יותר לא פרייארית: חלק שני (ואחרון) 

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

אזהרה : הסיפור מכיל תאורי מין כוחניים  אזהרה : סחיטה באיומים היא עבירה פלילית !

 <<<<  לחלק הראשון

תקציר הפרק הראשון: דור, כדורגלן ובעלה של תמר, חייב סכום כסף גדול שהפסיד בקלפים לבעל החוב שהציג לו ולאשתו הצעה שהם לא יכולים לסרב לה. אחרי שתמר הסכימה ושילמה את דמי הרצינות, זיון מול עיניי בעלה ושני שומרי הראש של בעל החוב, עכשיו הגיע הזמן להתחיל לשלם את הריבית השוטפת…

ידעתי שזה יבוא, ענת הכינה אותי, הוצאתי את הפלאפון שלי והשפתון מהארנק והנחתי אותם צמודים על הבר, בדיוק כמו ענת, "עכשיו תעמדו מולנו, שתיכן" בעל החוב המשיך לביים, "לפני שמתחילים אני רוצה להזכיר לכם שבכל רגע נתון אתן יכולות לבקש להפסיק והכל יפסק! יפסק אבל אתן יודעות מה יקרה," הוא ציחקק, "מישהי רוצה להגיד משהו?" ואחרי רגע של שתיקה מצידנו "אז עכשיו תתפשטו, לאט, כל פעם שאני אַכֶּה באצבע צְרֵדָה," והוא הקיש באצבעותיו והדגים, "תורידו בגד אחד".

כשהוא הכה בפעם הראשונה קפאתי לשניה, "תתחילי" ענת לידי סיננה בין שיניה והתחילה לפתוח את כפתורי החולצה ואני אחריה, פותחת כפתור אחר כפתור ביד רועדת ובסוף מורידה ונותנת לחולצה ליפול לרצפה כמו ענת, אחרי ההקשה השניה עדיין רעדו לי הידיים שפתחתי את החצאית ונתתי לה ליפול לרצפה, מתאמצת שלא להסתיר בידי את אברי צניעותי שהחזייה והחוטיני לא כל כך מסתירים. "תסתובבו! לאט! שנראה מכל הצדדים" דווקא הבן הוא זה שפקד הבטתי בענת ועשיתי כמוה, נותנת להם לבחון את פלחי ישבני המוצקים שהחוט שנבלע בינם לא הסתיר, "שמעתי שאת דוגמנית" בעל החוב חזר לביים, "בואי תראו לנו איך את הולכת על המסלול" ושוב לשניה קפאתי, ושוב ענת סיננה בין שיניה "אל תשברי" והלכתי לאורך החדר, עד הדלת וחזרה ושוב עד הדלת, מעכסת כמו בתצוגה.

"מספיק!" בעל החוב עצר אותי והכה באצבעו, החלקתי את הכתפיות של החזיה לצדדים, שלחתי ידיים לאחור ופתחתי את קרסי החזייה וזאת צנחה לרצפה, חושפת את שדיי הזקופים שלהפתעתי שתי פטמות גדולות ונוקשות התנוססו בראשם, פטמות של אישה מגורה, "תורידי!" ענת סיננה כשכיסיתי אותם בידי ואני הורדתי, נותנת להם להנות משדיי הזקופים, לא פומלות גדולות כמו של ענת, לדעתי החזייה של ענת במידה D לפחות, אבל תפוזים גדולים ומפתים.

בעל החוב לא חיכה הרבה לפני שהקליק שוב ואנחנו הורדנו גם את התחתונים. עמדתי על נעלי העקב, עירומה, והרגשתי את המבט הנוקב של בעל החוב והבן בערוותי שנחשפה לגמרי, בשפתי הכוס הכהות והנפוחות שלי ובחריץ הוורוד החוצץ ביניהם.

"אוקיי, עכשיו תלבשו את המדים" בעל החוב חייך לעברנו והצביע על שתי עֲרֵימוֹת הבגדים שעל השולחן הנמוך. כשענת סיפרה לי במקס-ברנר שזה מה שיהיה לא האמנתי לה אבל עכשיו המציאות טָפְחָה על פָּנַי, חלצתי את נעלי העקב שלי, לקחתי את תחתוני הסבתא שבראש העֲרֵימָה והלבשתי אותם, אחריהם לבשתי את מכנסי הדגמ"ח הצבאי בירוק זית וסגרתי את החגורה המושחלת בהם ולסיום לבשתי את חולצת הטריקו הגדולה שהשרוולים שלה נגזרו, גם היא בירוק זית צבאי, "פישוק קל וכפות ידיים על הראש!" ענת הזכירה לי בלחש כשנעלנו חזרה את נעלי העקב ואין ספק שזה היה מחזה סוריאליסטי, עמדנו לבושות בלבוש צבאי עם נעלי עקב סטילטו, המבט מושפל וכפות ידיים על הראש בעמידת כניעה.

"תסתובבי אליה" הוא הצביע על ענת, "אני רוצה שתראי מה אני עושה לחברה שלךְ וכדאי מאד שתלמדי ממנה כי אחר כך אני אעשה את זה גם לךְ" הוא חייך לעברי ונעמד מול ענת, וברגע שהסתובבתי והבטתי בה הוא דחף את כפות ידיו לתוך פתחי השרוולים החסרים, חפן את שדיה והתחיל למזמז לה אותם, לעסות בחוזקה.

"את יודעת מה אני הולך לעשות לךְ?" הוא שאל עם חיוך מלגלג.

"כן" היא מילמלה וראיתי אותה נושכת שפתיים.

"למה?"

"כדי להשפיל אותי"

"להשפיל את בעלךְ, את לא אשמה הוא אשם!", הוא תיקן, "ומה אני רוצה שאת תעשי?"

"שאני אספר לו".

"ואת תספרי?"

"כן, אדוני"

"תשובה נכונה," הוא צחק, "שמעת, כזאת תשובה בדיוק אני מצפה גם ממךְ" הוא שלף את ידיו מהחולצה שלה, אחז בשוליה וגלגל והרים עד שנחשפו שדיה הגדולים, "תחזיקי!" הוא דרש ממנה והיא אחזה בשתי ידיה בחולצה המורמת, דואגת שלא יכוסו השדיים או תסתיר את הפנים, "את רואה," הוא שוב פנה אלי, "ככה בדיוק את צריכה להחזיק בתורךְ!" ושלח את ידיו אל חגורת הדגמ"ח שלה.

קודם הוא פתח את החגורה, אחריה את הכפתורים ורק אז משך והוריד לה את הדגמ"ח עד אמצע הירך והיא הרחיבה מעט את הפישוק שלא יפלו הלאה ו…ראיתי את הפס הרטוב על התחתונים שלה ואולי היא ראתה לאן אני מביטה כי פתאום היא הסמיקה.

