זהו ההמשך ל"קוגרית חלק ראשון" ומומלץ לקרוא אותו תחילה.
למען הסר ספק:
עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.
ביום שישי בבוקר פרץ המשבר הגדול, רות, הבת שלי הגיעה אלי בוכה, שזה לא רגיל אצלה.
"אמא! קיבלתי!" הכריזה בקול היסטרי ועוד פרץ דמעות שטף את פניה "זה באשמתך, בגלל שזיינת אותי".
"נו, יופי, בוכים אם לא מקבלים" צחקתי מהבדיחה של עצמי.
"אי!-מא!!" וידעתי שעשיתי טעות "את לא מבינה!" וההיסטריה רק גדלה "כל השבוע דיברתי עם רון בפלאפון והתגריתי בו, סיפרתי לו על החזיה שקניתי וחירמנתי אותו, כבר אתמול הוא אמר לי שהבקבוקים שלו כל כך מלאים שקשה לו ללכת, כואבות לו הביצים, אז הבטחתי לו… את יודעת"
ידעתי למה היא מתכוונת ובגלל זה כנראה עשיתי את השגיאה הגדולה והרמתי לה להנחתה, "נו, אז מה את רוצה ממני?" שאלתי "את הבטחת… תעשי לו ביד" ציחקקתי.
"לעשות ביד זה לא פתרון! הבטחתי לו זיון, את הדבר האמיתי" ופתאום עלה חיוך על שפתיה של רות, "אז הזמנתי אותו לארוחת ערב ו…" עצרה רגע, מתבוננת בי כאילו בוחנת אותי "ואני רוצה שאת תתני לו במקומי!!"
"מה?!?!" לדעתי שמעו אותי מקילומטרים, "רותי, את לא נורמלית" הפעם הייתי קצת יותר שקטה אבל גם היסטרית "שאני מה?"
"אמאל'ה" ושוב היה לה את הקול הזה שאני לא יכולתי לעמוד בפניו, "בשבילי" הוסיפה גם את המבט המתחנף "אני אהיה חייבת לך, אני אעשה כל מה שתרצי, בבקשה, אימא'לה פליז (please)".
"רות" חזרתי לטון הרשמי "את מבינה מה את אומרת?"
"כן, אימאל'ה בבקשה, פליז, פליז, פליז" ירדה על ברכיה מולי בתנועה תאטרלית, "או אולי את מפחדת מהדרדס שלו" שינתה טקטיקה, מחייכת, "מה אכפת לך לנסות דם צעיר" הוסיפה פיתיון, "תנסי, כדאי לך, אני אהיה אתך!".
"ואת בטוחה שהוא ירצה אותי?" שאלתי ורק אחרי הבנתי שעשיתי עוד טעות!.
"בטח" ענתה בפסקנות "תמיד הוא אומר לי שיש לי אמא כוסית" הוסיפה וראיתי את החיוך על פניה כאילו עברה את המשוכה הכי גבוהה, "כל פעם שהוא רואה אותך הוא אומר לי שיש לי אמא שווה" ועשתה תנועה גסה בידה.
ישבנו שלושתנו סביב השולחן, אלון, הבן שלי, עדיין לא חזר מתורכיה, וראיתי את המבט שהחבר שלה נעץ בי, ידעתי שהוא יודע, שהיא הכינה אותו, אני לא יודעת אם היה לה קשה לשכנע אותו כי אותי היא הצליחה רק אחרי עוד הרבה מאמצים.
רות בישלה, היא מבשלת מצויין, רות גם הגישה, עוד תנאי שלי שהיא הסכימה לו מיד, החולצה הלבנה שלבשה רק הבליטה את החזיה החדשה שלבשה מתחת, זאת שלא כיסתה את הפטמות שנלחצו זקופות אל הבד הדק, ומתחת לשולחן הרגשתי את רגלה שמשחקת לו בין רגליו, מעמידה עוד את מה שעוד לפני שהתיישב לשולחן היה כבר ממילא מתוח.
דיברנו כאילו ארוחת יום שישי רגילה, רות סיפרה על מה שעבר עליה השבוע בצבא ורון על המסע המתיש שהוא עשה לחיילים שלו ואני, אני רק ישבתי בצד והקשבתי, מתפללת שהמסע המתיש התיש את רון והוא ישכח ממה שרות, החברה שלו והבת שלי, תכננה לנו.
