מיקי מגלה את אמריקה – חלק ו'

לחלק א', לחלק ה'.

המויר' (The Moir), הפאב המקומי של הכפר היה כל מה שאפשר לצפות מפאב כפרי קטן בעומק ההרים. זה היה חלל אפלולי וכהה, עם מספר שולחנות במרכזו ושתי שורות תאי ישיבה, אחת מכל צד שלו, ובקצה המרוחק שלהם דלפק עץ גדול, כהה ורחב. על הקירות היה תלוי מבחר אקלקטי של מזכרות ספורט, חפצי קנדיאנה שונים, תמונות היסטוריות של הכפר והאזור וכמה תמונות של שחקני קולנוע וידוענים שביקרו במקום. מאחורי הבר עמדו מספר שורות של בקבוקי כהילים. משמאל לבר, על יד הקופה, היה מעבר צר אל המטבח והשירותים.

הבר היה מלא מכפי שמיקי חשב שיהיה. היו שם כמה גברים מזוקנים ושמנים, לבושים סרבלי עבודה של צוות תחזוקת כבישים, ומשפחה עם שני ילדים, בן ובת, שלא הפסיקו להרעיש ולקפץ מסביב, שולחן עם שני זוגות פנסיונרים מבוגרים לבושים בבגדי ספורט אלגנט חורפיים ושולחן עם שני אופנוענים לבושי מכנסי עור, מעילי מועדון רכיבה והמון קעקועים. דרסי והוא הצליחו ללמצוא שולחן לזוג, צמוד לחלונות הגדולים ומחופי התריסים שהביטו אל הכביש הראשי, שהיה גם הרחוב הראשי של הכפר.

כשנכנסו, הניפה דרסי את ידה לשלום, ובירכה את הפנסיונרים, ואז הרימה את קולה, תוך כדי נפנוף נמרץ בגובה וקראה "סנדרה… I’m Home"*

מכיוון המטבח הופיעה אישה בגיל ה-50, נמוכה – אולי מטר שישים – עם אגן רחב, אך דקת גוף. היה לה שיער שחור ישר וארוך עד למותניה, אף נשרי, זוג עיניים ירוקות כהות עם גבול שחור, וגוף מקועקע מכמעט כל פיסת עור חשופה, למעט הפנים. אבל, תו גופה הבולט ביותר היה זוג השדיים המרשימים ביותר שמיקי ראה מעודו. היה זה זוג כדורים עגולים, זקופים זקורים וארוזים היטב, שמילאו את חולצת הטישרט השחורה שלבשה ומתחו אותה עד כדי התפקעות.

היא חגרה סינר שחור שמחברת תחובה בכיסו, והלכה בצעד נמרץ אל עבר דרסי נושאת שני תפריטים מנויילנים מרוטים בידה ומיקי התקשה להסיר את עיניו ממנה בעודה מתקרבת.

"בוקר טוב סאנשיין", אמרה סנדרה, "שתית רדבול על הבוקר שאת כל כך עליזה?"
"זה מיקי", הצביעה דרסי על בן זוגה הצעיר, "אנחנו עובדים יחד בעיר, והוא בא לארח לי חברה", היא קרצה אל בת שיחה. "אז בגלל זה לא הזמנת אותי למיטה שלך אתמול בלילה. מצאת לך סוס פרא", השיבה סנדרה בצחוק מתגרה. דרסי גיחכה ומיקי צחק, בעיקר ממבוכה.

סנדרה הניחה את התפריטים על השולחן, וספק שאלה ספק קבעה "קפה בשבילך, בלי כלום" בעודה מביטה בדרסי. "מה בשבילך ברונק?"**, מיקי היסס ואז ביקש קפה גם כן, אבל עם חלב וסוכר. סנדרה הנהנה, ואמרה "טוב, אני אתן לך להסתכל על התפריט ותכף אחזור".

