על הברכים של אמא : חלק שני             

 

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

<<<<<  לחלק הראשון

בחופשה הבאה אמא לא הייתה בבית. ידעתי שהיא לא תהיה בבית, היא הודיעה לי מראש.

על השולחן מצאתי את המפתחות של האוטו, כסף ופתק "אני חוזרת במוצאי שבת, תעשה חיים…" והוראות איך להכניס למכונת הכביסה את המדים ומה ללחוץ כדי שזה באמת יתכבס, את כל השאר היא כבר הכינה מראש, ו…כשמכונת הכביסה מסיימת להעביר למייבש.

סטייק טוב ובירה, שוב ב"מו-ומו", וישנתי עד הבוקר, משלים שעות שינה ואפילו לא התעוררתי מהפלאפונים של החבר'ה שחיפשו אותי.

את השבת העברתי בהשלמת פרקים חסרים של "משחקי הכס" ב-VOD. אמא חזרה במוצאי שבת והתרגזה עלי, לא העברתי את הכביסה למייבש כמו שהיא כתבה לי בפתק, אחר כך היא רצה למטבח להכין לי רוגל'ך, הצידה לדרך הקבועה שלה אחרי שסיפרתי לה שהחברה נורא אהבו את הרוגל'ך שהיא נתנה לי ביום הגיוס, ולסיום היא הזמינה לנו פיצה וישבנו בסלון, ביחד, ואכלנו מול הטלוויזיה.

"אני הולך לישון" נעמדתי לידה ולא היה לי ספק שהיא מבחינה בזקפה שהרימה אוהל גדול במכנסיי.

"צלצלת לורד?"

הפעם באמת הופתעתי, נזכרתי בשיחה שלנו אבל הייתי בטוח שהיא לא תזכור אז לא עשיתי כלום, "ורד? הייתי צריך לצלצל אליה?" עשיתי את עצמי לא זוכר.

"כן, הבטחת לי!" והיה לה מבט מאשים בעיניים כאילו פגעתי בבטחון המדינה.

"לא" עניתי, מנסה לסגור את הפרשה, "לא התקשרתי, שכחתי, מצטער"

"אז לילה טוב" היא חזרה להביט בטלוויזיה, מתעלמת ממני.

"את כועסת עלי?"

"כן"

"בגלל ורד"

"בגלל שהבטחת ואתה לא מקיים!"

אני לא יודע מה קרה לי באותו רגע, כל הסיפור הזה משום מה חירמן אותי "אז הייתי ילד רע?" שאלתי.

אמא הביטה בי במבט ארוך ונוקב, "כן!"

"אז מגיע לי עונש?" הסמקתי ושוב שאלתי, הפעם במין התרסה.

"עונש? איזה עונש?" והפעם שמעתי את הסקרנות בקולה של אמא.

"אהה" גמגמתי, "עונש כזה של ילדים רעים, את יודעת, קראתי באיזה בלוג של סיפורים" היססתי לרגע, "סיפורים כחולים" הוספתי "עונש כזה שאת משכיבה אותי על הברכים שלך ומפליקה לי" השלמתי במהירות, כאילו גם אני מפחד ממה שאני אומר.

"אתה יודע למה בזמנו התאהבתי באבא שלך?" שאלה וענתה בלי לחכות לתשובה, "בגלל הראש הכחול שלו! המשחקים המחרמנים שהיה ממציא כשנפגשנו" ראיתי את החיוך מתפשט על פניה של אמא "ומסתבר שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ" המשיכה "מתאים לי!" התישבה על הכורסה והרימה מעט את שולי החצאית שלה, "בוא!" סימנה לי על הברכים שלה, לא מבקשת ממני יותר הסברים ולרגע חלפה בראשי המחשבה שגם היא קוראת את אותו אתר סיפורים, "אבל קודם תוריד את המכנסיים" חייכה לעברי "וגם את התחתונים!"

"אבל!" אמרתי פותח את החגורה ועוצר.

"אבל מה?"

"אבל גם אם את תהיה ילדה רעה" עצרתי באמצע המשפט, לא ממשיך, מביט לעברה וברור לי שהיא מבינה למה אני מתכוון.

אמא חייכה, "חרמן! מניאק! פונקט ווי זייַן טאַטע!" ציחקקה "בדיוק כמו אבא שלו" תרגמה לי את מה שאמרה באידיש "את זה עוד נראה!" השלימה ועל פי החיוך שלה ידעתי שהיא מסכימה "עכשיו בוא!" הרימה עוד קצת את החצאית וסימנה לי שוב על ירכיה שנחשפו "בוא ילד רע, בוא תשכב ואמא תעניש אותך!"

אותו הלילה היא הענישה אותי בפעם הראשונה, מפליקה לי על ישבני החשוף. יותר משזה כאב, ואי אפשר להגיד שזה לא כאב בכלל, זה חירמן אותי, בעצם את שנינו, את אמא ואותי, מעמיד לי עמוד חשמל גדול ונוקשה ואחר כך אמא סיפרה לי שזה הפך את הכוס שלה לביצה טובענית וחמה, אלה בדיוק היו המילים שלה.

