זוג! את זה שומרים לבית, לחדר המיטות, כל זוג והנוהג שלו איך מספרים ובעיקר מה עושים כשמספרים ותאמינו לי, יש זוגות מאד יצירתיים בנושא.

המעצבת, שהיא בעלת הבית, שרקה במשרוקית, עוצרת את השיחות שלנו. "בנות, ההפסקה נגמרה" היא הודיעה, "עוברים למחצית השניה, דייגות, אתן יודעות מה אנחנו צריכות לעשות" ושוב המסורת נכנסה לתמונה כשהיא התיישבה על אחד הכסאות העגולים ופתחה רגליים ושאר הדייגות הֶחְרוּ  אחריה, התיישבו בכסאות ופתחו רגליים ו…כן, זאת המסורת, במחצית השניה התפקידים מתהפכים ועכשיו אנחנו נדוג אותן ו…לבשתי חזרה את החוטיני שלי, אתם יודעים, בשביל הטקס אחר כך בחדר, שיהיה לה מה להפשיט אותי.

עשינו להן את אותו הטקס, קודם זרקנו קוביה ולשימחתי אני הייתי הראשונה וכל הארבעה עמדו לבחירתי, קודם הכרזתי "דָּגוֹת , קומו שנדוג אתכן!" ולדעתי קצת הסמקתי ורעד לי הקול, אחר כך עברתי אחת אחת מהן ובדקתי אותה, מזמזתי לה את הציצים ובדקתי לה שמן, לא שוכחת למצוץ ולחייך לעברה ובסוף בחרתי בבוצ'ה של המסעדנית, הורדתי את העניבה שעדיין על צווארי והלבשתי לה אותה, "דגתי אותךְ" חייכתי אליה והובלתי אותה לעמוד לידי בצד.

כשכל הדיגות בחרו התפזרנו לחדרים, "תפשיטי אותי" חייכתי אליה כשסגרתי את הדלת בחדר והיא ירדה על ברכיה, משכה והורידה לי את החוטיני בשיניה ונישקה אותי על שפתי הכוס הנפוחות מגירוי שלי, נישקה פעם ועוד פעם והתחילה ללקק.

"בואי איתי" הלכתי לאט אל עבר הקיר, אוחזת בעניבה שלצווארה והיא אחרי על ברכיה, "עכשיו תפנקי" עמדתי בפישוק ונשענתי עם הגב על הקיר והיא פינקה, אמנם היא בוצ'ה ואומנם היא צעירה אבל היא יודעת לפנק, ידעתי את זה מניסיון ולכן בחרתי בה, נותנת לי את האורגזמות שכל כך רציתי ואז, מרגישה מלאה בפינוק ומסופקת עד הגג, הצמדתי אותה עם הגב אל הקיר, נישקתי אותה ועשיתי אותה עם האצבע כמו שרק אני יודעת, כמו שתמר תמיד מבקשת שאני אעשה לה.

שתקנו בדרך הביתה, תמר נהגה ב-MAZDA MX-5 האדומה שלנו, ביומיים האחרונים אני הפמית שלה, המזרון, ועל פי הכלל שסיכמנו הפמית היא ליידי וליידי לא נוהגת, ליידי גם לא פותחת את הדלת, פותחים לה.  ברגע שנכנסנו הביתה היא נעמדה מולי ונישקה אותי על השפתיים, "מיה, אני רוצה להיות המזרון שלךְ" היא אמרה את הסיסמה והעבירה לי את שרביט הבוצ'ה.

"תודה" והפעם אני זאת שנישקתי אותה על השפתיים, "אבל קודם נתרחץ, אני לא רוצה להריח את הריח שלהן, לכי, את ראשונה!"

אני התרחצתי אחריה, כשיצאתי היא כבר חיכתה לי עירומה בתנוחה המזרון, ככה אנחנו קוראות לשכיבה הזאת על הבטן עם כריות מתחת לאגן וכפות הידיים משולבות על העורף. עליתי ונשכבתי עליה, קודם נישקתי אותה על הצוואר, נשיקה תאוותנית ורטובה, ואז התחלתי לשפשף את ערוותי בתחת המוצק שלה, לאט, לא ממהרת, "עכשיו ספרי לי מה היא עשתה לךְ!" לחשתי לה בטון מצווה והיא סיפרה, בפרוט, לא מדלגת על אף פרט עסיסי, היא מספרת ואני מאוננת, גומרת ולא מפסיקה אותה, יודעת שמחר בלילה, אחרי שאחזיר לה את שרביט הבוצ'ה אני זאת שאשכב ככה ואספר לה מה עשו לי כי זאת המסורת ביננו ומסורת לא שוברים!

"שרמוטה, נהנית כשמצצת לה!" גערתי בה כשהיא סיימה לספר.

"כן" היא ענתה בקול מתפנק.

"בגדת בי!"

"סליחה" והקול הפך מתחנחן.

"ומה עושים למי שבוגדת?"

"נותנים לה ת'עונש" ולדעתי שמעתי צליל שמחה בקול.

"בואי!" קמתי ממנה והתיישבתי על שפת המיטה, "תשכבי!" סימנתי לה על ברכיי והיא נשכבה "תתכונני!" הפלקתי לה הפלקה ראשונה על הטוסיק, לא חזק, אפילו עדין, לא כי מחר היא זאת שתעשה לי את זה אלא שיש לה אוצר שם בבטן שאני מאד לא רוצה לאבד!

++ סוף ++

[i] לפנתאון : יוצא דופן עד שיש לתת לו מקום מיוחד של כבוד.

[ii] דָּגוֹת   : רבים של דָּג בנקבה.

Loading

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן