טובה הגננת – הגרסה הנשית – חלק ראשון

הסיפור הוא ספין-אוף (spin-off) וכל מי שקרא את הסיפור "טובה הגננת"  יזהה בו בוודאי דמויות ו/או אלמנטים שנלקחו ממנו.

 

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

********************************

 

ב"גן-טובה" ביליתי מגיל שנה עד ארבע, אני אומרת ביליתי כי היה לי שם טוב והייתי הולכת לגן בשמחה, הרבה בזכות הגננת שלי, טובה.

הרבה דברים טובים אני זוכר מגן-טובה אבל הטוב בינם הוא שאת הסקס הנשי הראשון שלי עשיתי עם טובה הגננת ו…לא!! טובה הגננת היא לא פדופילית! לא-ולא-ולא!! כבר לא הייתי קטינה כשכל זה קרה, הייתי חיילת.

הכל התחיל בחופשה הרגילה אחרי סוף המסלול (רציתי להיות קרבית והתנדבתי לגדוד המעורב ואני לא מצטערת) כשהלכתי להוציא את אחי הקטן מהגן, גן טובה, הגן שהיה בעבר גם הגן שלי.

בעצם הוא לא ממש אחי, הוא חצי אח שלי, יש לנו אבא משותף אבל לא מאותה אמא. אמא שלי נפטרה כשהייתי בכתה ט', חיידק אלים לא השאיר לה שום סיכוי, ושנה אחרי שאמא מתה אבא התחתן עם בחורה צעירה שהייתה פעם התלמידה שלו ולא! לא היה להם שום רומן לפני שאמא מתה, הממונה על הטרדה מינית בתיכון שבו אבא לימד חקרה את זה, היא אומנם הייתה מאוהבת בו, כמו הרבה בנות שמאוהבות במורה שלהן, אבל לא היו בינם שום יחסים עד אחרי שהיא השתחררה ואחרי שאמא מתה.

האמא החורגת שלי הייתה יפה, שיער בלונדיני חלק, גוף משגע כמו של דוגמנית שהיא שמרה עליו עם שיעורי פילטיס ויוגה ולפחות שלוש פעמים בשבוע ריצה של 10 קילומטר, רגליים ארוכות ושדיים גדולים וזקופים (כמו שלי J), אבל שלא כמו בסיפורי האגדות על 'סינדרלה' ו'שלגיה' היא לא הייתה האמא הרעה, היא הייתה טובה אלי ואהבה אותי, דאגה לי ועזרה לי המון למרות שקצת מוזר לקרוא אמא למי שגדולה ממך בשש שנים ושלושה חודשים ונראית כמו אחותך, כן, היינו די דומות, וככה יצא ששנה אחרי שהם התחתנו נולד לי אח קטן, יובל.

"תמרי" כמו תמיד הגננת טובה הוסיפה את י' החיבה לשם שלי, תמר, "וואו תמרי, איך גָדַלְתְ?",

"ואת לא הִשְׁתַנֵית" החמאתי לה, מחייכת, והיא התחילה לשאול אותי על מה עושים החבר'ה אבל לפני שהספקתי לעדכן אותה הגיעו עוד אמהות והיא הייתה צריכה לטפל גם בהם ו…"תמרי, אולי תקפצי בערב, תספרי לי עוד קצת על החבר'ה?" היא הציעה פתאום,

"אהה" היססתי,

"תמרי, אני אעשה לך את עוגת השוקולד" היא חייכה בחיוך מפתה,

"אהה, טוב" לא עמדתי בפיתוי, אם יש לי משהו שאני לא יכולה לעמוד בו זה עוגת השוקולד של הגננת טובה, כל השבוע הייתי מחכה  ליום שישי לקבל את העוגה שהגננת חילקה לנו בקבלת שבת ואולי גם זה שכל החבר'ה היו בצבא ולא ממש היה לי מה לעשות, חוץ מלשבת מול הטלוויזיה ולבהות, עזר קצת להחלטה שלי.

"נהדר, תבואי בשמונה" היא חייכה אלי "יובלי" היא קראה לאח שלי, "תראה מי באה לקחת אותך", "נכון הפתעה יובלי?" השלימה באותו טון שרק גננות יודעות לדבר בו.

לטובה הגננת אי אפשר לבוא מרושלת. התרחצתי וחפפתי, ייבשתי שיער והסתרקתי, סידרתי גבות ומרטתי שיערה סוררת, מרחתי מהבושם שהאמא החורגת שלי קנתה לי לגיוס ושטפתי את הפה עם מי פה בריח מנטול מרענן, לא יודעת למה אבל החלטתי ללבוש דווקא תחתונים וחזיה לבנים סקסיים ולא את אלה שמכסים הכל אבל יותר נוח בהם מאלה הסקסיים, לבשתי חולצה לבנה עם כפתורים, חצאית מעטפת כחולה וכפכפי טבע-נאות, פשוט ולא הכי מתוחכם אבל ככה אני אוהבת ובשעה שמונה בדיוק דפקתי בדלת.