כעבור כמה רגעים היא שבה, עם מגש ושתי כוסות מים, מלאות בקרח. "אז, יש החלטות?"
"אני רעבה", הכריזה דרסי וליקקה את שפתיה בצורה מוגזמת. "אני רוצה סטייק עם שתי ביצי עין ותפוחי אדמה. ותגידי לפרנק שלא יישכח, סטייק מדמם וביצים רוטטות. שלא יבשל כלום יותר מדי". מיקי חש מופתע, וגם קצת מאוים מהחספוס שהתגלה בבת זוגו. הוא ביקש ערמת פנקייקים עם בייקון וסלט פירות בצד וזכה ללגלוג מצד סנדרה.

סנדרה הלכה למטבח וחזרה כעבור רגע עם קנקן קפה וערמת מכלי פלסטיק קטנים של שמנת לקפה בידה השניה. היא הפכה את שתי כוסות החרסינה שהמתינו על השולחן ומזגה את הקפה אליהן, ואז החלה לעבור בין שאר השולחנות למלא קפה לכל האחרים. מיקי עקב אחריה בסקרנות, מתקשה להוריד את עיניו מידיה המקועקעות בכתובות, פרחים וסלסולים צבעוניים, והחזה המפואר, שאפילו מאחורה, ראו כיצד כדוריו בולטים מעבר לקו הצלעות שלה.

"יש לה חתיכת טיטיז, הא?" אמרה דרסי למיקי, והוא התעורר מהבהיה והפנה מבטו אליה. "היא קנתה אותם לעצמה מתנה ליומולדת חמישים. המנתח עשה עבודה ממש טובה. הם רכים ונעימים ואין לה כמעט בכלל צלקת".
"באמת?!" שאל מיקי, מופתע שדרסי תדע כזה דבר ודרסי המשיכה "סנדרה היא הבת של הבעלים של האתר נופש. היא גרה שם כל השנה, שלושה טריילרים הצידה ממני. אנחנו מבלות הרבה, בעיקר בחורף. לפעמים", היא קרצה וצחקה, "היא גם באה לחמם לי את המיטה אם אני בודדה".

מיקי המסכן היה ממש מבולבל. המיניות של דרסי, והפתיחות שבה היא חולקת אותה איתו היו זרות לו מאוד. הוא בהה בה קצת, ואז אמר, ספק בצחוק "אז אולי תזמיני אותה הערב?" ודרסי, מבלי להתבלבל, השיבה לו מיידית "תזמין אתה! לסנדרה ולי יש מדיניות דלת פתוחה ואם זה היה תלוי בי אפילו לא צריך לבקש".

מיקי הפנים והחריש. הוא לגם מכוס הקפה שלו והביט החוצה אל הכביש והגדות האגם הגדול. הוא בהה באופנועי ההארלי שחנו בחוץ ובעורב שחור ענק שקיפץ לצד הכביש.

הרהוריו הופרעו באחת כשסנדרה חזרה וזוג צלחות בידיה. הסטייק לדרסי, והפנקייקים למיקי. ערמה גדולה ונאה של 3 חביתיות, ועליה שתי תלוליות קצפת עם דובדבן בקצה, ועוד תלולית קטנה למרגלותיה עם ערמות ביקונים מסודרות מכל צד במה שנראה בצורה מאוד מכוונת כצלם אישה.

כשסנדרה הלכה דרסי צחקקה ואמרה: "זה היא עשתה את זה. היא מנסה לרמוז לך שהיא רוצה הזמנה".

הם אכלו בשקט יחסי, מנהלים שיחה בטלה על תושבי הכפר ואורחותיו, וכל העשירים מהעיר הגדולה שקונים בו בתי קייט ומעלים את המחיר לצעירים המקומיים שנאלצים לגור בטריילרים או בגראז'ים של ההורים, ועד כמה זה דומה למושבים בישראל.

לקראת סוף הארוחה סנדרה חזרה לסיבוב קפה נוסף, ודרסי ביקשה חשבון והעתק. "עליך!" היא הסתכלה על מיקי בעוד סנדרה מתרחקת. כשהלכה אמרה לו דרסי "העתק אחד זה בשביל הקופה. תכתוב לה את ההזמנה על גב ההעתק השני.

