אני… רוצה להיות הזונה שלך – חלק 2

מאת אלפרדו לתחילת הסיפור נתתי לה כמה שניות להירגע, להסדיר נשימה ולזקוף שוב את הגב וקראתי לה לשבת מולי. היא התיישבה, עדיין מתנשפת, השיער שלה מפוזר ואגלי זיעה נקווים לה על המצח. “מה שלומך?” שאלתי בחיוך. היא צחקה בשחרור. “איך היה לך?” “פפפוווו”, שחררה אנחה, “היה מדהים, כל כך עוצמתי, אני בקושי נושמת”. “הפתעת את … להמשך קריאה

אני… רוצה להיות הזונה שלך – חלק 1

מאת אלפרדו רונית הייתה חלק מהמשפחה. אמנם היא קרובת משפחה די רחוקה אבל בשל העובדה שהתייתמה מהוריה בגיל די צעיר ולא היו לה אחים היא די אומצה על ידי משפחתנו. היא, קובי בעלה ושני ילדיהם היו אורחים קבועים בכל האירועים והמפגשים המשפחתיים. הקשר בינינו המשיך ואף התחזק, כשהתגרשה מבעלה לפני כשנתיים, כשהייתה זקוקה לתמיכה האישית … להמשך קריאה

משחק תפקידים – שפחה בתשלום

מאת אלפרדו הוא עמד והביט דרך חלון החדר, גשם שוטף, שלא פסק מלרדת, הישרה אוירה של קדרות על העולם שבחוץ. ידיו משולבות מאחורי גבו, יציבתו זקופה וגאה ולבושו נאה. מפעם לפעם חלף חיוך קל על שפתיו לנוכח מחשבותיו, דמותו שידרה רוגע, סבלנות ולא חשפה במאומה את הציפיה הדרוכה וסערת הרגשות שהתחוללה בקרבו. נקישה קלה נשמעה … להמשך קריאה

נקודות עונג שלא ידעתי שקיימות

מאת אלפרדו שוב מצאתי את עצמי שיכורה, עם הראש תקוע במסך הטלפון שלי, קוראת את הטקסטים שלנו. חזרתי רק שנה אחת אחורה, כי שש שנים היו יותר מדי לקרוא והאמת היא, שהחלק המעניין באמת התחיל לפני חצי שנה, כשההודעות, 'אריק הבן זונה הבריז, אז אין אוטו לים', או, 'נו איפה את? הקפה כבר מחכה', הפכו … להמשך קריאה

הירושה – חלק 2

מאת אלפרדו לתחילת הסיפור ביומיים הבאים שררה אווירה מוזרה ביננו, קרירה משהו, בערבים ישבנו יחד על הספה אך, מרוחקים. ביום השלישי הראתה ג'ני, סוף סוף, רגשות חביבים יותר, כאילו נרגעה והגיעה להחלטה כל שהיא. "אימא, ההזמנה למסעדה היא בשבת, בעוד יומיים, אנחנו צריכים לדבר לפני כן, ", אמרתי, לפני שיצאתי  לעבודה. "אני יודעת, נדבר הערב … להמשך קריאה

הבונוס – חלק שני

מאת אלפרדו לתחילת הסיפור אני מנסה להירדם, מסתובב במיטה חסר סבלנות, גם היא נעה במיטה ללא הרף, שנינו לא רגועים, שנינו יודעים היטב  שמה שעבר עלינו, בעיסוי עם יעל , לא נגמר, וצריך לסיים אותו כך או אחרת. "אני הולך לשתות משהו", אמרתי וקמתי מהמיטה. כשחזרתי לחדר השינה, הבחנתי שמיכל נשארה בתנוחתה, כאילו היא ישנה, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן