אריה ישב מול האינקובטור הקטן, מתבונן בפליאה במעשה הבריאה הזעיר שמונח מולו. הוא ספר שוב ושוב את חמשת האצבעות בידיים וברגליים, לא מאמין לגודל של התינוק שלו. התינוק שלו. ושל מיכל. אחרי כל הניסיונות והאכזבות, בסוף הוא הגיע, אמנם מוקדם מהצפוי, אבל כך הכל הוא בריא והרופאים מרוצים. הניתוח עבר טוב, והתינוק יצא במשקל קילו … להמשך קריאה
אריה נכנס הביתה על קצות האצבעות, מפחד להעיר את מיכל. הוא הבין שהיא כנראה נרדמה, כי היא לא התקשרה אליו מהרגע שיצא מהבית. לא ברור לו איך הוא נסחף ככה… הוא נזף בעצמו כל הדרך הביתה, איך הוא איבד את הראש, איך הוא נתן לתשוקות להוביל אותו?! הוא כבר עוד מעט אבא לתינוק קטן, את … להמשך קריאה
מיכל הביטה על עצמה במראה, הבטן כבר גדלה קצת. החמיאו לה בעבודה שההריון מתאים לה. היא קנתה קצת בגדים חדשים, החליפה מידה אחת בשניה, ורק דאגה שהכל יעבור כשורה. ד"ר גבאי, הרופאה החדשה שד"ר מתן הפנה אותה אליה, היתה ממש נחמדה. המעקב הריון היה תקין לגמרי והעובר התפתח בקצב שציפו ממנו. אריה היה שותף להריון, … להמשך קריאה
אריה התעורר לשמע הרעש שסביבו, תחילה הוא לא הבין איפה הוא נמצא, אבל למראה הכפכפים והחול הדק, הוא נזכר. דרך החלון הוא ראה את השמש שוקעת, טובעת בים מלוח של תקוות ורצונות. הוא נבהל, הוא ישן יותר מדי. ומיכל בטח דואגת, והעבודה… איפה רותי? הוא מחפש את בגד הים הכחול בעיניו, את התלתלים המושלמים, את … להמשך קריאה
"אתה רוצה לספר לי מאיפה הגיעה השערה הזו אליך?" מיכל שאלה בפעם העשירית, וידעה שתקבל את אותה התשובה. אריה דבק בעמדתו כשהוא התכופף להחליף את הגלגל, זה כנראה נדבק בו. – הוא היה כל כך להוט לחזור כבר הביתה, שלא התעכב אפילו להוריד את החליפה. הוא עשה פרצוף נעלב, על שבכלל העזה לפקפק ביושר שלו. … להמשך קריאה
אריה נכנס הביתה, מיכל ישבה באותה תנוחה בדיוק כמו שהיתה כשיצא. זה כבר היום השלישי אחרי הטיפול, הזרקת הזרע, שעברה, והיא עדיין סגורה בתוך עצמה. "מיכל, אני מכין לי קפה, להכין לך גם?" מיכל הנהנה בתשובה, ואריה הגיש לשולחן הקטן בסלון קפה ועוגיות שקנה במאפיה השכונתית. "רוצה לשתף אותי? את עדיין כועסת עלי?" אריה לא … להמשך קריאה