סטריפ פוקר עם מיס לוסי

 

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

 

"ארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה" אמא הסבירה לי כשהייתי קטן ומאז, בכל בוקר שאני עומד בפתח חדר האוכל, אני נזכר במשפט הזה  מחדש.

נכנסתי, אנחנו אחד הקיבוצים שעדיין מקיים חדר אוכל צבורי, המפעל המצליח שלנו מאפשר לנו את זה, בפנים הייתה אותה המולה מוכרת של החברים שאוכלים ומדברים.

לקחתי מגש והתחלתי לאסוף את האוכל, קודם ירקות לסלט קצוץ שאני אכין לעצמי, פעם ניסו להגיש סלט מוכן, כזה שחתכו בערב ועמד כל הלילה במקרר, אבל אף אחד לא לקח אותו, כולם המשיכו לקחת ירקות ולחתוך בעצמם אז הפסיקו, אחר כך חביתה מהמגש המחומם, במקרר החלב צלוחית קוטג', כמה פרוסות גבינה צהובה וכוס 'אשל', שתי לחמניות טריות מעמדת הלחמים, כוס מיץ אשכוליות מהמכונה ועוד כוס עם קפה מהפרקולטור.

עוד לפני שהספקתי להתיישב במקום הקבוע שלי מיס-לוסי נכנסה. באמת קוראים לה נילי אבל בתור ילדה היא הייתה חמוצה כזאת, תמיד נרגנת וכועסת, מתנשאת משהו, אולי כי אבא שלה היה מזכיר הקיבוץ, ואברהם ה"חכם", זה שיש לו ראש גדול וחלול וזוג ידים חזקות ו"חכמות", המציא לה את השם מיס-לוסי, על שם הנקניקיה שהייתה מוגשת בזמנו בחדר האוכל, והשם הזה נדבק בה עד היום, לפעמים בקיצור רק לוסי, ויש שנשבעים שאפילו שמעו אותה מציגה את עצמה ככה.

העפתי בה מבט חפוז, כמו שאני רגיל להביט בכל אחד שנכנס, אבל הפעם לא חזרתי לקצוץ לעצמי את הסלט, מה שמשך אותי להמשיך להביט בה הייתה החולצה שהיא לבשה, החולצה האהובה על סמדי! זאת עם הרקמה שאין לאף אחת כמוה ואין סיכוי שהיא תתן לה ללבוש אותה.

לוסי אספה גם היא את ארוחת הבוקר שלה והתישבה שני שולחנות לפני, מחייכת אלי מין חיוך נצחון, וגם היא התחילה לקצוץ את הסלט שלה ו…אז נכנסה סמדי.

סמדי, או סמדר כמו שההורים שלה קראו לה אבל אף אחד לא מכיר אותה ככה, אולי כי יש עוד סמדר שגדולה ממנה בשנה וככה מבדילים ביניהן, סמדי היא יזיזת-הנפש שלי.

סתם יזיזה היא כזאת  שעושים איתה סקס, והרבה, אבל בלי מחויבות! היא יודעת שאני עושה את זה גם עם אחרות, אפילו פה בקיבוץ (ואני בטוח שזה כואב לה) אבל היא לא אומרת לי כלום, וגם אני יודע שהיא עושה את זה עם אחרים ומפרגן לה (למרות שגם לי זה צובט) ועדיין נשארים ידידים בלב ובנפש, מוכנים לעזור אחד לשני בכל צרה, אבל יזיזת-נפש היא יותר מזה, היא זאת שעושים איתה את הסקס הכי טוב בעולם והרבה, היא זאת שבאמת אוהבים אבל לא מוכנים להודות בזה, היא זאת שמספרים לה את הסודות שלא מעיזים לספר לאף אחת אחרת.

סמדי העמיסה מגש משלה, בעיקר פירות, גרנולה ויוגורט למוזלי וקפה כמובן, והתחילה להתקדם לעברי. הייתי בטוח שכשסמדי תבחין בחולצה שמיס-לוסי לובשת יתחיל קרב חתולות, אבל להפתעתי סמדי התקדמה, היה לי ברור שהיא רואה ת'חולצה, לשניה היא אפילו הסמיקה, ואז התיישבה מולי בשולחן.

היינו רק שנינו בשולחן, קצת מבודדים, ואחרי ה-"בוקר טוב" ו-"מה נשמע" של נימוס ובזמן שאני סיימתי להכין את הסלט והיא את המוזלי שלה לא התאפקתי, גחנתי לעברה ושאלתי בלחש "נתת למיס לוסי ללבוש ת'חולצה שלך?"

"לא נתתי, היא הרוויחה אותה ממני".

"הרוויחה, איך הרוויחה?".

"פוקר, סטריפ-פוקר, אני לא אתפלא אם היא הולכת גם עם התחתונים שלי" והייתה מרירות בקולה.

הופתעתי, פוקר תמיד היה מוקצה בקיבוץ, ברידג' – כן, רמי – נסבל ובתנאי שלא על כסף, אבל פוקר סימן אצלנו את שיא הניוון הקפיטליסטי ולא ידעתי שמישהו מעז לשחק, בטח שלא סטריפ-פוקר, "אני לא מבין, איך זה ש?"

"מה לא ברור?" היא קטעה אותי בקול, קצת בגסות, הסתכלה לצדדים שאף אחד לא מקשיב וחזרה ללחוש, "שחקנו סטריפ-פוקר, קבענו שהולכים עד הסוף, מסתבר שהיא מקצוענית והפסדתי הכל, אפילו את התחתונים שלי, חזרתי לחדר לבושה בקופסת קרטון" היא ניסתה לצחקק בלי הרבה הצלחה והתחילה לאכול את המוזלי שלה.

"וככה בקלות את מוותרת על החולצה האהובה שלך?" לא ויתרתי.

"לא מוותרת אבל מה לעשות, סיכמנו מראש שמה שמפסידים בפוקר אפשר להרוויח חזרה רק בפוקר, אני מתה לקבל אותה בחזרה אבל אין סיכוי שאני אנצח אותה".

לרגע שתקתי, יש לי סוד שאף אחד לא יודע, אפילו לא היא, יזיזת הנפש שלי, "מה תתני לי אם אני ארוויח בשבילך את החולצה חזרה?" חייכתי אליה.

"אין לך סיכוי, היא מקצוענית, חבל גם על הבגדים שלך".

"הבנתי," עניתי בשלווה, "בסדר, הזהרת אותי, אבל מה תתני לי אם בכל זאת אצליח".

"מה אתה רוצה?" היא שאלה בהתרסה.

"את יודעת" חייכתי.

"בתחת?" היא התכופפה לעברי ולחשה, מכירה היטב את החולשה שלי.

"גם, ארוח מלא" חייכתי אליה.

"מניאק," ובפעם הראשונה הבוקר היא חייכה באמת, "אם בא לך לזיין תגיד, אתה יודע שבשבילך אני אפתח את הרגלים גם בלי תמורה".

"לזיין בא לי תמיד אבל עכשיו בא לי לראות אותך לובשת שוב את החולצה שלך".

"אני מזהירה אותךָ, אין לךָ סיכוי נגדה אבל אתה יודע מה? אני מסכימה".

"יופי, אז עכשיו תארגני לנו משחק אבל בתנאי! שמיס-לוסי באה עם החולצה שלךְ".

עד שהתגיסתי פוקר היה המשחק הזה שמשחקים בסרטים על הרבה כסף ולא היה לי מושג איך משחקים אותו, הסברתי לכם כבר שפוקר היה מוקצה מחמת המיאוס בקיבוץ. בצבא הייתי לוחם, לא סיירת מטכ"ל, גם לא בגדוד הסיור, סתם פלוגת רובאים ואת עיקר השרות העברתי בשמירה על אותם ישובים מבודדים בגדה. כקיבוצניק מהשומר הצעיר המתנחלים התיחסו אלי כשמאלני-מצביע-מר"צ-שאסור-לבוא-איתו-בחברה, לערבים הייתי האויב-הכובש ואת הזמן בין שמירה לשמירה היינו מעבירים במשחקי קלפים ואיזה? ניחשתם נכון, פוקר!

