מיקי מכין חריימה – חלק א' (המחסן).

 פרק א' – מיקי מגלה את אמריקה

פרק ב' – מיקי יוצא לדיג חורף 

פרק ג' – מיקי ממארס ורוניקה מנגה

הזמן עובר מהר כשעסוקים. תקופת הקיץ עם החופשה הבלתי נשכחת עם ורוניקה חלפה, וגם הסתיו עבר ואפילו תקופת הכריסטמס – עם כל טירוף הקניות בקניון – עברה. בפברואר, אחרי כל הבלגן, הקניון נכנס לסוג של תרדמת חורף משל עצמו. המוזיקה החרישית מתנגנת, החנויות כולן פתוחות כרגיל, אבל התנועה דלילה ביותר, ויש הרבה זמן להעביר בלי לחץ. זו התקופה שמצמצמים כוח אדם לשניים במשמרת (או פחות לפעמים), וכל מי שלא ממש מצליח במכירות או סתם מתגעגע הביתה, עוזב חזרה לישראל.

מיקי, שזו השנה השנייה שלו, כבר התאקלם לגמרי ונטמע בסביבה הצפון אמריקאית הפרברית. מצויד באישור עבודה ארוך זמן (בזכות הזוגיות עם דרסי), הוא היה משוחרר מלחצי ויזה ובעיות עם מחלקת ההגירה, וזה אפשר לבוסים לקדם אותו להיות 'מנהל משמרת'. הוא קיבל סלולרי על חשבון החברה, הטבות בריאות ומפתחות למחסן למטה בקומת השירות. מכל ההטבות האלו, המפתחות למחסן היו הדבר שהוא היה הכי מרוצה ממנו.

המחסן, חדר חסר חלונות, עם דלת פריקה נגללת גדולה ודלת רגילה בקומת השירות של הקניון היה חלל חסר ייחוד או יופי. היו בו שתי שורות של מדפי מתכת חבוטים ומחלידים שעליהם הונחו קרטוני הסחורה העודפת, מתלה על קיר לתלות עליו את מחזיקי הפלסטיק של שלטי קידום המכירות לעונת החגים, כוננית מגירות בשביל כל מיני מסמכים ושולחן כתיבה קטן ששימש כמשרד בהיעדר מקום להתעסק בו עם ניירת, מלאי, הזמנות וכו' למעלה בדוכן.

אז למה מיקי אהב את המחסן? קודם כל, כי הוא יכל לברוח לשם למצוא קצת שקט. הוא יכל לשבת שם עם דרסי ולאכול צהרים בלי הפרעות, הוא יכל לדבר עם ההורים שלו ואחותו, לצעוק בקול ובעברית בעודו צופה במשחק השבת בלי שיתקעו בו פרצופים מביכים. אבל, בעיקר, מיקי אהב את הגישה למחסן כי הוא אהב לזיין שם את דרסי כשהיא הייתה מתייחמת באמצע היום.

מיקי הביא את אחת ממיטות הקמפינג המתקפלות של דרסי, והם הוסיפו מצעים ומזרן יוגה מעל, וזה הרגיש מספיק אינטימי בשביל שדרסי תרשה לעצמה להשתחרר, לצעוק ולגמור בקול גדול ולמצוץ לו בהנאה תוך כדי עשיית קולות בלי לחשוש כאילו מישהו מקשיב. זה גם בהחלט עזר שהמחסן השכן היה שייך לחנות האופטיקה והצוות לא השתמש בו כמעט בכלל. אז למיקי ודרסי היה שקט רוב הזמן.

באמצע פברואר נקבע הזמן ל'ספירת המלאי' הרשמית של החברה. זה היה אחרי שמבצעי המכירות הסתיימו, אחרי שכל מי שלא היה מרוצה ממה שקנה או קיבל הגיע וקיבל החלפה או זיכוי, ואחרי שהתחלפה שנה ואפשר היה לחשב איזה מוצרים פגו תוקף וצריך להיפטר מהם.

מיקי נערך לשבוע הזה מראש. הוא דאג לתאם בלו"ז שני מוכרים למעלה בדוכן, כך שהוא יכל לשבת במחסן ולמלא את טפסי המלאי ולעבור בשקט על כל צנצנת ושפופרת ולראות על מה צריך להכריז פג תוקף, איזו אריזה נפגמה. הוא גם דאג להביא מצעים חדשים מהבית, למקרה שלדרסי יתחשק לבקר אותו, ולרמקול קטן שיתחבר לסלולרי וישמיע לו מוזיקה תוך כדי העבודה.

כמובן שיומיים אל תוך ספירת המלאי דרסי הופיעה בפתח הדלת, כולה קורנת אושר וחיוכים וזיק שובב של קינק בעיניה. היא נכנסה פנימה, נעלה את הדלת מבפנים והתנפלה על מיקי בנשיקות נמרצות. "יש לי רבע שעה שסנג'יב הגיע מוקדם יותר, אין זמן להתמהמה. אני רוצה אותך בתוכי, מאחורה, על הקיר, עכשיו!"