בעל החוב לא חיכה הרבה ואחז בגומי של התחתונים ומשך גם אותם עד המכנסיים, חשף את ערוותה ובתנועת בעלות מהירה חפן את הכוס שלה ודחף לה לשם אצבע במה שבעלי קורא 'בדיקת שמן', רק שבעלי עושה את זה בעדינות והוא בגסות, תוקע לה את האצבע עמוק בכוס, מביט לה ישר בעיניים עם חיוך בעלות שחצני, מפמפם ובוחש.

רגע ארוך הם עמדו ככה, הוא עושה אותה עם האצבע ושניהם מביטים אחד לשני בעיניים, הוא באותו מבט שחצני והיא במין אדישות, כאילו אומרת לו 'תמשיך זה לא מזיז לי' עד שהיא נשברה, הסמיקה והשפילה מבט, ורק אז הוא שלף את האצבע והציג אותה מול עיניה, אצבע רטובה ומשמומנת באותו נוזל כּוס שלה, מחייך לעבר הבן שלו ואומר בקול מתגרה, "זאתי-זאתי מוכנה לזיון" ואם לא השפיל אותה מספיק עד עכשיו הוסיף עוד נדבך כשניקה את האצבע הרטובה בין שדיה וראיתי איך היא חורקת שיניים שלא להגיב.

ענת הכינה אותי מראש למה שיקרה בהמשך כך שכשבעל החוב ניגש לבר ולקח את השפתון שלה לא הופתעתי ועדיין כשהוא התחיל לעשות רעד עבר בגופי. קודם הוא רשם לה את התאריך על הבטן העליונה, מתחת לשדיים, ואז הוסיף ורשם על הבטן 'עם זה החריץ אני משלמת את חובךָ בעלי' וחץ שממשיך ומצביע על הכוס שלה, ועם זה לא מספיק הוא הניח חזרה את השפתון על הבר, לקח את הפלאפון שלה וצילם אותה ככה!

"תורידי ת'חולצה!" הוא פקד עליה והיא מיהרה והורידה, "קחי!" הוא מסר לה את הפלאפון שלה, "את יודעת מה את צריכה לעשות?"

"כן אדוני," היא הסמיקה, "לשלוח את התמונה לבעלי" ושוב, אם היא לא הייתה מכינה אותי מראש, ברגע הזה הייתי כנראה מתעלפת.

"אז תשלחי!" בעל החוב פקד וענת שלחה את התמונה, ניגשה לבר, הולכת באותה הליכה מצחיקה כשהמכנסיים והתחתונים מתוחים בין ירכיה, הניחה חזרה את הפלאפון וחזרה ונעמדה לצידי כשכפות ידיה על ראשה, "תסתובבי ותראי מה אני עושה לחברה שלךְ" הוא חייך לעברה ובלי לחכות דחף את כפות ידיו אל פתחי השרוול של חולצת הטריקו שלבשתי, חפן את שדיי והתחיל לעסות לי אותם, "שלא תחשבי שאת  מוּפֶלֶת לרעה" הוא צחק.

יש לו ידיים חזקות לבעל החוב והוא לש את שדי כאילו היו גוש בצק, משחק בפטמות, ממולל ואפילו צובט, ומביט בי ישר בעיניים באותו מבט בעלות שחצני ואני הבטתי חזרה, מנסה לשדר לו את אותו מסר של ענת, 'תמשיך, לא מזיז לי' למרות שבתוכי הכל רעש ורגש ורק בקושי התאפקתי שלא לבכות מבושה.

"את יודעת מה אני הולך לעשות לךְ?" הוא שאל אותי עם אותו חיוך מלגלג.

"כן" היא מילמלתי.

"ואת יודעת למה?"

"כדי להשפיל את בעלי"

"נכון", הוא צחק, "ומה אני רוצה שאת תעשי?"

"שאני אספר לו".

"ואת תספרי?"

"כן, אדוני" והאדוני יצא לי עם רעד בקול.

בעל החוב שלף את ידיו מהחולצה שליה, אחז בשוליה וגלגל והרים עד שנחשפו שדיי, "תחזיקי!" הוא דרש ממני ואני אחזתי בשתי ידיי בחולצה המורמת, כמו ענת לפני דואגת שלא יכוסו השדיים או אסתיר את הפנים, "בן," הוא פנה לבן שלו, "ראית איזה בזזים יש לזאתי זאתי" הוא צחק ומיזמז לי שוב את שדיי, "בדיוק כמו שאתה אוהב, בוא, תרגיש" והבן בא ובדק לי אותם רק שהוא עשה את זה ביותר עדינות, כמו מישהו שמתפעל מהם, ובזמן שהוא מיזמז לי אותם בעל החוב שלח את ידיו אל חגורת הדגמ"ח שלי ופתח אותה.

עד שהבן חזר והתיישב בכורסה המכנסיים שלי כבר היו מתוחות בין ירכיי וגם אני הרחבתי מעט את הפישוק שלא יפלו והסמקתי כשראיתי את הפס הרטוב על התחתונים שלי, הסתבר לי שגם אני, כמוה, הייתי רטובה שם בפנים.

גם התחתונים שלי ירדו אחרי המכנסיים ונחשפה ערוותי ובתנועת בעלות מהירה בעל החוב חפן את הכוס שלי ודחף לי לשם אצבע, מבצע גם בי 'בדיקת שמן' משפילה, מביט לי ישר בעיניים עם חיוך בעלות שחצני, מפמפם ובוחש ופתאום המילים שלו 'את תעשי כל מה שאני רוצה, איך שאני רוצה וכמה שאני רוצה' קיבלו הרבה יותר משמעות.

הוא עשה אותי עם האצבע, מביט בי באותו מבט שחצני שלו, וגם אני הבטתי בו בעיניים באותו מבט של 'זה לא מזיז לי' רק שאני נשברתי הרבה יותר מהר מענת, אולי כי הרגשתי שעוד שניה אני בוכה עם דמעות, "בן," הוא פנה אל הבן שלו שישב בכורסה ולגם מהויסקי שלו, "גם זאתי-זאתי מוכנה לזיון," הוא שלף את האצבע הרטובה ממיצי הכוס שלי והציג אותה לראווה, "בוא בן, בוא תבדוק" הוא ניקה את האצבע הרטובה שלו בין השדיים שלי, מורח אותם באותו נוזל שמנוני והוא בא, הבן, חפן את הכוס שלי ותקע לי אצבע, מפמפם ובוחש רק הרבה יותר בעדינות, "מה אתה אומר בן, בא לךָ על הטוטה שלה?" בעל החוב צחק ושאל.

"בא לי" הבן חייך אל אביו והוציא את האצבע רק שלא כמו אביו הוא לא ניקה אותה בשדיים שלי.

"זכיתָ, אני כבר ביקרתי לה שם" האבא חייך אליו חזרה ולרגע נדמה לי שראיתי אכזבה על פניה של ענת.

