מאת אלפרדו שוב מצאתי את עצמי שיכורה, עם הראש תקוע במסך הטלפון שלי, קוראת את הטקסטים שלנו. חזרתי רק שנה אחת אחורה, כי שש שנים היו יותר מדי לקרוא והאמת היא, שהחלק המעניין באמת התחיל לפני חצי שנה, כשההודעות, 'אריק הבן זונה הבריז, אז אין אוטו לים', או, 'נו איפה את? הקפה כבר מחכה', הפכו … להמשך קריאה
סיפור מאת אבי, נערך בכשרון רב על ידי אלפרדו (תודה!) לתחילת הסיפור, לחלק השני נפרדנו בחיבוק ממושך, הגעתי הביתה נרגש, אשתי לא הבינה את פרץ האנרגיה שלי, "קרה משהו היום? אתה נראה עולז ושמח", אמרה. "לא קרה כלום", השבתי, "אני רק חושב עלייך מהבוקר, מרגיש שאם לא אשכב איתך ע כ ש י ו, יקרה … להמשך קריאה
מאת אבי. נערך בכשרון רב על ידי אלפרדו לילה, התעוררתי בבהלה ממרפק של אשתי, יש אזעקה היא אמרה בהיסטריה, רוץ לילדים. זינקתי ממיטתי לחדר הילדים, קורע אותם משינה ערבה, ממהרים ומתרכזים בקומת הקרקע של הבית, ליד הקיר הפנימי, ממתינים שהאזעקה תתחלף בצפירת הרגעה, הבת הקטנה שלי בוכה, שני הגדולים הצטופפו ביני לבין אשתי מחרישים, עברו … להמשך קריאה
מאת אלפרדו השנה, כמו בכל קיץ , מיכל(אמי) ,קיבלה ממקום העבודה, כבונוס, חופשת סוף שבוע בבית-מלון, הפעם בטבריה. בדרך כלל, מאז שאבי והיא התגרשו, היא איננה מנצלת את ההטבה וגם הפעם הניחה את שובר ההזמנה במגירה צדדית, כשאין בכוונתה לנצלה. ביום חמישי, בתאריך המצוין בהזמנה, הגעתי הביתה לחופשת רגילה ארוכה, אחרי החיבוקים וארוחת הבוקר שהכינה … להמשך קריאה
מאת אלפרדו השעה היא 3 לפנות בוקר, גילי התעוררה משינה טרופה, שוכבת בעיניים פקוחות, מנסה לאסוף את החלום שחמק. מחוץ לאוהל, הצפרדעים מקרקרות במרץ, מתלהבות כנראה מליל-הירח המלא, רוח עדינה, חמימה מרעידה את יריעות האוהל המוכסף, המשמיע קולות טפיחה קלים, עצי האורן הגבוהים מניעים את ענפיהם ומחטיהם ברשרוש, מתנועעים עם הרוח כמו זרועות מוארכות הפונות … להמשך קריאה
מאת אלפרדו לתחילת הסיפור אני מנסה להירדם, מסתובב במיטה חסר סבלנות, גם היא נעה במיטה ללא הרף, שנינו לא רגועים, שנינו יודעים היטב שמה שעבר עלינו, בעיסוי עם יעל , לא נגמר, וצריך לסיים אותו כך או אחרת. "אני הולך לשתות משהו", אמרתי וקמתי מהמיטה. כשחזרתי לחדר השינה, הבחנתי שמיכל נשארה בתנוחתה, כאילו היא ישנה, … להמשך קריאה