"אמא של רותי" רון פנה אליי אחרי שסיימנו את הקינוח שרות הכינה לנו.
"מיקי, תקרא לי מיקי" עניתי והסמקתי כמו בתולה בישנית, כל כך לא מתאים לי.
"כן תקרא לה מיקי" קפצה רות ופשטה במהירות את החולצה, נותנת לנו להציץ בשדיה העסיסיים ונעמדה מאחוריי, משעינה את ראשי בין שדיה ומעסה לי את העורף בלחיצות מפנקות כמו שאני אוהבת, ממשיכה ביד אחת ומתכופפת, לוחשת לי באוזן "זה נעים אמא?" והיד השניה, כאילו במקרה, החליקה ופתחה כפתור ראשון, מפסיקה לעסות ובשתי ידיה המשיכה ופתחה כפתור אחר כפתור בחולצה ואני רק ישבתי קפואה במקומי והסמקתי עוד יותר.
ידעתי שזה לא בסדר, ידעתי שאני צריכה להתנגד אבל ישבתי ונתתי לה להפשיט לי את החולצה, לחשוף בפניו את שדיי שהחזיה שקנינו רק העמידה אבל בטח שלא הסתירה, חופנת את שדיי בידיה ומעסה אותם, משחקת בפטמות ומעמידה אותן.
ראיתי את רון פושט במהירות את חולצת הטריקו שלבש, כאילו הזדהה איתנו, וגילה את החזה השרירי שלו ואת הריבועים בבטן, "חתיך, נכון אמא?" לחשה לי רות באוזן ופתחה לי את החזיה, מושכת ומורידה גם אותה ועוזבת אותי רק לרגע כדי לפשוט את החזיה שלה.
עד שנשכבתי על המיטה הגדולה בחדר השינה שלי הייתי כבר עירומה, את החצאית רות הורידה לי עוד בפינת האוכל ואת החוטיני הורדתי לבד, רון הלך מאחורינו, עדיין במכנסיו, מטייל עם אצבעו על הגב החשוף של רות, נגיעות עדינות.
שכבתי עירומה על הצד, הראש נשען על יד אחת ואני מביטה ברון שהתחיל להוריד את מכנסיו, רות עלתה על המיטה והתיישבה עליה, מתבוננת בנו, רואה את החבר שלה זורק הצידה את המכנסיים שהוריד ופולטת "וואו, מה שאני מפסידה" למראה האוהל המתוח שבקדמת תחתוניו, "בוא" הזמינה אותו בקול מפתה, "אני רוצה להוריד לך אותם" הצביעה על התחתונים והוא ניגש אליה וחייך… "נו, מה את אומרת אמא?" משכה והורידה את תחתוניו, אוחזת ומציגה בגאווה את הזיין שלו.
רות לא הגזימה בתאורים שלה, אין ספק שהדרדס של רון באמת היה גדול, הזכיר לי את זה של ג'ון, כושי מגודל שפגשתי באיזו אורגיה בניו-יורק ואחר כך התברר לי שהוא שחקן בסרטים כחולים.
רות לקחה על עצמה את תפקיד הבמאי, "אמא, תשכבי על הגב" חילקה לי הוראות "כן ועכשיו תפתחי את הרגליים" המשיכה, מחכה שאגלה בפניהם את גן העדן שלי עם הנחל המנצנץ בין השפתיים התפוחות שגילה ברבים את סודי, שאני חרמנית ומגורה, "מתאים לך" פנתה לעברו בחיוך, "אבל קודם בוא, אני אכין אותך" התכופפה לעברו, "אני רוצה לטעום אותך קודם" התחילה למצוץ לו מול עיניי.
יש הבדל בין לשמוע מהבת שלך שהיא מצצה לחבר שלה לבין לראות אותה בשידור חי יורדת לו, ברגע הראשון חשבתי שזה ירגיז אותי אבל להפתעתי זה רק חירמן אותי יותר, הפך אותי ליותר רטובה, פתאום רציתי כבר להרגיש אותו שוכב בין רגליי ונועץ בי את הדרדס הזקור.
רות מצצה לו בקול וראיתי על פניו שהוא נהנה, עומד ליד המיטה, ראשה המתולתל נע קדימה ואחורה בין רגליו והחיוך על פניו מספר עד כמה זה טוב לו.