אמא הפסיקה רק כשהתחת שלי היה מספיק אדום לטעמה, סוחטת ממני במכה האחרונה גניחת כאב כשהיד שלה פגעה לי בביצים וזה כבר ממש כואב, הינו חרמנים ומגורים והיה ברור לשנינו שאנחנו רצים להזדיין רק שכפיצוי על המכה האחרונה אמא לימדה אותי את תרגיל מייבש הכביסה.

אמא התחילה להתפשט עוד בדרך לחדר השירות הקטן, אחר כך היא פרסה מגבת על מייבש הכביסה והתיישבה עליה ברגלים מפושקות, "בוא" הזמינה אותי, "בוא תכנס לשפּילפּלאַץ שלי" חייכה אלי, "ככה אבא שלך היה קורא למנוש שלי כשהייתי חמה ולוהטת, גן שעשועים" הסבירה כשהיא מצביעה על הכוס החשוף שלה "כן" גנחה בתאווה כשהכנסתי את זקפתי הנוקשה עמוק לתוכה "זה טוב" הוסיפה ו…הפעילה את המיבש.

ברגע הראשון התאכזבתי, לא הבנתי מה הקטע, המייבש עוד לא התחיל להסתובב, אבל מרגע שהוא התחיל הבנתי גם הבנתי, התוף הסתובב במהירות, המכונה רעדה, אמא רעדה, השדים הגדולים של אמא רעדו והכי חשוב הכוס של אמא, הדוק סביב הזיין שלי, רטט ורעד בפראות! שולח בי ובה זרמים של תענוג.

אני עמדתי ולא זזתי, אמא רק ישבה כשהשדיים שלה רוטטים מרעידות המיבש שעשה את העבודה בשביל שנינו, אמא גמרה ראשונה, צועקת ומודה למי שהמציא את מכונת הייבוש, אחר כך היא גמרה שוב, הפעם היא הודתה למי שהמציא את מהירות הסחיטה הגבוהה, ובפעם השלישית שהאורגזמה התפוצצה בה היא שלחה צרור ברכות לזיין הגדול והנוקשה שלי שנגע לי בדיוק במקומות הנכונים ואז הגיע הפיצוץ הגדול, הרביעי שלה והראשון שלי, זיקוקים התפוצצו לי מול העיניים כשהשפרצתי בהנאה, גומר ואמא איתי, מודה לאלוהים וטוענת שאחרי שפשוף כזה היא לא תוכל להזדיין שנה!

בבוקר, לפני שהיא לקחה אותי להסעה עשינו עוד קוויקי אחד, זיון חפוז בעמידה כשהיא נשענת על השולחן במטבח.

את שלושת השבועות הבאים ביליתי בצבא, אם אפשר לקרוא לטירונות בילוי, "אל תתפשט, הולכים למו-ומו" הודיעה לי אמא ברגע שנכנסתי הביתה ומהרה להכניס את הכביסה שהבאתי למכונה.

לנהוג אמא לא נתנה לי, לטעמה חסרות לי שעות שינה. "הבטחתי לורד שנאסוף אותה" היא הודיעה לי ברגע שנכנסנו לאוטו ומהר מאד גיליתי שהיא הכינה לי מארב מתוכנן, שהיא שלחה לה מסרון וורד חיכתה לנו למטה. שתקתי, מחייך בלב, נראה מה צימחונית תאכל באיטליז.

החיוך השמח לקראתי של ורד כשהיא נכנסה והתישבה מאחור וה-"היי רון, מהעניינים" הסחבקי שבו היא פנתה אלי הפתיעו אותי, בסך הכל סיימנו את היחסים ביננו בטונים די צורמים, גם איך שהיא התלבשה הפתיע, אף פעם, בשנתיים וחודש שהיינו חברים, לא ראיתי אותה עם מיני כל כך קצר ומחשוף כל כך נדיב, בטח לא כשהקיץ עוד לא ממש הגיע.

אמא דאגה שאני אשב מולה, או יותר נכון ליד ורד, מנווטת את השאלות שלה ביני ובין ורד ומנסה לשבור את הקרח שביננו, מצליחה עם ורד אבל איתי קצת פחות.

"כן, התחלתי לאכול בשר" הסמיקה ורד למראה המבט התמהה שלי כשהזמינה כמוני סטיק פילה, אחת מנקודות המחלוקת שלנו תמיד היו שאני קניבל והיא צמחונית, רק שבמקום הבירה שאני הזמנתי היא הזמינה יין אדום, כמו אמא שלי.

ורד ניסתה לפתח איתי שיחה, נוגעת בי בכל הזדמנות שיש אבל אני הייתי קר אליה עד הרגע שישבנו וחיכינו לקינוח והיא הניחה יד על ירכי, מסמיקה כולה, ואמרה לי, "מודה רון, טעיתי, הסטייק הזה טעים!"

"סטייק זה טעים" תיקנתי אותה "תמיד!".

"לא יודעת, הסטייק היחיד שאכלתי זה הסטייק הזה" חייכה אלי ופתאום שמתי לב שאנחנו מדברים בלי תיווך של אמא אבל מה שכמעט הפיל אותי מהכסא היה דווקא מה שאמא אמרה לה בקול הכי שלו בעולם, "את יודעת ורד, אצלנו משלמים על טעויות!"

ורד הסמיקה, משפילה עיניים והיד שלה מלטפת את ירכי, "כן" גמגמה, מסמיקה עוד יותר, "אני יודעת"

הייתי המום, רציתי להתערב אבל משום מה נעלמתי דום. "את יודעת איך מענישים אצלנו?" אמא המשיכה.

