לאריסה

סיפור מאת ג'רי מור

אני לא מעריץ נשים , אני סוגד להן .

לארי בא אלי לביקור. התיישב על הספה, פתח את רשימת אנשי
הקשר שלו בנייד, דילג בין ידידותיו הסוכנות ל נערות לווי, ואמר לי
תוך כדי "נזמין שתיים שלוש נערות ונבחר". "נשמע טוב" אמרתי
"נשמע אורנג '". רק שההתחלה לא נראתה טוב. לואנה לא ענתה .
במקומה ענה קול מונוטוני ממוחשב והודיע לנו שהמספר שחויג
איננו מחובר. ועוד הוסיף "תודה רבה". על מה תודה? אולי על זה
שלא ניתקנו בעודו מדבר. במקום ג'ורג'יאנה ענתה מישהי אחרת,
ג ם לה קוראים במקרה ג'ורג'יאנה. היא אמרה לנו בטון חמור של
מחנכת שג'ורג'יאנה הוותיקה כבר מזמן הפסיקה לעבוד. אחר כך
התרככה קצת . אמרה שגם היא היא עצמה סוכנת נערות אבל
כרגע אינה פנויה. אלכסנדרה הייתה ממש נחמדה. אין בעיה,
אמרה, היא תשלח שתי נערות. רק שהמחיר שנקבה היה כמעט
כפול מהמקובל. מחוסר ברירה חזרנו לסוכן הו ותיק של לארי,
רוברט. רוברט של הימים הרחוקים שלי בעיר הזרה שהכיר לי את
אנה מריה היפהפייה. אני סלדתי ממנו משום שנראה היה לי שה וא
לוקח ל עצמו חלק מאד נכבד מהתמורה שאני נותן לנערות. רק את
המעט שנותר מעביר להן. אולי לא ידע חשבון ו בפרט אולי לא שלט
בחיבור וחיסור. אולי.

רוברט היה ממש ידידותי. הודיע שיגיע עם שתי נערות בתוך
עשרים דקות אבל כמנהג הסוכנים לעניינים אלה, הגיע אחרי
שעתיים עם נערה אחת. הנערה, לאריסה, לא הייתה נאה . שיער
שחור לא מרשים היורד על כתפיה. אפה נראה לי גדול מדי עיניה
צרות מדי. לא הייתי נותן בה מבט שני לו פגשתי בה ברחוב.
מאחר ולא פגשתי בה ברחוב אלא בתנאים קרובי ם לאינטימיים
בדירתי השכורה, הייתה לי שהות לתת בה מבט שני לפני שאני
דוחה את רוברט עם נערתו ונשאר לעוד לילה של בדידות בדירה
ריקה. שבתי ובחנתי את גופה של הנערה. דבר שאני נוהג
לעשות ו אך לעיתים רחוקות, לבחון את גופה של אישה לא יפה.
אבל הפעם, במפתיע, קרה משהו חריג. הייתי מוקסם מגופה .
הוא היה בעל קימורים יפהפיים שנראו היטב מבעד ל חולצת הטי-
שירט, הקטנה למידותיה, וקוויו עוד הודגשו במורד הדרך על ידי
מכנסיה הצמודים לירכיים כדוריים.
לקחתי פסק זמן של שלוש דקות, שלוש דקות טעונות
התלבטויות. לחץ הזמן רק הקשה עלי. רוברט לא התכוון לבזבז
את הערב בחברתו של לקוח שאינו מסוגל להגיע לכלל החלטה.
הייתי חייב להחליט ומהר. אני, מעולם לא ראיתי נערה לא מושכת
כזו עם גוף נאה כל כך. "בסדר" אמרתי לבסוף בקול נכאים.
רוברט הסתלק עם התשלום ויחד עימו יצא גם לארי. נשארנו
לבדנו, לאריסה ואני.