טובה הגננת פתחה את הדלת, מחייכת ויחפה, לבושה בשמלה פרחונית קלילה שהחמיאה לה ושכתפית חזיה מתחרה שחורה הציצה לה. "אני בדיוק מסדרת משהו בגן, בואי נשב שם" היא חייכה לעברי והושיטה לי יד ופתאום הרגשתי דה-ז'ה-וו, היה זה אותו החיוך המזמין שהיא הייתה מקבלת אותי כשהייתי באה לגן.

"מה תשתי? תה? קפה? חם? קר? אולי שוקו?" והיא ציחקקה כשאמרה שוקו.

"קפה" עניתי במין גאווה של ילדה גדולה שמותר לה כבר לשתות קפה, "עם חלב סויה, אם יש, וחצי כפית סוכר, אם יש חום",

"יש, גם וגם" היא ציחקקה, "אז חכי פה" היא הושיבה אותי באחד מכסאות הילדים הקטנים, "אני כבר חוזרת".

לא נוח לשבת בכסאות הקטנים האלה, אני לא מבין איך אמא ואבא הסתדרו עם זה בחגיגות שהיו בגן, אז ירדתי וישבתי על אחד המזרונים שהיו פרוסים על הרצפה. הגננת טובה חזרה עם מגש ביד וכשראתה אותי יושבת על המזרון, ובלי להרגיש מסדרת פאזל שהיה מונח לידי, היא חייכה לעברי, "אתְ צריך עזרה?" היא ציחקקה והתישבה מולי על השטיח, כמו שהייתה יושבת לשחק איתי כשהייתי בגן, הניחה את המגש על הרצפה ולרגע היה נדמה לי שאני רואה את התחתונים שלה, תחתונים שחורים, אבל מייד היא סידרה את השמלה, מותחת את הבד הדק למטה.

שתינו, סידרנו שלושה פאזלים שהילדים עירבבו בקופסאות שלהם ודיברנו, דיברנו על הילדים שהיו איתי בגן ומה הם עושים היום וכשטובה הגננת שאלה אותי אם יש לי חבר זה נשמע לי טבעי. "אהה, לא" אמרתי והרגשתי איזו צביטה בלב כשנזכרתי איך לפני חודש החבר המניאק שלי עזב אותי, מה עזב? זרק! ניצל וזרק!

אני לא אשכח את הערב הזה אצלו, היינו לבד בבית שלו, ההורים שלו לא היו ועשינו את זה על השטיח בסלון.

קודם הוא הוריד אותי למצוץ לו וגמר לי בפה, אחר כך, אחרי שהעמדתי לו שוב, הוא זיין אותי בתנוחת 'נדיה קומנצ'י' האהובה עליו, זאת שהוא הראה לי פעם באיזה סרט כחול ואני, המטומטמת, אמרתי שזה לא בעיה וגם אני יכולה. אני קוראת לתנוחה הזאת בשם של המתעמלת הרומניה המפורסמת כי היא דורשת המון גמישות כדי לעלות עירומה לעמידת גב עם רגליים ישרות למעלה והידים תומכות בגב, להוריד את הרגליים קדימה, מעבר לראש, לפשק אותם וככה, כשאני מגישה לו את הפות שלי מונח לפניו על מגש של כסף, הוא נעמד מעלי ותקע אותי, זיין אותי בכיף, נהנה ורק אחרי שגמר והתלבשנו הוא נעמד מולי ואמר לי "תמר, אני רוצה שנפרד" ואני כמעט התעלפתי, "זה לא את, זה אני" הוא הוסיף את המשפט הבנאלי כל כך שהעלה לי את הדם לראש, "לא מתאים לי היציאות שלך, את יודעת, אני בן ויש לי צרכים".

היום אני יודעת שזהבית השרמוטה היא שגנבה אותו ממני, היא זאת שעשתה לו עיניים ופתחה לכבודו ת'רגליים, היא שמשרתת בקריה וכל יום בחמש יוצאת הביתה, בדיוק כמוהו הג'ובניק. "בן-זונה!" נעצתי לו ברכיה בביצים, בדיוק כמו שלמדנו בשעורי קרב מגע, והוא התקפל, תפס לעצמו בביצים והתחיל לילל. "בן-זונה מניאק!" הוספתי עוד בעיטה לאותו איזור רגיש וכואב כשהוא התחיל לקום ושוב הוא התקפל והפעם נשאר ככה, "ג'ובניק מסריח!" הוספתי ו…"כל הגברים מניאקים" מלמלתי לעצמי אבל את זה כבר טובה הגננת שמעה.

