סיפור מאת דני דניאלי
הלכתי לייעוץ זוגי ועכשיו עלי להעביר את הלילה ברחוב כשאשתי תמר מקבלת מאחורה את נורית המטפלת הזוגית שלנו.
דניאל:
הגעתי הביתה בבוקר יום שישי עם החלטה אחת שקיבלתי בלילה: אני חוזר להיות הגבר כאן בבית הזה.
נורית כבר לא הייתה בבית ותמר ישנה. כשהיא תקום אני מתכוון להפסיק את ההשתלטות העויינת הזו. חלאס.
תמר:
זה היה ערב מופלא. הכי טוב שהיה לי בחיי.
אני צריכה כמה ימים לנוח ממנו. לתת לו לפכות בתוכי.
נורית…
נורית היא אלת הסקס בעבורי.
עד אליה, הרגשתי שמנה חסרת ייחוד. היא לימדה אותי לאהוב את מי שאני ואיך שאני נראית. בני לימד אותי שהשדיים שלי הם נכס בקרב המין החרמן.
דניאל נהנה, אבל הוא הרוס. מזה ששוב הוא גמר בשנייה. מזה שזיינתי לו את הפה. מזה שגירשתי אותו מהבית למשך הלילה. מזה שברור לו שהוא לא ממש עושה לי את זה ושאני עלולה לעזוב אותו בכל רגע. אני לא רוצה לעזוב אותו. אבל אני חייבת סקס יותר טוב ממה שהוא מסוגל לתת לי.
אני קמה מאוחר. הוא יושב בסלון, קודר.
"אנחנו צריכים לדבר, תמרה."
אין לי כבר כוח אליו. מרגישה שהוא ממש מעכב את ההתפתחות שלי. אבל הוא רציני כזה, אז אני אומרת לו, "אני נכנסת לאמבטיה, נדבר כשאצא."
באמבטיה אני מתפנקת. מועכת את השדיים הגדולים שלי. מצלמת. שולחת תמונה לנורית, תמונה לבני. איזה כייף שנורית אהבה אותם. אני מאוננת עם אצבעותיי. נפתחתי למיניות שלי. תודה נורית.
ברור לי שמצפה לי למטה הכבדות של דניאל, אז אני שמה עליי חצאית שחורה קצרה, ללא תחתונים וחזיית ספורט לבנה הנצמדת לשדיים הגדולים שלי.
דניאל:
אני יושב על הספה. היא יורדת. חושנית להכאיב. החזייה הזו שאף פעם לא ראיתי נצמדת ומדגישה את שדיה המדהימים. הפטמות שלה כמו מדברות אליי. כל כך בולטות וכל כך יפות.
אבל שיננתי לעצמי את התפקיד שלי, אז אני אומר לה.
"תשמעי תמרה, קשה לי ככה. הסיפור הזה עם נורית, ועם בני, ואיך שאת…"
אבל היא לא נותנת לי לסיים את דבריי.
"תפסיק לזיין את המוח ושב על הרצפה."
"רגע, תמר, אני…"
"עכשיו מיד!!!"
ואני מוצא את עצמי יושב על הרצפה וגבי אל הספה.
תמר מניפה רגלה אל הספה, ואני מלמטה נחשף לאיברה החשוף המגולח. היא נזקקת למילה אחת שקטה, כדי להפעיל אותי.
"קדימה."
ואני נאחז בתאווה ברגליה הדשנות ומוצץ אותה.
בשלב כלשהו היא אינה מסתפקת בפעולתי, ודוחקת בעוצמה את ראשי אל תוכה. ונאנחת.
"אוווווו…. כןןןןן…. טובבבבבב."
ולאחר מספר דקות היא מצווה עלי לעלות אל הספה. והיא מתיישבת עלי מביאה את שדיה הכסויים המהממים אל תוך פניי, מקפידה לא למחוץ את איברי, שלא אשפוך.
אני מסתער באהבת אין קץ על שדיה. אני באמת אוהב אותם מאוד. ואני מוצץ אותם בתאווה ואהבה. עוד. ועוד. ועוד.
עד שהיא מתרחקת ממני, כורכת ידה על גרוני, חונקת אותי עד שאני קרוב לעילפון ואז מרפה. שוב חונקת ושוב מרפה. ואז שוב שדיה בפניי ואני מוצץ. תענוג עילאי לי איתה. ואז היא שמה אצבעה על סנטרי, מרימה מבטי אליה.
"אתה באמת רוצה שכל זה ייפסק, מותק?"
אני מניד לשלילה מוחלטת.
"אני מרגישה שאתה ממש רוצה להמשיך לעשות כל מה שאני אומר לך."
מהנהן לאישור.
"ואתה מודע לעובדה שאתה לבדך לא יכול לספק אותי."
שוב מהנהן.
תמר:
כעבור שבוע אני מודיעה לו שמחר בני יבוא אלינו הביתה. הוא חייב להישאר ולצפות. הוא בוכה. מתחנן. אבל אין לו באמת מה לעשות. הוא מסכים.
