מאהבת ליונתן פרנקו

סקסית צנועה בלבן

מאת אלפרדו. "אתה צריך למצוא לעצמך מאהבת", זרקתי לו, בהמשך לשיחה הלילית שלנו ובלי לעשות חשבון לזה, שאנחנו עומדים באמצע חניון ציבורי, לזה שאנשים עוד יוצאים מהקולנוע, או לאיך שזה נשמע מהצד. מוקדם יותר, נפגשנו במקרה בקולנוע, הוא עם חברים ואני לבד. קבענו לשבת לקפה, אחרי הסרט שאליו הגענו, הוא נפרד מחבריו ואנחנו נכנסנו לבית … להמשך קריאה מאהבת ליונתן פרנקו

אורגזמה משחררת

עונג קשוח שחור לבן

מאת אלפרדו טיפות המים נוקשות על חלוני בקצב אחיד ואט אט חודרות להכרתי ולוחשות לי בשקט, באוזניים, "יום הולדת שמח הילה המתוקה". עיניי עצומות אך אני ערה זה מכבר, גונבת עוד שניות מתוקות בחמימות השמיכה, החובקת את גופי, ומנסה להיאחז בכל כוחי בשרידי חלומי. אני שולחת נשיקה וברכת תודה, לאלוהים שבשמיים, שענה לתפילותיי והשנה, לכבוד … להמשך קריאה אורגזמה משחררת

צביה ואריה – חלק 1

בחורה החצאית שחורה יורדת במדרגו

מאת פייגלה החרדית החרדה , אלפרדו צביה, אישה חרדית, בת שלושים וחמש, גרה בבניין צפוף, בלב בני ברק, נשואה לתלמיד חכם, עילוי, שנחשב בזמנו כשידוך, שכל חברותיה קינאו במזלה. בשנות נישואיה הספיקה צביה, להביא לעולם 5 ילדים בסדר יורד של שנה, צביה ידעה והרגישה שהיא שונה ומיוחדת ביחס לחברותיה. כשהייתה לבדה באמבטיה, בחנה את דמותה … להמשך קריאה צביה ואריה – חלק 1

מזכירת המנכ"ל

תל אביב

מאת אלפרדו שדות ירוקים, מנוקדים באדום ולבן, נפרשו מול עיניי, התבוננתי בהשתאות, בהרמוניית הצבעים המשתלבת ושיבחתי ביני לבין עצמי את כישורי הטבע, תוך כדי שאני רצה בקלילות של אילה, שמלתי הלבנה מתעופפת סביבי ומגלה את כל שהיא אמורה להסתיר. רצתי ורצתי, אך לא הצלחתי להגיע, נשמתי השתוקקה בכל מאודה להגיע, לגעת, להריח, אך ככל שרצתי … להמשך קריאה מזכירת המנכ"ל

עקיצת הדבורה חלק ראשון

שיער סטור

מאת אלפרדו היא השמש עמדה במרכז השמיים כאילו רוצה להפריע למעוף שחפים שובבים, עננים קטנים חלפו ברוח סתיו מצננת והותירו שובל של צל נעים, על מדרכת בטון צרה. זואי הרימה את ראשה להביט בשמש, בעננים ובשחפים, קולות גלים מתנפצים, על סלעים משוננים, לאורך הטיילת הקטנה התמזגו בהמהום מחשבותיה המתחלפות, קינאה חלפה במוחה, בראותה זוג אוהבים … להמשך קריאה עקיצת הדבורה חלק ראשון

ליל יצרים בחוף בכנרת

אישה בחוף מסתורי קסום

מאת אלפרדו השעה היא 3 לפנות בוקר, גילי התעוררה משינה טרופה, שוכבת בעיניים פקוחות, מנסה לאסוף את החלום שחמק. מחוץ לאוהל, הצפרדעים מקרקרות במרץ, מתלהבות כנראה מליל-הירח המלא, רוח עדינה, חמימה מרעידה את יריעות האוהל המוכסף, המשמיע קולות טפיחה קלים, עצי האורן הגבוהים מניעים את ענפיהם ומחטיהם ברשרוש, מתנועעים עם הרוח כמו זרועות מוארכות הפונות … להמשך קריאה ליל יצרים בחוף בכנרת