"מה?" היא שאלה ואני השפלתי עיניים,

"אהה, כלום" מילמלתי במבוכה והסמקתי,

"לא כלום, אמרת כל הגברים מניאקים",

"אהה, כן" הסמקתי עוד יותר,

"רוצה לספר?" והיא נצמדה אלי וחיבקה אותי, מניחה את ראשי בחיקה ומלטפת לי בעדינות את הראש.

סיפרתי. ספרתי הכל. סיפרתי את מה שלא סיפרתי לאף אחת, אפילו לא לדורית ה-BFF-ית שלי מהמחלקה. סיפרתי לה בפרטי פרטים, לא מחסירה אפילו את הפרטים המשפילים, איך מצצתי לו ואיך הוא זיין אותי ואז זרק ועד שגמרתי בכיתי, בכי קטן כזה, עצור.

טובה הגננת הקשיבה בשקט ורק ליטפה לי ת'ראש, ושוב הרגשתי דה-ז'ה-וו, הרגשתי כמו אז, כשהייתי נופלת בחצר ובוכה והיא הייתה מרגיעה אותי. "מסכנה שלי" היא ליטפה את ראשי והרגשתי בקולה את ההשתתפות בצער, "אני יכולה לנשק אותך?",

"כן" לחשתי, מנסה לא לבכות.

חשבתי שהיא תנשק אותי כמו פעם, על המצח או על הלחי, ולכן הופתעתי כשהיא אחזה בראשי בין כפות ידיה ונישקה אותי על השפתיים, נשיקה תאוותנית, לא נשיקה מנחמת. ידעתי שאני צריכה להתנגד, ידעתי שאני צריכה להפסיק את זה ולברוח אבל לא עשיתי את זה, פתאום זה היה כל כך נעים לי והתמסרתי, אפילו עצמתי עיניים ופתחתי את הפה, נותנת ללשון שלה לחדור אל פי ולשחק בלשון שלי ו…פתאום כל הרכילות שסיפרו עליה עלתה וצפה במוחי.

הבעל של טובה נפטר מהמחלה הארורה, כך לפחות פורסם, אבל הלשונות הרעות ידעו לספר שנכון שהוא היה חולה אבל מה שבאמת הרג אותו זה הצער, שהוא תפס את אשתו במיטה עם אשה אחרת באקט לסבי נועז ומהצער המחלה שלו הדרדרה ואחרי כמה ימים הוא נפטר.

המחשבה שהיא לסבית שיתקה אותי לרגע. מצד אחד היצר הטוב שבי ניסה לשכנע "תברחי! זה לא מוסרי! היא לסבית! זה אסור מהתורה!" ומצד שני היצר הרע הרגיע "אל תהיה טמבלית, תנסי! אולי זה בכלל טוב? חלמת על זה, לא?" וזה נכון, כמה פעמים חלמתי שאני עושה את זה עם אשה, יותר נכון עם דורית, ה-BFF-ית שלי מהמחלקה, אבל אף פעם לא העזתי להציע לה, "אם לא תנסי איך תדעי?", הוסיף היצר הרע נימוק משכנע מספיק כדי שהלשון שלי תדחק את שלה ותחדור אל פיה והרגשתי איך החיבוק שלה מתחזק והיד המלטפת נשלחת גם אל הגב.

"אני יכולה לשאול אותך משהו?" הסמקתי, השפלתי עיניים והתנשפתי קלות אחרי שנפרדנו והיא חזרה לאחור וגם היא סמוקה בלחיים,

"גם לי יש שאלות אליך" היא חייכה לעברי, "אני יכולה להציע לך משחק? משחק השאלות" היא הביטה בי וחייכה,

"משחק השאלות?" לא הבנתי, אף פעם גם לא שמעתי על משחק כזה,

"כן", היא עצרה, היססה לשניה ואז המשיכה, "שואלים לפי התור, כשאני שואלת אותך ואת עונה לי, תשובה אמיתית כמובן, אני מורידה פריט לבוש אחד, אם את לא רוצה לענות את לא חייבת אבל אז את מורידה פריט אחד",

לרגע שתקתי. תמרור אזהרה גדול נדלק באדום מול עיניי, היה ברור לי למה זה מוביל, אבל התעלמתי ממנו! הסקרנות ניצחה אותי וחוץ מזה הרגשתי שזה מעורר אותי, אפילו מחרמן, הרגשתי איך הפטמות נעמדות לי ואיך אני הופכת רטובה שם בין הרגליים, בפות!