ורד רצתה לענות אבל עצרה, נותנת למלצרית להגיש לה ולי את האספרסו הקצר שהזמנו ולאמא את התה עם נענע והחשבון, "כמו ש…רון לימד אותך?" ענתה ברגע שהמלצרית התרחקה.

"אמא!!" הפעם כבר לא שתקתי, מוחה בקול.

"מה?" אמא חייכה אלי, "אז סיפרתי לה, אני לא מתביישת" המשיכה בלחש, מתכופפת לעברי, "תסכים איתי שזה מחרמן מה שעשינו… נכון ורד?" עברה ממני אליה "תספרי לרוני מה אמרת לי כשנפגשנו בפעם הראשונה בקניון".

"אהה" ורד השפילה עינים והסמיקה עוד קצת, מסתכלת על השולחן במבט שהתמקד בכוס הקפה הקטנה המונחת לפניה, "שעשיתי טעות שעזבתי אותך, שרק עכשיו אני מבינה כמה אני באמת אוהבת אותך, וש…אני…מוכנה לכפר על הטעות שלי!" ועכשיו היא כבר הסתובבה לעברי והסתכלה לי ישר בעינים.

"ותגידי לו מה סיפרתי לך כשנפגשנו שוב לפני שבוע?" המשיכה אמא לתחקר אותה.

"מה היא עשתה לך בגלל שלא התקשרת אלי, אתה יודע" והפעם היא הסמיקה כמו שלא הסמיקה עד עכשיו, "…העונש"

"העונש שאתה לימדת אותי" מהרה אמא להסביר, מחייכת מאוזן לאוזן ותוך כדי כך היא חתמה על הקבלה של הישראכרט והשאירה טיפ נדיב במזומן, תמיד היא משאירה את הטיפ במזומן ופעם היא הסבירה לי שככה היא בטוחה שהטיפ יגיע כולו למלצרים, "נכון?" היא פנתה לורד, שאלה רטורית, "ומה את אמרת לי?"

אמא שאלה אבל ורד הביטה לי בעינים, מבט עמוק, "אמרתי שבשביל שתקבל אותי חזרה גם אני מוכנה!" היא עצרה לרגע, עדיין מישירה את המבט לתוך עיני, "וגם למה שאתם עשיתם אחרי" חייכה כשהיא משלימה את התשובה, רמז ברור שהפעם היא כבר לא תגיד לי לא.

"אי-מא!!"

אמא התעלמה ממני, "בואו נלך" קמה וורד מיד אחריה, הולכות לעבר הדלת כשהמלצרית מחייכת אליהן או בעצם לאמא שלי שהטיפ שלה אף פעם לא אכזב, "אתה בא?" אמא הסתובבה ושאלה כשאני נשארתי לשבת, מסרב להאמין שאמא שלי ספרה למישהו שזיינתי אותה.

רוב הדרך עברה בשתיקה, רק לקראת הסוף, כשאמא היתה צריכה לבחור אם לפנות ימינה לרחוב של הבית של ורד או להמשיך ישר אלינו, אמא שאלה את ורד "תגידי, את רוצה את העונש עכשיו או אחרי שרוני ינוח קצת?" וחייכה חיוך זימתי.

"עכשיו" שמעתי את ורד שישבה מאחורי "עד הערב הוא עוד ידרוש ריבית" ציחקקה ואמא איתה, "בעצם לא!…אחר כך, אני מוכנה לשלם קצת ריבית בשביל שיהיה לו הרבה כוח!" ואמא פנתה פניה חדה ונכנסה לרחוב שלה.

ברגע שורד ירדה התחיל הויכוח שלי עם אמא, "איך את מספרת לזרים על מה שעשינו?" התקפתי אותה "ועוד למי? לורד, איך את יודעת שהיא לא תרוץ לספר לחבר'ה ששכבתי עם אמא שלי?"

"תרגע" והחיוך שלה דווקא חימם אותי עוד יותר, "שני דבילים" דיברה כאילו לעצמה "מתים אחד על השני ומפחדים להודות" המשיכה, עוצרת בעצבים כשהתמרור התחלף לאדום והביטה בי בכעס כאילו אני אשם שהאור התחלף בתמרור, "אני מסדרת לך זיון ובסוף אתה מתרגז עלי? מה אתה אדיפוס??" והיה ברור מקולה שהיא עצבנית עלי "מדי פעם לעשות את זה עם אמא זה אולי מחרמן ומלמד" חייכה אלי והתחילה לנסוע כשהאור ברמזור התחלף שוב לירוק "אבל מה שאתה צריך עכשיו זה לזיין בחורות בגילך!" לחצה עוד קצת על דוושת הגז.

"תתלבש, יש לך אורחת" חייכה אלי אמא כשהעירה אותי לארוחת הערב, ארוחת ערב פשוטה עם לחמניות שהיא אופה לבד, סלט ישראלי קצוץ דק מתובל בהרבה לימון ושמן זית וחביתה עם בצל וגבינה צהובה כמו שאני אוהב.

ורד כבר ישבה ליד השולחן כשנכנסתי למטבח, מחייכת אלי וקמה, אומרת "שלום רוני" שמח ומתקרבת, מנשקת אותי על הלחי ולוחשת לי באוזן "התגעגעתי אליך" ו…התיישבה חזרה.

