סיפור מאת מישהו
אלישע, בחור חרדי בן 18 ממודיעין עילית, עבד בסופר כקופאי. חייו היו פשוטים: עבודה, לימודים בישיבה, זמן עם המשפחה. יום אחד, נערה חרדית יפיפייה, כבת 16, נכנסה לחנות. עיניה היו בהירות, שערה אסוף, ופניה עטו אור רך. היא ביקשה ממנו שיוריד מוצר מהמדף הגבוה. אלישע, שהיה גבוה וחסון, טיפס מיד על הסולם. כשהושיט את ידו כדי להוריד את המוצר, ידו נגעה בידה.
שניהם הרגישו צמרמורת. אלישע, שלא היה רגיל לגעת בבנות, הסמיק מיד. הנערה, אף היא נבוכה, משכה את ידה במהירות.
"תודה רבה," אמרה הנערה בקול חלש.
"בבקשה," גמגם אלישע. וליבו החל לדפוק בפראות.
לאורך כל היום, דמותה של הנערה לא משה ממחשבתו. הוא ניסה להתרכז בעבודה, אך ללא הצלחה. תמונת עיניה, חיוכה המקסים, קולה הרך, רדפו אותו.
כשעה לפני שעת הסגירה, אלישע ראה את הנערה שוב. היא עמדה ליד המדפים, הפעם, מחפשת אבקת כביסה. הוא ניגש אליה בזהירות הפעם, היא חיפשה אבקת כביסה. אלישע, נרגש מהמפגש המחודש, הציע לה עזרה שם מצאו את המוצר המבוקש. ידיהם שוב נגעו בטעות, והפעם, שניהם לא משכו את ידיהם מיד. תחושת מתח מיני עברה ביניהם.
לאחר מכן הם התחילו לדבר,
"אני… אני אלישע," גמגם.
"אני נועה," אמרה הנערה.
"את… את לומדת בסמינר?" שאל אלישע.
לאחר כמה דקות של היכרות, נועה שאלה אותו היכן נמצאים השירותים, כיוון שהייתה זקוקה להם בדחיפות, "הם בקצה המסדרון, בצד שמאל.", ענה לה.
נועה היססה לרגע, ואז הנהנה.
אלישע חזר לקופה, אך לאחר מספר שניות, נועה שבה אליו. "לא מצאתי את השירותים," אמרה במבוכה, "תוכל להראות לי?"
אלישע היסס לרגע. מצד אחד, הוא ידע שזה לא מקובל בחברה החרדית שבחור ילווה נערה לשירותים. מצד שני, הוא לא מצא סיבה הגיונית לסרב.
"כן, בטח," אמר לבסוף, וליבו הלם בחזהו. בדרכם לשירותים, התשוקה ביניהם גברה. עיניהם נפגשו, ותשוקה עזה אחזה בהם. לפני שנכנסו, עצרו לרגע, ובהיסח דעת, התנשקו אחד עם השנייה. נועה, המומה מהמעשה, ברחה מיד, נבוכה ומבולבלת. "למה עשיתי את זה?" שאלה את עצמה.
אך אלישע ידע שזה לא הסוף. דמותה של נועה מילאה את מחשבותיו. ימים הפכו לשבועות, והוא לא הצליח להוציא אותה מליבו. הוא חיפש אותה ברחובות מודיעין עילית, ניסה לברר עליה דרך חברים משותפים, ואפילו חשב להיכנס לסמינר ולשאול עליה ישירות.
לבסוף, יום אחד, ראה אותה שוב בסופר. הפעם, אסף את אומץ לבו וניגש אליה. "נועה," אמר, "אני רוצה לדבר איתך."
שיחתם הובילה לפגישות אינטימיות, שהתקיימו, באופן מפתיע, בשירותי הסופר. תחילה, המפגשים היו קצרים ומבוישים, וכללו בעיקר מזמוזים קלים. אך ככל שהזמן עבר, התשוקה ביניהם גברה והתעצמה.
לאחר שבועות של קשר סודי, הגיע יום שבו נועה, לאחר יום לימודים ארוך בסמינר, חזרה לסופר. שוב, מצאו עצמם בשירותים, שם התפרצה אהבתם במלוא עוצמתה. הפעם, התמזמזו שניהם בתשוקה לוהטת, ארוכה ומסעירה.
ידו של אלישע, חוצה את גבול החצאית, נוגעת בעור החלק של ירכה דרך הגרביונים הדקים. נועה נאנקה שוב, עיניה עצומות, נותנת לתשוקה להשתלט עליה.