לא שיחקנו על כסף, שיחקנו על משמרות השמירה, ולכן טחנתי יום אחר יום את המשמרות הגרועות עד שמואיז מפרדס-כץ, שהיה זוכה פעם אחר פעם לבחור את המשמרת הכי טובה, לקח אותי תחת חסותו והתחיל ללמד אותי את רזי המשחק, פתאום רצף ("straight"), "רצף מלכותי" ("Royal flush") ו-בית מלא ("full house") הפכו נהירים לי, למדתי להסתיר את מצבי, ללבוש פני-פוקר או Poker Face כמו שהוא קרא לזה, להחזיק את הקלפים קרוב לחזה ובעיקר לזהות רמאות ו…עם מורה מצטיין כמו מואיז ותלמיד חרוץ כמוני התקדמתי מהר עד שלפעמים התלמיד עלה על רַבּו והייתי מנצח אפילו אותו, את מואיז.

את החותמת האחרונה שאני טוב בזה קיבלתי בסוף הטיול הגדול אחרי צבא, בלאס-ווגס, בירת ההימורים והחטאים, שחקתי שם פוקר וזכיתי בסכום מכובד, כזה שהרשה לי לשדרג את כרטיס הטיסה שלי חזרה לישראל לביזנס ועוד נשארה לי "קופה קטנה" לשעת צרה שעליה אף אחד בקיבוץ לא יודע, בטח לא איך עשיתי אותה, וממנה, מדי פעם, הייתי מתגבר את התקציב האישי שלי.

כמה שאלות במקומות הנכונים ופתאום התברר לי שסמדי היא לא הראשונה שמפסידה את התחתונים שלה למיס-לוסי. בארוחת הצהרים שוב אכלתי עם סמדי כשמיס-לוסי הצטרפה לשולחן שלנו. "הבנתי מסמדי שאתה רוצה לשחק איתי פוקר" היא התחילה ישר בתכל'ס, "היא סיפרה לך איזה פוקר שיחקנו?".

"סיפרה"

"ומה עשיתי לה?"

"גם סיפרה"

"ואתה עדיין רוצה?"

"עדיין"

"אוקיי…" והיא התחילה להסביר לי, קודם את החוקים לגבי המשחק ושאלתי בכוונה שאלות של טירון וראיתי את החיוך מתפשט על פניה, כנראה שהיא חשבה מה שרציתי, שאני טרף קל, אחר כך המשיכה לחוקים לגבי הבגדים, מתי מורידים ועבור מה ו… "דור," דור זה השם שלי, "אם תחליט שמשחקים אז הולכים עד הסוף, עד שמישהו נשאר עירום ואין יותר על מה לשחק, ברור?" היא סיימה את ההסבר שלה.

"ברור" עניתי וחייכתי אליה, "אבל יש לי תנאים"

"שאני אבוא עם החולצה שהרווחתי לסמדי?" היא שאלה עוד לפני שסיימתי, "קיבלתָ".

"לא רק," וראיתי הפתעה על פניה, "אני רוצה שנשחק במקום ניטרלי, בחדר של סמדי, ושהיא תחלק את הקלפים"

"נראה לי שאתה לא מאמין לי" מיס-לוסי אמרה בקול של מי שכאילו נעלבה, "אבל גם זה מקובל," היא חייכה, "אני מקווה ששמרת את קופסת הקרטון," היא פנתה לסמדי, מצחקקת, "מישהו יצטרך אותה הלילה".

"ודבר אחרון," לא הגבתי להערה האחרונה שלה למרות שעמד לי על קצה הלשון לענות לה, "חבילת קלפים חדשה מהצלופן" זכרתי את מה שמואיז לימד אותי.

"אהה," ולשניה היא השתתקה, "אני לא יודעת אם יש לי, אני אשתדל" ומקולה היה ברור שהיא לא מתכוונת אפילו לנסות.

כשהגעתי לחדר של סמדי מיס-לוסי עוד לא הייתה שם, "היא תמיד מאחרת קצת" סמדי הצדיקה אותה. שולחן האוכל הקטן הוצב במרכז מכוסה במפה ולידו שלושה כסאות. "דור, אתה עוד יכול להתחרט" סמדי אמרה לי כשהתיישבתי באחד הכסאות, "חבל שתפסיד גם את התחתונים שלך, גם את עוז היא ניצחה" היא הוסיפה, כאילו מנסה לשכנע, עוז הוא חבר טוב שלי שסמדי ידעה שאני מאד מעריך אותו.

לא עניתי, סמדי היא נשמה טובה ואם הייתי אומר לה שאני מקצוען היא הייתה מספרת את זה למיס-לוסי וזה לא רציתי, ואם גם את עוז היא שלחה לבוש בקופסה לחדר שלו זה הגביר אצלי את הרצון לנצח.

"מצטערת" מיס-לוסי נכנסה בסערה, מחייכת, "התעכבתי כי חיפשתי אבל לא מצאתי חפיסה בצלופן אז נאלץ לשחק בחפיסה הישנה" היא הניחה קלפים על השולחן וקופסה עם הז'יטונים שאיתם נשחק.

ציפיתי לזה, גם לא הייתי זקוק למעבדה לזיהוי פלילי כדי להבחין שהקלפים שלה מסומנים, עוד משהו שמואיז דאג ללמד אותי, יכולתי פשוט לגלות את סודה ולדרוש שתחזיר לסמדי את הבגדים שלקחה ממנה אבל אני רציתי לנצח אותה, להפשיט אותה עירומה ולשלוח אותה לחדר לבושה בקופסת קרטון כמו שעשתה לעוז ולסמדי אז פשוט שלפתי חפיסה שהבאתי איתי, עטופה כמובן בצלופן והנחתי על השולחן.

מיס-לוסי הסמיקה, אחר כך החווירה, ראיתי אותה בולעת רוק ו…"מה?" שאלתי, מנסה להשמע הכי תמים שאפשר, "במקרה היה לי, קניתי בלאס-ואגס למזכרת ולא השתמשתי", עצרתי לרגע, שותק, "תפתחי ותערבבי" פניתי לסמדי, "הגיע הזמן להתחיל".

אחרי הנצחונות שלה על עוז, סמדי ועוד כמה שאני לא יודע עליהם מיס-לוסי כנראה הרגישה בטוחה בעצמה והתישבה לשחק. כבר בתור הראשון גליתי שמיס-לוסי, בלי הקלפים המסומנים שלה, היא לא באמת יריב רציני ועדיין, בסיבובים הראשונים נתתי לה לנצח, אפילו הפסדתי לה את הסנדלים שלי, לומד אותה כמו שמואיז לימד אותי, בוחן את הבעות פניה כשהיא משקרת עם יד חלשה ומתי היא בטוחה בעצמה עם יד חזקה ורק אז התחלתי לשחק באמת.

כשעה וחצי אחרי מיס-לוסי מסרה לסמדי את החזיה שלה, את התחתונים היא התפתלה והורידה עוד קודם, בלי לקום, מנצלת את העובדה שמפת השולחן מסתירה מפני את הטוטה שלה, וקיבלה ממנה את התמורה שנקבעה עבור פריט לבוש, שלושה ז'יטונים של 20, שלושה ז'יטונים של 10 ושני ז'יטונים של 5, סך הכל 100.

פעמיים או שלוש נתתי לה להרוויח מעט, לא הרבה, נהניתי לראות את החזה החשוף שלה, עסיסי וזקוף עם פטמה כהה ונוקשה בראש כל שד, ויאמר לזכותה שהיא לא ניסתה בכלל להסתיר אותו.

מיס-לוסי התלהבה מכל נצחון קטן שנתתי לה לנצח, אולי אפילו הִתְיָחְמָה כי עם כל ז'יטון שהיא הרוויחה הפטמות שלה הפכו כהות ונוקשות יותר, אבל אז חזרתי לנצח, מרוויח ממנה את כל מה שהרוויחה ואת הז'יטונים שקיבלה עבור החזיה שלה. "הפסדת" חייכתי אליה כשלא נשאר לה על מה להמר, "קחי," לקחתי את החולצה המוטלת בצד השולחן ומסרתי לסמדי, "מעכשיו זה שוב שלךְ".

"הפסדתי," מיס-לוסי הסמיקה וציחקקה במבוכה, ציחקוק מאולץ שמנסה לא לתת לבכי שלה להתפרץ, "מישהי תלך היום לחדר שלה לבושה בקרטון" היא נעמדה ועכשיו סוף סוף ראיתי ת'טוטה שלה, ערווה חלקה למשעי, בלי אף זיף שיער, וזוג שפתיים בשרניות נפוחות וכהות שחריץ וורוד ונוצץ מפריד ביניהם, בקיצור כוֹס שכאילו קורא ומזמין לבוא לבקר בו והזין שלי, שעמד כבר מזמן, נמתח והתקשה עוד יותר, תותח-על שאיים לקרוע את מכנסיי ושלח אלי מסר ברור, בא לי לדפוק!