"את הקפה נשתה בטרקלין" היה תמיד המשפט האהוב על אמא והיא לא פספסה אותו גם הפעם כשגמרנו לאכול, בודקת מה כל אחד מאתנו רוצה לשתות ושולחת את ורד ואותי לחכות בסלון.

היתה מין מבוכה כזאת כשהתישבנו בסלון, כל אחד מחכה שהשני יתחיל, הסתכלתי עליה במבט חוקר, מתרכז במה שהבחנתי כבר קודם במטבח, הפטמות של ורד בלטו מבעד לבד חולצת הטריקו שלבשה ועכשיו פתאום תפסתי שהיא הולכת בלי חזיה!

זה שלורד יש חזה קטן זה לא חדש, יש לה שדי אגס קטנים, זקופים ומדליקים למרות שהיא קצת התבישה בזה וכשהיינו חברים ולכן היא היתה הולכת עם חזיות מרופדות, שיחשבו שהם יותר גדולים. כנראה לא הבחנתי בזה קודם בגלל שהיא הלכה עם חולצת טריקו לא הדוקה אבל עכשיו, כשהבטתי בה ככה, זה בלט לי ויותר מזה, העמיד לי, מותח עוד קצת את אוהל שממילא כבר צמח במכנסיי.

"את נראת טוב" אמרתי לה לבסוף, לא יכול להסיט את המבט מהפטמות שבלטו, ואכן ורד נראתה מצויין, גוף חטוב, אפילו יותר ממה שזכרתי, תלתלי השיער הג'ינג'י שלה עטפו את ראשה והדגישו את פניה היפים עם האף הקטן הסולד שכל כך אהבתי בזמנו, ורגלים ארוכות שבלטו למרות חצאית המידי שלבשה.

"תודה, גם אתה" חייכה אלי "אתה שזוף, קורעים אתכם בטירונות?"

"קצת…כן, איך היתה הטירונות שלך?"

"סבבה, בית הבראה" חייכה "ועכשיו אני בשלישות, כל יום בבית"

"יודע"

"איך?"

"יודע" התחמקתי "סיפרו לי"

"חקרת? אז אני עוד חשובה לך? תודה!"

לא עניתי אבל לדעתי הסמקתי, ורד צדקה קצת, לא נגזים עם חקרתי אבל התעניינתי, היה לי חשוב לדעת. אמא נכנסה עם מגש ביד והצילה אותי, "קינדרל'ך, לא לריב, הקפה מוכן" הגישה לורד ואחר כך לי "ויש גם עוגיות חלבה טובות"

מרגע שאמא נכנסה לחדר אמא בעצם ניהלה את העניינים, "את יושבת בכורסה שלי" היא אמרה לורד כאילו היא היתה איזה ארצ'י באנקר שאסור לשבת בכורסה שלו, "למה שלא תלכי לשבת בספה ליד רוני" גילתה בעצם את כוונתה המעשית ו…ורד קמה ועברה, מחייכת כשהיא מתישבת לידי ונצמדת קצת.

את הקפה שתינו תוך שאנחנו עונים לאמא על שאלות, שאלות שבעצם אנחנו היינו צריכים לשאול אחד את השני ולא היא, שואלת אותי שאלות שהיא יודעת את התשובה עליהם אבל חשוב לה כנראה שגם ורד תדע ולהפך.

אמא גם היתה זאת שהגיעה לתכל'ס, "ורד, יש לנו עוד איזה חוב קטן לסגור, לא?"

"כן" הסמיקה ורד, מסתכלת בכוס שבידה כאילו היתה מרכז העולם.

"עונש על זה ש…?" נתנה לורד להשלים.

"טעיתי ועל טעויות משלמים" דיקלמה ורד בלי להרים עינים.

"ובמה טעית?" המשיכה אמא לחקור וראיתי את החיוך על פניה.

"בקשר לסטייק" מלמלה ורד, מסמיקה עוד קצת.

"נכון, ומה עוד?" לא הרפתה אמא, לא את זה היא רצתה לשמוע.

"שעזבתי את רוני" והפעם ורד הסתכלה לאמא ישר בעינים "כן, עשיתי טעות ואני מוכנה לשלם עליה" אמרה בקול ברור.

"כמו שמשלמים אצלנו?"

"כן" חייכה אליה ורד ולא היה שמץ של היסוס בכן שלה.

"אז תרימי את החצאית ותשכבי לרוני על הברכים" חייכה אליה אמא חזרה.

אולי מתוך נימוס הייתי צריך להגיד שאני מוותר לה, מחווה של ג'נטלמן, אבל הייתי יותר מדי חרמן בשביל לעשות מחוות, עמד לי בטרוף והסיכוי לעשות לה את מה שאמא עשתה לי חירמן אותי עוד יותר, וכשורד נעמדה לידי והרימה את החצאית שלה ונשכבה על ירכי היה נדמה לי שהזיין שלי קורע את המכנסיים ומתפרץ החוצה.

"אני מרגישה שעומד לך" ציחקקה ורד, לא פלא כשתורן כזה מתנוסס זקור ומתוח בין רגלי והיא שוכבת עליהם.