"עכשיו תכין את אמא שלי" הוציאה את הזיין מפיה "תרד לה קצת" עברה לשבת לידי ואחזה בידי "כן ככה" הסבירה לו כשהוא נישק בפעם הראשונה את שפתי הכוס הרגישות שלי ושלח בי זרמים בכל הגוף "תפנק אותה כמו שאתה יודע, כמו שאני אוהבת, עם הלשון!" המשיכה לחלק לו הוראות והוא נשמע לה, מחדיר את לשונו הארוכה עמוק בתוכי ונוגע בדיוק איפה שצריך כדי שאגנח פעם ראשונה, גניחת הנאה ארוכה עד שרות התכופפה ונישקה אותי על שפתיי, "זה טוב אמא? נכון שהוא יודע לפנק?"
כשסוף סוף הוא נעץ בי את הדרדס שלו גמרתי! כן, ככה בדיוק, הרגשתי את הרעד המוכר בכל הגוף והכוס שלי הוצף, הפך לביצה טובענית.
רון שכב עלי, מוחץ אותי תחת גופו הגדול וטחן אותי, נועץ את הגבר גבר הגדול שלו במעמקי נרתיקי ומפמפם במהירות, גונח בקול ומתנשק עם רות, נשיקה צרפתית לוהטת, מנשק אותה ודופק אותי ואני… אני גמרתי שוב ושוב.
הפעם הראשונה ששכבתי עם גבר צעיר ממני ב-20 שנה לפחות הייתה עם החבר של הבת שלי ולא תאמינו אבל זה מצא חן בעיניי!
היה לו את הלהט שזכרתי אצל בעלי הראשון כשרק הכרנו, צעיר ונלהב כמוהו, יש משהו שונה בין פר הרבעה צעיר כמו רון שחגג עכשיו בתוכי, מתלהב, ובין גבר שבע כיבושים שאת בשבילו עוד אחת ברשימה הארוכה, משהו שונה וטוב, מרענן ומושך, ורציתי שזה לא יגמר ו…פתאום נפל לי האסימון והבנתי למה גברים רוצים צעירות ואם גברים מחפשים צעירות למה שאני לא אחפש לי צעירים??
גמרתי עוד פעם אחת, אוחזת בחוזקה בידה של ביתי ולוחצת, צועקת "כן" חזק וארוך ומרגישה איך הוא נמתח ומשפריץ בתוכי, איך הוא ממלא את נרתיקי בזרמתו החמימה שכאילו לא רצתה להגמר ואז נופל עליי, מותש ומתנשף, מוחץ אותי תחתיו והזיין שלו מתדלדל עד שהחליק ויצא מתוכי.
כמעט נחנקתי מכובד משקלו עד שבקושי הצלחתי לגלגל אותו מעליי, "וואו" שכבתי על הגב, מסתכלת ברות ביתי והיא בי, "שווה החבר שלך" חייכתי אליה "זיון טוב" ראיתי אותו מסמיק "הצליח לך!".
רות חייכה אליי חזרה, נישקה את היד שלי שאחזה בידה וקמה, "תודה אמא, אני חייבת לך" אחזה בידו ומשכה אותו אחריה "בוא" הזמינה אותו לחדרה, "ניתן לה לנוח"
"על לא דבר" עניתי "תמיד לשרותכם" הוספתי בחיוך וראיתי את המבט ששלח החבר שלה לעברי לפני שיצאו והשאירו אותי לבד בחדר השינה הגדול, שוכבת במיטה ומחייכת, יודעת בדיוק מה אני רוצה.
את אמא של דני פגשתי ביום שלישי בערב בשיעור פילטיס, "אני צריכה לדבר איתך" לחשתי לה בין תרגיל לתרגיל "ניפגש בקפיטריה" הוספתי ועברתי לכסא הוונדה להמשיך בתרגילים.
שיחה קלה על כוס מיץ תפוחים וגזר סחוט טבעי וטרי לא נראתה חריגה בנוף הקפטריה, גם לא שרינה, אמא של דני הקטן, ואני ישבנו ופיטפטנו, סיפרה לי על נפלאות הקלאב שהיתה והמליצה גם לי על חופשה שכזאת.
