לשני החלקים הראשונים של הסיפור , חלק שלישי
דביר התגייס לפני שבועיים לחטיבת גולני גדוד 51.
טירון מושתן וצעיר שמסתובב בזחיחות הדעת בשכונה עם התבור והמדים החומים שצמודים לגופו החסון.
הם ישבו עליו בול והמראה הזה היה מטמטם אותי.
הזחיחות הזאת הייתה נעלמת כשהיה רואה אותי.
החיוך היה נמחק, טיפות זיעה נקוו על לחייו החלקות בגילוח מרושל משהו.
סימון קטן עם הראש והוא כבר הולך אחרי בשתיקה.
מזג האוויר שרבי ומתיש.
אחרי כמה דקות מצאתי בלוק שקט ונכנסנו פנימה.
מצמיד אותו לקיר בהתרגשות.
טועם אותו בפעם הראשונה מאז שהוא על מדים.
מוציא לו את החולצה בפראות מהמכנסיים, פותח לו את החגורה הזאת של צה"ל שנפתחת בצ'יק, פורם לו את הכפתורים וכעבור רגע בולע את הזין העוצמתי שלו תוך כדי שאני מעביר יד על המדפסים של התבור.
המכנסיים מופשלות למטה, רגליים שחומות ושריריות עם שיער דליל.
הפנים שלו משדרות מאמץ, הוא נאנק ומזיע, המבט שלו הססני ומפוחד.
מביט לצדדים בחשדנות ואז עלי בתחינה שאני אפסיק וחוזר חלילה.
הוא כזה יפה.
הלשון שלי מלקקת את הגזע לכל האורך, טועמת שיער דליל.
אני עובר לביצים, שואב אותן ומכדרר, משמיע רעשים חזקים של ואקום שגורמים לו לקפוץ ולהסתכל שוב סביב בפחד.
הפה שלי לוהט.
הוא לא הולך להחזיק מעמד עוד הרבה.
אני מפסק מעט את רגליו ומלקק את הפס שמחבר בין הביצים לתחת.
הוא קופץ בקריאה מופתעת ומחזיק לי את הראש כדי להתייצב.
אני מלקק את זה כמו גלידה. לא מפסיק.
הלוך ושוב, כמו עיזים שמלחכים עשב.
זה כמה שאני אוהב את דביר.
והוא לא מבין את זה.
אז אני נותן שם נשיכה קטנה.
והוא כבר צורח ונותן לי כאפה לראש מהאינסטינקט.
אני חוזר לזין, מכניס אותו לפה עד הסוף.
השערות הקטנות מדגדגות לי את הנחיריים.
דביר מתחיל לרעוד ולזוז בתנועות בלתי רצויות.
אני חוזר לפעולת השאיבה תוך כדי שאני משלב לשון.
דביר כבר מתחיל לפרכס ולהשתולל, מנסה עם ידיו לנתק את ראשי החוצה.
אני לא נותן לו.
מצמיד אותו לקיר משני צידי רגליו.
הוא גומר לי בפה.
לא, סליחה..חח..
הוא לא גומר לי בפה.
הבחור התגייס לפני שבועיים, הוא חרמן ברמה קשה.
הוא מתפוצץ לי כמו צונאמי בתוך הפה.
כמו בסרטים.
גלים גלים..
זה לא נגמר.
אני קולט הכל.
את כל החלבונים.
זאת ארוחה בגדול.
שבעתי להיום.
אני ממשיך לינוק כמו דבורה על צוף, סוחט אותו עד הטיפה האחרונה.
תנסו לדמיין גביע יוגורט שאתם פותחים אותו רק מהקצה. אז ככה.
טעים!
השפיך שלו זה מעדן.
וזה לא נמאס…
"די, בבקשה…"
הוא ממלמל עם דמעות בעיניים, נזלת מבצבצת מנחיריו.
אני מייבש לו את הכלי עם נשיפות קטנות שגורמות לו לרעוד ולהבליט את הקוביות.
ט ע ו ת!
אני אוכל לו את הקוביות.
סליחה..חח…
אני טורף לו את הקוביות, יוצר שם שקע, שומע אותו בפעם המי יודע כמה נאנק מכאב ונושך שפתיים.
אני בולע אותו, משאיר שם מלא רוק.
אני נעמד, מחייך אליו את החיוך הזדוני שלי.
"עכשיו תורך!"
אני מסובב אותו עם הידיים ומוריד אותו למטה, לא לפני שאני לוקח ממנו את הנשק ושם אותו עלי.