בתגובה הרמתי את החצאית שלה עוד יותר והחלקתי על ישבנה שנחשף, "לי אמא גם הורידה את התחתונים" משכתי את תחתוני הביקיני הלבנות

שלה והיא שיתפה פעולה והרימה מעט את אגנה, נותנת לי לשלשל אותם עד ברכיה.

שוב ליטפתי את ישבנה העירום והרגשתי את הרעד שעבר בכל גופה כשהאצבע שלי רק נגעה בין שפתי הכוס הנפוחות מתאווה, מפשקת את רגליה ככל שהתחתונים שבין ברכיה מרשים לה, "את מוכנה?" ליטפתי שוב "אמא" פניתי לאמא שלי שישבה מולנו והסתכלה "כמה לדעתך מגיע לה?"

"עשר" ולא יכולתי שלא להבחין ביד שאמא שלי שלחה אל בין רגליה, אין ספק שזה חירמן אותה לא פחות ממה שזה חירמן אותי.

"אייה'לה" גנחה ורד גניחת כאב מתפנקת כשהנחתתי על ישבנה את המכה הראשונה, ראיתי את הסימן האדום של כף ידי ש"פרח" על ישבנה הלבן וזה חירמן אותי עוד יותר וכנראה גם אותה כי היא שלחה יד לאחור וניסתה להוריד את התחתונים עוד יותר אז עזרתי לה, מושך למטה ועוזר לה להוציא רגל אחת, "תודה" היא מלמלה ופישקה את רגליה יותר, חושפת בפני את נפלאותיה וכאילו מזמינה אותי לגעת לה שם.

"שתים" הכרזתי והפלקתי לה שוב, הפעם על פלח ישבנה השני, שוב היא גנחה את ה"אייה'לה" המתפנק שלה, שולחת יד ומשפשפת את המקום, ואני הורדתי לה את היד ולטפתי במקומה את ישבנה רק שהפעם הייתי אמיץ יותר והאצבע שלי החליקה לאורך כל חריץ הכוס הרטוב שלה.

"שלוש" הכרזתי והפלקתי, מסתכל על אמא, רואה את האגרוף הלחוץ אל הכוס בין רגליה הסגורות ומחייך אליה בהנאה, "מחרמן אההה" ציחקקתי והפלקתי שוב ושוב ליטפתי, ליטפתי והעברתי את האצבע החוקרת שהפעם חדרה אל בין שפתי הכוס המגורות ונגעה בתוכה.

"עוד אחת ודי" אמרתי לורד אחרי המכה התשיעית כשהאצבע שלי תקועה ומערבבת בכוס שלה, מרגיש שזה מחרמן אותה אבל לא דוחף יותר מדי אחרי שקודם היא לחשה לי "בזהירות, אני עוד בתולה"

התחתונים של אמא שלי כבר מזמן היו זרוקים על הרצפה לידה והיא ישבה מולי עם רגלים פשוקות ואוננה בלי בושה, פעם אחת היא כבר גמרה, עשתה את הסצנה המפורסמת של מג ריאן ב"הרי פגש את סאלי" רק שאצלה זה היה באמת ולא זיוף! "אמא" פניתי אליה בקול קשוח "מה את עושה?!?"

אמא קפאה לרגע, מסתכלת בי "מאוננת, למה?" ענתה בקול תקיף.

לרגע קפאתי, מה אני רוצה לעשות ידעתי, אמא הענישה אותי אבל אני עדיין לא הענשתי אותה, אם היא מסכימה לא ידעתי כי בזמנו היא אמרה "את זה עוד נראה!" כשאמרתי שגם אני יעניש אותה, היססתי אם להמשיך במשחק שלנו או לא אבל אז אמא חייכה, חיוך מתגרה, ופתרה לי את הבעיה "אתה חושב שאני ילדה רעה?"

"ביקשת רשות לאונן?" עניתי בשאלה משלי וחייכתי אליה חזרה.

"לא".

"אז את ילדה רעה!" קבעתי והמשכתי "ואת יודעת, אמא, מה עושים לילדה רעה שמאוננת בלי לבקש רשות?" המשיכה.

"כן" היא חייכה "משכיבים אותה על הברכים ומפליקים לה" ציחקקה "אני חייבת לך, מבטיחה!, אבל עכשיו אתה עם ורד אז תמשיך" החזירה אותי לורד ששוכבת על ברכי והפלקתי לה את המכה האחרונה.

"עשר!" הודעתי בחגיגיות, משפשף ומלטף את ישבנה האדום, "את מצטערת על מה שעשית?"

"לא" ציחקקה.

"אחת עשרה!" הפלקתי לה, מכה חזקה במיוחד שצלצלה בחלל החדר.

"איי" והפעם זה לא היה מתפנק, הפעם זה היה כואב.

"את מצטערת?" שאלתי שוב.

"כן!" והיא שפשפה את ישבנה "אני מצטערת שעזבתי אותך"

"הוא הכאיב לך?" התערבה אמא.

"כן"

"אז הוא צריך לפצות אותך" קבעה אמא "מה את רוצה?"

"את יודעת" ושמעו שורד במבוכה.

"אני יודעת" החזירה לה אמא "אבל זה לא מספיק, צריך גם שרוני ידע" ונראה שאמא נהנת מהמבוכה של ורד "ואם לא תגידי לו איך הוא ידע?"