מיס-לוסי הייתה יפה, ואולי בגלל זה היא הייתה כזאת סנובית, וחטובה להפליא, מבקרת קבועה במכון הכושר של הקיבוץ, בחוג הפילטיס והרבה קילומטרים בשבוע של שחיה בבריכה, ופתאום בא לי לעשות אותה. "יש לי הצעה בשבילךְ" פניתי אליה כשהיא סובבה לעברי את גבה, חושפת צמד פלחי ישבן מעוצבים לתפארת, והתחילה ללכת לכיוון קופסת הקרטון שבפינת החדר.

"נשמע" היא עצרה אבל לא הסתובבה לעברי.

"סיבוב אחד נוסף, Five card draw, חמישה קלפים והחלפה אחת" התחלתי לסדר את הז'יטונים בקופסה וניסיתי להשמע הכי אדיש בעולם, "אם את מנצחת את מקבלת חזרה את כל הבגדים שלך חזרה, זאת אומרת חוץ מהחולצה של סמדי כמובן" הוספתי מייד למראה המבט המופתע על פניה של סמדי וחייכתי אליה, מרגיע.

"ואם אני מפסידה?" והפעם היא כבר הסתובבה לעברי, מסוקרנת.

"קודם את מוצצת לי ואז את נשענת על השולחן בתנוחת המזכירה, פותחת רגליים ונותנת לי לזיין אותך!".

לשניה מיס-לוסי החווירה, אחר כך הסמיקה, חושבת. הבטתי בסמדי וגם היא נראתה די מופתעת. "וסמדי?" מיס-לוסי פתאום שאלה וראיתי בזה סימן טוב, היא לא פסלה את הצעתי על הסף.

"יושבת בצד, רואה ונהנית, בכל זאת, זה החדר שלה" ציחקקתי.

"וזה נשאר רק ביננו?"

"ברור" חייכתי אליה. "ברור" גם  סמדי חזרה אחרי, מהנהנת בראשה.

"אני בפנים" מיס-לוסי חזרה והתיישבה מולי, "חלקי!" היא פנתה אל סמדי, רצינית.

הפטמות שלה היו זקורות וכהות עוד יותר, מיס-לוסי הייתה מרוגשת. סמדי חילקה, קלף לי וקלף לה, חמישה קלפים. סידרתי אותם, היו לי שתי זוגות, זוג מלכים וזוג שמיניות והימרתי, ביקשתי להחליף קלף אחד. מיס לוסי החליפה שלושה.

במשחק הזה אלת-המזל משחקת תפקיד מרכזי, מעניין לצד מי היא הפעם?  "שלישיה" מיס-לוסי הכריזה והורידה אל השולחן את הקלפים שלה, שלושה אסים ועוד שני קלפים בודדים. שתקתי ושמרתי על פני הפוקר שלי, קודם הורדתי את זוג השמיניות וראיתי את החיוך חוזר ועולה על פניה של מיס-לוסי אחר כך הורדתי את זוג המלכים, עדיין לא מספיק לנצח אותה אבל אז הוספתי לזוג השמיניות עוד שמונה לב אדום, זה שקיבלתי בהחלפה, "אופס, אני כל כך מצטער, full house", חייכתי אליה בקול כאילו מתנצל אבל בעצם מלא בשמחה לאיד, "הפסדת".

מיס-לוסי הפתיעה אותי, לטובה! היא לא רק אשה יפה היא גם אשה עם כבוד. "מפסידה צריכה לעשות מה שמפסידה הבטיחה לעשות" היא אמרה, נותנת ניסוח מחודש משלה למשפט הידוע של ג'ון ווין “A man's got to do what a man's got to do” וקמה, "יאללה, גבר, שמעתי הרבה על נחש המכנסים שלך, תוריד ת'מכנסיים ובוא נראה אם זה נכון".

הורדתי ונתתי לה לראות, אין לי במה להתבייש, רק להתגאות. "פאק" היא מילמלה וראיתי את עיניה נפערות לרווחה, "אמרת גדול אבל לא אמרת כמה גדול" היא פנתה לסמדי שהסמיקה כעגבניה.

מיס-לוסי הייתה אחת הנשים הרווקות-הבוגרות הבודדות בקיבוץ שעדיין לא ראתה לי, שעדיין לא שכבתי איתה, אני מדגיש הבוגרות כי עם הקטינות אני לא מתעסק, אני לא פדופיל! וגם עם שתים או שלושה נשואות שכבתי, כאלה שניצלו את יציאת בעליהן למילואים או סתם כנס מקצועי כדי לגוון, ולאף אחת מהן לא היה טענות על ה"שרות" שהענקתי להן, יש לי זין גדול! נכון, אני יודע שכל הגברים אומרים את זה, אבל אצלי זה מדוד, פעם, בשמינית, עשינו תחרות ומדדו לי 17 סנטימטר וזה עדין לא הגיע לשיא וגם בהיקף אני לא קוטל קנים.

ישבתי על הכסא ברגלים מפושקות, מיס-לוסי כרעה על ברכיה ביניהם, כל הזין שלי היה תקוע בפיה, או אולי מדוייק יותר בגרונה, והיא מצצה לי, מוצצת ומשחקת בו עם הלשון, מלקקת ומתקתקת בעדינות עם השיניים, מניעה קדימה ואחורה את ראשה ומשפשפת בשפתיה המהודקות את העור המתוח, מותחת אותו עוד קצת וזה בדיוק מה שרציתי, להביא אותו לשיאו לקראת האקט הגדול, לקראת הזיון שאני הולך לזיין אותה, ולא, לא תכננתי לגמור לה בפה, לפחות לא הפעם.

הבטתי בסמדי שישבה על המיטה שלה והביטה בנו, נועצת עינים גדולות בחלציי ובראשה של מיס-לוסי, מתבוננת במבט מהופנט כשאגרוף ידה הימנית חבוי בין רגליה הסגורות, מצמידה אותו לערוותה ומשפשפת, לאט, כאילו מנסה שלא נבחין מה היא עושה.

המנה הראשונה הייתה מעולה, מיס-לוסי היא לא רק יפה, חטובה ואשה של כבוד, היא גם מוצצת מצוינת ונהניתי מכל רגע שהזין שלי היה בתוך הפה שלה אבל עמד לי תותח-על וכמו שאמרתי, הפעם לא תיכננתי לגמור לה בפה, אז הגיע הזמן לעבור למנה העיקרית, לזיון, להוסיף גם אותה לרשימה הדי ארוכה של הנשים בקיבוץ שעשיתי.

"את מוצצת מעולה" החמאתי לה ומיס-לוסי הסמיקה, "אבל עכשיו בא לי על הפּוֹת שלךְ" ציחקקתי, מעניין איך דווקא המילה הצנועה והתמימה, פּוֹת, מחרמנת אותי יותר מכּוּס, מנוש, מנוע ואפילו טוטה, "אז לכי לשולחן ותתכונני, זוכרת? תנוחת המזכירה, כמו שסיכמנו, צריכה הסבר?" ציחקקתי שוב.

שוב מיס-לוסי הצליחה להפתיע אותי, "לא" היא ענתה וקמה, מתחה את אבריה כחתולה שהתעוררה משנתה, מבליטה את שדיה העסיסיים, "אני יודעת" היא ניגשה עד השולחן והתרחקה צעד אחורה, פישקה רגלים, התכופפה, הניחה את כפות ידיה על השולחן ונשענה עליו עם מרפקיה, לרגע סידרה את עצמה, מרחיבה עוד מעט את הפישוק, נותנת לי לראות את מגרש השעשועים הקסום שבין רגליה, זה שאני הולך להשתעשע בו עכשיו, נענעה מעט ישבנה ואתו התנדנדו להם גם שדיה התלויים תחתיה, ו…"זהו, אני מוכנה, בוא תקטוף את הפרס שלךָ" הזמינה אותי, מנסה להשמע אדישה אבל לא כל כך מצליחה.

כמו שמיס-לוסי עמדה היה ברור לי שזאת לא הפעם הראשונה שהיא עומדת ככה, "כבר עשו אותך ככה פעם?" שאלתי והתחלתי ללכת לעברה.