לאריסה עמדה מולי ואני עדיין המשכתי לשבת בכורסה. הבטתי
בה בשקט. היא הרגישה מאד ש לא בנוח. ידעתי כבר מפגישות
קודמות עם נערות לא מוכרות, שמבטיי גורמים לה מבוכה אבל
לא פסקתי מנוהג נפסד זה שהיה גם לא מנומס בעליל. הוא נתן
לי עמדת יתרון שקשה היה לי לוותר עליה. ויסלח לי היושב
במרומיו על חטאי זה ביום הדין הממתין לי במהרה ו בזמן קָרִב.
עדיין תהיתי אם אמנם חזָה גדול ומפואר כפי שהוא נראה מבעד
חולצתה או שזהו רק תוצר אופנה יוקרתי. חזייה מתוכננת היטב
המשולבת ברשת דקיקה של חוטי ברזל.
כמקובל, פתחתי עימה בשיחה של נימוס. שאלתי אותה לעיר
מוצאה, לגילה והיכן למדה אנגלית. מהר מאד למדתי שמלבד
מילים ספורות כלל אינה יודעת אנגלית. התקשורת עימה תהיה
אפוא קשה עד בלתי אפשרית. קמתי ועמדתי לצידה. החמאתי
לגופה הנאה. מחמאות שמן הסת ם לא הבינה. הנחתי את ידי על
כתפיה. בידי השני יה הרמתי לאט את שולי חולצת הטי-שירט
שלה מעלה. היא הרימה את ידיה כמסייעת לי להפשיטה. ואז
כשנגלה חזָה עצרתי. חזֵה מהמם כזה לא ראיתי מימיי. היא
המשיכה לעמוד בידיים פשוטות מעלה ממתינה להסרת החולצה
אך אני עצרתי חסר תנועה, מסתכל בחזֵה המפואר. לא הייתה
כאן, לא חזייה ולא חוטי ברזל. הרגשתי יובש בגרון. משהו שקורה
לי בכל פעם שאני ניתקל בתופעת טבע מהממת.

החזַה שלה היה גדול וזקור לפנים. שדיה דמו לשני אגסים גדולים
שפטמות וורודות וקטנות מתנוססות מחודדות. הרפיתי
מהחולצה ונגעתי בשדיה הם היו רכים למגע. מוצקים ורכים
כל אחד. מין תערובת בלתי אפשרית. ניוטון היה מתהפך בקברו לו
היה, נוכח כאן ורואה את השדיים שסותרים את תורת הכבידה.
האוויר בחדר היה סמיך וחם או שכך היה נדמה לי. על כל פנים
חשתי בזיעה הזוחלת על גבי. לאריסה עוד המתינה בידיים
פשוטות מעלה להשלמת הסרת החולצה . כשהסרתי אותה
הנחתי ללאריסה להיחלץ ממכנסיה ההדוקים ובעודה עומדת
ליטפתי את אחוריה וקילפתי באיטיות את תחתוניה. מראה
אחוריה המושלמים היה מרהיב הם נראו כאילו נוצקו בתבניות
כדוריות. לא יכולתי לעמוד בפני כוח המשיכה של הקניון
המסתורי שחצה אותם מלמעלה למטה וקרבתי אליו את שפתיי.
היא עמדה עירומה בשקט והמתינה שאסיים לנשק את אחוריה .
היה לה גוף אתלטי, זקוף ועורה היה מתוח עליו כעור תוף. לא
הנחתי לה לחלוץ את נעלי העקב שלה. וכך מתנשאת על מרומי
נעלי העקב הובלתי אותה לטיול בחדר. נהניתי לראות אותה
צועדת ערומה על נעלי העקב, חזָה זקור לפנים ו עגביה מתנועעים
בלכתה. חבקתי בידי את מותניה בעוד ידי האחרת חופנת את
שדיה, עיסיתי אותם בעדינות ומשכתי קלות את פטמותיה
באצבעותיי. הובלתי אותה אל עבר המראה הגדולה שליד דלת
הכניסה. עמדנו אל מול פני המראה כמו באיזה טקס ביזארי. אני
מאחוריה מביט בדמויותינו המשתקפות בה ובידיי המגששות ,
מחליקות על גופה, מעסות את שדיה וצובטות קלות את
פטמותיה. לא היה לה נוח במעמד הזה. היא ניסתה להחליק בין
ידיי ולהיחלץ מחיבוקיי . כשחשה שאני עוצר בעדה בכוח, שבה
לעמוד כנועה מול המראה אך השפילה את מבטה. נגעתי קלות
בחריץ אחוריה. שוב ניסתה לה יחלץ ושוב נכנעה והניחה לכף ידי
להחליק באיטיות לעומקו ולאורכו ולשלוח רעדים לתוך גופי.
הובלתי אותה למיטה הרחבה והשכבתי אותה נעולה בנעלי
העקב על הסדין הלבן. לא רציתי שתחלוץ אותן. נעלי העקב רק
הוסיפו ליופיין של רגליה החטובות. רציתי לשכב עימה כשנעלי
העקב עליה .