אני רוצה…" וורד גמגמה במבוכה, "אני רוצה ש…" היא תפסה אומץ "רוני, אני רוצה שתפתח אותי!" סיימה במהירות כשהיא מסמיקה ומכסה במבוכה את פניה בכפות ידיה.

מכאן, אחרי שורד אמרה את זה במפורש, אמא שוב תפסה פיקוד, במאית של סרט פורנוגרפי, "תקח אותה לחדר שלך" חילקה הוראות "לא ככה, תרים אותה על הידים" חיכתה שארים, ואחרי כל המשאות שסחבנו בטירונות זאת לא היתה בעיה גדולה בשבילי, "עכשיו תעמיד אותה" המשיכה בהוראות כשכבר היינו בחדר שלי, "קודם את תפשיטי אותו" והפקרתי את עצמי בידי ורד שהתחילה לפשוט ממני את בגדי, מנצלת את ההזדמנות כדי למזמז אותי, מתכופפת ומתעכבת במיוחד על הורדת התחתונים תוך שהיא מלטפת את הזיין הנוקשה והמתוח שהתנוסס כתורן בין רגליי.

בסוף היא הפתיעה אותי עם נשיקה בקצה הזיין, בעטרה המתוחה, והוא בתגובה קפץ והתרומם עוד קצת, "עכשיו תפשיט אותי" נעמדה בשמחה, מחייכת אלי ולא מחכה שאמא תגיד לנו מה לעשות.

הפשטתי אותה, מושך את חולצת הטריקו שלה והיא מרימה ידים ועוזרת לי, שדי האגס הזקופים שלה נחשפו במלוא תפארתם ואני החזרתי לה כגמולה, רכנתי לעברם ונישקתי אותם, קודם אחד ואחר כך השני, משם המשכתי לחצאית, פותח את הכפתור והרוכסן ונותן לה להחליק לרצפה, משאיר אותה עירומה, את התחתונים הורדתי לה כבר קודם, ובפעם הראשונה רואה את פלומת שיער הערווה הג'ינג'י שלה, ורד היתה ג'ינג'ית אמיתית!

"אמא תצאי" הסתובבתי סביב ורד, מלטף אותה.

"תשכח מזה" אמא הפתיעה אותי "מחזה כזה רואים פעם בחיים ואני לא מוותרת"

"אמא תצאי!" חזרתי על דברי בתקיפות, "אם לא את מכפילה לך את העונש שאת חייבת!"

"שווה" ציחקקה אמא "אם זה מפריעה לכם גם אני אתפשט" והיא קילפה מעליה את בגדיה במהירות "אל תפריעו לעצמכם, תשכחו ממני, תחשבו שאני אוויר" התיישבה עירומה על הכסא מחשב שלי.

"אמא!" הזהרתי אותה "תדעי לך שגם ורד תרצה להעניש אותך בגלל שאת מציצה לה!"

"מקובל עלי" התרווחה בכסא, מחייכת בהנאה.

"בוא" משכה אותי ורד אחריה לעבר המיטה, נשכבת על הגב ומפשקת חזק רגליים, "בוא רוני, אני לא יכולה להתאפק יותר, בוא" היא לחשה בקול מלא תאווה, "בוא תפתח אותי!"

לכזאת הזמנה לא אומרים "לא", נשכבתי עליה, מועך אותה תחת גופי ומכוון בידי את הזיין המתוח אל החריץ הרטוב המחכה לו בין רגליה, "בעדינות" היא לחשה לי כשהרגישה את האיבר המתדפק בפיתחה "אל תשכח שאני עוד בתולה" המשיכה וחיוך של אושר מרוח על פניה.

"כבר לא!" לחשתי חזרה ונעצתי את עצמי עמוק לכוס שלה, מרגיש לרגע את ההתנגדות של קרום הבתולים, שומע את גניחת ה-"איי" שלה אבל שום דבר לא עצר אותי, חדרתי דרכו, קורע אותו, והמשכתי, "את כבר לא בתולה" חייכתי אליה, שוכב עליה בכל כובד משקלי וערוותי לוחצת על ערוותה, "מעכשיו את אשה!" נישקתי אותה על שפתיה, נשיקה ראשונה כשכל הזיין שלי נעוץ עמוק בתוכה.

"לאט" ורד לחשה לי כשהתחלתי לפמפם בקרבה, "ואל תברח לי באמצע! התכוננתי לערב הזה ואני לוקחת גלולות" המשיכה כשהיא מחייכת באושר, "אני מתה עליך רוני" גנחה בהנאה ושמעו אליה שהיא בדרך לאורגזמה ראשונה "שמרתי על בתולי בשבילך! כל כך חיכיתי כבר שתעשה לי את זה, שתפתח אותי ו…אני מתה על מה שאתה עושה לי" הוסיפה בתאווה "כן, זה טוב רוני, תמשיך! תמשיך כן, הנה, אני גומרת! רוני!!" וורד גמרה בפעם הראשונה.

היא גמרה אבל אני לא, למרות שגם אני הייתי כבר קרוב, מהצד ראיתי את אמא מאוננת וזה חירמן אותי עוד יותר, לצערי לא הצלחתי לתת לה עוד אורגזמה לפני שגם אני התפוצצתי, מזיין אותה במהירות, נעיצות ארוכות וחזקות שהרעידו את גופה וסחטו ממנה גניחות הנאה ואז נמתחתי כולי, קפאתי בלי לזוז ו…השפרצתי, גמרתי ונתתי לורד להרגיש בפעם הראשונה בחייה זרמת גבר חמימה הממלא את נרתיקה.