הוא מתכופף באיטיות ומכניס את הזין שלי לפה שלו.
פאק! הוא השתפר!
לא כמוני אומנם אבל לא רע בכלל..
עוד קצת תרגולים והוא שם.
אני מתחיל לחשוב שהוא הומו בהכחשה.
"בטח כל לילה הוא מלקק את הנשק" אני חושב לעצמי בגיחוך.
כל הסיטואציה הזאת שדביר עם הברכיים על הרצפה, לבוש במדים הדוקים, כנוע ומזיע רק מזרזת אותי להגיע לשיא.
עוד כמה תנועות עם הראש והזרעונים טסים למעלה.
אני מתנתק ממנו מהר, אוחז בעורף שלו, מרגיש את השיער שלו רטוב מזיעה.
כמה משיכות ואני משפריץ לו על הפנים, על המדים, על השיער.
אני מוציא את הכומתה שלו מהכותפת ומנקה בה את כל השפיך ומשליך לו אותה על הפנים.
דואג להזכיר לו כל הזמן שהוא שלי, שלא יתבלבל לרגע.
הוא נראה אבוד, ובצדק.
אני הולך משם. משאיר אותו לנקות את עצמו.
עוברים עוד 21 יום והבחור עדיין לא חזר מהבסיס.
אני מחליט להתקשר אליו.
הוא עונה בצלצול החמישי.
"מה קורה?!" אני שואל. אני מחליט להיות תקיף בשיחה הזאת, לדחוק אותו לפינה.
"בסדר, מה..?" הקול שלו נעלם כשהוא מזהה שזה אני.
איזה כיף זה שאפשר להתקשר מחסום.
"מתי אתה מתכוון לחזור?"
"לא יודע, כרגע אנחנו פה. אין צפי."
"הבנתי.. טוב תקשיב. מה שאתה עושה זה שעכשיו אתה ניגש למפקד שלך ואומר לו שאתה חולה ושאתה חייב גימלים. לא אכפת לי איך, פשוט תעשה את זה.
יש מבין?"
"כ..כן..כן."
"יופי, כבר יותר טוב.. ואל תיתן לי לחכות יותר מדי זמן, אני חרמן. תשלח לי לווצאפ את המכתב מהרופא."
ניתקתי.
נשענתי לאחור וחייכתי. היד אוטומטית נשלחה לעבר הזין, מעבירה ליטוף קל. נזהר שלא להביא ביד, שיהיה מספיק מטען לאח"כ.
כעבור שעה קיבלתי הודעה בווצאפ.
הוא קיבל 3 גימלים.
הנייד רטט שוב.
"בדרך" היה כתוב.
"תגיע לפרדס מאחורי השכונה ותשלח מיקום מדויק כשאתה מגיע."
כעבור שעתיים קיבלתי מיקום, התארגנתי ויצאתי לאיזור כולי מרוגש.
נכנסתי לפרדס, המקום היה שקט לחלוטין.
רק רעש צעדיי רומס את הדשא הפר את השלווה.
שעת צהריים, השמש עמדה באמצע השמיים.
טפטפתי כמו משוגע.
הבטתי במסך מדי פעם.
הוא לא רחוק.
כעבור 10 דק' ראיתי אותו.
יושב כולו כפוף על התיק, הראש באדמה.
הוא שמע את רעש צעדיי וקפץ בבהלה.
המבט שלו נהיה מבוהל יותר כשהוא ראה שזה אני.
הוא נעמד והסתכל עלי.
"תתפשט!"
אין תגובה.
"תתפשט אמרתי!"
הוא רק הניד בראשו.
"איך שאתה רוצה.."
התקרבתי והתחלתי להפשיט אותו, תולש ממנו את הנשק וזורק אותו הצידה. מוריד ממנו את החולצה בפראות, מנשק את צווארו, מסניף אותו לקרבי.
ריח של זיעה מהולה באפטר שייב.
השארתי אותו עם המכנסיים והנעלי חי"ר, והמראה היה מחרמן עוד יותר.
התחיל לעמוד לי.
אני רוכן לכיוון החזה הרחב שלו עם הצלקת בצד וסוגר לו על הפטמה הימנית עם השיניים.
הוא פולט אנחת כאב ואני עובר מנשיכה לליקוק ומליקוק ליניקה וחוזר חלילה.
הוא מתחיל להתנשף בכבדות גונח מכאב והנאה לא רצויה, ראשו מוטה אחורה.