תחושת הכוח הזו שיש לי עליו, נעימה לי.
הידיעה שהוא מפחד שאעזוב, שיעשה כל מה שאומר לו. תענוג אמיתי.
ערב לפני בני אני מזיינת אותו.
תהליך קצר שלא דורש ממני יותר מדי.
קצת נושק לרגליי, קצת מציצת כוס, הרבה מציצות שדיים. ואז אני משחילה אותו והוא גומר. הוא בשמיים.
לפני שבני מגיע אני מלבישה אותו בחצאית שחורה קצרה, ללא תחתונים ובחזייה אדומה ומרופדת. הוא נראה שפוט אמיתי. שקלתי גם לאפר אותו אבל הרגשתי שזה ישבור אותו.
כשבני מגיע אני שולחת את דניאל לפתוח לו. בעיקרון הוא נראה טוב דניאל, לפחות סביר. אבל ליד בני, זה לא כוחות ובטח שלא בתלבושת שלו. בני הוא צעיר וגבוה וחסון ושזוף וסקסי בטירוף. אני מקבלת את פניו בטייץ לבן עם פרחים כתומים ובגופיית סטרץ' צמודה אדומה. אני מגורה והפטמות הענקיות שלי כמעט קופצות מתוך הגופייה.
תחילה הוא קופא מול דני, אחר הוא רואה אותי וקל לראות עד כמה המראה שלי מחרמן אותו.
אני מעמידה את דני לצד הספה ופונה אל בני.
אנחנו מתנשקים. בלהט. ואני מורחת עליו את שדיי, יודעת שזה מטריף אותו. בני קצת נבוך מדניאל אבל הוא יודע שזו האפשרות היחידה שלו לבלות איתי לילה שלם. כן, הוא יישאר לישון כאן.
אני עוצרת לרגע, "זוכרים את הכללים?" הם מהנהנים אבל אני חוזרת עליהם:
"1. אתם לא פונים אחד אל השני. אף מילה.
2. אתם נשמעים לכל בקשה או הוראה שלי. זה הכל."
הם עדיין מהנהנים, בני הנהון מחורמן ודני הנהון מדוכא.
ועכשיו תתפשט. הכל" , אני אומרת לבני, שמזדרז וחושף את איברו הגדול הזקור אליי. רק אליי.
ואני חוזרת לידיו ולשפתיו של בני. אחרי קצת נשיקות הוא מתפלש בין שדיי. הוא מעריץ את השדיים שלי. מעמידה אנו עוברים אל הספה. "אתה", אני פונה אל בעלי, "לא מפסיק להסתכל. תנסה גם ללמוד משהו." ובני פשוט סוגד לשדיים שלי.
"את נפלאה גיברת תמר."
"השדיים שלך מדהימים גיברת תמר.
"הפטמות שלך מטריפות אותי, גיברת תמר."
הוא מטפל בהם בתשומת לב, ברכות, באהבה, בהערצה, בסבלנות. הוא מוצץ לי את הגופיה וגם נושק. עם כל מציצה נוספת הולכת גופייתי ומשתקפת ופטמותיי נזקרות ומתבלטות. הוא מעסה והוא לועס את הפטמות. אני עוצרת אותו לרגע, נפטרת מהטייץ ומהתחתונים. הוא שב אל שדיי כמו תינוק שנותק באמצע היניקה. ידיו עוברות בשלב כלשהו אל רגליי, אל ירכיי, אל איברי הרטוב.
"אויייייי בני, אתה כזה ילד רע."
והוא זוקף אליי ראשו ומחייך חיוך דבילי.
אני מניפה רגליי על כתפיו, מחזירה אותו אליי, פנימה, למציצה.
"עודדדדדדד, בני, חזקקקקקקק."
הוא מענג אותי כמו שצריך ואז…
בתוך כל העונג אני רואה שדניאל עוצם את עיניו, כמו ילד קטן שחושב שהמציאות אינה מתקיימת אם אינו רואה.
אני לא יודעת מה קרה לי. באמת. כנראה שכל השנים של הניכור, של חוסר תשומת הלב מצדו, של האוננות מול הפורנו שהוא חשב שלא ראיתי, העובדה שהוא גומר אחרי פחות מדקה, שלא הביא אותי לאורגזמה אף פעם, הכל התנקז לרגע הזה.
ואני קמה במהירות ומורידה לו סטירה אדירה.
אדירה.
הוא ממש עף אחורה ונשכב על גבו. ונשאר כך. המום. כמו צב הפוך. איברו הזקור מבצבץ מבעד לחצאית הקצרה, מבטו עגום ומושפל. אני עומדת מעליו, דורכת על החזייה האדומה, הוא מפרפר.
ואני חוזרת אל בני. עולה עליו. חונקת אותו בשדיים המדהימים שלי. איני מורידה את הגופייה כי הוא כל כך משתוקק לזה. אני מתנועעת על האיבר האדיר שלו מבלי להכניסו אליי, ושדיי מקפצים ממעל לו. הוא מנסה ללכדם בפיו אך איני מאפשרת לו זאת.