שכבנו על הגב, זה ליד זה, מחייכים כאילו זכינו בפרס הראשון בלוטו ומתנשפים כמו אחרי ריצה ארוכה, "וואו, זה היה מחרמן" לחשה לי ורד והסתובבה לעברי, מחבקת ונצמדת.

"כן! מחרמן בטרוף!" אמא נעמדה לידנו, "גמרתי רק מלראות אתכם" הוסיפה, מצחקקת, "זוז קצת" התישבה לצידי, דוחפת אותי לעבר ורד, "תעשה לי מקום" נשכבה לידי, היא שוכבת מצד אחד שלי וורד מהצד השני, ""צפוף, אני נופלת" חיבקה אותי ונצמדה אלי כששדיה הגדולים והרכים נמחצים אל צלעותיי.

"מה לעשות אמא, זאת אפילו לא מיטה זוגית ואנחנו שלישיה" ציחקקתי.

"רוצים לעבור למיטה שלי?" הציעה אמא כתשובה "יש שם הרבה יותר מקום".

ורד התלהבה והצטרפה אליה, הבחורה שרק לפני כמה חודשים התבישה להראות לי את קצה הפטמה שלה עמדה עכשיו מולי עירומה כביום היוולדה בלי שום בושה!, שתיהן קמו ומשכו אותי אחריהן לעבר חדר השינה של אמא.

"דרך אגב אמא!" הפתעתי אותה כשכבר עמדנו ליד הדלת לחדר השינה שלה, מנסה להשמע שלו ואדיש למרות שבתוכי התרגשתי, "יש לך עדיין חוב קטן לשלם!"

"אתה לא מתכוון עכשיו ש…" ושמעו שאמא באמת היתה מופתעת.

"מתכוון! וגם ורד מתכוונת" קבעתי עובדה, לא שואל אותה בכלל לדעתה.

לשימחתי ורד זרמה איתי, "כן אמא של רוני, גם אני מתכוונת" ציחקקה במבוכה.

"בואי" התיישבתי על המיטה של אמא וסימנתי לורד לשבת לידי, "נעניש אותה ביחד" הסברתי את כוונתי וורד התישבה, נצמדת אלי.

"אמא בואי תשכבי לנו על הברכים" קראתי לאמא שלי כשאני מחבק את ורד ביד אחת "בואי, בואי, אל תתבישי" זרזתי אותה ורק מהמחשבה הרגשתי איך נעמד לי מחדש.

"אבל אל תשכחו שאחרי כל עונש יש גם פיצוי" חייכה אמא כשהיא נשכבת לנו על הברכיים, ישבנה מונח מול שנינו, חשוף, ולא התאפקתי ובידי הפנויה ליטפתי את ישבנה.

"את זה עוד נראה" עניתי כשאני מכניס את כף ידי אל בין רגליה והיא פישקה אותם שיהיה לי קל, "את זה עוד נראה" חזרתי שוב על דברי אבל בליבי ידעתי שזה יקרה, שגם אני רוצה לתת לה את הפיצוי הזה.

ניגנו קונצרט לשתי ידיים על ישבן לבן אחד, לפחות בהתחלה הוא היה לבן, "זה כי אוננת" הפלקתי לאמא בחוזקה, "וזה כי הצצת לי" הוסיפה ורד משלה, קצת מהססת במכה שלה, "וזה כי הצצת לי" תרמת שוב את חלקי, "וזה כי…כי…כי מגיע לך" התבלבלה רגע ורד אבל המכה שלה הפעם היתה חזקה ומצלצלת.

כל מכה כזאת סחטה מאמא גניחת כאב והנאה משולבת, גרגור כזה של מי שמתחרמנת ולא רק היא התחרמנה, גם אני! נעמד לי ולדעתי אמא הרגישה את זה היטב, וגם ורד שלחשה לי באוזן בקול מתפנק "רוני, זה נורא מחרמן אותי, פעם תתן לי לעשות את זה גם לך?"

"אמא'לה, עוד אחת מורד ואחת ממני ו…די" הודעתי לה כשהאצבע שלי תקוע עמוק בכוס שלה, מרגיש עד כמה היא חמה ורטובה ומוציא, מפנה לורד את המקום.

"זה בגלל ש…הצצת" הפליקה לה ורד, מכה חזקה ומצלצלת והרגשתי איך אמא משפשפת את הכוס שלה ברגל שלי.

"ואיזה פיצוי את רוצה מאתנו" ליטפתי שוב את ישבנה, חוקר וחודר עם האצבע לאורך כל חריץ הכוס הרטוב שלה ומרגיש את הרעד שעובר בגופה.

"בדוגי, עם שניכם" ולא הייתי צריך לראות בשביל לדעת שהיא מחייכת בהנאה "אני יורדת לורד ואתה תוקע אותי!"

בער לי, בעצם בער לכולנו, הנחתתי על ישבנה את המכה האחרונה, יותר כדי לצאת ידי חובה, ואמא קמה, מדריכה במהירות את ורד לעלות על המיטה, להשען על גב המיטה ולפשק רגלים, נעמדת על ארבע בין רגליה ומורידה את ראשה אל בין רגליה של ורד.