"אם אתה מתכוון שזיינו אותי בתנוחה הזאת אז כן"

"ואהבת?" המשכתי לחקור כשאני נעמד מאחוריה ובודק לה שמן-מנוע, מעביר ומחדיר את האצבע בין שפתי הפּוֹת הרכים שלה, רואה את הרעד העובר בגופה ומגלה עד כמה היא רטובה שם בפנים.

"תלוי," היא ציחקקה, "תלוי במה שהיה להם להציע, למשל החבר שלך עוז עשה אותי ככה אבל מה שהיה לו להציע לא עשה לי את זה".

"ומי כן עשה לך את זה?" שאלתי ותופפתי עם הזין המתוח שלי על שפתי הפּוֹת, מגרה אותה עוד יותר.

"יוסקה הרפתן, לו יש מה להציע".

חייכתי. פעם, כשעבדתי ברפת, עמדנו זה ליד זה והִשְתַנוּ וכמו כל הגברים גם הצצנו והשווינו ואני יודע ששלי לא פחות גדול משלו, "אז תתכונני" ציחקקתי וכיוונתי את ראש הזין המתוח אל בין שפתי הפות שלה ולחצתי מעט, שלא יברח, "מוכנה?" אחזתי חזק במותניה ובלי לחכות לתשובה נעצתי את עצמי לתוכה באבחת אגן חזקה ו…"פוו" שמעתי אותה מתנשפת וראיתי את גופה נמתח כשחצי מהזין שלי חדר לתוכה, "פוו" היא שוב התנשפה כשכולו נקבר במעמקי נרתיקה ו"פוו" היא התנשפה בשלישית כשהתחלתי לפמפם אותה.

מיס-לוסי לא רק יפה, חטובה ומוצצת מצוינת, מיס-לוסי התגלתה גם כזיון טוב, היא הייתה רטובה ומשומנת והחלקתי בקלות בתוכה וזה לא שהיה לה כוס ג'ורה, לא ולא, הוא היה בדיוק במידה הנכונה! כזאת שגורמת לקירות נרתיקה להתהדק סביב הזין שלי שכתש בהנאה בתוכה.

זיינתי אותה לאט ובתנועות ארוכות. נהניתי מכל רגע, מכל שבריר פמפום בתוכה, אבל לא רציתי לגמור לפניה, קודם רציתי לדעת שהיא גומרת, לדעת שאני אכן עושה לה את זה, שאני מצליח להעניק לה אורגזמה לפני שאני מתפרק בתוכה ואם אתם שואלים 'למה?' אז לא כי היה אכפת לי ממנה אלא שהאגו הגברי שלי דרש את זה מעצמי, אם יוסקה הרפתן הצליח לעשות לה את זה גם אני חייב, הכבוד הגברי שלי לא הרשה לי שהיא תספר למישהו שלא עשיתי לה את זה.

דפקתי אותה ומיס לוסי נהנתה! שפת הגוף שלה שידרה את זה בגדול למרות שבהתחלה היא עוד ניסתה להסתיר את זה שהיא נהנית, טוב, אני מבין אותה, לתת שיזיינו אותך כי הפסדת בפוקר זאת השפלה ולהנות מזה זאת השפלה כפולה ומכופלת ואף אחד לא אוהב שישפילו אותו, אבל כנראה שעשיתי לה את זה בגדול כי לאט לאט התחילו להשמע אותן גניחות הנאה שלה, קודם חנוקות, שקטות ועם הזמן היא כבר לא שלטה בעצמה, הרגשתי עד כמה היא רטובה שם בפנים, משומנת באותו שמן סיכה טבעי שלה, ו…"פאק!" היא צווחה והרגשתי את קירות נרתיקה מתכווצים בחוזקה סביב הזין שלי, "פאק! הנה הנה!!" היא התנשפה בכבדות, "פאק, הנה, זה בא לי!" היא צרחה באקסטזה, "פאק! מניאקית!" היא הביטה בסמדי ומקולה היה ברור שהיא מחייכת אליה, "פאק! גמרתי! אלוהים, כמה זה טוב לי בטוטה!" היא המשיכה באותה התנשפות כבדה שלה וכבר חששתי שהיא תכף מתמוטטת, "פאק! איזה פסיכית אני? סיפרת לי ולא האמנתי לךְ, אימא'לה, כן, זה טוב, כן, תמשיך!" והמילים האחרונות כבר היו מכוונות אלי.

רכנתי עליה וחפנתי את שדיה, ממזמז, משחק בפטמות הנוקשות כאבן והרגשתי בשפת הגוף שלה, בכיווצים החזקים בנרתיקה ובגניחות שהלכו והתגברו שזה מחרמן אותה. המשכתי לדפוק אותה, עכשיו כשהיא גמרה אפילו הגברתי את הקצב למרות שאם האוכל בא התאבון ורציתי להרגיש ולשמוע אותה שוב גומרת.

התנשפויות חנוקות מכיוון המיטה משכו את תשומת ליבי. הבטתי בסמדי שישבה עליה, פניה אדומים ובהתה בנו מהופנטת. הכפתור והרוכסן במכנסיה היו פתוחים וכף היד שלה תקועה עמוק בתחתוני הבוקסר הנשיים והשחורים, משפשפת בחוזקה עם האגרוף את ערוותה ולקח לי רגע להבין מה אני רואה, סמדי הביטה בנו ואוננה!

האורגזמה השניה של מיס-לוסי לא אחרה להגיע, גמירה חזקה, כזאת שהרעידה את כל גופה וסחטה גניחות קולניות, מ-"כן"-ים מלאי תאווה והנאה, דרך "הנה זה בא לי" נוטף חרמנות ועד השיא, "אימא'לה, אני משפריצה!" שכולו הנאה צרופה שבסיומו עוד אנחת הנאה קולנית ו"אימא'לה, אני בשמים" וגם בלי לראות את פניה היה ברור שהיא מחייכת באושר.

זיינתי אותה, ממולל את הפטמות ואפילו צובט קצת, בעדינות, צביטות מחרמנות כמו אלה שסמדי כל כך אוהבת שאני עושה לה כשהיא מיוחמת ואין ספק שמיס-לוסי הייתה מיוחמת ברמות מטורפות. רציתי לגמור, לא שלא נהניתי אבל גם אני התנשפתי ואפילו הזעתי, רציתי גם לתת לה אורגזמה שלישית אבל זה כבר היה בונוס, כבר לא הייתי צריך להוכיח לה שאני גבר, כבר הוכחתי.

עזבתי את שדיה, אחזתי בשתי ידי במותניה וטחנתי אותה, מהר וחזק, מרעיד את גופה באותן נעיצות פראיות, שנינו גנחנו בקול, גרגורים והברות בלי פירוש, הרגשתי איך זה מתחיל לעלות לי, לאט, ניסיתי לשלוט בזה, אולי באמת אני אצליח עוד פעם, עשיתי כל טריק שאני מכיר כדי לעכב והצליח לי, ה"פאק! הנה זה בא" שלה השתלב עם ה"קחי!" החזק שלי כשנעצתי את עצמי לתוכה הכי עמוק שיכולתי ושם עצרתי, "קחי!" צווחתי שוב, דוחף ומנסה להכנס עוד יותר ובדיוק ב-"כן, תן לי, עכשיו!" שלה השפרצתי, יריתי מטח ראשון של זרמה גברית חמימה במעמקי הכוס הרותח שלה, לוקח אוויר, מרגיש את הכיווץ החזק בנרתיקה שכאילו חולב אותי, ויורה עוד מטח ואחריו עוד אחד, קטן קצת יותר, ומרגיש איך לאט הנוקשות שלי נחלשת ועדין לא זז, נשאר כך צמוד אליה מאחור ואוחז חזק במותניה, מוסיף עוד כמה טיפטופים אחרונים עד שהזין הרטוב בעסיס תשוקותינו החליק מתוכה ורק אז עזבתי אותה וזזתי, מביט בה שוכבת על השולחן מתנשפת, מותשת אבל מסופקת, רואה את טיפות הזרע שלי מחליקות לאורך הירך הפנימית ומחייך חיוך נצחון כמו אז, בקורס קצינים, כשגמרתי ראשון את מסלול המכשולים המפחיד.

התישבתי בכסא, מתנשף, מיס-לוסי עדיין שכבה על השולחן, מתנשפת גם היא. סמדי סגרה במהירות את המכנסיים והביאה לנו מים קרים ורק אז מיס-לוסי התיישבה חזרה על הכסא שלה, שתתה במהירות וביקשה עוד.