הייתי מוקסם מהניגוד הקיצוני שיצר גופה . הניגוד בין הפנים
הלא נאות לגוף המהמם. תמיד סברתי שפנים לא נאות אינן
יכולות לעורר בי משיכה גופנית. תמיד האמנתי שגם הגוף הנאה
ביותר, ולו גם גופה של אפרודיטה אלת היופי, אינו יכול לכסות
על פנים שאינן נאות. והנה נפלה, קרסה מולי התיאוריה
המופרכת שלי. גופה של לאריסה סחף אותי אליו כמו זרמי
המערבולת המסתחררים על שפת מפל מים אדיר.
השכבתי אותה על ביטנה, כיסיתי את גבה בגופי והחלקתי עליו.
היא כופפה את ברכיה לאחור כשנעלי העקב מתנשאות א ל
התקרה. עיסיתי את חזה והתגברתי בקושי על רצוני למעוך אותו
עד כאב. והרגשתי את אחוריה המקומרים נלחצים אל בין ירכיי.
חדרתי אליה כשאני עוד מאחוריה ואצבעותיי מלטפות את קדמת
ערוותה.
כשאני עוד בתוכה חשתי שעיניי מתערפלות וחומי עולה.
פנטזיות עלומות החלו לאפוף אותי. הרגשתי שאני שוקע בהן כמו
טובע בלב ים.
ראיתי משרד מפואר של עורכי דין. מאלה שעד לפני שלוש שנים
הייתי אורח קבע בהם. שטיחי ם כבדים וטובעניים במסדרונות .
מערכות חדרים עם דלתות עץ כבדות. ציורים מקוריים יקרי ערך
של ציירים מפורסמים על הקירות. חיפויי עץ אגוז מכסים את
קירות המשרדים המרווחים של המנהלים. ראיתי פקידות שאינן
מרימות קולן מרחפות בין החדרים וראיתי גם איש קשיש שיושב
בלי מעש בחדר המפואר מכולם. הוא בעל החברה ומייסדה איש
שאין בו כבר כל צורך. דמות שמככבת כמעט בכל חברה מסוג
זה שהגעתי אליה במסעות העבר שלי בגלובוס. החברה כבר
מזמן בשליטת צאצאיו והוא נשאר עטור בתוארי כבוד של נשיא
ומנהל. תארים חסרי משמעות ו שופעי יוקרה. האיש הקשיש ,
בהזיותיי, עסוק רק ב יחסי המין שהוא כופה על עובדות החברה.
מהזוטרות שבהן ועד לבכירות שבהנהלה. שתיקה של יראה
שוררת במשרדי החברה. כולם יודעים, כולם שותקים.
בהזיותיי אני מתמזג עם דמותו של האיש הקשיש, הרע,
המושחת, הסאדיסט. אני מסתובב במסדרונות, חסר מעש ואורב
לעובדות. ופתאום א ני ניתקל בלאריסה, העובדת החדשה. בתוך
זמן קצר היא נדרשת להופיע בחדרי. שם בעודה עומדת מולי אני
מודיע לה שמעתה היא הופכת להיות מזכירתי האישית והיא
עוברת לעבוד בחדרי. שולחן עבודתה מועבר לפינת חדרי. אני
מורה לה להתפשט מחליפת העבודה האפורה והמחמיאה שלה
וכשהיא עומדת ערומה לפני אני מסביר לה שמעתה חדרי יהיה
מקום עבודתה הקבוע. החדר הקטן הצמוד למשרדי יהיה חדר
ההלבשה שלה. ומעתה נאסר עליה לעבור את סף חדרי לבושה
בבגד כלשהו. ערום מלא על נעלי עקב גבוהים יהוו מעתה את
תלבושת העבודה החדשה שלה. לאריסה אינה מעזה להתנגד
ומקבלת את תנאי העבודה החדשים בהכנעה.
לפני שאני מתיר לה להתלבש ולצאת אני מעמיד אותה ליד שולחן
עץ המהגוני הכבד שלי כששתי ידיה נשענות עליו. אני עקף אותה
ואונס אותה בעמידה.
עולם ההזיות שלי מתמזג עם העולם המציאותי וכבר לא ברור לי
באיזה עולם אני נמצא. אני חודר אל לאריסה כשאני שוכב על
גבה ואצבעותיי מלטפות את החריץ הקטן להפתיע בקדמת גופה.
אני מחליף דמויות במהירות. פעם  אני בעולם המציאות שוגל את