מסע ההשפלה שלי המשיךְ כשבעל החוב ניגש לבר ולקח את השפתון שלי ורעד עבר בגופי כשהוא רשם לי את התאריך על הבטן ולא חסך ממני גם את ההמשך כשרשם מתחת לתאריך 'עם זה החריץ אני משלמתְ את חובךָ בעלי' והוסיף גם את החץ המצביע על חריץ הכוס שלי ובדיוק כמו לענת הוא החזיר את השפתון לבר ולקח את הפלאפון שלי, "תחייכי" הוא ציחקק וצילם אותי ככה!

"תורידי ת'חולצה!" הוא פקד עלי ואני הורדתי, "קחי!" הוא מסר לי את הפלאפון שלי, "את יודעת מה את צריכה לעשות?"

"כן," בלעתי רוק והסמקתי, "לשלוח את התמונה לבעלי" עניתי בקול רועד.

"אז תשלחי!" בעל החוב פקד עלי ופתחתי את הוואטסאפ (What's App) ושלחתי את התמונה המשפילה אל בעלי.

גם אני הלכתי באותה הליכה מצחיקה כשהמכנסיים והתחתונים מתוחים בין ירכיי אל הבר והנחתי את הפלאפון וחזרתי ונעמדתי לצידה של ענת כשכפות ידיי על ראשי. "תתפשטו!" בעל החוב ציווה, "הגיע הזמן לזיין קצת אבל קודם תמזגו לנו עוד ויסקי!".

כרענו על ברכינו לפניהם, המכנסיים שלהם מופשלות עד הקרסוליים ואיתם גם התחתונים, רגע לפני אנחנו הורדנו להם אותם, עומדים קצת בפישוק עם כוס הויסקי ביד ושותים כשאנחנו מוצצות להם, אני לבעל החוב וענת לבן.

עכשיו הייתה לי ההזדמנות להבין ממה ענת כל כך התלהבה כשדיברה על הזין של הבן, לי אין הרבה נסיון, עד היום רק שניים ביקרו לי שם באינטימי שלי, בעלי ופעם אחת בעל החוב, ראיתי גם כמה סרטים כחולים יחד עם בעלי ועדיין היה ברור לי שענת צדקה, גם לבעל החוב יש זין גדול אבל זה של הבן אפילו גדול ממנו ומזכיר את אותם זרגים בלתי אפשריים מהסרטים והאמת שמצד אחד שמחתי שלא אני זו שצריכה למצוץ לו, אני לא בטוח שאני הייתי מצליחה, ומצד שני קינאתי בענת שהצליחה, אין ספק שיש לה גרון עמוק כמו שבעלי היה קורא לאותן בחורות שהיו מצליחות בסרטים.

כשבעל החוב אחז לי עם יד אחת את הראש והתחיל לזיין לי את הפה בתנועות אגן ארוכות ידעתי שהוא בדרך לגמור, "שלא תברחי!" הוא התנשף, "אני רוצה שתבלעי!" הוא המשיך באותו קול מיוחם, "תבלעי כל טיפה!" המשיך באותו קול חרמני, "כן, הנה! קחי! קחי!!" הוא ירה את מטח הזרע הראשון עמוק בגרוני ואני בלעתי, מתכוננת לקראת המטח השני שמיהר להגיע.

עד שהטיפה האחרונה השתחררה לה בפי הוא לא עזב את ראשי ורק אז שיחרר ו"תשתי" הוא הגיש לי את כוס הויסקי שלו, "זה יעביר לך ת'טעם" ציחקק ולגמתי שלוק שהחליק וצרב את דרכו מהגרון ועד הבטן שלי, "לכי תמלאי את הכוס של החברה שלךְ" הצביע על כוס הויסקי הריקה של ענת, "היא תצטרך את זה" הוא צחק.

לענת לקח קצת יותר זמן עד שהבן גמר לה בפה, ראיתי אותה בולעת את המנה האחרונה והגשתי לה את הכוס, "תודה," היא חייכה לעברי ושתתה לגימה ארוכה, "הרבה פרוטאין" ניסתה להתבדח ולקחה עוד לגימה.

כדי להעמיד להם מחדש הם שָׂמוּ ב-DVD סרט כחול והתישבו על הכורסה בפישוק רגליים עם כוס הויסקי ביד ואנחנו מצצנו להם שוב רק שהפעם בעל החוב שלח אותי למצוץ לבן שלו.

'אם ענת יכולה גם אני יכולה' לחשתי לעצמי ומהר מאד גיליתי שגם לי יש גרון עמוק, שגם אני יכולה להכניס את כל הזין הגדול שלו לפה שלי. בהתחלה זה היה קל, הוא היה מצומק ורפוי, אבל גם אחר כך, כשהוא גדל וְתָפַח, הצלחתי. "בואי, תשתפדי" הוא הזמין אותי ועשיתי כמו שענת רגע לפני עשתה עם בעל החוב, נעמדתי עם הגב אליו כשרגליו בין רגליי, כיוונתי את זקפתו המתוחה אל בין שפתי הכוס שלי וירדתי, לאט, חוששת, מכניסה סנטימטר אחר סנטימטר מהזין הגדול שלו למעמקי הכוס הרטוב והמשומן שלי עד שכולו היה בפנים, לרגע ישבתי ולא זזתי, מנסה להתרגל לפולש הענק שחדר ו"עכשיו תרכבי" הוא לחש לי וחפן את שדיי בכפות ידיו והתחיל למזמז לי אותם למולל בעדינות את הפטמות הכל כך רגישות.

עכשיו יכולתי לראות את הסרט הכחול שהם ראו, מצחיק, על המסך זיינו בדיוק באותה התנוחה, שתי נשים משופדות ודוהרות לעבר האורגזמות שלהן, גונחות גניחות הנאה קולניות ואני מוכרחה להודות שזה הוסיף לגירוי שלי.

לא הייתי צריכה הרבה כדי להבין שענת צדקה בכל הסופרלטיבים שהיא העניקה ליפתח, הבן של בעל-החוב, ובעיקר לזיין שלו, זה שזה הזין הכי גדול שחטפתי זה לא חוכמה, אני לא מנוסה כמו ענת, אבל מהר מאד הבנתי למה היא התכוונה כשאמרה זווית ההתקפה, את מה שהוא עשה לי שם בפּוֹת אני לא אשכח לעולם, בדיוק כמו שענת תיארה, זיון עם טעם של עוד, הגמירה הכי מהירה שגמרתי אי פעם, ואם בגמירה הראשונה ניסיתי להסתיר, התביישתי, כשענת לידי התחילה לגנוח, לספר במילים גסות כמה טוב הוא עושה לה בטוטה, גם אני הצטרפתי, מודיעה על הגמירה השניה שלי ואחר כך השלישית.