הגננת טובה התיישבה מולי ברגליים משולבות וראיתי את תחתוני התחרה השחורים שלה מציצים מתחת לשמלה שהתרוממה. "תתחילי, תשאלי" היא חייכה לעברי.

"אהה" התלבטתי, ידעתי מה אני רוצה לשאול אותה אבל התביישתי, "אהה, אולי תתחילי את" ביקשתי,

טובה חייכה אלי, "עשית את זה פעם עם אשה?"

רעד עבר בגופי, כאילו טובה קראה את מחשבותיי ונותנת לי הֶכְשֵר לשאול בתורי את מה שרציתי, "לא" עניתי והסמקתי.

"ענית ואני צריכה להוריד את השמלה" טובה הסבירה, חייכה ונעמדה, היא הושיטה ידים לאחור אל הרוכסן ופתחה אותו, אחר כך החליקה את השמלה מעל כתפיה וזאת גלשה לאיטה לאורך גופה ונפלה על הרצפה, משאירה אותה לעמוד רק עם תחתונים וחזיה ולא יכולתי שלא לראות בתחתונים שלה את כתם הרטיבות הקטן באזור המפשעה.

"תורךְ" היא התיישבה מולי חזרה באותה ישיבה מזרחית וחייכה,

"אהה" הסמקתי, יודעת מה אני רוצה לשאול ומתביישת, "אהה…אהה",

"אל תתבישי, תשאלי" היא עודדה אותי, "אני חושבת שאני יודעת מה את רוצה לשאול" היא חייכה, "מקסימום, אם אני לא ארצה לענות, אני אוריד גם את החזיה ו…" היא שוב עצרה וחייכה, חיוך מעודד כזה, "את רוצה לשדרג את המשחק?",

"לשדרג?",

"כן" היא חייכה לעברי, "במקום שאני אוריד לבד את תורידי לי",

"וגם להפך?" נפלט לי ומייד הסמקתי, קולטת מה בעצם שאלתי ועוד יותר באיזה קול עורג שאלתי,

"ברור" היא חייכה, "כשאת תצטרכי להוריד אני אוריד לך", היא הביטה בי, אולי מחכה לראות את התגובה שלי, ואז השלימה, מעודדת, "עכשיו תשאלי, אל תתבישי".

"אהה, את לסבית?" תפסתי אומץ ושאלתי סוף סוף,

טובה חייכה, "גם וגם" היא ענתה, "אני דו, דו-מינית, נהנית משני העולמות" היא המשיכה והסבירה,

"וזה נכון ש… את יודעת, שבעלך תפס  אותך על חם עם" ונתקעתי, לא מבינה מאיפה היה לי האומץ לשאול שאלה חטטנית כל כך,

חשבתי שהיא תקום ותחטיף לי סטירה אבל לא, "זאת שאלה שניה" היא חייכה לעברי, רגועה, "אם אני אענה לך את תצטרכי להוריד גם את החצאית",

"מסכימה" עניתי במהירות, סקרנית ויותר מזה לא יודעת אם יהיה לי אומץ לשאול שוב את השאלה המציצנית הזאת,

"גם את שמעת את הסיפורים האלה?" היא נאנחה, "בולשיט! לא!" וזה היה לא החלטי וחזק, "לא זה מה שהרג אותו, הוא ידע על זה כל הזמן והוא אפילו עודד אותי, כשהוא היה בריא היינו עושים את זה גם ביחד, בשלישיה, זה היה המשחק המקדים האהוב עליו, לשבת ולראות אותנו מפנקות אחת את השניה".

לרגע שתקתי, "סליחה" מילמלתי מבויישת ואז התעשתי וקמתי, "ענית ואני צריכה שתורידי לי את החולצה והחצאית" אמרתי באותן מילים שלה והסמקתי עוד יותר, עומדת כולי אדומה ומחכה לה.

טובה חייכה, נעמדה מולי ושלחה ידיים אל עבר כפתורי החולצה שלי והתחילה לפרום, לאט, לא ממהרת, מושכת את החולצה מהחצאית וממשיכה לשחרר כפתור אחרי כפתור עד שכל החולצה נפתחה ורק אז שלחה את כפות ידיה אל מתחת לבד, הסיטה אותה לצדדים ותוך כדי כך ליטפה אותי.