אני ורינה חברות טובות כבר הרבה שנים. התחיל קצת פושר כשנפגשנו באספת הורים בבית הספר כמה ימים אחרי שהיא עברה לגור בשכונה, גרושה טרייה עם הרבה כסף שהיתה עסוקה בלעשות עוד כסף באימפריה שירשה מהוריה ובלככב בטורי הרכילות בצהובונים, המשיך כשהבנים הפכו חברים טובים, ישנים ואוכלים זה אצל זה, וכשנסענו ביחד, שתי המשפחות, לחופשת סקי בשוויץ, מארחים ומתארחים, ואז נפגשנו באיזה אורגיה שארגן כוכב טלוויזיה ידוע, משתוללות עירומות בבריכה ומשפריצות מים, עולות לקומה השניה ובלי בושה שוכבות אחת ליד השניה על אותה מיטה ומנענעות בישבן, נותנות לו לדפוק אותנו, לדלג בין הכוס שלי ושלה, ומאז הפכנו לחברות קרובות, כאלה שמספרות ומשתפות.
כנראה שראו עליי שאני מתה לשאול אותה משהו, מה היא עשתה עם הבן שלי, "נו תשאלי" ציחקקה לעברי.
"לשאול מה?" קיבלתי רגלים קרות.
"לא יודעת, מה שאת רוצה".
הסמקתי "רוצה מה?" עניתי, מתה לשאול אבל מפחדת, מתחמקת מהשאלה האמִתית.
"לא יודעת" ענתה לי, בוחנת אותי במבט חוקר, "אולי אם אני קוגרית?"
"קוגרית?" עשיתי עצמי לא מבינה.
"כן, את יודעת, אשה בשלה ששוכבת עם צעירים".
מצא חן בעיניי הביטוי שלה, אשה בשלה ולא מבוגרת או זקנה, ופתאום זה היכה בי כמו מכת פטיש בראש, היא עם הבן שלי, אני עם החבר של הבת שלי, הכיף הזה שהיה לי לשכב עם בחור צעיר ורענן, כזה שעוד לא הספיק להתקלקל בביצת הסטוצים הטובענית, "לא ידעתי שקוראים לזה קוגרית" גמגמתי "את יודעת, גם אני אוהבת אותם צעירים" המשכתי "הנה רק ביום שישי…" סיפרתי לה איך שכבתי עם רון, החבר של הבת שלי.
שפת הגוף שלי כל כך שקופה שלא הייתי צריכה לספר לה כמה נהניתי, היא עשתה את זה במקומי, "אני רואה שנהנית" אמרה לי מחייכת מאוזן לאוזן "מחרמן הסיפור שלך, מה הבת שלך ישבה וראתה?" שאלה, שאלה רטורית, "נו, אז מה רצית לשאול?" חייכה לעברי "את יודעת שאין ביננו סודות".
"למה?" שאלתי.
"למה מה?" ועל פי החיוך הממזרי על שפתיה היה ברור שהיא יודעת מה אני רוצה לשאול.
"למה נתת לבן שלי" תפסתי אומץ.
"מתנת יום הולדת" אמרה בשיא הטבעיות "דני סיפר לי שיש להם מנהג כזה בחבר'ה שביום הולדת 18 הם הולכים לאבד את בתוליהם אצל זונה אז החלטתי שלרון מגיע יותר ו…נתתי לו, כמו שאת קוראת לזה, שילמד מאשה מנוסה".
הסתכלתי עליה, חשבתי שהיא תמרח אותי אבל לא, קיבלתי ממנה את התשובה הכי אמיתית וכנה ולרגע לא היה לי מה לענות לה, ואז היא אמרה כאילו לעצמה, ואני לא יודעת אם היא עשתה את זה בכוונה או סתם כי היא לא שמה לב למה שהיא אומרת, "הלוואי שגם לדני היו נותנים מתנה כזאת"
"מתי היום הולדת שלו?" שאלתי כאילו דרך אגב.
"בשבוע הבא!" ופתאום היא קלטה מה היא אומרת לי "למה?"
"מגיע לו שילמד מאשה מנוסה" ציחקקתי ועניתי לה בתשובה שלה, "וחוץ מזה בשר טרי עושה לי את זה" חייכתי אליה "מה גם שאני לא אוהבת להשאר חייבת".
למחרת בערב אכלתי אצלם ארוחת ערב, תכננתי את הכל מראש עם אמא שלו אפילו את הסימן.
