מיכל הביטה על עצמה במראה, הבטן כבר גדלה קצת. החמיאו לה בעבודה שההריון מתאים לה. היא קנתה קצת בגדים חדשים, החליפה מידה אחת בשניה, ורק דאגה שהכל יעבור כשורה. ד"ר גבאי, הרופאה החדשה שד"ר מתן הפנה אותה אליה, היתה ממש נחמדה. המעקב הריון היה תקין לגמרי והעובר התפתח בקצב שציפו ממנו. אריה היה שותף להריון, … להמשך קריאה
אריה נכנס הביתה, מיכל ישבה באותה תנוחה בדיוק כמו שהיתה כשיצא. זה כבר היום השלישי אחרי הטיפול, הזרקת הזרע, שעברה, והיא עדיין סגורה בתוך עצמה. "מיכל, אני מכין לי קפה, להכין לך גם?" מיכל הנהנה בתשובה, ואריה הגיש לשולחן הקטן בסלון קפה ועוגיות שקנה במאפיה השכונתית. "רוצה לשתף אותי? את עדיין כועסת עלי?" אריה לא … להמשך קריאה
אריה ישב ללמוד קצת אחרי יום העבודה, רעש בית המדרש היטיב איתו אחרי השקט של המשרד בבוקר. לפני שנה, כשהם הבינו שעלות הטיפולים גבוהה משחשבו בתחילה, אריה עזב את שעות הבוקר בכולל, ועבר לעבוד באופטיקה של גיסו. אמנם רקע בתחום לא היה לו, אבל בעזרת הראש החריף שלו, אריה הצליח להשתלט מהר מאוד על עבודת … להמשך קריאה
מיכל ישבה על הכיסא הגניקולוגי, היא שנאה את המיטה הזו. הברזל הקר בכפות הרגליים, הנייר שהיא שוכבת עליו והסדין הקטן, מטר של אל בד, שאמור לכסות את ערוותה, את צנעתה. אבל אז – ד"ר מתן שאל בקולו השקט "מיכל, את מוכנה כבר לבדיקה?". זהו, היא נמסה. היא מרגישה את הדופק מתגבר, את היובש בקצה השפתיים, … להמשך קריאה
אריה חזר הביתה מהתפילה, שומר על שקט יחסי. את תיק הטלית והתפילין הוא מניח במקום, יודע כמה מיכל אוהבת שהסלון נשאר מסודר. המיטה שלהם סתורה, מיכל לא שם. "מיכל?" הוא שואל את דלת השרותים הסגורה "מיכלי, את פה?" קולות משיכה באף מסגירים את מיכל הבוכה. "כן, עוד חודש נגמר" היא שוב קיבלה מחזור. שוב לא … להמשך קריאה
סיפור מאת אשמאי זקן רוח קרה עלתה מן הואדי, ולילי ויאיר תפשו מחסה מפני צינה אחרי קיר מבנה נטוש. "החזק בי חזק , הצמד אותי אליך! צוותה לילי בלחש, קר לי! ראה עד כמה, ראה כמה התקשו הפטמות שלי! " יאיר היה נבוך מעט לשמע המלים האחרונות ומבוכתו גברה שבעתיים כשלילי פרמה את כפתורי … להמשך קריאה