רעד עבר בגופי למגע ידיה. "להפסיק?" היא שאלה בדאגה,

"לא, תמשיכי",

"זה נעים לך?",

"כן" חייכתי אליה,

טובה החליקה את החולצה לאחור, העבירה אותה אל מעל לכתפיי, שיחררה אותה מידיי והחולצה נפלה לרצפה. "את יפה" היא לחשה והתחילה לרדת עם ידיה לעבר חגורת החצאית שלי תוך שהיא מלטפת אותי לאורך הגוף ושולחת בי זרמים נעימים ושוב עבר רעד בגופי, "להפסיק? זה מפריע לך?",

"לא, תמשיכי". טובה המשיכה, מלטפת אותי, "זה נעים" לחשתי, "את ממזמזת אותי?" שאלתי קצת במבוכה,

"כן, זה נעים?",

"מאד!" והרגשתי שאני מחייכת,

חצאית המעטפת עשתה לה חיים קלים, היא רק פתחה את החגורה והחצאית החליקה לרצפה, משאירה אותי לעמוד מולה רק בתחתונים וחזיה, כמוה, מודה לעצמי שלבשתי את התחתונים והחזיה הלבנים והסקסיים.

"עכשיו תורי לשאול" טובה התישבה חזרה ואני התישבתי מולה באותה ישיבה מזרחית והסמקתי כשראיתי לאן היא מביטה, גם לי בִצבץ בתחתונים כתם רטיבות קטן בדיוק במקום של הפות שלי, "תגידי, אהבת אותו?" היא שאלה,

"את מי?",

"את המניאק" טובה חייכה אלי,

"אהה, כן, אבל כבר לא!",

"ענית ואני צריכה שתורידי לי את החזיה" היא נעמדה, מחייכת, והושיטה לי יד ועזרה לי לקום, "אהבת שמזמזתי אותך קודם?" היא לחשה לעברי,

"כן" הסמקתי,

"אז גם אני אוהבת שממזמזים אותי" לא השאירה ספק מה היא מצפה ממני.

אני לא יודעת מאיפה קיבלתי את האומץ אבל נעמדתי מאחוריה וליטפתי לה את הגב, עולה ומלטפת בשתי הידים עד שהגעתי לכתפיות ובאיטיות החלקתי אותן לצדדים, מלטפת, אחר כך פתחתי את הקרסים שמאחור אבל לא עזבתי, אחזתי את שתי רצועות הגומי ביד אחת ואת השניה שלחתי קדימה, תומכת בחזיה שלא תיפול ורק אז עזבתי את הרצועות ונצמדתי אליה מאחור, מחבקת ושולחת את היד הפנויה אל השד הימני וחופנת אותו, עוזבת את החזיה שתיפול וחופנת גם את השד השני ומתחילה לעסות אותם, "בתור מי שלא עשתה את זה עם אשה את טובה בזה" היא ציחקקה, מתמסרת,

"להפסיק?",

"לא!" היא נבהלה, "עוד קצת, כן, תשחקי לי גם בפטמות".

"בואי נשב, עכשיו תורך לשאול" היא הזכירה אחרי רגע ארוך שמזמזתי אותה, "אל תפחדי, אם תרצי עוד נמשיך" חייכה לעברי כשהתיישבנו וראיתי שהכתם הרטוב על התחתונים שלה גדל אבל גם זה שלי.

"אהה" התחלתי, קצת מהססת, "עשית את זה עם עוד מישהו מ…את יודעת, מ…" גמגמתי,

"מילדי הגן?" היא חייכה, עוזרת לי, "כן, את לא הראשונה", "והיו גם בנים!" טובה הגננת הוסיפה במין גאווה כזאת, "בתולים" היא ציחקקה, "כאלה שצריכים הדרכה כדי שהפעם הראשונה שלהם תהיה מוצלחת",

"מי?" לא התאפקתי,

"זאת שאלה נוספת, תשמרי אותה לאחר כך, אם עדיין תרצי. עכשיו קומי, אני כבר לא יכולה לחכות להוריד לך את החזיה מהציצים היפים שלך".

עמדתי מולה, קצת נבוכה, "תרגעי, אני לא אוכל אותך, בעצם אולי אחר כך" היא ציחקקה וכאילו בדרך אגב ליטפה את בד התחתונים שמעל המפשעה, אולי רומזת לי את מה היא תרצה לאכול, "אני רק מורידה לך את החזיה" והיא נישקה אותי במצח עם אותה נשיקה מרגיעה של פעם, כשהייתי ילדה קטנה בגן, ועם האצבע שמטה את כתפיות החזיה שלי לצדדים, "תתמסרי" היא נצמדה אלי חזק, חיבקה אותי, מוחצת את שדיה הגדולים אל אלה שלי, ושלחה ידים אל קרסי החזיה שלי, כאילו מחפשת אבל בעצם מלטפת, "הנה" היא ציחקקה כשפתחה את הקרסים, נלחצת ועדיין לא נותנת לחזיה ליפול, "עכשיו" היא הזיזה מעט את גופה לאחור, נותנת לחזיה לצנוח לרצפה ושוב נלחצת, מועכת את שדיה העירומים אל אלה העירומים שלי ומשפשפת אותם קלות, "רגע, תני לי לראות" היא התרחקה מעט ממני, סוקרת את שדיי, "וואו, גדולים וזקופים! הלוואי עלי שדיים כאלה" היא התפעלה, "תרשי לי לנשק אותם" ובלי לחכות לתשובה היא תמכה בשד ונישקה לי את הפיטמה, "וגם לזה, שלא יקנא" היא ציחקקה ונישקה גם את השני,