בעל החוב גמר אבל הבן שלו לא, "תתכונני" הוא הפתיע אותי כשעם יד אחד חיבק את הבטן שלי והצמיד אותי אליו וקם ונעמד כשהוא בתוכי, הוביל אותי ככה עד המיטה ו"תעמדי בדוגי" הוא לחש לי והניח אותי על שפת המיטה, וברגע שהתייצבתי הוא אחז במותניי והתחיל לטחון אותי בתנועות ארוכות וחזקות, מכה עם אגנו על ישבני בקול מחיאה חזקה ומרקיד את שדיי לכל עבר ולא פלא שטסתי לעוד גמירה מטלטלת רק שהפעם גם הוא גמר, "לא! למה?" צרחתי בקול מתוסכל כשהוא רוקן את בקבוקיו המלאים עמוק בתוכי ומילא לי את הכוס בשפעת זרמתו החמימה, מבחינתי הוא היה יכול להמשיך לזיין אותי עד אין סוף, והפיצוי היחיד היה בגמירה המשותפת, כן, גמרנו ביחד במין הרגשה עילאית שנצרבה בזכרוני.

שוב נשלחנו למזוג ויסקי, אני לא רגילה לשתות ויסקי ונראה לי שגם השלוקים הקטנים שלקחתי השפיעו עלי, נהיתי עליזה משהו או אולי זה בכלל מהזיון החלומי שכרגע חוויתי. "צדקת" לחשתי לענת כשמזגנו, "השאיר בי טעם של עוד" המשכתי ללחוש והסמקתי.

"שרמוטה" היא ציחקקה וליטפה אותי בְּחִיבָּה, "מקנא בךְ" ושלחה לי נשיקה באוויר.

"תשכבי על הגב" בעל החוב פנה לענת והצביע על המיטה, "ואת," הוא התיישב חזרה בכורסה, "בואי תשבי" הוא הזמין אותי לשבת עליו כמו שישבתי על הבן שלו, רגליו בין רגליי, המבט לעבר המיטה והגב שלי אליו ועם כף יד אחת הוא חפן את שדי הימנית ועם השניה ליטף את שפתי הכוס שלי והזין המדולדל שלו נמחץ בין פלחי ישבני.

"שדיים גדולים לזיין גדול" הוא ציחקק, "בן," ככה הוא קורא לבן שלו, לא בשם, "אתה יודע מה לעשות" הוא ציחקק וברגע שהבן שלו התיישב על ברכיו מעל הבטן של ענת והניח את הזין שלו, הרטוב בקוקטייל המיצים שלו ושלי, בין שדיה של ענת הרגשתי איך האצבע המלטפת את השפתיים שלי חודרת לכוס ומתחילה לפמפם.

ענת ידעה מה מצפים ממנה, היא אספה בידיה את שדיה הגדולים, עטפה את הזין המונח ביניהם והתחילה לעסות אותו. בהתחלה נראה שכלום לא קורה רק שבשלב מסויים הוא התחיל לנוע קדימה ואחורה, משפשף את הזין בין השדיים העוטפות אותו, וכנראה שהוא טפח וגדל כי פתאום הראש שלו הציץ בכל נעיצה שלו, ועכשיו כבר היה ברור שהוא חוזר ומגיע לשיא, לאותו זין גדול ונוקשה שרק קודם חטפתי, ו…"תסתובבי!" הוא התרומם על ברכיו ואיפשר לה להסתובב ולשכב על הבטן, "כרית!" הוא פקד בקצרה והיא דחפה כרית גדולה שחיכתה בשביל זה על המיטה מתחת לאגן שלה, מגביה את אחוריה, "קודם נשמן" הוא צחק ובתנועה אחת חזקה הוא דחף לה את כל הזין שלו עמוק בין רגליה, עמוק לכוס שלה, וגניחת הנאה קולנית מילאה את חלל החדר, בלי שום בושה היא צרחה "כן, תזיין לי ת'טוטה!" רק שלו היו תכניות אחרות, "ועכשיו למנה העיקרית, תפתחי!" הוא גנח בהנאה אחרי כמה פמפומים ושלף את עצמו מהכוס שלה והיא, כמו אוטומט, שלחה ידיים לאחור ופישקה את פלחי ישבנה, פותחת בפניו את הדרך לפי-הטבעת שלה וזה בדיוק מה שהוא עשה לה, כיוון בידו לחור הֶקָּפוּץ, לחץ, ולאט לאט, כאילו דואג לה, התחיל לחדור לתוכה.

הבן זיין אותה בתחת בתנועות ארוכות ואיטיות, לא היה ספק שהוא נהנה, בהתחלה שמעתי את הכאב בקולה אפילו שהיא עודדה אותו להמשיך, "כן, עוד, תמשיך, כן, בתחת, אני אוהבת להרגיש אותךָ בתחת שלי" והיה לי ברור שהיא לא מזייפת. "את רואה מה הבן שלי עושה לה?" בעל החוב לחש באוזני, כאילו פחד להפריע להם, והאצבע שלו עשתה אותי חזק ומהר ואם נוסיף עוד את הזיון חסר המעצורים שהתרחש מול עיניי לא פלא שהייתי מגורה ברמות ואני מודה שהייתי רטובה ומשומנת שם מחדש, אולי אפילו יותר.

הזין של בעל החוב כבר מזמן לא היה מדולדל, הרגשתי אותו במלוא זיקפתו הנוקשה מחפש את דרכו לתוכי, "תתרוממי" הוא לחש לי ואני התרוממתי מעט על רגליי, "אל תתלהבי, זה רק לשמן" הוא ציחקק והרגשתי איך הוא מכוון את הזין המתוח אל בין שפתי הכוס שלי, "תרדי!" וירדתי, השתפדתי לו על הזין, "עכשיו תרקדי" הוא לחש בקול חרמני והתחלתי לעלות ולרדת, מרגישה איך הזין שלו טובל באותו נֶקְטָר נשי שמנוני הממלא את הכוס שלי, "תתרוממי!" הוא לחש אחרי כמה "ריקודים" כאלה ושלף את עצמו מהכוס, "תפתחי ת'תחת" ואני מהרתי לשלוח ידיים ולפשק את פלחי ישבני, פותחת בפניו את הדרך אל פי הטבעת שלי, "תתכונני" הוא הדריך אותי כשהוא מכוון את זקפתו המתוחה אל הפתח הצר, "ועכשיו תרדי, תשתפדי! לאט! אני רוצה שתרגישי כל סנטימטר הנתקע לתוכךְ" ואני התחלתי לרדת, לאט.

למרות הטיפול המקדים שעשיתי לעצמי ברקטום עם הפלאג-האנלי עדיין, כשהוא התחיל לחדור לישבני ולמרות שאני קבעתי את הקצב, כאב לי אבל התאפקתי, נשכתי שפתיים ולא הוצאתי הגה.