לאריסה בחדרי ו פעם אני בעלי החברה הקשיש האונס אותה על
שולחן העץ הכבד. מסוחרר משני העולמות אני גומר בתוכה.
לאריסה ביקשה הפסקה. היא רצתה לעשן והייתה צמאה. הבאתי
לה בקבוק קולה מהמקרר.
אחר כך חיבקתי אותה כשהיא שוכבת על גבה. היא התרוממה
מעט והחלה לנשק את כתפיי בפראות. תופעה נדירה בין נערות
העיר הזרה. רובן שוכבות עימך מנוכרות עד משועממות. במקרה
הטוב הן סבלניות ובמקרה הפחות טוב הן משתוקקות כבר לסיים
וללכת. קרבתי את שפתיי אל צווארה של לאריסה ונישקתי אותה
מבסיס הצוואר שבין כתפיה ועד לתנוכי אוזניה.
שוב אפפו אותי הזיותיי. ראיתי את המנהל הקשיש בכורסתו
הרחבה מביט בלאריסה הערומה היושבת ליד שולחן המזכירה.
הוא פות ח את מכנסיו ומפשיל מטה את תחתוניו וקורא לה לבוא
ולשבת על ברכיו. אז הוא נוטל את ידה ומניח אותה על אשכיו.
הוא דורש שתעסה אות ם. תנועותיה איטיות , מהססות. והוא חסר
סבלנות פוקד עליה "מהר יותר. חזק יותר!!" כשהוא מתקרב
לפורקן הוא מחדיר בכוח אצבע לתוך אחוריה. לאריסה נרתעת
בתנועה לא רצונית. זה מעלה את חמתו. "את לא תנהלי כאן את
התחת שלך" הוא צורח וקולו נשמע בחדרים הסמוכים. "אני
אדחוף לך לתחת את מה שאני רוצה ומתי שאני רוצה. וזכרי, עוד
השבוע גם אגמור לך בתחת וכדאי שתתחילי להתכונן לכך". הוא
מחליט להעניש אותה על חוצפתה. "מהיום" הוא אומר לה "אל
תעזי להשתמש בשירותי ם המשותפים של המשרד. את תשמשי
רק בשירותים של החדר הזה ואת לא תיכנסי לשם ללא אישורי.
גם אם תשתיני כאן על הריצפה. את צרכייך תעשי שם בדלת
פתוחה כך אוכל לראות אותך ולהיכנס אלייך כשארצה בכך". כאן
כבר לא יכולתי לעצור בעצמי הרמתי את לאריסה לכריעה על
ארבע נעמדתי על ברכיי מאחוריה. פשקתי את שתי כיפות הסלע
של אחוריה ונשקתי לפי הטבעת היפהפה שלה נשיקת מציצה
ארוכה. החדרתי את אצבעי, כמו בפנטזיה, עמוק לתוך אחוריה .
היא לא התנגדה. אחר כך הפכתי אותה על גבה וחדרתי אליה
מלפנים.
הרגשתי שכוחותיי אזלו עד לתחתית המיכל . עכשיו ביקשתי אני
הפסקה. היא סרבה. "לא רוצה הפסקה" צעקה "רוצה פאק!".
"לא סיגריה, לא קולה.. " "פאק! פאק! פאק!".
בתזמון מלא עם הזיותיי משכתי את כפות ידיה אל אשכיי. היא
ליטפה אותם כמו שאף אישה לא עשתה לי זאת קודם. מליטוף
עדין, מרפרף, כמעט לא מורגש , עברה בהדרגה לליטוף חזק
עד כדי כאב. שוב היא הרפתה לאט עד שחזר להיות עדין
ומרפרף ושוב לחצה…
אחר כך הרגשתי שרזרבת כוחותיי מרוקנת לחלוטין . שכבתי
במרכז המיטה בלי יכולת לרדת ממנה. הזענו שנינו ורוח המזגן
הקפיאה אותנו. לאריסה התאוששה ראשונה. ליטפתי אותה לפני
שגופה הגמיש הקפיץ אותה אל מחוץ למיטה ואל הקלחת.
כשיצאה משם כבר ישבתי זקוף בכורסה והבטתי בגופה הערום
שניצב זקוף לפני.
הייתי חייב לבנות מחדש את עולם המושגים המיני שלי שקרס
היום. אם הייתי סבור שבשלוש השנים האחרונות צברתי מספיק
ניסיון בעולם המין, המסתורי, הממגנט, שלעולם לא אדע את
אפס קצהו, כנראה טעיתי. היום למדתי פרק חדש בעולם העלום
הזה:
על אישה לא יפה שיש לה גוף מטריף.