"מודה, יש לךָ מה להציע" מיס-לוסי חייכה לעברי כשגמרה את כוס המים השניה, "עשית לי את זה או עשית אותי כמו שאתה קורא לזה" היא ציחקקה,

האמת שאחרי כזה זיון טוב התכוונתי לוותר לה, להחזיר לה את הבגדים שלה, לא את החולצה שהרוויחה מסמדי כמובן, הרי בשביל להחזיר אותה לסמדי התקיים כל המשחק, וגם בלי התחתונים, פתאום בה לי לשמור אותם למזכרת, אבל מיס-לוסי כאילו קראה את מחשבותיי והקדימה אותי, "ועכשיו," המשיכה, "מפסידה צריכה לעשות מה שפסידה צריכה לעשות" היא קמה והתחילה ללכת לעבר קופסת הקרטון שבפינת חדר, "ואל תנסה לוותר לי, אני לא הייתי מוותרת לךָ" אז לא ויתרתי, חייכתי כשהיא "הלבישה" לעצמה את קופסת הקרטון, אוחזת בה בשתי ידיה שלא תיפול ומסדרת שתסתיר את אברי נשיותה, "את יכולה לפתוח לי ת'דלת" היא פנתה לסמדי בקול מתחנחן וזאת מיהרה לפתוח, "רק שתדע, אתה זיון טוב" היא הסתובבה לעברי לפני שיצאה, "ועוד משהו, אתה יותר טוב מיוסקה" היא ציחקקה ולפני שהספקתי לענות היא יצאה.

"מניאק!" סמדי נעלה את הדלת והסתובבה אלי, "אני מיוחמת!" היא התחילה להתפשט במהירות, "בוא!" היא עמדה מולי עירומה, "אתה לא מבין איך חירמנת אותי" אחזה בידי והובילה אותי אחריה אל המיטה שלה, "תשכב על הגב!" ואצלי, מה שלפני רגע התדלדל שמוט ומצומק, פתאום נעמד מחדש.

קודם סמדי מצצה לי, מעמידה אותו עוד יותר, מוצצת בתאווה ומתעלמת מזה שהוא מכוסה בקוקטיל מיציי הזיון שלי ושל מיס-לוסי, או אולי זה חירמן אותה עוד יותר, מוצצת ומשחקת בידה בביצים ואם טיפול כזה לא הייתי צריך הרבה כדי שהתורן שלי יזדקר מחדש.

"קודם אני!" היא נעמדה מעלי על ברכיה וכיוונה בידה את הזין המתוח אל החריץ שבין רגליה ואני, עם יזיזת הנפש שלי, לא מתווכח, נתתי לה להשתפד לי, מחייך למשמע אנחת ההנאה שהשמיעה כשהיא התיישבה וכל הזין ננעץ בתוכה, "כן-ן-ן!" וזה היה כן ארוך ומלא תאווה, "כוש-על-האמא-שלך איך שחירמנת אותי" היא התחילה לדהור עלי לעבר האורגזמות שלה.

האורגזמה הראשונה שלה הגיעה מייד, שתים-שלוש דהירות וכל החִירמון שנאגר בתוכה התפוצץ, "כן!" היא נעצרה לשניה, משופדת, והרגשתי את קירות נרתיקה מתהדקים בחוזקה סביב הזין שלי, "כן, זה בדיוק מה שהייתי צריכה" היא חזרה לדהור, "כן, זה בדיוק, אבל אחת לא מספיקה לי".

"שחק לי בבזזים" סמדי לחשה בקול מִתְאָוֶה. חפנתי את שדיה העסיסיים ושיחקתי לה בפטמות, קודם ממולל ואז צובט בעדינות, בדיוק כמו שהיא לימדה אותי לעשות לה, בדיוק כמו שהיא אוהבת. סמדי הגבירה את קצב הדהירה שלה, דוהרת אל עבר האורגזמה השניה שהתקרבה במהירות, "כן, הנה" היא התנשפה בקול חושני, נשענת בכפות ידיה על כתפיי ומצמידה אותי למיטה כאילו חוששת שאברח לה באמצע, "תמצוץ לי" היא גחנה לעברי וקירבה את הציצי שלה לעבר הפה שלי ואני מצצתי לה, כאילו יונק מהשד העסיסי, "יש" היא לחשה והרגשתי את הכיווצים החזקים בוָגִינָה שלה, "כן, הנה, יש" היא המשיכה, פורצת בסדרת "יש"-ים הולכת ומתחזקת והרגשתי איך הפטמה שבפי מתקשה עוד יותר, "כן, ככה, תרים אותי" היא צרחה באקסטזה כשהרמתי את ישבני ואיתו אותה היושבת עלי, מזדקפת ודוחפת את הזין הכי חזק לתוכה, "כן, הנה!" היא קפאה כך, יושבת זקופה ומשופדת כשכל הזין קבור בתוכה, "כן, הנה, אימא'לה! דור, זה בא לי! הנה! עכשיו! אני גומרת!".

"וואו" היא נשכבה עלי, מתנשפת ודואגת שהזין לא ייצא מתוכה, "על כזאת גמירה מגיעה לך נשיקה" היא הצמידה את שפתיה לשפתי בנשיקה תאוותנית, "אתה היזיז הכי טוב שלי" היא ציחקקה, "כמו שאתה מנענע אותי אף אחד אחר לא עושה לי"

"למה יש לך עוד יזיזים שמנענעים אותך?" חייכתי אליה.

"מניאק, ברור, כאילו לך אין אחרות" היא חייכה חזרה ושוב נישקה אותי, "בשביל זה אנחנו יזיזים ולא נשואים, שנוכל להשתרלל, לא?" היא התגלגלה מעלי ונשכבה לצידי על הבטן, "עכשיו בוא! ארוח מלא הבטחתי לך אם תחזיר לי את החולצה וארוח מלא תקבל" היא שלחה ידים לאחור ופישקה את פלחי ישבנה, "בוא, התחת שלי כבר לא יכול לחכות יותר" אז עליתי עליה, מחצתי אותה תחת גופי, פישקתי את רגליה ברגליי ובאבחת אגן חזקה תקעתי לה את הזקפה המצופה באותו עסיס-תענוגות-שומני שלה בתחת.

יש איזה משהו קצת מזוכיסטי אצל מדי, כאב, במידה כמובן, מחרמן אותה, בגלל זה היא אוהבת שאני צובט לה בפטמות בזמן המשגל ובגלל זה היא מרשה לי להכנס בדלת האחורית שלה, אז תקעתי ועצרתי, זאת לא הפעם הראשונה שאני מזיין את סמדי בתחת ויש לנו ריטואל קבוע, קודם החדירה שתמיד היא כואבת, אם כי כבר פחות מהפעם הראשונה, אחר כך ההמתנה בתוכה שהכאב יחלש ושפי-הטבעת שלה ימתח ויתרגל, ורק אז, כשהיא תתן לי סימן, אתחיל לפמפם.

"מה סיפרת למיס-לוסי?" שכבתי עליה בלי לזוז ולחשתי לה באוזן.

"היא שאלה אם אתה מצליח לעשות לי את זה אז סיפרתי לה איזה תותח אתה במיטה" היא לחשה חזרה.

"ו…?"

"והיא לא האמינה, חשבה שאני סתם מגזימה, אבל אתה יודע איך זה, אין חכם כבעל נסיון" היא ציחקקה, "לדעתי בקרוב תוסיף עוד יזיזה לרשימה הארוכה שלך"

"מי? מיס-לוסי? אין צ'אנס".

"ואם כן?".

"אני יורד לך" התחיבתי.

"טמבל, לרדת לי אתה תרד בכל פעם שאני אבקש" היא ציחקקה, "אבל תזכור, מספיק שהיא תציע לך".

"אהה, סגור, אבל אם לא את מוצצת לי".

"אוקיי, התערבנו, ועכשיו שתוק! תגיד, מה עוד בחורה צריכה לעשות כדי שיזינו אותה בתחת?" נתנה לי את הסימן הקבוע.