הכאב החד החזק היה כשפי הטבעת נמתח ונתן לראש הזין להכנס אבל הטיפול המקדים השתלם בהמשך, כשהכאב הלך ונחלש. הרגשתי כל סנטימטר שחדר לתוכי, כל מילימטר. "כן!" בעל החוב גנח בהנאה כשישבתי עליו וכל הזין תקוע עמוק בטוסיק שלי, אוחז בשתי ידיו במותניי ומסמן לי לעלות ולרדת, לדהור, וקובע את הקצב המתאים לו. "את יודעת מה את?" הוא לחש בקול, מספיק חזק שגם ענת והבן ישמעו.

"כן!" צרחתי, משחררת מעט מהכאב העצור בתוכי, ענת הכינה אותי לשאלה הזאת, אמרה לי מה אני צריכה לענות, ואם זה לא מספיק גם צרחה את זה בעצמה רק רגע לפני אפילו בלי שהבן ישאל אותה, "כן, אני אוכלת בתחת!" צרחתי, משחררת בצרחה עוד מנה מהכאב העצור.

"ולמה את אוכלת בתחת?" בעל החוב שאל בקול מלגלג.

"כי אני משלמת את הריבית על החוב של בעלי" עניתי את התשובה המשפילה אבל המתבקשת.

"ותספרי לו?"

"כן, אני אספר לו, אני אספר לו" עליתי וירדתי על הזין הנעוץ בתוכי, מרגישה את החום הצורב בפי הטבעת, יודעת מנסיוני החד פעמי עם בעלי ומההסבר של ענת שגם מחר הצריבה הזאת תלווה אותי.

הידיים שאחזו במותניי חזרו למזמז אותי, כף-יד אחת משתעשעת בציצים והשניה מלטפת את שפתי הכוס, מול עיניי הבן כתש את התחת של ענת עם העלי הענק שלו רק שכשהיא צרחה שהיא גומרת וזה לא היה זיוף, אפילו אישה לא מנוסה כמוני יודעת לזהות אישה מזייפת, הרגשתי איך בעל החוב מתלהב, אין הזין שלו נמתח, איך האצבע שלו חודרת בין שפתי הכוס שלי ואיך היד על השד סוחטת אותו בחוזקה ו…"עכשיו!" הוא צרח, מצמיד אותי חזק לגופו, "הנה! קחי! קחי!!" והרגשתי את החום המתפשט בתחת שלי.

הבן שלו גמר רגע אחרי, שלושתם גמרו ורק אני לא והאמת לא היה אכפת לי, כל מה שרציתי זה לגמור וללכת ואכן ברגע שהזין המדולדל החליק ויצא מהתחת שלי הוא אמר לי להתלבש ואותו דבר לענת ברגע שהבן התגלגל מעליה ושכב על הגב עם חיוך נצחון על פניו.

אם חשבתי שבזה סיימנו את מִכְסַת ההשפלות להיום מהר מאד התבדיתי. כשכבר היינו לבושות בעל החוב נעמד מול ענת, מחייך, "תרימי ת'חצאית!". ענת הרימה את שולי החצאית עד שנחשפו התחתונים שלה ובעל החוב ירד על ברכיו לפניה ומשך והוריד לה את התחתונים, "רגל!" והיא הרימה רגל אחת ונתנה לו לחלץ אותם, "רגל שניה" והוא התרומם עם התחתונים בידו, שוב מחייך, "תרימי!" הוא סימן לה על החצאית שהחליקה ובתנועה מהירה וחדה החליק עם התחתונים בין רגליה, מנגב את הכוס הרטוב שלה ולהפתעתי הוא לקח תפוח אדמה שחיכה על הבר, עטף אותו בתחתונים והגיש לה, "תתני את זה לבעלךְ" הוא חייך לעברה בציניות, "תגידי לו שבעל החוב אהב לבשל בתנור שלךְ" הוא צחק וחפן את הכוס שלה שלא יהיה ספק לאיזה תנור הוא מתכוון, ועבר אלי, "תרימי!" ואני הסמקתי והרמתי את החצאית ונתתי לו להוריד לי את התחתונים, "פישוק!" והרגשתי איך הוא מנגב לי איתם שם בין הרגליים, דוחף עם האצבע, נכנס ואוסף יותר מאותו קוקטייל הממלא את הכוס שלי, ועטף תפוח אדמה נוסף ומסר לי, "תתני את זה לבעלךְ" הוא חייך לעברי באותו חיוך ציני שלו, "תגידי לו שבעל החוב אהב לבשל בתנור שלךְ" הוא טָפַח על ישבני שלא יהיה ספק לאיזה תנור הוא מתכוון אצלי.

"מה זה הקטע עם תפוח האדמה?" שאלתי את ענת כשישבנו במרצדס שהחזירה אותנו הביתה, לקטע הזה היא לא הכינה אותי.

"למה? את הקטע עם המדים הבנת?" היא ציחקקה, "יש לו איזה פֶטיש לסרטים, את המדים הוא לקח מסרט פורנו יפני על שבויות מלחמה, פעם הוא הראה לי אותו, טריק כזה להעמיד לעצמו מחדש, והקטע עם התפוח אדמה מאיזה סרט ישראלי, לא זוכרת ת'שם שלו".

"'מתנה משמים'" מלמלתי ונזכרתי בקטע ההוא שמורידים לאשתו של אחד הגיבורים את התחתונים באמצע הרחוב, עוטפים תפוח אדמה ושולחים אל הבעל.

"כן, נכון, הסרט הזה, ראית אותו?"

"ראיתי גם ראיתי, יש שם קטעים שסרט פורנו לא היה מתבייש בהם", צחקתי, "תראי מה זה, נסתרות דרכי השם,  לדור יש את ה-DVD הזה" "כן, ממש, בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ, וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל" ענת ציטטה מתהילים[i] ושתינו פרצנו בצחוק ואחר כך היא הסבירה לי מה אני צריכה לעשות עם תפוח האדמה העטוף, או יותר נכון מה בעלי צריך לעשות.

להפתעתי דור חיכה לי למטה, פתח לי את הדלת ועזר לי לצאת. כשהוא רצה לעלות עצרתי אותו, "אני חייבת קפה!" הצבעתי על בית הקפה הסמוך אז הלכנו למה שאחר כך הפך למסורת, ושם, בשולחן צדדי, סיפרתי לו בפרוט מה בעל החוב והבן שלו עשו לי.