נשיקותיו של אלישע נדדו מטה, צווארה, חזהּ, נוגעים במקומות מוצנעים דרך הבגד. גופה של נועה התעוות מעונג, ידיה אחזו בחולצתו, מושכות אותו קרוב יותר.
שפתיהם נפגשו שוב, נשיקה לוהטת ומלאת תשוקה. ידיו של אלישע ליטפו את גופה, חוצות כל גבול, מעוררים תחושות אסורות.
אך לפתע, בעיצומו של מעשה האהבה האסור, נכנס רבּו של אלישע לשירותים. הוא תפס את אלישע, וגער בו בחומרה. אלישע, אחוז בושה ופחד, התחנן לסליחה. נועה, עיניה בורקות מדמעות, ברחה מהמקום.
הרב זימן את אלישע לשיחה נוקבת. הוא הבהיר לו את חומרת מעשיו, והזהיר אותו מפני ההשלכות. אלישע, שבור ורצוץ, הבין שאהבתו אסורה וגורמת נזק.
הוא החליט להפסיק את הקשר עם נועה. הוא כתב לה מכתב פרידה, בו הביע את אהבתו אך הסביר שדרכם משותפת. נועה, קרועה בין אהבה לכאב, קיבלה את החלטתו.
הזמן עבר. אלישע ניסה להמשיך בחייו, אך אהבתו לנועה לא נמוגה. נועה נותרה סגורה בתוך עצמה, כואבת את האובדן.
יום אחד, בזמן שאלישע עבד משמרת בוקר בסופר, נכנסה נועה. עיניהם נפגשו, והמבט ביניהם היה טעון ברגשות מעורבים.
אלישע חש צמרמורת חולפת בגופו, זיכרון אהבתם האסורה חוזר אליו במלוא עוצמתו. נועה ניגשה לקופה, ופניה הסמיקו קלות.
"שלום אלישע," אמרה בקול חנוק. "שלום נועה," ענה אלישע, קולו רועד. "מה שלומך?" "בסדר," לחשה נועה, "תמשיך בעבודה שלך."
אך אלישע לא הצליח להתרכז. דמותה של נועה מילאה את כל מחשבותיו. הוא נזכר במפגשיהם הסודיים, במגעיהם העדינים, בתשוקה הלוהטת.
לפתע, נועה הוציאה פתק קטן מכיסה והניחה אותו על הדלפק. "זה בשבילך," אמרה, עיניה בורקות בדמעות. אלישע פתח את הפתק בידיים רועדות. בפנים מצא שיר אהבה קצר, שכתבה נועה. מילות השיר היו מלאות געגועים וכאב. "אני לא יכולה לשכוח אותך," כתבה נועה, "אהבתינו אסורה, אך היא עדיין בוערת בליבי." אלישע הרגיש תשוקה וגעגועים עזים.
הוא ידע שגם הוא לא יכול לשכוח את נועה. אהבתם הייתה חזקה מכל מכשול, מכל איסור. באותו רגע, אלישע ידע מה עליו לעשות. הוא סיים את עבודתו מיד, ניגש אל נועה, והחזיק את ידה. "בוא איתי," הקדימה אותו נועה נועה ואמרה, "לאן?" שאל אלישע והביט בה בעיניים מלאות תקווה. "לא חשוב," אמר אלישע, "רק בואי איתי."
בצעדים זהירים פסעו ברחובות מודיעין עילית, נועה מובילה ואלישע אחריה, מקפידים לשמור מרחק. אור השמש צבע את הרקיע בגוונים של תכלת, והעניק לסביבה מראה רומנטי.
בבית של נועה אליו הגיעו, אביה נמצא בכולל ואמה מלמדת בבית יעקב. השקט בבית מאפשר להם לדבר, להתנשק, להתמזמז. התשוקה ביניהם בוערת, בלתי ניתנת לעצירה, הם התמזמזו על הספה בסלון. שוחחו על כמה געגועיהם ורצונם אחד לשנייה בוערים בכל נימיהם.
חרמנותם גוברת, ושניהם עוברים לחדר השינה של הוריה, מתיישבים על המיטה הזוגית, ידיו של אלישע מחליקות על גופה של נועה, מלטפות את עורה העדין דרך החצאית והגרביונים. הוא מרגיש את חום גופה, את רכות עור, ואת התשוקה הגואה בתוכה.