"דני, תראה לאמא של אלון את המחשב החדש שלך" היא ביקשה ממנו אחרי שסיימנו את האוכל שזה היה בעצם התרוץ ששנינו נלך לחדר שלו.
"את לא מוכרחה" הוא לחש לי כשסגרתי את הדלת והתחלתי לפשוט את החולצה "זה שאמא שלי…"
לא נתתי לו לסיים, נצמדתי אליו ונישקתי אותו בתאווה על השפתיים "אני לא מוכרחה" לחשתי ושוב נישקתי "אני רוצה" זרקתי את החולצה לפינת החדר והתחלתי להפשיט אותו.
במבחן התאוריה הוא אולי קיבל ציון 100 אבל כשזה הגיע למבחן המעשי הייתי חייבת להדריך אותו. עמד לו, זיקפה מעוררת כבוד, ואני ירדתי על ברכי, לבושה רק בחזיה וחוטיני תואמים, ומצצתי לו, מעמידה לו עוד יותר, מרגישה איך הוא נמתח ומתקשה בתוך הפה שלי, "רוצה עם קונדום?" שאלתי ובלי לחכות שלפתי אחד שהחבאתי בחזיה, לא שאני צריכה, בטח שלא אוהבת, אבל ככה אמא שלו ביקשה, שילמד, ולשמחתי הוא אמר שלא.
עמדתי, גופי צמוד לגופו, "תפתח לי ת'חזיה" לחשתי, מרגישה את הזיין הזקור מתחכך בגופי וחיכיתי, אני לא יודעת מה כל כך קשה לגברים לפתוח את שני הקרסים הקטנים אבל בסוף התייאשתי, בער לי בין הרגליים אז פתחתי לבד, זורקת את החזיה לערימת הבגדים שלי שעל הרצפה, מורידה במהירות את החוטיני ונשכבת על המיטה שלו, שוכבת על הגב ברגליים פשוקות, מגלה בפניו את אוצרותיי הכמוסים ומזמינה אותו "בוא".
דני הקטן שכב עליי כשישבנו מורם ואני כיוונתי את הזיין שלו בידי אל המקום הנכון בין רגליי, אל החריץ הרטוב שכבר חיכה לו, "עכשיו" לחשתי באוזנו והוא נעץ בי את שרביטו, מכה בחוזקה באגנו ותוקע את זקפתו עמוק אל תוך הכוס שלי, שוכב עלי, מוחץ אותי תחת גופו ונועץ בי בחוזקה את גבריותו.
"לאט גבר" לחשתי לו באוזן כשהוא התחיל לפמפם בתוכי במהירות כאילו מישהו רודף אחריו "יש זמן, תהנה מזה" הוספתי "תנשק אותי" ביקשתי והוא נישק אותי על הלחי כאילו הייתי איזה דודה זקנה, "ככה תנשק את סבתא שלך" ציחקקתי ואחזתי בראשו בשתי ידיי, "ככה!" הצמדתי את שפתיי לשפתיו בנשיקה צרפתית לוהטת, "מזל טוב" לחשתי בין נשיקה לנשיקה "פתחתי אותך, אתה כבר לא בתול"
הוא לא היה צריך הרבה בשביל לגמור, להשקות את גני בזרמתו החמימה, הוא רצה לרדת ממני אבל עצרתי אותו, מחבקת אותו בידיי "אל תזוז, תכף זה יחזור" לחשתי, מלטפת אותו, לא יודעת מאיפה שאבתי את הבטחון הזה אבל אחרי כמה דקות כאלה הרגשתי שהזיין שלו באמת מתעורר בתוכי, חפנתי את פלחי ישבנו בשתי ידי ועיסיתי, נוגעת בציפורן בפי הטבעת ומדליקה אותו מחדש, מרגישה איך האיבר המדולדל נמתח בתוכי, מתקשה, אוחזת בתנוך אוזנו בין שפתיי ומוצצת, עושה כל תרגיל שאני מכירה עד שהרגשתי שהוא מוכן "עכשיו תזיין אותי, אני רוצה לגמור" לחשתי לו, מרגישה איך הוא מתחיל לפמפם בתוכי וכולי מגורה, "כן, תן לי" לחשתי וחיבקתי את ישבנו ברגליי, לוחצת ונצמדת, "כן, ככה, חזק" המשכתי לגרגר כחתולה מיוחמת, מרגישה את האורגזמה הנבנית בתוכי, "כן, הנה, הנה זה, הנה זה בא, בא! בא!!!" צעקתי כשהרגשתי את הנרתיק שלי מתכווץ סביב גבריותו המפמפמת בתוכי ולא אכפת לי שאמא שלו שומעת, "כן אני באה!" ובפעם הראשונה בחייו הוא הרגיש אשה שגומרת.
