אמא במשרה מלאה – חלק רביעי

Loading

מאת ירון נרדמתי תוך דקות אחדות אך התעוררתי בלילה מספר פעמים ,ראשי התמלא מחשבות ,שוב פעם "כן או לא?" אם זה כל זה היה נכון או טעות שכדאי לנסות לתקן? בואו נדקלם קצת את העבר בקצרה ונחזור להתחלה  ,איך ולמה הכל התחיל ? עשר שנים אחורה ,משפחה דתיה ושומרנית למופת,אמא נשואה "באושר" ובעוני לאברך צדיק … להמשך קריאה

נשלט בכוח הקסם של לוליטה – חלק 2

Loading

חפנה את זוג השדיים המושלמים שלה, הפנתה אותם מולי כמו זוג פנסים ויכולתי לחוש כיצד כוח הרצון שלי עוזב אותי, כאילו היא היפנטה אתי לציית ולשרת אותה. היא לא אמרה דבר, רק הפנתה את זוג השדיים המתוקים שלה והניחה פיטמה אחת בין שפתי. ליקקתי ומצצתי בעדינות, היא החליקה את הפיטמה מבין שפתי והעבירה את הפיטמה … להמשך קריאה

טובה הגננת – הגרסה הנשית – חלק ראשון

Loading

הסיפור הוא ספין-אוף (spin-off) וכל מי שקרא את הסיפור "טובה הגננת"  יזהה בו בוודאי דמויות ו/או אלמנטים שנלקחו ממנו.   למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים … להמשך קריאה

טובה הגננת – הגרסה הנשית – חלק שני  

Loading

זהו חלק שני,  לחלק ראשון <<<<    למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. ********************************   לא שוכחים פעם ראשונה. אני לא אשכח … להמשך קריאה

נשלט בכוח הקסם של הלוליטה

Loading

"תתפשט" היא פוקדת. הכל!! אני ממהר למלא את ההוראה "על הברכיים" היא פוקדת ואני נמלא מן רוח של צייתנות שכזאת וכורע על ברכי. והיא חושפת את הזוג הנפלא שלה ממש אל מול פני "רוצה לנשק את הפיטמות?" היא שואלת     נשלט בכוח הקסם שלה אחר הצהרים נשמעה דפיקה בדלת. ניגשתי לפתוח. לוליטה עמדה שם. … להמשך קריאה

אהבה ראשונה כואבת – חלק 1

Loading

‎אהבה ראשונה לעולם לא נשכחת, גם אם נרצה וגם אם לא. לעולם לא נוכל לשכוח את האחד שגנב את ליבנו ראשון ולפעמים גם שבר אותו ראשון. נזכור כל רגע ורגע, כל פרט ופרט, כל עוד זה נמשך, הרגעים היפים, המרגשים, הרגילים, העצובים, ממש הכל כאילו היה אתמול. נזכור איך זה התחיל וכמובן שגם נזכור איך … להמשך קריאה

דילוג לתוכן