כשהגענו הביתה הסתבר לי שדור יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות, בעלה של ענת קיבל משימה להדריך אותו וחסך ממני את הצורך. צילמתי אותו עם הפלאפון שלו עומד ומביט מקרוב בתחתונים שלי שעל תפוח האדמה והוא שלח לבעל החוב את התמונה פלוס התמונה המשפילה שלי ששלחתי לו קודם, ההוכחה שאכן הוא ראה אותה, והוסיף גם הודעה "תודה שארחת את אשתי, אשתי סיפרה לי שהיא אהבה את מה שאפית בתנור שלה ואני מזמין אותך להמשיך לאפות עד שאחזיר את כל החוב". אבל כשדור רצה להוביל אותי למיטה, וכמו שעמד לו היה לי ברור מה הוא רוצה לעשות לי, לי היו תכניות אחרות, "אשתך חוזרת הביתה בלי תחתונים" הרמתי את שולי החצאית והצגתי לו את הכוס החשוף שלי בדיוק כמו בסרט, "ואותך זה מחרמן?!??" המשכתי באותו קול עצבני, "רק שתדע, עד שאתה לא מחסל את החוב אני מכריזה על עוצר כניסות ואתה ישן בסלון!!" נכנסתי לחדר השינה ונעלתי מאחורי את הדלת והפעם עמדתי במילה שלי ולא רק באותו לילה, גם בהמשך!

חשבתי שאני לא אצליח להרדם, האדרנלין זרם לי בדם בכמויות עצומות, אבל אחרי מקלחת חמה ארוכה שבה הצלחתי למחוק את הקשקושים בשפתון שעלי נרדמתי ברגע שהנחתי את ראשי על הכר.

שבוע עבר והחזקתי מעמד בעוצר כניסות למרות כל הניסיונות שכנוע של בעלי. שבוע עבר ושוב, ביום חמישי, דור התקשר והודיע שבעל החוב יבוא לאסוף אותי כדי לגבות את הריבית.

שוב הוא ליווה אותי, פתח לי את הדלת ועזר לי להכנס רק שהפעם ישבתי לבד במושב האחורי של המרצדס. שוב הובילו אותי לצימר, אחר, והטקס התחיל, קודם למזוג ויסקי, לפתוח כפתור ולתת לו להציץ לי, שוב להתפשט אחרי כל קליק שהוא משמיע עם האצבע, שוב ללבוש את המדים ולתת לו להפשיל אותי, למזמז לי את הציצים מתחת לחולצת הטריקו הצבאית, להחזיק אותה מורמת שיראו לי את הציצים בזמן שהוא פותח לי את הדגמ"ח ומוריד אותם והתחתונים אחריהם כמעט עד הברכיים, שוב לרשום לי את התאריך עם השפתון על הבטן ואת אותו משפט משפיל שמסתיים בחץ המצביע על חריץ הפות שלי, שוב לצלם אותי ככה, מושפלת, ולתת לי לשלוח לדור ואז שוב לאכול אותה בשלושת החורים בזה אחר זה כשהפעם כדי להעמיד לו אחרי שגמר לי בפה הוא הושיב אותי על ברכיו וראינו את אותו סרט פורנו יפני על שבויות המלחמה שאונסים כשהוא כמובן ממזמז אותי בציצים ומפמפם עם האצבע בכוס, ואחרי שזיין אותי בדוגי כשאני עומדת על ארבע על שולחן הקפה הנמוך הוא השכיב אותי על הגב והשתפשף לי בין הציצים וכשסוף סוף עמד אותי סובב אותי על הבטן, עם כרית מתחת לאגן, ואכלתי בתחת ואני אומרת אכלתי כי זה מה שצעקתי כשהוא שאל אם אני יודעת מה אני ולא ויתר לי גם על מתן ההסבר למה.

בעל החוב גם לא ויתר על השפלת תפוח האדמה שאותו מסרתי לדור בעלי כשחזרתי וגם אני לא ויתרתי על הקפה לפני שעלינו הביתה ושלחנו לבעל החוב את שתי התמונות הנדרשות כדי להוכיח שסיפרתי ואת אותו מסרון משפיל של דור "תודה שארחת שוב את אשתי, אשתי סיפרה לי שהיא אהבה את מה שאפית בתנורים שלה ואני מזמין אותך להמשיך לאפות בכל תנור שתבחר עד שאחזיר את כל החוב", כן, דור נדרש לתוספת.

גם הפעם דור ניסה את מזלו וגם הפעם שלחתי אותו לישון בסלון רק שברגע שנעלתי את הדלת שמעתי אותו יוצא מהדירה אבל זה לא ממש עניין אותי, אני התרחצתי, ניקיתי טוב טוב את הרישום בשפתון על הבטן וברגע שנכנסתי למיטה נרדמתי מייד.

אחר כך קיבלתי ושבועיים לא נפגשנו, עד שהייתי ממש נקיה, ואז המשכנו בדיוק באותה ה"שגרה" אם אפשר לקרוא שגרה למסע השפלה וזיון.

ציפור קטנה לחשה לי שדור חזר לסורו והוא שוב משחק קלפים והתעלמתי, לא רציתי להאמין, הרי הוא הבטיח לי, גם כשעוד מישהו סיפר לי, ממקור אחר לגמרי, עדיין רציתי להאמין שזאת טעות אבל ליתר בטחון הפעלתי בלש שיעקוב אחר בעלי.

הוא לא היה צריך שבוע לימודים ארוך כדי לחזור אלי עם תיק מעקב מסודר שלא השאיר ספק שדור חזר לסורו, שהוא חזר לשחק קלפים ויותר מזה חזר להפסיד, שאת המעט שהצלחנו להחזיר בינתיים הוא הפסיד מחדש ואפילו יותר אבל עוד משהו הבלש גילה לי, שלדור יש מאהבת וכשהוא הציג לי את התמונה שלה כמעט התעלפתי, נטע, החברה הכי טובה שלי, או כך לפחות חשבתי, זאת שסידרה לי את הדייט עם דור.

באותו יום בעל החוב הזמין אותי למפגש הקבוע, התלבטתי אם ללכת, ידעתי מה המשמעות לסרב ולא רציתי לפגוע בו לפני שאני נותנת לו צ'אנס להסביר, כנראה שעוד אהבתי אותו, כנראה שבסתר ליבי קיוויתי שיהיה לו הסבר הגיוני אז הלכתי, התנהגתי כרגיל ונתתי לבעל החוב להשפיל אותי עד עפר ולתקוע אותי בכל החורים אותי לשמור על הרגליים של דור, אבל כשחזרתי, וכמו תמיד הובלתי את דור לבית הקפה, הפעם חיכה שם גם הבלש.

לרגע הוא נשאר המום כשהבלש מסר לו העתק מתיק המעקב, בית הקפה קצת ריסן אותו אבל לא עצר אותו מלשפוך עלי קיתונות של רותחין, אומרים שההגנה הכי טובה היא ההתקפה וכך בדיוק הוא נהג, פתאום אני הייתי זאת שעל המוקד, איך יכולתי לעשות לו את זה, איך אני עוקבת אחריו, כל הנסיונות להשיג ממנו תשובה חזרו לעברי כהתקפה חדשה, מהקלפים הוא התעלם ומנטע, אני זאת שדחפתי אותו אליה כשעשיתי לו עוצר כניסות ו…בשלב מסויים הבנתי את האמת, הבנתי מי זה דור באמת ו…"מספיק!" עצרתי אותו באמצע עוד התקפה, "מיציתי!" וראיתי אותו מביט בי במבט לא מאמין, "אני יותר לא הפְרָאיֵירִית שלךָ! אני עוזבת אותךָ! אני רוצה גט!".