כשיצאתי מהחדר שלו, משאירה אותו שוכב מחייך על המיטה, אמא שלו חיכתה לי עם כוס יין אדום ביד "לחיים".
שתיתי את כל הכוס בלגימה אחת, הייתי צריכה את זה, בפעם השניה לקח לדני הרבה יותר זמן לגמור, טחן אותי במרץ של מי שגילה משחק חדש, נתן לי את עונתי פעם נוספת לפני שגם הוא הצטרף, ממלא מחדש את נרתיקי בשפעת זרמתו כאילו הייתה זו הפעם הראשונה.
"תותח הבן שלך" התנשמתי והושטתי לה את הכוס למלא מחדש "החברה שלו תהיה מאושרת" הוספתי בחיוך וראיתי חיוך של אמא גאה נמרח על פניה.
רינה, אמא של דני, לימדה אותי כל מה שאני צריכה לדעת כדי לצוד לי גברבר צעיר שידאג לעונתי, "תחשבי עליהם כזיון חד פעמי, להשתמש ערב אחד ולזרוק" הייתה העצה הראשונה שלה כשלקחה אותי בפעם הראשונה לבר-מועדון הידוע, מדריכה אותי איך לבחור ואיך לבדוק את הסחורה "בלי שמות! שם זה מחויבות והדבר האחרון שאנחנו צריכות זה מחויבות" המשיכה בעצות, "תראי" הצביעה על שני בנים שעמדו זה ליד זה, דומים כל כך, "תאומים, אחד לי ואחד לך" התחילה לעכס לכיוונם ואני אחריה, מחקה אותה, פותחת עוד כפתור בחולצה שלא יתאמצו להציץ אל בין שדיי "אצלך או אצלי" שאלה כשהובלנו אותם לכיוון המוסטנג האדומה שלי שכמו תמיד עשתה את העבודה.
רינה צדקה, הם היו תאומים זהים, 7 דקות הבדל בלידה, עדיין בתולים, מתגייסים עוד יומיים "אין בתול, יש רק בטלן" אמר להם חבר טוב ושלח אותם לבר הזה "תלכו ולא תצטערו" והוא צדק.
הלכנו לרינה, הבית שלה היה ריק, הטלנו מטבע הוגן ואני זכיתי בבכור. יש סדר אז עשינו את זה ראשונים, שכבתי על השטיח מול עיניהם הבוחנות והוא בא בי, את בתוליו הוא איבד בין רגליי 7 דקות לפני שאחיו צלל אל בין רגליה של רינה ואיבד אף הוא את בתוליו.
אחר כך רינה לקחה את הגברבר שלה למעלה, לחדר השינה שלה, ואני נשארתי עם שלי בסלון ולימדתי אותו איך לפנק אישה, איך לפנק אותי, איך אני אוהבת שיורדים לי, לא וויתרתי לו עד שגמרתי פעמים, שתי אורגזמות מפנקות כאלה, ורק אז הרשיתי לו לנעוץ בי שוב את שרביטו שכבר היה דרוך ומתוח, לדפוק אותי בדוגי פרוע, לפרוק בי את מרצו כשצעקות ההנאה של אמא של דני מלוות אותנו מלמעלה.
******
מצצתי לו, לגבעתי שלי, לגברבר הצעיר שצדתי לי בבר, אני אוהבת למצוץ להם ככה, יושבת על המיטה שלי כששדיי חשופים והסדין בקושי מכסה את ערוותי והם עומדים מולי בפישוק קל, זקופים וצייתנים, אצבעות הידים שלהם משולבות מאחורי העורף, בדיוק כמו שאמרתי להם לעשות, והזיין שלהם תקוע עמוק בפי, נכנס ויוצא על פי תנועת הראש שלי, משתפשף בשפתים העוטפות אותו ובשיניי הנוגעות בו בקלות, מחליקות על העור המתוח ומגרות, מעמידות אותו עוד קצת.