זיינתי אותה, בתחת, שכבתי עליה ופמפמתי אותה, הזין שלי השתפשף בפי הטבעת המהודק סביבו, שולח זרמים מענגים בכל גופי. בהתחלה סמדי שכבה בשקט, מפשקת חזק את פלחי ישבנה ומפקירה את עצמה בידיי, אבל לאט לאט היא התחילה להנות מזה, לוחשת ומעודדת אותי להמשיך בקול מפתה וכנראה שהיא הייתה מאד מיוחמת כי פתאום היא מלמלה "אימא'לה, הנה" והתנשפה במהירות, "אימא'לה, זה בא" היא המשיכה, "דור, אני גומרת!" ושפת הגוף שלה סיפרה שהיא לא סתם אומרת, שהיא לא משקרת כדי שארגיש גבר-גבר, "דור, בוא!" היא עודדה אותי להצטרף אליה, "בוא!" והיא לא הייתה צריכה יותר, פי-הטבעת שלה התכווץ בחוזקה, חולב, ומטח ראשון של זרע-גברי-רענן מילא את ישבנה.

****

"ארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה" אמא הסבירה לי כשהייתי קטן ומאז, בכל בוקר שאני עומד בפתח חדר האוכל, אני נזכר במשפט הזה  מחדש.

ישבתי וקצצתי את הסלט, טקס הבוקר הקבוע שלי, חותך לאט, חתיכות קטנות כיאה לסלט קצוץ, קודם עגבניה גדולה ושני מלפפונים, אחר כך הבצל, בהמשך פלפל אדום, צנונית ופטרוזיליה, מיץ שאסחט מלימון טרי ולבסוף יגיע תורם של שמן הזית והמלח שיתנו את הטעם.

מיס-לוסי נכנסה בשלב שחתכתי את המלפפון השני, הבטתי בה וראיתי שהיא מביטה לעברי, חייכתי לעברה, חיוך מנצחים מלא גאווה, אבל היא התעלמה, הסתובבה והתחילה לאסוף את המצרכים לארוחה שלה אז חזרתי לחתוך את הסלט שלי, עובר לחתוך את הבצל.

העינים צרבו לי מהבצל כששמעתי את קולה של מיס-לוסי מעלי שואל "פנוי? אפשר לשבת לידך?"

הבטתי בה, קצת מטושטשת בגלל הדמעות, תשובה עוקצנית עמדה לי על קצה הלשון אבל התאפקתי, "בְּכָבוֹד" הצבעתי על הכסא מולי ועברתי לחתוך את הפלפל, מתעלם ממנה.

שתקנו, ישבנו וחתכנו את הסלט, גם כשסיימתי והתחלתי לאכול עדיין שתקנו ורק כשמיס-לוסי סיימה לחתוך את שלה היא הביטה בי ואמרה "שיחקת אותה אתמול, כל הכבוד"

"תודה" בלעתי את הצהוב של החביתה בביס אחד.

"זאת לא הפעם הראשונה שאתה משחק"

"נכון" עניתי למרות שזה היה יותר ציון עובדה משאלה.

"אז עבדת עלי" היא עקצה.

"לא עבדתי, אם היית שואלת הייתי אומר לך" חייכתי אליה.

"שיעור לחיים, תשאל," היא חייכה חזרה, "מכל מלמדיי השכלתי".

שוב שתקנו ואכלנו ושוב מיס-לוסי הייתה זאת ששברה את השתיקה, "סמדי אמרה לי שאתם יזיזים".

הבטתי בה, הדבר הראשון שבא לי זה להגיד לה שזה לא עניינה אבל אז נזכרתי שהן דיברו עלי כבר קודם אז עניתי בקיצור "כן".

"ואחרי שהלכתי היא נתנה לךָ?" היא הפתיעה אותי, "כי," היא המשיכה במהירות עוד לפני שהספקתי לענות, "היא סיפרה לי שאם תחזיר לה את החולצה זה מה שהיא הבטיחה לךָ בתמורה".

"זה לא עִנְיָנְךְ" עניתי בגסות, הפעם לא התאפקתי.

"אז אני מבינה שכן," היא חייכה לעברי, חיוך זימתי משהו, "ארוח מלא?".

שוב היא הפתיעה אותי, "גם את זה היא סיפרה לךְ" שאלתי בקול לגלגני.

"לא, אבל היא הביאה הבוקר כביסה למכבסה ומאיךְ שהיא הלכה זה היה לי ברור" היא צחקה.

בצבא לימדו אותי שההגנה הכי טובה היא ההתקפה אז פעלתי, "תגידי" שיניתי נושא במהירות, "הקלפים שהבאת, הם סוד הניצחונות שלךְ??"

"למה?" ולרגע היא נעשתה לבנה.

"את יודעת למה" חייכתי אליה.

"ידעת?"

"מהרגע שראיתי אותם, קצת חובבני הסימון"

"ואתה הולך לספר לכולם?" והפעם היה חשש בקולה.

"תלוי" עניתי, רציני.

"שיט!" היא מילמלה לעצמה והסמיקה, "במה זה תלוי?" היא הביטה לעברי רצינית ושאלה.

"תלוי מה תציעי לי בתמורה לשתיקה".

"מה אתה רוצה?" היא שאלה, מנסה להשמע הכי רגועה אבל לדעתי היא כבר הבינה.

"את יודעת" חייכתי אליה.

"בתחת?" היא התכופפה לעברי ולחשה, חושפת לרגע את העמק הקסום שבין שדיה העסיסיים.

"גם," חייכתי אליה שוב, "ארוח מלא" ולרגע היה לי דז'ה-וו.

לרגע היא לא ענתה, רק העמיסה את המזלג בסלט שהכינה והכניסה לפה, מביטה בי, לועסת וחושבת, "זה גם מה שדרשת ממנה?" היא שאלה כשגמרה מהפה ולקחה ביס חדש.

"כן" עניתי וראיתי את סמדי נכנסת.

שוב היא לעסה וחשבה לפני שהמשיכה, הבטתי בסמדי שמרכיבה את המוזלי שלה ומתחילה ללכת לעברנו, " אבל יש לי תנאי" מיס-לוסי גחנה לעברי ולחשה ולהפתעתי גיליתי שבזמן שהבטתי בסמדי אצלה נפתח "במקרה" עוד כפתור בחולצה ועכשיו יכולתי לראות עוד יותר מאותו עמק קסום והשדיים המגרים שלה.

"נשמע".

"רוחק'ה הכובסת הולכת בדיוק ב-12 לאכול צהרים ואחר כך לחדר לנוח, תבוא למכבסה ואני אתן לך לבצע בי את זממךָ אבל," והיא הדגישה את האבל, "אחרי זה אני רוצה שנהיה יזיזים" היא אמרה כשגמרה ללעוס ובלעה.

"תגדירי יזיזים"

"מה? מה? יזיזים?" סמדי התערבה והתיישבה ליד מיס-לוסי, "שמעתי נכון, יזיזים?"

"הצעתי לדור שנהיה יזיזים והוא ביקש שאני אגדיר לו מה לדעתי זה יזיזים" מיס-לוסי סובבה את הראש וחייכה לעבר סמדי שלידה, "יזיזים זה," היא חזרה והביטה אלי, עוצרת לשניה אולי כדי לארגן לעצמה את התשובה, "שבא לך לזיין אתה מתקשר אלי ואם גם לי בא ואני לא במחזור אז מזדיינים ולהפך, כשלי בא אני מתקשרת ואם בא לךָ, וכמו שהבנתי לבנים תמיד בא," היא ציחקקה, "כמו לנו" סמדי התערבה והוסיפה, "אז גם מזדיינים," מיס-לוסי המשיכה, "סקס לשם סיפוק היצרים ותו לא, בלי שום מחויבות, לשנינו מותר גם עם אחרים, זה הסידור שלך עם סמדי, לא?".

הבטתי בסמדי, "נו??" היא שאלה וראיתי את החיוך הזימתי המוכר מתפשט על פניה, "והסכמת?"

"עוד לא"

"פראייר, אם לי היו מציעים כזאת הצעה הייתי מייד מסכימה" היא ציחקקה, "וחוץ מזה, מישהו הפסיד בהתערבות, לא?"

"מישהו" מילמלתי.

"מה? איזה התערבות?" מיס-לוסי התעניינה.

"סתם" סמדי שוב ציחקקה, "אמרתי לו שלדעתי את תציעי לו, הוא אמר שאין צ'אנס אז התערבנו על מציצה"

"אני מסכים" הודעתי, ושתיתי במהירות את כוס התה שלי, "מצטער, דודי הגנן מחכה לי, אני חייב ללכת, אני מאחר" קמתי.

"אל תשכח ב-12" מיס-לוסי הזכירה לי כשהתחלתי ללכת, כאילו הייתי שוכח 🙂 .

"מה? מה?" שמעתי את סמדי שואלת.

"אני אסביר לך" שמעתי את מיס-לוסי עונה לה "הבטחתי לו" עוד הספקתי לשמוע וזהו, התרחקתי ולא שמעתי יותר.