"גיברת תמר, בבקשה, תני לי קצת שד בפה, אני מתחנן."
אני צוחקת. מרוצה. הילד הזה נמצא בכיס הקטן שלי.
ואני נכפפת אליו מאפשרת לו ללכוד שד אחד.
הוא מסתער בחמת תאווה. מוצץ ובולס, נעזר בידו ומוחץ את השד השני. אך אני תופסת שתי ידיו מוליכה אותן לאחוריו.
"הידיים נשארות כאן, ברור, גבר?"
הוא מהנהן. ואני רוכבת עליו, השדיים שלי נוגעים לא נוגעים בשפתיו. הוא מרים פלג גופו העליון לישיבה אך שוב אני דוחקת אותו אחור.
ומסירה את גופייתי לנגד עיניו הקרועות המתאוות.
דניאל:
הסטירה הזו ניערה אותי. גרמה לי לתנועה דו צדדית. מצד אחד שליטתה של תמר בי הייתה מוחלטת. היא השפילה אותי לפני הבנזונה החסון, והמשיכה להזדיין אתו בתאווה שאף פעם לא ראיתי אצלה. התיישבתי שוב והקפדתי לפקוח עיניים ולהביט. היא השתרללה לה עליו. מטריפה אותו ברכיבתה. מנצלת עד תום את סגידתו לשדיה.
תמר היפנטה אותו בשדיה הגלויים. אחר רכנה אליו וחנקה אותו בשדיה האדירים, מדי פעם מאפשרת לו לנשום ושוב חוזרת לחניקה. היא שלטה בסיטואציה שומרת על הגבול שבין שליטה לפיתוי. הוא העריץ אותה וחשק בה. הוא היה שלה. אחר כך היא נשכבה על גבה על הספה והאליל החסון ירד לה, מוצץ אותה למטה, בתאווה ובמסירות והיא נותנת לו לטחון לה את הצורה. מתמסרת.
ואז היא קמה, דוחקת אותו על הגב והיא מביאה איברה אל פיו תוך שהיא מוצצת לו בתנוחת 69. עושה לו דברים שלא חלמה אי פעם לעשות איתי. כשהוא מוצץ אותה כך היא גומרת בזעקות.
משהיא מחזירה נשימתה היא משלחת אותי מהחדר מורה לי לסדר את הבית.
אני מסדר ושומע אותה גומרת שוב ושומע גם אותו גומר.
"גיברת תמר, זה היה… הדבר הכי מדהים שקרה לי בחיים."
ואז הם במקלחת והחרמון ההדדי נמשך. הוא מעריץ אותה ומענג אותה והיא נענית לו ונהנית עמו. היא נאנקת והיא נוהמת, והיא זועקת וגומרת.
ואני במשימת סידור הבית.
אבל מצד שני משהו בי אליה כבה עם הסטירה.
שוב לא היה לי פחד שתלך. אפילו התחלתי ללכת בעצמי. לחשוב איך אני עושה את זה.
ביום יום המשכתי לסור למרותה. והיא לא טרחה בכלל לחשוב עלי. רק על עצמה.
אבל לאחר שבוע כשחזרתי מהעבודה מאוחר היא פנתה אליי.
"תאכל ותיכנס להתקלח."
היבטתי בה. היא הייתה חמה וחושנית, לבשה שמלה שחורה שהתהדקה על שדיה.
אכלתי מהר. רצתי למקלחת.
"אל תטרח להתלבש."
קיוויתי. כל כך קיוויתי.
לדרך חדשה.
היא הפכה להיות חושנית ברמות לא מוכרות. רק להביט בה היה מגרה ברמות.
כשיצאתי, עם זין עומד, ירדתי אליה לסלון.
"תסתכל עלי היטב."
והיא פשטה את השמלה השחורה, לא היה לה כלום מתחת.
היבטתי בה.
בכוס המגולח. בשדיים האדירים המשתפכים בצורה מפתה. בעיניים הנוצצות. בשפתיים האדומות.
וקיוויתי.
ואז היא כיסתה את עיניי. לחצה את ראשי והורידה אותי לרצפה. ליקקתי את אצבעות רגליה. היה לי כייף. עליתי אל שוקיה, ירכיה, מפלס דרכי אל איברה. עונג מושלם. והרגשתי שעליתי על הדרך הנכונה. ואז היא הושיבה אותי אל הספה ועלתה עלי, מביאה את שדיה האהובים אל פי. לצערי היא הפעילה לחץ קל על איברי.
שפכתי מיד.
קשה לי לתאר את עוצמת כעסה.
היא קמה ממני. הסירה את כיסוי העיניים וזרקה לי אותו בפנים. עיניה רשפו.
"זו הפעם האחרונה שאני מנסה איתך. נמאס לי."
והלכה.
בלילה כשהגעתי למיטה, סירבה לקבלני. סידרה לי שמיכה על הרצפה למרגלות מיטתנו. ניסיתי להירדם אך השינה ממני והלאה והתחושה היא שאנו קרבים אל סופנו…
