זה עוד סיפור בסדרת הפטיש שלי והוא מֵעֵין המשךְ לפטיש שלי: בעל קוקולד אבל גם סיפור בפני עצמו למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות … להמשך קריאה
בכל יום או יומיים היו הולכים לבית הקפה בשכונה או לבית קפה אחר. אהבו לשבת שם אחר הצהריים, מזוהים כלקוחות קבועים, פחות או יותר, ועם זאת זרים. זו הייתה עיר זרה ותמיד תישאר במידה מסוימת, זרה. אבל היה לזה יתרון. הם יכלו לדבר ביניהם ורק הם הבינו. מין שפה סודית, העברית שלהם. היה נדיר מאד … להמשך קריאה
"אז מה אתם עושים שם בדיוק?" "סליחה, בוס… למה את מתכוונת?" Out of the blue… זה היה אחרי ארוחת הצהריים. ישבו שניהם, השולחנות נפרדים, כמובן. שניהם, כל אחד במקומו,ליוו את הארוחה הדשנה ביין. היא, בשולחן ההנהלה המרוחק, שתתה מרלו הוא, בשולחן העוזרים, שתה פטיט סירה. האדום זרם אצל שניהם. מערכת העיכול עבדה על הסטייק … להמשך קריאה
רם התעורר מוקדם מדי. השעון עדיין היה במרחק שעה וחצי מהצלצול. בהרגשה לא נעימה. שלא כמו בכל בוקר, לא עמד לו. בלי קשר למה קורה ומה חלם, תמיד התעורר במצב הזה. עם זקפה נוקשה נהדרת. אפילו חזק מתמיד. היה בזה משהו מתוח עד כאב. הדחיסות הזו הייתה מעבר לזקפה שלפני או בזמן זיון. פעימות … להמשך קריאה
[הוראות שימוש החומר הזה הוא חומר טוב. הוא טוב לקריאה לבד. הוא טוב לקריאה בזוג. צריך לקרוא לאט. לא לרוץ קדימה… טוב להקריא אותו בקול לבן הזוג. ולראות אותו מגיב ומה קורה לו כשהוא מקשיב. או היא. או להביט בו כשהוא קורא. אפשר לקרוא אותו ביד אחת וביד השנייה לגעת. בך או בבן הזוג. הוא … להמשך קריאה
כשסיים את "כלכלה וניהול" בהצטיינות סבירה החליט שהוא כבר לא ילד ואין זמן מיותר. עוד לפני שגמר את השנה האחרונה כבר התנסחו לו תשובות הניסויים להצעות עבודה, ראיונות, מחקרים ובדיקות בקשר למקום העבודה העתידי. סיפרו לו שיהיה קשה והוא לקח את זה ברצינות. התיישב ליד הלפטופ והחל להעיף קורות חיים, חיים מקצועיים קצרים, אבל בכל … להמשך קריאה