"אני יכולה גם" לא התאפקתי,

"בטח" היא חייכה ונעמדה זקופה מולי, שילבה את כפות ידיה על העורף, משכה מרפקים לאחור והבליטה את שדיה ואני נישקתי, תומכת בשד ומנשקת את הפיטמה, נשיקה קולנית רטובה בדיוק כמו שלה, מנשקת ולא מקפחת גם את השד השני, שלא יקנא.

"תגידי" טובה התחילה לשאול כשהתיישבנו חזרה, "המניאק, הוא זה שפתח אותך?",

לרגע הייתי המומה והיססתי, הייתי המומה מהשפה ולא מהשאלה, הגננת שלי, זאת שלא הרשתה לנו להגיד שאנחנו רוצים 'פיפי' ו'קקי' אלא 'קטנים' ו'גדולים', זאת שהקפידה איתנו על עברית תקנית ולא סלנגים אמרה לי 'פתח אותך'? ובכלל, איזה שאלה חטטנית זאת?

כנראה שטובה הרגישה שאני מהססת, "את לא חייבת לענות אבל תצטרכי להוריד בגד" היא חייכה לעברי,

"לא, זה בסדר" חייכתי חזרה, "ולא! הוא לא זה שפתח אותי, הוא היה השני שלי" ופתאום הרגשתי צורך לשפוך, "היה מניאק אחר שפתח אותי" ופתאום ה-'פתח אותי' גרם לי לרצות להמשיך לספר, "זה היה במסיבת הסיום שלנו, אחרי הנשף נסענו במסע המכוניות המפורסם, על פי המסורת עברנו ברחובות וצפרנו. המסע הסתיים, גם זה על פי המסורת, בחניון הגדול של הקאנטרי-קלאב ושם, על הספסל האחורי של המאזדה6 של אבא שלו, הוא פתח אותי, כמו עוד הרבה בנות כמוני שבאותה הלילה נפתחו במושבים האחוריים של המכוניות שמסביב או כאלה שכבר היו פתוחות וסתם הזדיינו" צחקתי, זה הצחיק אותי להגיד בגן הזדיינו.

"וואו" היא הביטה בי כשסיימתי לספר, "מעניין" היא חייכה ונעמדה, "בואי, התחתונים שלי כבר מתים שתורידי אותם" היא ציחקקה ושוב נעמדה באותה עמידה עם רגליים מעט מפושקות, ידיים על העורף, מרפקים משוכים לאחור וציצים שנמתחים ובולטים קדימה.

ניגשתי אליה ולרגע עמדתי מולה מהססת, לא יודעת איך להתחיל. "צריכה עצה?" טובה חייכה לעברי,

"כן" הסמקתי,

"קודם תדחפי לי את יד ימין לתחתונים", "מקדימה", "כן, תרדי למטה עד שתרגישי את החריץ הרטוב שלי" והייתה מין הבעה של הנאה כשעשיתי את זה, "כן, תלטפי" וראיתי איך היא עוצמת עיניים, "עכשיו יד שניה לצד הגוף מתחת לגומי" המשיכה להדריך אותי, "יופי, עכשיו תעבירי את היד הראשונה לצד השני", "כן, לאט, תלטפי" היא החמיאה לי, "יופי, ועכשיו תגררי אותם למטה, לאט, תגררי ותלטפי" וכמו מסך בהצגה שמתרומם ומגלה את הבמה שמאחוריו ככה פה התחתונים ירדו וגילו את מברשת שיער הערווה המעוצבת שלה ואחריה את השפתיים הנפוחות והכהות והחריץ הרטוב שהבריק בינם וכשהמשכתי להוריד גיליתי גם את הטיפה שהחליקה לאורך הירך שלה, טיפה ריחנית של עסיס תאוותה.