היה לו זיין גדול לגברבר שצדתי לי בבר, הרגשתי אותו נוגע במעמקי גרוני, חונק משהו ויוצא, מצצתי לו עד שסחטתי ממנו גניחת הנאה ראשונה, מניח את כפות ידיו על ראשי, כאילו פחד שאפסיק, ומחזיר אותם אל העורף על פי הפקודה שלי.
הרמתי עיניים, רואה את ההנאה הקורנת מפניו והוצאתי את הזיין מפי בקול מציצה חזק, "בוא" נעמדתי על ארבע בקצה המיטה, משאירה אותו עומד באותה פוזה ומצמידה את ישבני אל חלציו, "בוא תדפוק אותי" הזמנתי אותו, מרגישה את האיבר הזקור והנוקשה מתדפק על פתחי, מזיזה את הישבן בתנועות קטנות ומרגישה איך הוא מכוון את הזיין בידו עד שהרגשתי את עטרת זקפתו נוגעת במקום הנכון, בין שפתי הכוס המיוחמות שלי, "כן שם" כיוונתי אותו "בוא גבר, בוא תכניס לי" לחשתי בקול הכי מפתה שיכולתי והוא… בא!
הרגשתי את האיבר הגדול והנוקשה ננעץ בתוכי בכוח, מחליק ועושה דרכו אל מעמקי נרתיקי המוכן לקראתו, אני אוהבת את ההרגשה הזאת של זיין גדול שחודר לתוכי ושרירי נרתיקי עטפו אותו כאמא אוהבת, מתכווצים סביבו וסוחטים ממנו וממני גניחת הנאה ארוכה "כן תמשיך" גנחתי והוא אחז במותניי ופמפם אותי במרץ.
אהבתי את זה, את הזיון שלי, הצליחה לי הבחירה, פר הרבעה חסון שטחן אותי כמו שאני אוהבת, מנענע אותי כמו שבעלי השלישי היה קורא למראה הזה של שדיי הגדולים התלויים תחתי ומשתוללים מצד לצד בכל נעיצה שלו, הרמתי את הראש וראיתי אותו מאחורי דרך המראה הגדולה שתליתי על הקיר במיוחד בשביל זה, עומד בפוזה המחרמנת הזאת ומזיין אותי בתשוקה.
"תמשיך גולני" צעקתי לו, מרגישה שעוד רגע אני גומרת.
"גבעתי!" צעק חזרה ונעץ את הזיין עמוק יותר בתנועת אגן חזקה, תופס אומץ ומנחית את כפות ידיו על פלחי ישבני הנוקשים, "גבעתי! כמה, פעמים, אני, אגיד, לך, גבעתי!" ובכל מילה שלו אגנו מכה בישבני בחוזקה והזיין הנוקשה ננעץ בתוכי בתנועה חדה ומהירה, שולח בי עוד זרם בכל הגוף ומביא אותי לשיא שכל כך ייחלתי לו, לאורגזמה שעבורה צדתי אותו.
"כן! אני גומרת!" צעקתי בלי בושה, לא אכפת לי שהבן שלי למטה שומע "כן, אני רוצה עוד" עודדתי אותו, שומעת אותו מתחיל להתנשף "מה עם הכושר שלך?" צעקתי,
הגברבר גחן עליי וחפן את שדי בידיו המסוקסות, ידים גדולות ומיובלות, סוחט את שדיי ומשחק בפטמות ולרגע לא מפסיק לפמפם "זה מה שאת אוהבת?" נעץ עצמו בחוזקה "ככה?" דחף אותי והפיל אותי על המיטה, שוכבת על בטני והוא עלי, מועך אותי תחת משקלו ותוקע אותי בחוזקה.
"כן" גרגרתי בהנאה "כן, תמשיך" לא יכולתי לעצור בעצמי "כן, זה טוב, פאק כמה שזה טוב" משכתי את המילה והרגשתי איך עוד אורגזמה מתקרבת "כן, ככה, ככה, עוד, כ-כ-ה" צעקתי והרגשתי אותו נמתח "רגע, אני באה!" צעקתי "פאק! רגע… בוא!… עכשיו!!" התפוצצתי והוא איתי, בתוכי, שוכב עליי בכל כובד משקלו ויורה את שפעת מטענו הרותח עמוק בנרתיקי עד שסיים והתגלגל ממני, נשכב לצידי על הגב מתנשף במהירות "וואו".