מיקי שמח מאוד לא להתווכח. הוא סובב את דרסי וזרק אותה עם פניה לכיוון הקיר, ידיו עטפו אותה, יד אחת נכנסת דרך צווארון החולצה וחפנה שד והיד השנייה פתחה ומשכה את המכנס שלה למטה. אחר כך, הוריד גם את היד השנייה ובעוד אחת מזיזה את התחתונים, הכניס את השנייה והתחיל מדנדן בדגדגן שלה בצורה ישירה ובוטה.

דרסי התכופפה והתקפלה כלפי הקיר, ברעידות קלות וריגוש. היא באה רטובה ומוכנה למחסן ולא הייתה צריכה הרבה הכנה. מיקי הוריד את מכנסי הג'ינס שלו והתחתונים במכה עד לגובה הברכיים ובלי לבזבז זמן חדר אליה מאחור בתנועה אחת חזקה וארוכה. הוא תקע את כל האיבר שלו עמוק לתוכה וחזר למעוך את השדיים שלה ביד אחת ולסובב את היד השנייה על הדגדגן שלה, בעודו מרגיש את הערווה הגזומה דק שלה ופיו קבור ברעמת השיער הג'ינג'ית.

דרסי הייתה נמוכה ממנו, אז כדי לזיין אותה מאחורה כנגד הקיר ככה, מיקי היה חייב לכופף ברכיים וזה התחיל להעיק לו על השריר הארבע ראשי. אז אחרי חצי דקה של חדירות נמרצות הוא התחיל להסתכל סביב. הוא מצא את הדרגש הקטן ששימש להגיע למדפים העליונים בצד, יצא מדרסי, משך את הרהיט אליו עם הרגל ואז עם הידיים על המותניים שלה 'הדריך' את דרסי עלות עליו.

עכשיו דרסי הייתה מעט גבוהה ממנו, והוא אמנם לא הצליח לחדור כל כך עמוק אל תוכה, אבל הצליח להכניס חצי איבר לפחות בעודו מחכך את הכרית הרכה של חזית הזין אל מול תקרת הפות באזור נקודת הג'י. זה חימם את דרסי ומהר מאוד היא התנשפה ורעדה את גמירתה.

"זה היה טוב. היא הכריזה. אבל, אל תגמור, אני לא רוצה להישאר מלוכלכת עד סוף המשמרת." היא אמרה. במקום זאת, היא הסתובבה אליו, ברכינה על רגליה, מצצה לו ושפשפה לו עם הידיים, עד שמיקי נרגע, שמט את ראשו לאחור וגמר לה בפה בשני מטחי זרע קטנים ומשחררים. דרסי בלעה קצת, וקצת ירקה אל ערמת נייר טואלט שאחר כך זרקה לפח. היא הזדקפה, סידרה את התחתונים חזרה והרימה את המכנסיים ואז, תוך כדי פתיחת הדלת ויציאה למסדרון, גרגרה קצת מים מבקבוק שנח על השולחן וירקה לצד רמפת הטעינה.

בעודה הולכת לכיוון המעליות היא הסתובבה חלקית אל מיקי, קרצה אליו וחייכה חיוך מרוצה "נתראה בבית, טייגר. אני ארצה עוד, ובצורה יותר מפנקת". מיקי הפריח לה נשיקת שלום, וחזר לספירת המלאי שהמתינה לו.

מיקי עבד זמן מה, הוא לא ממש הסתכל על השעון ופשוט ניסה לספור כמה יחידות של סמפלרים מהמלח רחצה נותרו באחד הקרטונים. לפתע שמע קול מהכניסה וכשהרים את עיניו ראה בדלת את מירי, העובדת הצעירה שנותרה למשך החורף, מסתכלת אליו ומעקמת פרצוף.

"מה קורה מירי?" הוא שאל, ומירי השיבה "יש לקוחה בעייתית למעלה שרוצה לדבר עם מנהל. אתה יכול לבוא? וחוצמזה, מה עשית פה? עישנת? סקס? זה מריח כמו שפיך. הזדיינת עם הגויה הג'ינג'ית שלך יא סוטה?"

מירי הייתה חוצפנית, ישירה ובוטה ולא התביישה בכך. זה הקשה עליה להשלים מכירה לפעמים. אבל, היא תמיד הצליחה להוציא מה שהיא רוצה מנותני שירות אחרים, וממרבית המוכרים האחרים בדוכן או בדירה המשותפת.

למשל, למרות שלא הייתה הכי וותיקה מירי הסתדרה עם החדר 'הורים' שהיו לו שירותים צמודים. מיקי כבר הבין שאם הוא לא יתאם איתה את המשמרות שלה (אף פעם לא ביום שבת כי היא הייתה 'מסורתית') היא פשוט תמצא מישהו אחר שיעשה את זה במקומה ואפילו לא תודיע לו. בקיצור, היא ידעה לשחק ולתמרן את הבנים חופשי.