ירדתי על ברכיי ומשכתי את התחתונים עד הקרסוליים, טובה עזרה לי להוריד את התחתונים לגמרי, הרימה רגל ואחריה את השניה, "וואו, כמה שזה מגרה אותי" היא התנשפה, "את לא מאמינה?" היא ציחקקה, "תבדקי לי שמן ותראי" השלימה בלי לחכות לתגובה,

"מה? מה לבדוק?" התפלאתי, לא שמעתי את המונח הזה עד היום,

"תבדקי לי שמן, תעבירי את האצבע שלך לאורך החריץ ותבדקי עד כמה אני רטובה" היא הסבירה והיה משהו בקולה שסיקרן אותי לנסות, "כן, ככה" היא גנחה בהנאה כשהעברתי את האצבע לאורך כל החריץ שלה ואכן היא הייתה רטובה להפליא, "עוד פעם, יותר עמוק" היא ביקשה ואני עשיתי כדבריה, העברתי שוב את האצבע לאורך החריץ שבין שפתי הכוס המגורות שלה וחדרתי מעט, אוספת טיפות מעסיס תאוותה על האצבע שלי ובלי לחשוב, כאילו תגובה מוּלֶדֶת, טעמתי אותם, את הטיפות.

"אף פעם לא בדקו לך שמן?" טובה שאלה כשהתחלנו להתישב חזרה,

"בדקו אבל אף פעם לא קראו לזה ככה",

"מענין, זה דווקא דיבור של בנים",

"אולי, אבל אני לא שמעתי",

"פעם הבאה שאת עושה את זה תבקשי ממנו שיבדוק לך שמן" היא חייכה לעברי, "זה מחרמן אותם אבל הכי חשוב שזה מחרמן אותך! תכף תראי" היא ציחקקה, "טוב מה את רוצה לשאול? את רוצה לדעת עם מי מהבנים עשיתי את זה?",

"אהה, לא!" וכנראה שהפתעתי אותה כי פתאום ראיתי הקלה על פניה, "שאלה אחרת, מי היה זה שפתח אותךְ?".

"שובבה" טובה ציחקקה, "לא תאמיני אבל בעלי הוא זה שפתח אותי" היא חייכה לעברי, "בערך כמוך אבל לא במושב האחורי של מזדה6 אלא בשק שינה על חוף אילת כמה ימים אחרי שסיימתי תיכון ירדתי לאילת ושמה פגשתי אותו, חייל בחופשה רגילה, ישבנו על החוף, הוא ניגן בגיטרה, אחר כך התמזמזנו והכל זרם כל כך טבעי שנתתי לו לפתוח אותי אבל לא! הוא לא היה היחיד שלי, אחרי זה נפרדנו הייתי שרלילה לא קטנה בצבא ואחר כך גם בטיול הגדול להודו. נפגשנו שוב במקרה, במסיבה, הוא בא עם מישהי ואני עם מישהו, סתם יזיז לא חבר, היה לא נעים ורק החלפנו מספרי פלאפון, הוא צלצל למחרת ונפגשנו, התברר שהוא לומד הנדסה באוניברסיטה, אני למדתי בסמינר, וזהו, היה קליק מיידי, כבר באותו ערב שכבנו שוב, אחרי שבוע כבר עברנו לגור ביחד ומשם כבר הכל היסטוריה" היא חייכה, "ועכשיו, אחרי כזה סיפור יפה, אני בטוחה שהתחתונים שלך כבר מתים לרדת" היא צחקה.

טובה עשתה לי את אותו הטיפול שעשיתי לה, בעצם כמעט את אותו הטיפול, במקום לעמוד מולי היא נצמדה אלי מאחור, חיבקה אותי, מחצה את שדיה הגדולים אל גבי ודקרה אותי עם הפטמות הנוקשות שלה, הובילה אותי ככה אל עבר המראה הגדולה שהייתה תלויה, נותנת לי לראות מה היא עושה לי, ורק אז דחפה כף יד ראשונה אל תוך התחתונים שלי והתחילה ללטף, להעביר את האצבע שלה לאורך החריץ שבין רגליי, "תפתחי רגליים" היא לחשה לי באוזן ואני פישקתי, "אני בודקת לך שמן" היא שוב לחשה והרגשתי את האצבע שלה פולשת אל תוכי, "כן, את רטובה" היא שלפה את האצבע והציגה לי את הטיפות שאספה הציגה ובדיוק כמוני ליקקה, "יאמי" היא לחשה ושמעתי את התשוקה בקולה, "רוצה גם?" ובלי לחכות דחפה שוב את היד את תוך התחתונים, בדקה שמן והגישה לי לטעום.