יד שמאל שלי נשלחת וממוללת את הפטמה השניה.
האנחות מתגברות, הפטמות שלו מזדקרות ובזווית העין אני רואה שמתחילה התעוררות במכנס ב' שלו.
כן, הוא יצא מהבסיס על ב' יש למישהו בעיה?!?
נחזור לסיפור.
המשכתי להתמקד בפטמות. משקיע זמן בליקוק העטרות שהתנפחו יפה. עצרתי כשהתחלתי לקבל דקירות קטנות בשפה התחתונה מהשערות שבצבצו שם.
ידי הדרימה וליטפה את בטנו, אצבעותיי עברו על הקוביות מציירות מין שרטוט קל.
הגעתי לזין והתחלתי ללטף את הכלי העצום שלו.
פותח 2 כפתורים בלבד, מטריף אותו.
יודע שהוא אחרי 21 ארוכים והוא מת לגמור אבל אני לא נותן לו את התענוג הזה.
לא מגיע לו.
הוא העניש אותי בזה שלא ראיתי אותו תקופה ועכשיו אני אעניש אותו.
חם, כ"כ חם.
אני עוזב אותו לרגע, ניגש לתיק שלו פותח ומוציא משם בקבוק מים גדול וכובע טמבל.
אני שם לו את הכובע על הראש ונותן לו לשתות שלא ימות לי ממכת חום.
אני מחפש עם העיניים אחרי נקודת צל ולא מוצא כזאת.
הוא כ"כ יפה ומבולבל וסובל ומיואש עם כובע טמבל על הראש וחלק עליון חשוף ורטוב מזיעה ופס שיערות דקיק שיורד מהטבור ונעלם בסבך..
אני חייב לצלם את זה.
אני שולף את הנייד, עושה לו תיק עבודות זריז וחוזר למלאכה.
הכלי קצת איבד מהגודל שלו ואני ממהר להביא לו ביד עם תנועות לישה עדינות כדי להחזיר אותו למימדים המפלצתיים שלו.
אני מצרף את היד השניה שחופנת את הביצים מבעד לבוקסר.
כל הזמן הזה אני ממשיך להביא לו ביד, מדי פעם אני מסיט את התחתון ונוגע בו ממש.
דביר נהנה.
למרות שהוא מפחד הוא נהנה.
הוא עוצם עיניים ומטה את ראשו אחורה.
אני פותח את שאר הכפתורים ומפשיל לו את המכנס עם התחתונים עד לקו הברכיים.
הזין היפה שלו נגלה אלי, נתתי לו נשיקה מהירה לכיפה וירדתי לכיוון הרגליים תוך כדי ליטוף מחרמן.
אני מתכופף עוד עם הגוף, מגיע לנעליים שלו ומתחיל ללקק אותם יסודי.
מוריד מהם את כל האבק דרכים שהם צברו בשלושת השבועות האחרונים, מוציא לשון ארוכה החוצה ומלקק מלמטה למעלה משהו כמו 10 דק שבמהלכן אני מנסה לגפר את דביר שמתחמק בכל פעם.
אני מקבל עצבים, שולף את הנייד מהכיס נכנס לאינסטגרם ומחפש את הקובץ.
"לא! לא אייל לא! בבקשה לא"..
"אתה תפסיק להתנגד?"
הרמתי אליו מבט.
"כן בסדר…"
"תעצום עיניים"
אמרתי.
הוא עצם לאט את עיניו בציפייה מהולה בפחד.
הנחתי את הנייד בצד, הכנסתי את האצבע שלי לפיו מרטיב אותה טוב טוב.
אחרי דקה כזאת שלפתי את האצבע והתמקמתי מולו.
הפרדתי בין הפלחים שלו, מחדיר את האצבע באיטיות, מכניס אותה עמוק למערה הצרה הלחה והחמה שלו.
אחחח..התחושה… משכרת.
אני מסניף את איזור הערווה שלו שמריח מצויין באופן מפתיע למרות החום הכבד.
"כנראה שהתקלח לפני והכין את עצמו טוב למפגש.."
הרהרתי.. תוך כדי שאני לוקח את הכלי שלו בפה ושואב אותו לתוכי בגרון עמוק ובמקביל אני עובד עם האצבע ומכניס אותה הלוך ושוב הלוך ושוב הלוך ושוב….
הנשימות שלו מתגברות, הגוף שלו שטוף זיעה הכלי שלו מבריק מרוק. הלשון שלי לא מפסיקה לטייל לכל האורך, אני משלב נשיקות קטנות ונשיפות על הזין, משם עובר לבסיס מלקק את השיערות הקטנות שמבצבצות שם וחוזר חלילה לכלי.