"תמר, אבל," הוא אמר באותו קול, "את לא יכולה, את חייבת ללכת אליו, את יודעת מה יקרה לי אם לא, תמר, בבקשה"

"מניאק! זהו, יותר אני לא פראיירית של אף אחד! מצידי שהמזדיינת שלךָ תלךְ אליו!" קמתי ותקעתי בידיו את התפוח האדמה העטוף בתחתונים שלי, "שהיא גם תצלם אותךָ!" ו…הלכתי.

למחרת נפגשתי עם עורכת הדין שהבלש המליץ עליה, עוד באותו יום דור קיבל ממנה את דרישת הגרושים בכתב ואני ארזתי מזוודה וחזרתי להורים שלי.

שלושה ימים שכבתי במיטה שלי ובכיתי אבל חוץ מזה שאנחנו מתגרשים לא סיפרתי להורים שלי כלום. דור עוד ניסה להתקשר אבל העורכת דין דאגה שהוא יפסיק. שבוע וחצי אחרי הסוכן שלי צלצל אלי ושכנע אותי לחזור, לא לדור, לתל-אביב. מסתבר שהשמועה על הפרידה רק עשתה לי טוב וקיבלתי המון הצעות עבודה כך ששכרתי לעצמי דירה קטנה ומושקעת ברמת אביב, קרוב לקניון, הסוכן הבטיח שלא תהייה לי בעיה לממן את שכר הדירה ושמעתי בקולה של העורכת דין שלי וחוץ מלצאת לעבודה, כולל טיסת לצילומי קמפיינים בחו"ל, ישבתי בבית (או בחו"ל במלון), לא נפגשת עם אף אחד.

חודשיים אחרי קיבלתי את הגט המיוחל, עורכת הדין הייתה שווה כל שקל ששילמתי לה, יותר נכון היא דאגה שדור ישלם כחלק מההסדר, עם תיק כמו שהכין הבלש לא היה לדור שום ברירה אלא להסכים לכל תנאי שהציבה, ואחרי אותו טקס גרושין משפיל בפנים רקדתי על מדרגות הרבנות וכבר באותו לילה יצאתי לדייט ראשון אבל לא הזדיינו, מעכשיו יצטרכו להתאמץ הרבה יותר כדי להכנס לתחתונים שלי.

אפילוג או יותר הזוי מזה אין

חזרתי בדיוק מצלומי קמפיין מוצלח בבולגריה, מוצלח כי הסוכן שלי הודיע שהם כבר הזמינו אותי לקמפיין הבא למרות שהוא העלה להם את המחיר, כל מה שרציתי לעשות באותו רגע זה מקלחת טובה וכוס קפה אחריה כשהפלאפון שלי פתאום צלצל, מספר לא מוכר אבל גם לא חסוי, הסתקרנתי ועניתי.

"תמר?" שמעתי מישהו שואל בקול מעט לא בטוח ורעד עבר בגופי, הכרתי את הקול מייד והאינסטינקט הראשון היה לסגור.

"אהה, כן" עניתי בכל זאת, עד היום לא ברור לי למה, "מי זה?" עשיתי את עצמי לא מכירה.

"יפתח" הוא ענה לי, "בבקשה, אל תסגרי" הוסיף במהירות במין חשש כזה, "אנחנו צריכים לדבר".

"אין לנו על מה לדבר!" עניתי בקול תוקפני והתכוונתי לסגור אבל תחושת הבטן אמרה לי אחרת.

"בבקשה, כוס קפה, לא מעבר לזה"

היה משהו בקולו שמנע ממני להגיד לו 'לא', "כוס קפה, לא מעבר לזה, זיון בטוח לא ייצא לךָ, מבטיחה" עניתי, "עוד שעה בדיוק, אילן'ס בקניון רמת אביב, טייק איט אור ליבְ איט (take it or leave it)" השלמתי בנוקשות.

"עוד שעה בדיוק, אני אחכה לךְ" ושמעתי הקלה בקולו.

הוא חיכה לי, במקום מרכזי שכולם יכולים לראות מה קורה, אולי כדי להרגיע אותי. כשהוא קם לעברי התעלמתי במין תנועה הפגנתית כזאת והתיישבתי בכסא שמולו, הוא התיישב חזרה וסימן למלצרית שתבוא.

הזמנו קפה הפוך, אני על סויה, הוא הזמין גם קרואסון אני בלי כלום. שתקנו עד שהגישו לנו, לגמתי לגימה ראשונה, מביטה בכוס ולא בו.

"שמעתי שהתגרשתְ" הוא התחיל.

"שמעת טוב" עניתי בקצרה.

"עשית בשכל, הוא לא ראוי לךְ".

הבטתי בו במין מבט כזה ששואל מי אתה שתחליט מה מתאים לי אבל לא אמרתי מילה, במקום זה שאלתי את שאלת מיליון הדולר שישבה לי על קצה הלשון מהרגע שיצאתי מהבית, "אוקיי, אני פה, על מה רצית לדבר איתי?".

"רציתי להסביר לךְ שמה שהיה שם זה לא היה אישי כנגדךְ"

"נכון, זה היה קבוצתי" קטעתי אותו באירוניה, "אוקיי, הסברת, זהו? גמרנו?"

"אהה, לא!" וזה היה לא החלטי ונחרץ, "אפילו לא ההתחלה," הוא ניסה לחייך לעברי אבל אני עניתי בפני פוקר, "אני מתנצל על מה שהיה, מתנצל מעומק ליבי אבל לא מצטער," הוא הפתיע אותי, "יש בך משהו שהייתי מאד רוצה שתהייה בבת זוג שלי".

"כן, פישוק רחב ברגליים" זרקתי לעברו בלגלוג.

"גם," הוא חייך והיה לו חיוך שובה לב כזה, "אבל לא לזה התכוונתי," הוסיף במהירות, "מצד אחד את מסורה לבעלךְ, מוכנה בשבילו ללכת עד הסוף, ויותר סוף ממה שעשית אני לא מכיר, ומצד שני את יודעת לעמוד על שלךְ, לחתוך כשצריך, כשמגיע, כשפוגעים באֵמוּן שלךְ".

באיזה מקום זה הדהים אותי, לא חשבתי על זה ככה אף פעם. "אתה ממשיך "לעזור" לאבא שלך בגביית החובות" בכוונה שיניתי נושא, מסמנת באצבעותיי מרכאות כפולות כשאמרתי לעזור.

