לתחילת הסיפור אני מתעוררת כהרגלי בשעה 5:40 ויורדת להכין ארוחת בוקר ומנסה לעכל את כל מה שקרה אתמול בערב. אני מרגישה כמו אליס בארץ הפלאות שרוצה לדעת מה עומק המחילה של הארנב, אני נזכרת בכל הערב ורטיבות מתחילה להתפשט בין רגליי ואני פשוט לא מצליחה לעצור את גל החרמנות שפקד אותי. זה כנראה מה שקורה … להמשך קריאה האוסף שלי ואמא – חלק 8
לתחילת הסיפור בעודי נכנסת למקלחת, אני מתיישבת באמבטיה החמה מנסה לעכל מה שקרה הבוקר, מה שקרה עם אורנה. אני מרגישה את הגוף שלי מתפוצץ במיניות ולא עוצר לרגע, אין לי טיפת אוויר לנשימה אני מרגישה שאני אשתולל מינית עוד רגע. המים החמים טובים לי ואני נסחפת בהרגשה, אני שולחת יד למפשעתי הבוערת ומתחילה אוננות עדינה. … להמשך קריאה האוסף שלי ואמא – חלק 7
'נו מה קורה, כמה זמן אפשר לחכות לך?' רונה כתבה לי והחזרתי לה תשובה 'רבע שעה אצלך, מה הלחץ?' יצאתי בדיוק לכיוונה, בחיים לא אפספס את היומולדת שלה. הגעתי מאוחר מהעבודה ולכן לקח לי זמן להתקלח להתארגן ולצאת. ההודעה שרונה שלחה זה לא כי איחרתי, כן? זה כי לא הקדמתי. השעה הייתה 21:31 כשהיא הזמינה … להמשך קריאה הרגשה נעימה בין רגליי
פרק א' אני קולטת שאני בוהה במחשב כבר חמש דקות. זה בטח העייפות שהצטברה מהשבוע הארוך הזה. אני עובדת יותר מידי אבל אני אוהבת את העבודה שלי. אני אוהבת שיש לי כמה עבודות, ושאני עושה את מה שאני אוהבת. וכל שבוע הוא אקשן אחד גדול, אבל לפעמים צריך חופש. או שינה טובה. הימים שלי הפוכים … להמשך קריאה נוגעות לא נוגעות
השותפה לחדר שלי בקולג' היתה לבנה. טוב, בקולג' היינו מעט מאוד שחורות, אולי עשרים סך הכל- אז לא פלא. רוב הנערות היו לבנות ,לא סתם לבנות: בורגניות ,מלייניות וסנוביות. גם ג'ניפר –כך קראו לה. מההתחלה לא כל-כך הסתדרנו . היא ממש עיקמה את האף על איך שהייתי מבריזה העירה ,ואחרי ההרפתקה עם הנבחרת כדור-סל –אל … להמשך קריאה ונסה (תמיד חרמנית) – השותפה לחדר
שלום, אתם מכירים אותי כבר, לא? אם לא אז אני ונסה , אני בת תשע עשרה ואני לוהטת. ההורים שלי שלחו אותי לקולג' הזה כאן, במינסוטה, קולג' קתולי לבנות , כי זיינתי במשרד של אבא איזה לקוח שלו, וככה הם חשבו להרחיק אותי מבנים. אבל זה לא עזר. אתם מבינים, אני גם ביסקסואלית אז כשאני … להמשך קריאה ונסה (תמיד חרמנית) – בקולג'