"וואו אתה" נשכבתי גם אני על הגב ולחשתי, מתנשפת כמוהו והשדיים שלי עולים ויורדים, "היה טוב" המשכתי, יודעת שקיבלתי את עונתי אבל רציתי עוד, לא הספיק לי, "יש לך כוח לעוד סיבוב?"
"לי יש, לו לא כל כך" הצביע על הזיין המדולדל שלו.
"סמוך עליי" שלחתי יד והתחלתי לטפל במבושיו, משכיבה אותו פרקדן על הגב "תן לי דקה ואתה כמו חדש" ירדתי לו, טועמת את טעמי המרוח על הזיין שלו.
לקח לי קצת יותר מדקה אבל מי סופר? ביחוד כשנעמד לו תורן גדול ונוקשה "תנוח חיילצ'יק" אמרתי לו, בוחנת בהנאה את הזקפה שבניתי "עכשיו אני אעשה את העבודה" נעמדתי מעליו בפישוק, נותנת לו לשטוף את העיניים בחריץ הוורוד הנוצץ שנמתח בין שפתי הכוס הכהות "מתאים לך?" פישקתי מעט את שפתי הכוס, נותנת לו רגע לראות יותר טוב וכורעת על ברכי, אוחזת את זקפתו הנוקשה בידי ומכוונת אותה אל בין רגליי "תרגע" לחשתי לו בקול מפתה "תן לגברת רובינסון לפנק אותך" הוספתי בחיוך והשתפדתי על האיבר המתוח, מתחילה לדהור אל עבר האורגזמה הראשונה כששדיי מקפצות.
שלוש פעמים גמרתי עד שגם הוא גמר, שלוש אורגזמות מהנות כמו שאהבתי, ראיתי זיקוקים מתפוצצים לי מול העיניים וצעקתי כמו משוגעת, מתפרעת עליו, משתוללת, דורשת עוד!
בפעם השלישית הוא הרים את ישבנו גבוה ואותי, המשופדת עליו, איתו. "את אוהבת שאני מרים אותך גברת רובינסון" חייך לעברי ונמתח כולו.
"כן" צעקתי, כן ארוך של הנאה צרופה והוא הצטרף אלי, צועק "כן" משלו ומשפריץ, מרוקן בתוכי את בקבוקיו שבאורח פלא התמלאו מחדש.
כשירדנו למטה, לשתות משהו ולחכות במטבח למונית שהזמנתי עבורו, אלון, הבן שלי, עלה מולנו במדרגות, נושא את חברתו השוכבת על כתפו, יד אחת מחבקת את רגליה שלא תיפול והשניה מלטפת את ישבנה החשוף, "זיון טוב האמא שלי, אהה?" לחש לגברבר כשעבר לידו, "שמעתי שנהניתם" חייך והמשיך לעבר חדרו בלי לחכות לתשובה.
"שמעת?" כמעט התפלץ הגברבר.
"כן" עניתי באדישות "למה גולני, לא נהניתָ?"
הפעם הוא אפילו לא תיקן אותי, עמד שותק, מחכה שאתן לו את הקולה הקרה שמזגתי לו ובוהה בי… ורק כשהמונית צפצפה וליוויתי אותו אל הדלת, דוחפת לו שטר של 200 שקל ומסבירה "זה למונית" הוא העז לשאול "תגידי גברת רובינסון, אפשר לפגוש אותך שוב?"
"אז נהנית גבעתי?!" ציחקקתי, הפעם לא התבלבלתי, "זיון טוב גברת רובינסון, אהה?" המשכתי וחפנתי את מבושיו בידי, מרגישה איך שוב מתעורר לו, "אז מה, אתה כבר מת לרוץ לספר לחבר'ה?" ציחקקתי, "תשכח מזה!!" חייכתי לעברו ולחצתי בחוזקה, מועכת ורואה את הכאב על פניו, "תשכח!" חזרתי ועזבתי, "שלום גבעתי" חייכתי לעברו ו…סגרתי את הדלת בטריקה.
הכותב הכי טוב בישראל!
אריה, אני מחכה לסיפור הבא