מיקי, שכתיבה באנגלית לא הייתה הצד החזק שלו, ניסה את כוחו ובעזרת גוגל טרנסלייט הרכיב הזמנה קצת עילגת, אבל חמודה: "Thank you for breakfast, Sandra. You were very tasty. Me and Darci want to invite you to cum to us later today. Micky". דרסי קראה, וצחקקה לעצמה. "טוב, יצא לך יותר טוב ממה שחשבתי", היא המתיקה סוד.

מיקי השאיר כמה שטרות, עם טיפ נדיב, וכיסה איתם את החשבון והם יצאו חזרה לרכב ואל הטריילר. הם שבו לאתר, החנו את הרכב ליד המקלחות ונכנסו לנקות את עצמם ממי הגופרית של המעיין. כמובן שלפני שניקו, גם התלכלכו קצת.

הם עמדו תחת זרם המים, דרסי בגבה אל מיקי, מתחככת בו, והוא מערסל ומקפיץ את שדיה, בעודו מסבן אותה. הוא שלח יד אל ערוותה, והרעיד אותה קלות והיא החליקה את איברו בין ירכיה, במאונך, ונעה קדימה ואחורה ואז הפסיקה. "צריך לשמור אנרגיה לאורחת"…

"איך היא בעצם", שאל לפתע מיקי את דרסי. "כלומר, במיטה – איך זה להיות עם אישה אחרת?"
"תראה, כבר הייתי עם אי אלו נשים, וסנדרה זה משהו אחר. קודם כל, סנדרה לא סתם מלצרית. היא ממש נהנית לראות אנשים נהנים. מהאוכל, מהסקס, מהחיים.

יש לה את אחיזת המספריים הכי טובה שאי פעם חוויתי. כשהיא מתחברת אלי באגן, זה כאילו יש שם זוג מגנטים, והיא פשוט מכוונת את עצמה היישר אל הדגדגן שלי. השדיים שלה, לפני הניתוח היו קטנים יותר וגם הרגישו קצת רכים. עכשיו, זה לא שהם לא רכים – הם מאוד רכים. אבל, כשלוחצים, מתחת לרוך מרגישים פתאום יציבות כזו. והסדק שלה עכשיו כל כך עמוק שאפשר לטבוע בו ולהתחבא תחתיהם בחיבוק. אבל, החלק שאני הכי אוהבת", אמרה דרסי, "זה שאף פעם לא משעמם להסתכל עליה. תמיד אני מוצאת איזה קעקוע שקימור הגוף וקרני האור מאירות באופן חדש. תמיד אני מוקסמת מהעיניים הירוקות שלה, ומהאופן שבו היא מביטה בי מבט חודר כשאנחנו גומרות. אתה צריך לחוש בר מזל שסנדרה מתעניינת בך. היא הייתה עם המוני גברים בעבר ובשנים האחרונות, ממעטת לבחור מכם פרטנרים".

את כל זאת אמרה דרסי, בעודה מתחככת באיברו של מיקי והוא משחק לה בשדיים ובדגדן, ובעודה מתארת את העיניים והקעקועים והשדיים והחיוכים, רעדה קלה עברה בה, וצינה קלה עברה בו, ונוזל לבנבן סמיך נורה מאיברו היישר אל הקיר בצד השני של המקלחת.

"נפלא, עכשיו גם השארנו סימנים לכל הזקנים שיבואו להתרחץ אחר הצהריים". אמרה דרסי, בעודה שולחת יד למגבת. "בוא נלך לישון. שנהיה רעננים כשסנדרה תבוא".

* פראפרזה על קריאתו של ריקי ריקרדו "Lucy, I'm Home" בסדרה "אני חולם על לוסי".
​** ברונק – סוס צעיר לא מאולף ובדרך כלל גם לא מסורס.

לחלק ז'