"אייל.. אני קרוב.." הוא לוחש.
אני עוצר למרות הקושי, אומר לו להיאחז בי ולהרים רגל אחת. הוא עושה את זה ואני מפשיל ממנו את המכנסיים לחלוטין, רגל אחר רגל.
אני זורק את המכנסיים עם התחתונים הלבנות הצידה ונעמד מולו.
אי אפשר לתאר את היופי הזה.
חייל קרבי עירום שחום וחתיך, עומד רק עם נעלי חי"ר שחורות בלבד. מזיע בכל הגוף עם מבט מיוסר ועיניים עצומות, פטמותיו זקורות והזין עומד קשה כמו בטון.
תוסיפו לזה את השקיעה ברקע שמתמזגת עם גופו האלוהי בצורה טבעית וקיבלתם קטלוג דוגמנות 2022 מושלם!
אני לא מתאפק ושולף שוב את הנייד שלי לסשן תמונות שלוקח דקות ארוכות.
אני מנחה את דביר לעמוד לשבת ולשכב במגוון תנוחות כשכל פעם הוא נוגע בעצמו באיזור אחר.
מדי פעם אני שופך עליו מהבקבוק מים, מרטיב אותו שלא יהיה לו חם מדי והתמונות יוצאות יותר ויותר נועזות.
"לעזאזל אני צריך להיות צלם ולהתחיל לעשות כסף."
אני חושב לעצמי.
אחרי 20 דק' כאלה ועם 15% בסוללה התחיל להימאס לי.
מיציתי.
הנחתי את הנייד בצד והוריתי לדביר לשכב על הבטן.
בזמן הזה הורדתי את החולצה ומיהרתי להתמקם מאחורי דביר שהבין לאן כל הסיטואציה הולכת והשאיר את הפלחים שלו הדוקים וסגורים.
הפרדתי אותן בחוזקה לשמע מחאותיו ובכיו החרישי, הוא התנגד וסגר אותן שוב. נאנחתי בתסכול ונתתי ביס עסיסי בכל פלח, מדמיין שאני אוכל סטייק. הוא צרח עד לב השמיים ובכיו גבר ופלחיו נפתחו כמו קסם. ירקתי פנימה לחור הוורוד והרטוב שלו והתחלתי בליקוקים עזים, מגיע עד החלחולת שלו.
דביר גנח ונאנח, מרעיד את המקום עם הצעקות שלו, עצרתי לרגע כדי לנשום ולהרים אותו מעט למעלה שישב על הברכים.
ירקתי על ידי והתחלתי לשפשף לו את הזין תוך כדי שאני חוזר ללקק לו את החור.
הוא צעק ובכה בהנאה, רועד בכל הגוף ולי לא היה אכפת כבר מכלום, כל הסיטואציה הזאת הביאה אותי לרמת חרמנות שלא הכרתי. הדליקה אותי בטירוף המחשבה שיגיעו אנשים לפרדס המבודד הזה ויראו מולם סרט פורנו אמיתי רק שהפעם הבמאי הוא אני ואין מצלמות באיזור.
גמרתי רק מלחשוב על זה, התחתון שלי היה ספוג בזרע.
אתם יכולים לדמיין את הריח שהיה באוויר.
לא לקח לדביר יותר מדי זמן לגמור לי בתוך היד ועל הרצפה.
שפיך חם ריחני וצמיגי.
ניגבתי את זה עליו ועל הדשא ונתתי לו לנוח רגע.
הוא היה מותש וחשב שהוא סיים עם זה אבל הוא טעה..
כעבור דקה ארוכה קמתי ממנו במהירות מת לסיים כבר עם הכאב ביצים הזה.
התפשטתי בטיל ונכנסתי לתוכו. לא כאב לו יותר מדי כי הרטבתי אותו טוב אבל הוא לא היה מוכן לזה ויצאה ממנו צעקה רמה והוא גם קלט שנכנסתי בלי קונדום.
הוא התחיל להשתולל ולנסות לצאת ממני ואני רק תפסתי לו את הרגליים ונתתי לו פצצות בגב וזה קצת הרגיע אותו.
החור שלו קיבל אותי בקלילות ובאהבה והיה כ"כ חם בפנים שהרגשתי שאני לא אצליח להחזיק יותר מדי זמן בפנים.
