רותם מצאתי את עצמי לבד בשולחן, רק אני וכוס השתייה שלי. סיון נעלמה עם עוז וכל השאר לא ממש עניינו אותי ואני לא ממש עניינתי אותם. מבחינתם הייתי רק החברה של סיון. חוץ מעידו. בשביל עידו הייתי תזכורת למשהו שהוא כנראה רוצה לשכוח. שמתי לב איך הוא מנסה להתרחק ממני ולא ליצור איתי קשר עין. … להמשך קריאה
פרק 39: אני המומה לגמרי, לא האמנתי שיוני יהיה מסוגל לעשות צעד כזה, במיוחד כשהוא יודע מראש שבעוד מס' שעות אנחנו נפרדים. עיניי מתמלאות בדמעות, דמעות כאב ותסכול, למה הוא עושה לי את זה? למה הוא דוחק אותי ככה לפינה? הרי ביקשתי, ביקשתי יפה, בסה"כ קצת פסק זמן וגם ככה רוב הסיכויים לטובתו. אני … להמשך קריאה
פרק 35: אנחל????? לא! זה לא יכול להיות, אין מצב שזה אנחל שלי, סליחה אנחל לשעבר שלי. אנחל זה שם נפוץ אצל הדרום אמריקאים וזה יכול להיות כל אנחל אחר, אין שום סיכוי שזה אותו אחד ועוד כאן ביוון. אני משכנעת את עצמי אחרי השוק הראשוני ששמעתי את שמו של זה שרמס את ליבי … להמשך קריאה
פרק 29: אני מחליטה לשחק את המשחק עד הסוף ובשנייה שאנחל מנסה לנשק אותי, אני הודפת אותו ושנינו נקרעים מצחוק, אנשים מסביבנו מביטים עלינו ולא מבינים מה קורה. נכנסנו שלובים יד ביד, טבעת האירוסין נוצצת אצלי על האצבע, רקדתי מולו, כשהוא תפס אותי חייכתי אליו ופתאום אני דוחה אותו ועוד אחרי זה שנינו פורצים … להמשך קריאה
פרק 24: אנחל: אני שוכב במיטה שלי בונצואלה, ידיי מתחת לראש, אני בוהה בתקרה, עוצם עיניים, פניה של פרינססיטה נגלים לעיניי. "סי, סי, סי, סייייייייייייייי…………………….. אנשא לך", אני נזכר בקולה של פרינססיטה כמעט צועקת את המשפט שכ"כ חיכיתי לשמוע ממנה, אבל עליי לשלם מחיר, אני צריך להמיר את דתי. אני כבר לא ארדם הלילה, … להמשך קריאה
פרק 20: "מה תחנה ראשונה? כמה יש?", אני שואלת, כמעט צועקת בבהלה, אנחל מחייך, "אני לא יודע מי אמור, יש לנו את כל הסופ"ש לבדוק", לפני שאני מספיקה לעכל את המידע אנחל כבר שוב נמצא מעליי ובתוכי. הגודל שלו עצום, גם של גופו וגם של איברו, אבל תחושת הכאב של הפעם הראשונה נשכחה ממני. … להמשך קריאה