עבדתי עם דודי, משפצים את הגינה שליד הגן ילדים, אבל המחשבה שאני הולך לזיין לא הרפתה ממני וככל שהשעה 12 התקרבה לי נעמד יותר ויותר.

ב-12 בדיוק, ככה זה אצל חברי הקיבוץ הותיקים, מין הרגל כזה שב-12 בדיוק צריך לאכול צהריים, דודי הציע לי לבוא איתו לאכול אבל התחמקתי, הסברתי לו שיש לי סידורים דחופים. בדרך חלפתי ליד רוחק'ה הכובסת שמיהרה לעבר חדר האוכל, מביטה בי באותו מבט מקצועי רציני שלה, בשבילה אני לא דור, אני 33D שזה מספר הכביסה שלי, חבר הקיבוץ ה-33 שהשם הפרטי שלו מתחיל ב-ד'.

מיס-לוסי חיכתה לי באולם מסירת וקבלת הכביסה והכניסה אותי פנימה, פעם ראשונה שמרשים לי להכנס לתוך המכבסה. ריח כבד של חומרי ניקוי ומרככי כביסה מילא את החלל העמוס במכונות כביסה וייבוש גדולות. "בוא" מיס-לוסי משכה אותי אחריה לעבר חדר קטן ולהפתעתי הייתה בו מיטה ועליה מתוח סדין בצבע לבן בוהק, "תתפשט!" וכדי להראות שהיא רצינית היא התחילה להתפשט בעצמה.

התפשטתי ועקבתי אחריה, מתפשטת במהירות ובלי היסוס, כאילו אין טבעי ממה שאנחנו הולכים לעשות, לא היה לה הרבה מה להוריד, היא לבשה גופית עבודה אפורה בלי כלום מתחתיה ושולי שדיה העסיסיים הציצו בכל תנועה שעשתה, מכנסי עבודה קצרים ותחתוני עבודה גבריים, "מה?" היא חייכה למראה המבט שנעצתי בהם, "הרווחתי אותם מעוז, החבר שלך," הוסיפה בגאווה, "לגברים עושים תחתונים נוחים, לנשים לא" השלימה בנימה מתרעמת כשהיא מורידה אותם ונשארה עירומה, כמוני, "וואו, אני רואה שבא לךָ עלי" היא ציחקקה, אחזה בידי והובילה אותי לעבר המיטה, "ארוח מלא הבטחתי וארוח מלא תקבל" היא ציחקקה והתישבה על שפת המיטה, "בוא נתחיל" היא משכה אותי לעמוד בין רגליה ובלי לחכות התחילה למצוץ לי.

גרון עמוק יש לה למיס-לוסי, את כל הזיין שלי היא הצליחה להכניס לתוכו, מוצצת, מרטיבה, ואצלי הזין שממילא היה כבר מתוח נמתח עוד יותר. "זהו, בפֶה ביקרתָ" היא הוציאה את הזין מפיה ונשכבה על הגב, מפשקת רגליים, "בוא לתחנה השניה" היא הזמינה אותי, מצביעה על הכוס, על החריץ הוורוד שניצנץ בין השפתיים הכהות והנפוחות, ואני לא חיכיתי, עליתי ושכבתי עליה, מכוון עם היד את הזין הנוקשה למקום הנכון ודוחף.

"וואו" היא התנשפה, "גדול! עושה לי את זה! מזכיר לי שוב למה אני רוצה להיות היזיזה שלךָ" היא הניפה רגלים באוויר, מפשקת אותם עוד יותר, "כן גבר, זיין אותי, כל היום אני מפנטזת על הרגע הזה".

זיינתי, נהנה, הלחץ הזה של שרירי הנרתיק שלה סביב הזין הכותש בתוכה היה בדיוק במידה הנכונה, הלחץ והחיכוך שאני כל כך אוהב, "כן" מיס-לוסי התנשפה בקול, "כן, הנה! וואו! זה בא לי" היא עטפה את ישבני ברגליה הארוכות ולחצה, "כן, עכשיו, עכשיו! כן!!" והיה ברור שהיא גמרה עוד לפני שהיא הודיעה על זה, "וואו, אני את שלי קיבלתי," ושמעתי את הסיפוק בקולה, "אתה רוצה שאני אסתובב?" היא לחשה, מתנשפת, "שתוכל לבקר גם בתחנה השלישית לפני שגם לךָ יגמר".

הוספתי עוד שני פמפומים מפנקים, הכוס שלה היה רטוב וחם והזין שלי החליק בתוכו בקלות, "תסתובבי!" שלפתי את הזין המשומן היטב באותו עסיס-תאווה-שמנוני שלה והתגלגלתי מעליה.

מיס-לוסי הניחה במרכז המיטה כרית גדולה שהייתה מונחת בצד, אולי היא הכינה אותה מראש במיוחד בשביל זה, נשכבה על הבטן מעליה וסידרה ת'כרית מתחת לאגן, מגביהה בכך את ישבנה, פתחה רגלים, שלחה ידים לאחור ופישקה את פלחי ישבנה, "בוא" היא הזמינה אותי, "התחנה השלישית לרשותךָ".

שוב עליתי עליה, שוכב ומציב בידי את הזין הנוקשה והמשומן בפתח הדלת האחורית שלה, "איך אתה אוהבת, מהר או לאט?" שאלתי, כזה אני, מהמתחשבים, מניסיוני עם נשים למדתי שהתחשבות רק מוסיפה נקודות זכות.

"לאט" היא סיננה ושמעתי שהיא נושכת שפתים, מתכוננת.

"אוקיי, תתכונני" לחשתי חזרה והתחלתי לדחוף לה, לאט, חודר סנטימטר אחר סנטימטר ומרגיש איך כל גופה נמתח ומתקשה, מה שלא באמת עוזר, הגיוני דווקא לרפות אבל תמיד, גם כשהן יודעות את זה, הגוף מתנהג בלי הגיון.

שכבתי עליה, כל הזין נעוץ עמוק בישבנה ולא זזתי, נותן לה להתרגל, מאפשר לפי-הטבעת שלה להמתח עוד יותר ורק כשהרגשתי שהיא נרגעה קצת התחלתי לפמפם, לזיין אותה בתחת, לשפשף את הזין הנוקשה שלי בפי-הטבעת המתוח סביבו.

האגו הגברי שלי רצה שהיא תגמור שוב, שעוד אורגזמה תשתולל בגופה, אבל ידעתי שאין לי הרבה סיכוי לתת לה את זה בזיון הנוכחי, השיפשוף המהנה, החום הנעים שהחיכוך הזה יצר והזרמים שיצאו מהזין והשתוללו בכל גופי הריצו אותי במהירות לעבר הגמירה שלי או כמו שאמא שלי הייתה תמיד אומרת לי "דברים טובים נגמרים מהר" ואין ספק שהזיון הזה היה דבר טוב, אפילו יותר מסתם טוב.

"אני מת על התחת שלךְ!" מחצתי אותה תחת גופי וקברתי את הזין שלי הכי עמוק שיכולתי בתוך ישבנה, "הנה! עכשיו!" נמתחתי כולי ויריתי את המטח הראשון של זרע גברי סמיך וחמים, "קחי!" נעצתי ויריתי עוד מטח במעמקי ישבנה, "והנה עוד אחד בא" הוספתי גם ת'שלישי, שוכב עליה, מתנשף ומרגיש את הטיפות האחרונות נושרות בתוכה.

רגע ארוך היא נתנה לי לשכב עליה ככה, גם אחרי שהזין המדולדל החליק ויצא מתוכה, ורק אז גלגלה אותי מעליה. "לא הייתי בתולה שם, בתחת" היא חייכה לעברי, "אבל שלך הוא הכי גדול שביקר לי שם" היא ציחקקה והסמיקה.

"יותר מזה של יוסקה?" לא התאפקתי.

"ליוסקה לא נתתי לבקר שם" היא ענתה במהירות, "אבל גם אם הוא היה מבקר שלך יותר גדול משלו" היא חייכה לעברי, "עכשיו קום, תתלבש, חסר לי שרוחק'ה תחזור במקרה ותתפוס אותך כאן" והיא קמה והתחילה להתלבש במהירות.

"למה? מה היא תעשה לי?" שאלתי תוך שאני קם ומתחיל ללבוש את התחתונים שלי.