טעמתי, פעם ראשונה שאני טועמת את עצמי, בעצם פעם כבר טעמתי, כשמצצתי למניאק אחרי שהוא זיין אותי אבל אז זה היה קוקטייל הטעמים של שנינו ועכשיו זה הטעם שלי נטו. "נכון יאמי" היא לחשה והיד שלה שוב הייתה בתחתונים שלי, יד ואחריה עוד יד והיא התחילה למשוך ולהוריד אותם ובמראה שממולי התגלתה לי חורשת שיער ערוותי המתולתלת ואחריה הפות שלי, אף פעם לא ראיתי את השפתיים נפוחות וכהות כל כך והפס הוורוד שבינם נצץ והבהיק באור המנורה.

במראה ראיתי את טובה יורדת על ברכיה מאחורי ומושכת איתה את התחתונים שלי, עזרי לה לחלץ אותם מרגליי ולפני שהספקתי לזוז היא שוב חיבקה אותי, ככה, כשהיא על הברכיים, חופנת את הפות שלי בידה ו…מנשקת את פלח ישבני, "וואו, את כל כך נעימה" היא לחשה באותו קול זימתי ונישקה גם את פלח ישבני השני, "בואי" היא נעמדה ואחזה בידי, "בואי נלך למיטה".

אף פעם לא הייתי עם אשה במיטה אבל לרגע לא היססתי, היה לי ברור שזה מה שאני רוצה עכשיו, זאת אומרת לא ידעתי בדיוק מה נעשה אבל בטחתי בה, בגננת שלי, והייתי כל כך מיוחמת שכל מה שרציתי זה להיות אתה במיטה ולהתמסר לה, לתת לה לעשות בי דברים שבחיים לא חשבתי שאני אעשה.

עמדנו ליד המיטה והתנשקנו, עירומות, חזה נמחץ לחזה, הפטמות מתחככות אלה באלה והשפתיים צמודות בנשיקה צרפתית רטובה ותאוותנית כמו שרק שתי בנות מגורות ומיוחמות יכולות לנשק.

לאט לאט היא דחפה אותי אל המיטה ובלי לנתק לרגע את הנשיקה שלנו השכיבה אותי על הגב והיא עלי, שוכבת, מוחצת אותי תחתיה וממשיכה לנשק.

"אל תתנגדי" היא לחשה לי באוזן כשניתקה את השפתים שלנו אלה מאלה, "תתמסרי, תזרמי" הוסיפה, מפשקת את רגלי ברגליה ושוכבת בינם, "מבטיחה?",

"מה?",

"להתמסר, לתת לי לעשות לך מה שאני רוצה, כל מה שאני רוצה" הדגישה את ה-כל,

"מבטיחה",

"יופי" היא חייכה ונישקה אותי שוב על השפתיים, "תלמדי, אחר כך את תעשי לי את זה" הוסיפה והתחילה לרדת, לרדת ולנשק, קודם את הסנטר ואז הצוואר, מנשקת ושוב יורדת, משרטטת את דרכה אל השד הימני שלי בנשיקות עד שהגיעה והתחילה ללקק עם קצה הלשון סביב העטרה שלי, משרטטת מעגלים המתכנסים אל הפטמה ואז אוחזת בה בשפתיה ומוצצת והרגשתי זרמים נעימים מתרוצצים בכל גופי.

אחרי השד הימני הגיע תורו של השמאלי, בדרכה אליו טובה לא ויתרה ונישקה את העמק שבין שדיי, עולה במעלה השד ושוב ליקקה את העטרה עד שמצצה את הפטמה הנוקשה, מתופפת עליה בעדינות בשדיה ומעבירה צמרמורת נעימה בכל גופי ובמיוחד שם, בין הרגליים.

טובה המשיכה לרדת, מנשקת את הבטן השטוחה שלי, עוצרת בפופיק ומלקקת ושוב המשיכה לרדת, "לא!" היא נזפה בי כשהבנתי פתאום לאיפה היא מכוונת וניסיתי לסגור רגליים, למנוע ממנה, "הבטחת להתמסר!" פישקה שוב את רגליי ברגליה והמשיכה לרדת אל עבר הפרטיים שלי יורדת ולא עוצרת, חוצה את חורשת שיער ערוותי ומגיעה עם הלשון לחריץ ומעבירה אותה לכל אורכו, מלקקת פעם, כמו שמלקקים גלידה, ועוד פעם עם קצה הלשון שחודרת מעט בין השפתיים ושולחת זרם של תענוג בכל גופי, "כן!" לא שלטתי בעצמי וגנחתי בקול, "כן, תמשיכי" הרמתי את ישבני באוויר והצמדתי עוד יותר את ערוותי לשפתיה, "כן! אימא'לה, כמה שזה נעים" שלחתי ידיים לצדדים  ואחזתי חזק בסדין, "כן! אימא'לה" צרחתי בקול כשהלשון שלה חדרה לתוכי, מצאה את הדגדגן שלי והתחילה לשחק בו.

לחלק שני …….