הרעש דפיקה היה מטמטם ומהיר ויצרי והזיעה שבפנים עטפה לי את הזין וזה יצר רעש ואקום מחרמן.
הלב שלי היה על 200 והרגשתי שאני עומד להתעלף.
יצאה ממני אנחה לא רצונית ואז הקליימקס הגיע.
גמרתי לו הרבה בפנים וקצת בחוץ על הגב.
שפיך לבן על רקע שחום, לא התאפקתי, ליקקתי את זה ובלעתי.
בזווית העין ראיתי את הנשק שמוטל בצד, יצאתי מדביר לקחתי את הנשק והתחלתי להחדיר לו לתחת את הקנה. מכניס ומוציא לקול צרחות האימה שלו, מקפיד שכל הזמן הזה הוא עם הידיים מאחורה כמו חייל טוב.
חייל שלי.
החלטתי להפחיד אותו יותר. הכנסתי מחסנית דרכתי וחזרתי לבעול אותו עם הנשק.
דביר השתגע וצרח כמו חיה פצועה, דמעות טפטפו מעיניו לאדמה.
מבט של תחינה בעיניים ניכר על פניו, הוא התחיל לדמם מהתחת.
אי אפשר להגיד שלא נבהלתי באותו רגע.
לא חשבתי יותר מדי. רק רציתי לעוף משם שלא יתחילו שאלות ועיכובים לחקירה כי זה כבר לא מעשה סדום, זה הרבה מעבר… אז פשוט קמתי ממנו, החלטתי שאיתו סיימתי.
הוא סבל ממני מספיק והגיע הזמן לשחרר לפני שזה יסלים ולא תהיה דרך חזרה.
העפתי את הנשק הצידה, התלבשתי זריז מנקה ממני שאריות מפלילות של דם ונוזלים אחרים…
לקחתי את הנייד נכנסתי לגלריה, מצאתי את הסרטון המדובר שיתפתי אותו באינסטגרם רשמתי בכותרת: "הנה צד אחר של דביר שלא הכרתם, מוזמנים לשתף…"
צירפתי עשרות האשטגים כמו: #hore, #gay, #gayporn
#hotsoccerplayers
#porn, #sex gay, #nude, #teen
ועוד ועוד כיד המלך..
רציתי שאף אחד לא יפספס את הממתק הזה שנקרא דביר.
שכולם ישפשפו עליו כל היום.
על הילד הזה שרץ במגרש מואר בשעת ערב עירום כביום היוולדו צוחק ומזיע עם חיוך כובש ומתגרה שכאילו אומר: "אתם לא תהיו כמוני, אני חכם ומצליח וסטרייט, ואתם לעולם לא תצליחו לגעת בי."
והנה.. כל הדברים האלה התבדו.
הסרטון עלה.
עזבתי את המקום בחיוך מרוצה והתחלתי ללכת לאט לאט, קמתי מדדה, עדיין לא רגוע מהאורגזמה שחוויתי לפני 5 דק'.
עדיין היו לי רעידות.
בזווית העין ראיתי תזוזה מאחוריי.
התעלמתי והמשכתי ללכת.
שמעתי את דביר מדבר בטלפון ובוכה.
ואז היה שקט.
הייתי רחוק כ 20 מטרים מהמקום.
לא חשבתי לרוץ, התרחקתי מספיק.
וגם לא היה לי למה.
דביר היה גמור כרגע למרות שהוא היה מאוד חזק פיזית הוא היה גמור ומדמם.
בדיעבד, זאת הייתה טעות.
פתאום נשמעה צרחה אדירה שהקפיצה אותי לשמים.
"אייל! יא בן זונה! איך יכולת לעשות לי את זה?! איך?!? יא חתיכת שקרן, אתה אמרת שלא תעלה, הכל לקחת ממני הכל! אתה הרסת לי את החיים!"
הקול שלו נצרד ונשבר והוא התחיל לבכות, הוא הביט סביב הרים את הנשק וכיוון.
באותו רגע הסתובבתי והתחלתי לרוץ, מחפש מקום מחסה.
לא היה כזה.
בחירת הלוקיישן הייתה איומה.
פרדס פתוח.
אפשר לראות אותך בכל מקום.
בטח כשאתה עם כוונת של נשק ועדיין באור יום.
נשמעה ירייה בודדת.
לראש.
עפתי באוויר.
לרגע היה חושך.
ואז הכל נעלם.
נגמר.
סוף.
חולה נפש..
זהו אין עוד חלקים?
סוף הולם.
בהחלט
מה
חולני