"תמלוק לך אותו" היא ענתה, מנסה להשמע רצינית אבל לא בדיוק מצליחה, "או אולי בכלל אחרי שתראה מה יש לך להציע היא תאנוס אותךָ" היא צחקה.

"זהו? יזיזים?" היא ירקה בכף ידה והושיטה לי אותה.

"יזיזים" ירקתי בזאת שלי ולחצתי את ידה, חוזרים לרגע לגן-הילדים, למה שאז נראה בעיננו כהתחייבות הכי מחייבת שיכולנו להבטיח אחד לשני.

"יופי, עכשיו תעוף" והיא התחילה להוריד את הסדין המוכתם בכתמי תאוותנו ולפרוס סדין חדש.

אותו ערב באתי לחדר של סמדי לשלם את חובי. קודם התפשטנו וישבנו עירומים על המיטה בשיכול רגליים, גבריותי הזקורה וחריץ נשיותה המנצנץ בין שפתי הכוס הכהות מוצגים לראווה, ושתינו תה עם הרבה נענע ולימונית שסמדי הכינה, מין טקס קבוע שלה לפני שאנחנו מתחילים את הסקס, סוג של משחק מקדים שהיא המציאה ותאמינו לי, משחק מקדים מחרמן מאין כמוהו.

כשסיימנו את התה היא נשכבה על הגב ופישקה רגלים, ברכיה מורמות וכפות רגליה על הסדין, ידעתי מה היא מצפה ממני, נשכבתי בין רגליה, הרחתי את ריח הייחום שלה, הצמדתי את שפתי אל שפתי הכוס שלה והתחלתי לפנק אותה עם הלשון.

זאת לא הפעם הראשונה שאני יורד לאשה, גם לא הפעם הראשונה שאני מפנק את סמדי, ידעתי מה היא אוהבת ועשיתי לה את זה, הלשון שלי חיפשה ומצאה את הדגדגן הנפוח שלה והתחילה לשחק בו, קודם תופפתי עליו ואז הובלתי אותו בלשוני עד שתפסתי אותו בין שפתי ומצצתי את דובדבן תשוקותיה, מתופף בעדינות עם השיניים כדי לחרמן אבל לא להכאיב, בניגוד לפטמות בדגדגן אני יודע שהיא לא אוהבת שמכאיבים לה.

פינקתי אותה, אין לי ספק, גניחות ההנאה שלה הדהדו בחלל החדר הקטן, הרבה הברות חסרות פשר אבל מלאות הנאה ותשוקה, "הנה" היא אחזה בראשי בשתי ידיה והצמידה או חזק אל ערוותה, "הנה!" גם הרגלים נסגרו על ראשי, "הנה! עכשיו! הנה!" הרגשתי את הטעם המוכר ממלא את פי, טעם אשה שגמרה, אבל המשכתי בלי שתגיד לי, ידעתי שפעם אחת לא מספיקה לה.

הייתה עוד פעם כזאת לפני שהיא הזמינה אותי לעלות עליה, "בוא" היא לחשה בקול מתאווה, "בוא ותכניס לי" ואם המילים לא מספיקות היא גם משכה אותי בכתפיי, "כן!" היא גנחה כשנעצתי לתוכה את זקפתי הנוקשה וזה היה 'כן' שטוף זימה ונאפופים שכבר הרבה זמן לא שמעתי כמוהו.

שכבתי עליה וטחנתי אותה, לא רק היא הייתה תאוותנית גם אני הייתי חרמן בטרוף, ולא הייתי צריך הרבה כדי שעוד אורגזמה תרעיד את גופה, גמירה חזקה, "הנה בא הצקלון" היא הודיעה בקול והרגשתי את שרירי נרתיקה מתהדקים סביב הזין שלי, "כן, הנה, עכשיו!" היא גמרה, מתנשפת, "דור, תשקה אותי, אימא'לה, איך אני מתה על הזין שלך!" ומול כאלה מילים אי אפשר לעמוד אז השקתי אותה, גמרתי, את כל הביצים המלאות שלי רוקנתי בתוכה.

*****

סמדי, מיס-לוסי, שעכשיו כבר קראנו לה לוסי, ואני הפכנו שלישיה, בעיקר יושבים יחד בחדר האוכל או יוצאים לבלות בפאב של הקיבוץ ואפילו מדי פעם לעיר הסמוכה. בהתחלה הורמו גבות בחדר האוכל אבל מהר מאד כולם התרגלו.

חגגתי. סמדי ולוסי הפכו חברות הכי טובות, מתחלקות בי, לא יחד! פעם האחת מזמינה אותי למיטה שלה ופעם השניה ותאמינו לי שתיהן נימפומניות, לא שאני מתלונן.

בערך חודש אחרי סמדי הזמינה אותי לחדר שלה, לא משהו חריג שיכולתי לחשוד, רק כשנכנסתי לחדר גם לוסי ישבה שם.

לרגע הופתעתי, שלחתי מבט חוקר בסמדי והיא חייכה אלי, "אני מקווה שלא תתנגד" היא ציחקקה, "אבל אני ראיתי איך אתה דופק את לוסי אז רציתי שעכשיו היא תראה איך אתה רוכב עלי" והיה משהו מאד תמים באיך שהיא אמרה את זה שלא היה סיכוי בעולם שאני אכעס עליה או יגיד לה 'לא' ובכל זאת הכבוד לא נתן לי להכנע ככה סתם אז "בתנאי" הודעתי, "שגם היא מתפשטת!".

אותו לילה עשינו את זה בשלישיה, לא ישר, קודם עשינו את המשחק המקדים הקבוע של סמדי, ישבנו עירומים ברגלים מסוקלות ושתינו תה, שלושתנו! גם לוסי.

אחר כך דהרתי על סמדי, היא מתה על התנוחה הזאת ואני עוד יותר ממנה, היא שכבה על הבטן כשכרית גדולה מתחת לאגנה ואני שכבתי עליה, על הגב שלה, וזיינתי אותה, בכוס לא בתחת וכשהיא נתנה את הסימן, הושיטה את ידיה לאחור, התיישבתי על ירכיה ונצמדתי אל ישבנה, בלי לצאת כמובן, אחזתי בפרקי ידיה ומשכתי אותם לאחור, מרים את ראשה ופלג גופה העליון באוויר, אחזתי בידיה ביד אחת ו…"דיו!" הצלפתי עם השניה על פלח ישבנה, דוהר עליה בהתלהבות.

הייתי שקוע ולא שמתי לב עד שהרגשתי את לוסי נעמדת מאחורי על ברכיה ונצמדת אלי, מחבקת אותי ומוחצת את שדיה העסיסיים לגבי ולא יכולתי שלא להבחין בדקירת פטמותיה הנוקשות, "וואו, כמה שזה מחרמן, לא יכולתי להתאפק" היא לחשה לי באוזן, שולחת יד אחת ומלטפת את שערות ערוותי ובשניה ממוללת את פטמותיי הרגישות ומקדמת אותי עוד יותר לגמירה שלי שלשמחתי הגיעה בדיוק יחד עם סמדי, גמירה עוצמתית משותפת.

גמרתי אבל לוסי לא ויתרה לי,  הודיעה שגם היא רוצה שארכב עליה ככה וכששתי נשים מטפלות בך ביחד, נוגעות, מוצצות, משפשפות, לא הייתי צריך הרבה כדי שיעמוד לי מחדש ואדהר גם עליה אתן לה בדיוק את מה שרצתה, את עונתה.

אפילוג.

קצת יותר מחצי שנה נמשכה החגיגה הזאת, לילות של זימה משותפת ולא רק אני אתן, אחר כך גיליתי שהן עשו את זה גם בלעדי.

השלישיה התפרקה כשלוסי הכירה בחור מהקיבוץ השכן והתאהבה בו, אני לא יודע אם היא סיפרה לו על מעללי היזיזות שלנו אבל אני בטוח שהיא אימצה את אותו טקס שתית תה בעירום כמשחק מקדים שלהם.

החגיגות שלי עם סמדי לא הפסיקו, להפך, הן רק התגברו למרות שהיום היא אשתי ויש לנו בן (שהמוהל אמר שיש לו בולבול גדול) ובת (שלמזלה קיבלה את היופי של אמא שלה) ועדיין אנחנו מוצאים את הזמן (והמקום המתאים) כדי להמשיך באותו סקס מהנה שלנו וכן, גם אנחנו לא מוותרים על אותו טקס המשחק המקדים, איך אפשר בלעדיו?

** סוף **

עוד בונוס קטן מפרי עטו של אריה