שפתיה של נועה מוצאות את דרכן אל צווארו של אלישע, מנשקות אותו בעדינות. היא לוחשת את שמו שוב ושוב, קולה רועד מהתרגשות.
ידיו של אלישע אחזו בישבנה הרך. הוא חש צורך עז להיות קרוב אליה, לחוש אותה בכל חלקי גופו.
נועה הרימה את חצאיתה מעט, וחשפה את רגליה היפות. אלישע ליטף אותן בעדינות, מרגיש את עורה החלק והרך. הוא התקרב אליה, ונישק את צווארה.
נועה נאנחה קלות, עיניה עצומות. היא רצתה אותו, רצתה את הקרבה שלו, את מגעו. היא ידעה שזה אסור, אך לא יכלה לעצור את עצמה.
אלישע הכניס את ידו מתחת לחצאיתה, ליטף את ירכה. נועה גנחה קלות, גופה רועד מתשוקה. היא רצתה שהוא יגע בה, ייקח אותה, יהפוך אותה שלו.
נועה התקרבה אליו, עיניה בורקות בתשוקה. היא הניחה את ידיה על כתפיו, משכה אותו קרוב אליה, ופניהם התקרבו. שפתיה הרכות נגעו בשלו, בנשיקה עמוקה ולוהטת.
ידיו של אלישע החליקו במורד גופה, חולפות על גבי חצאיתה הצנועה המגיעה עד אחרי ברכיה. הוא חש את חום גופה, את רכות עורה, ותשוקה עזה הציפה אותו.
נועה התנתקה ממנו לרגע, עיניה נוצצות. "אני רוצה אותך," לחשה. "גם אני," אמר אלישע בקול רועד.
ידיה של נועה התעסקו בכפתורי חולצתו של אלישע, פותחות אותן אחת אחת. חזהו החשוף נחשף, והיא ליטפה אותו בעדינות, אצבעותיה עוברות על עורו.
אלישע הרים את ידיה של נועה והניח אותן על צווארו. הוא חש את נשיפותיה החמות על עורו, ואת שפתיה נוגעות שוב בשלו, הפעם בנשיקה רכה וחושפת.
גופם נדבק זה לזה, תשוקה בוערת ביניהם. אלישע רצה אותה, רצה לחוש אותה קרובה אליו ככל האפשר.
הוא הוריד את חצאיתה ונעליה של נועה בעדינות, חושף את רגליה הלבנות המכוסות בגרביונים.
ידיו של אלישע ליטפו את רגליה, חולפות על שדיה הקטנים מעל חולצתה, מחליק על בטנה החלקה, ועל רגליה הלבנות. הוא חש את גופה רועד מתשוקה, ותשוקתו שלו גברה עוד יותר, לאט לאט מפשיט אותה, שכבה לאחר שכבה, חזייה לאחר גופייה.
מחליק עם יד ימין אל תחת גרביוניה, וברגע אחד מפשיל אותם ביחד עם תחתוניה הוורודות.
נועה התכופפה ופתחה את רוכסן מכנסיו של אלישע. ידיה ליטפו את גופו החשוף, והיא משכה אותו אליה, אל מתחת השמיכות של הוריה, נותנת לו לחדור אליה.
דקות אחדות ואינטימיות מילאו את החדר הקטן. אהבה אסורה, אהבה שנויה במחלוקת, אך אהבה אמיתית וחזקה.
גופם התנועעו יחד, קצב אחיד ולוהט. אלישע חש את גופה של נועה מתהדק סביבו, ואת גלי העונג שטפו אותו.
לבסוף, הגיעו שניהם לשיא, גופם רועד וגועש. אלישע חיבק את נועה חזק, מרגיש אותה קרובה אליו ככל האפשר.
בשתיקה, התלבשו שניהם. עיניה של נועה היו בורקות, ופניה סמוקות.
"תודה," לחשה. "גם אני," אמר אלישע.
נכון, נושא הבתולים היה חסר. חוץ מזה, לחרדים ודאי שיש מיטה זוגית. השאלה גם מה עדיף סיפור מנותק אבל כתוב יפה או סיפור אמיתי שלא מחובר נכון עם 200 שגיאות כתיב
לא מציאותי תלוש לגמרי לא עשה לי כלום סיפור צריך להיבנות בשלבים מה זה חדר אליה מה עם ביתוק בתולים ועוד
נכתב עם ג'י פי טי?
ואווו כתיבה מאוד יפה, הרבה זמן לא השפרצתי ככה
לא נראה אמיתי
לחרדים אין מיטה זוגית
מצמידים מיטות