לרגע ורד נבהלה, מכסה את ערוותה בכפות ידיה, אבל כשאמא ביקשה אותה להזיז אותם היא הזיזה, נותנת לאמא לרדת לה, להעביר את הלשון בין שפתי הכוס של ורד.

אני לא המתנתי ונעמדתי על ברכי מאחוריה, יודע בדיוק את תפקידי, מכוון בידי את מוט גבריותי הנוקשה אל הפתח הרטוב הגלוי בפני, תוקע קצת, רק קצת כדי שלא יחליק ויזוז, אוחז במותניה של אמא ונועץ! תוקע את עצמי לכוס של אמא שלי במכת אגן חזקה שהרעידה את גופה ובמיוחד את שדיה התלויים תחתיה, "כן!" גנחתי בהנאה ותקעתי את עצמי יותר עמוק לתוכה "כן זה טוב" הוספתי "אמא, זה מה שרצית?"

"כן" היא גרגרה בהנאה "בדיוק זה" הוסיפה וחזרה לפנק את ורד, לחפור בלשונה עמוק בכוס שלה, לתת לה פעם ראשונה חוויה של אשה שיורדת לה.

שמעתי אותן גומרות, אחת אחר השניה, גומרות וממשיכות, דוהרות אל האורגזמה הבאה גם אחרי שאני כבר גמרתי, שכבתי מותש על הגב לידן והן עוד המשיכו ב-69 לוהט….

*******************

מכה כואב באחורי החזירה אותי למציאות, אני על הברכים של אמא והיא מפליקה לי, מענישה אותי על זה שתפסה אותי מאונן, הפעם היא פגעה לי ישר בביצים, בשק האשכים המונח בין רגלי המפושקות, ותאמינו לי זה כואב!

"זה בגלל שאוננת!" היא הסבירה לי שוב, מין ריטואל כזה אחרי כל פליק, וידעתי שהיא מחייכת, המכה שלה בביצים לא היתה מקרה אלא מכוונת היטב, "בלי לבקש רשות!" הוסיפה והנחיתה עוד מכה כואבת ושוב ליטפה את אחורי בליטוף חרמני וארוטי שרק העמיד יותר את מה שכבר היה מתוח ונוקשה.

"עוד שתי מכות ודי" היא הודיעה לי ושיחקה עם הצפורן בפי הטבעת המכווץ שהתכווץ עוד יותר, "אחת!" הפליקה, חזק, ואני שלחתי יד לשפשף את הישבן הכואב, "תן לי" ליטפה לי שוב את הישבן "תגיד, איזה פיצוי תרצה?"

"אהה…" עשיתי את עצמי חושב ואמא לחצה לי בעדינות על פי הטבעת עם האצבע שלה, "חשבתי שעל מייבש הכביסה" הצעתי והרגשתי איך היא עוזבת לרגע את פי הטבעת, מרטיבה את האצבע שלה בפה ומחזירה, לוחצת ותוקעת, לא הרבה, קצת, אבל מספיק כדי שהזיין שלי ימתח עוד יותר, "בעצם לא! אני רוצה שבערב נשחק סטריפ-פוקר יחד עם ורד!" הודעתי.

"חרמן" אמא זיינה אותי בתחת עם האצבע, זה לא כואב אבל מה זה מחרמן?, "כמו אבא שלו, ראש כחול, רק משחקי זימה בראש שלך" המשיכה, "סטריפ-פוקר עוד לא שיחקתי אתךָ אבל דווקא מתאים לי" ציחקקה "אבל תגיד, אתה חושב שורד תסכים?"

"עם זה איתך היא תסכים" עניתי בבטחון, יודע שמאז אותו הלילה שפתחתי אותה ורד רק מחפשת משחקים כאלה, "ואם יש בזה סקס היא בטח שלא תגיד לא!".

"אתה יודע מה רוני?" אמא הפתיעה אותי "יש לך עינים קטנות!"

"עינים קטנות??"

"כן, למה זה או זה" הדגישה את ה-או "אם אפשר זה וגם זה!" הדגישה את ה-גם, צחקה והפליקה לי את הפליק האחרון, "בוא!" דחפה אותי מעליה ואחזה בידי "בוא, אמא'לה רוצה שתדפוק אותה" הובילה אותי לעבר חדר השרות כשהיא מתפשטת "בוא מהר" התיישבה על מייבש הכביסה ופשקה את רגליה "שישאר לך גם זמן לנוח כי בסטריפ-פוקר אני אקרע אותךָ!"

אמא ביקשה, אמא קיבלה! דפקתי אותה, תקעתי את הגבר-גבר הגדול והנוקשה שלי למעמקי הכוס שלה ונתתי למיבש הכביסה לעשות עבורנו את העבודה ותאמינו לי… המיבש עשה עבודה מעולה!

אותו לילה אמא לא קרעה אותי בפוקר, מצד שני גם אני לא קרעתי אותה, ורד לימדה את שנינו פרק ב-איך מנצחים בסטריפ-פוקר ובמיוחד מה עושים למי שנשאר בלי בגדים… אבל את הספור הזה אני כבר משאיר לה, לורד, לספר לכם!… אם יבוא לה כמובן!