"כבר לא, השתחררתי מהצבא ועכשיו אני מנהל מפעל שאבא שלי קנה, מתנת שחרור," הוא ציחקק, "משהו כושל שביקשתי לנסות לשקם במקום לפרק ולמכור"

"בהצלחה" עניתי לקונית וגמרתי את הקפה שלי בלגימה, "זהו, אפשר ללכת?"

"הייתי רוצה לפגוש אותך שוב" הוא הפתיע.

"בשביל מה?"

"לדבר, רק לדבר, נעים לי לדבר איתךְ"

"רק שתדע, זיון לא ייצא לך מזה, תהייה בטוח!" עניתי, נחרצת, מצד שני ידעתי שדווקא יחמיא לי אם הוא יסכים להפגש שוב כשהוא יודע שזיון לא ייצא לו.

"עדיין רוצה" הוא חייך ואני מודה, היה לו חיוך מדליק ופתאום נזכרתי כמה נהניתי, למרות הסיטואציה המשפילה, כשהזין שלו כתש בתוכי ופתאום הרגשתי את העיקצוצים המוכרים בין הרגליים והרגשת הרטיבות הפושטת בפות אז הסכמתי, "אבל רק בבית קפה, לא בבית!".

הוא רצה להפגש כבר למחרת אבל אני לא רציתי להתפס נלהבת ודחיתי אותו ביומיים. נפגשנו ב'קפה נמרוד' בנמל, הפעם הייתי פחות אנטי ויותר חייכנית למרות שהקפדתי לשמור דיסטנס. שתינו ודיברנו על העבודות שלנו, סיפרתי לו על בולגריה ונסיעה מתוכננת לתצוגת בגדי הים של המותג שאני מייצגת בברלין ובברצלונה והוא סיפר לי על השינויים שהוא מתכנן כדי להוביל את המפעל לרווח וזה דווקא עניין אותי ואפילו ייעצתי לו על צעד תדמיתי שכדאי לו לבצע.

"יש לי שאלה," פניתי אליו, משהו שהציק לי מאז שעזבתי את דור, "איך זה שאבא שלךָ לא שבר לדור רגל?"

"כי הוא ממשיך לשלם את הריבית הנוספת" הוא חייך אלי, "מישהי אחרת מתייצבת במקומךְ וכמו שאמרתי לך, גם לאבא זה לא אישי, הוא רק רוצה את ה"ריבית" שלו" ואפילו הוא סימן מרכאות כפולות באצבעותיו כשאמר ריבית.

"עשית אותה?" חקרתי עם חיוך.

"לא, את היית אחרונה, אחריךְ לא הסכמתי יותר".

"אתה יודע במקרה מי היא?"

"במקרה, אבא טוען שדור החליף מרצדס בסוסיתא, קוראים לה נטע".

לרגע קפאתי, למרות שניחשתי שזה מה שאשמע רעד עבר בגופי, "ואם אני אבקש, תעשה אותה?" רעיון זדוני צץ במוחי.

"נשמע" הוא חייך.

"אני רוצה תמונה שלה עומדת באותה פוזה משפילה עם החולצה מורמת והכתובת על הבטן שתגיע אלי מהפלאפון שלה".

"ומה ייצא לי מזה?" הוא חייך שוב.

"ייצא, לא תצטער" עניתי והעברתי את קצה הלשון על שפתיי בתנועה מפתה ו…הרגשתי איך אני הופכת עוד יותר רטובה מהמחשבה מה אני מתכננת לתת לו כפרס.

לרגע ראיתי אותו חושב, אולי מתכנן, ואז "אנסה, לא מבטיח" הוא השאיר לעצמו דרך מפלט.

"תתאמץ" חייכתי אליו, "ועכשיו מאוחר, יש לי צילומים מוקדם בבוקר ואני צריכה את שֵׁנַת-היופי-שלי (my beauty sleep)"

יפתח הסיע אותי הביתה בג'יפ שלו, כל כך מתאים לו ג'יפ. הפעם כשנפרדנו הוא מיהר ופתח לי את הדלת ונתתי לו לחבק אותי ולנשק אותי על הלחי, רק על הלחי וגם זה ברפרוף.

ביום חמישי בלילה הגיעה לי התמונה מהפלאפון של נטע, עומדת באותה תנוחה משפילה, מחזיקה את חולצת הטריקו הצבאית גזורת השרוולים מורמת, השדיים הגדולים שלה חשופים ובאופן מפתיע גם הפטמות שלה היו צבועות בשפתון אדום בוהק, עומדת בפישוק והדגמ"ח והתחתונים משוכים עד כמעט הברכיים ומתוחים ביניהם, מעל חריץ הכוס מברשת שיער ערווה מטופחת ושפתיי-הכוס כהות ונפוחות, ועל הבטן רשום לה באותו שפתון אדום בוהק 'עם זה החריץ אני משלמתְ את חובךָ' ורק הבעלי נשמט מהמשפט אבל לא החץ שהצביע על חריץ הכוס שלה.

היום אני יודעת, את מה שלא ידעתי אז, שבעצם כל הדייט שנטע סידרה ביני ובין דור היה תרגיל מלוכלך שלה שלא הצליח לה. נטע הייתה בטוחה שאני לא אתן לו ושכשהוא יתייאש היא תציע את עצמה, תפתח רגליים, והיא אפילו הפסיקה לקחת גלולות כדי להכנס להריון ולהכריח אותו להתחתן איתה, אבל כאמור הכל השתבש לה ומסתבר שהיא לא ויתרה, גם היא עברה לתל-אביב ואפילו היינו נפגשים שלושתנו מדי פעם ואני, המטומטמת, לא שמתי לב שהיא עושה לו עיניים ומציעה לו את עצמה על מגש, וכשאני הודעתי על עוצר כניסות הוא רץ אליה והיא פתחה רגליים בשמחה ו…דור שמע את ה"עצה" שלי ופנה אליה שתמלא את מקומי כשהודעתי שאני לא הולכת יותר לבעל החוב והיא הסכימה והתחילה ללכת במקומי אבל היא לא טיפשה, היא הציבה לו תנאי, בעצם תנאים, שאחרי הברז שאני שמתי לו לה כבר הוא פחד להפר אותם, הראשון ברגע שהוא מקבל גט הם מתחתנים, ואכן חודש אחרי הגט הם התחתנו, השני שהוא לא מקבל שום החלטה בלי אישור ממנה, ועל פי הסוכן המשותף לשנינו ככה בדיוק הוא נוהג, והשלישית הוא לא נוגע יותר בקלפים אחרת היא עוזבת וגם את זה אני מקווה בשבילו שהוא מקיים.

ביום שישי צלצלתי ליפתח והודיתי לו על התמונה וקבעתי להפגש איתו בפאב קטן סמוך לבית שלי. הפעם, כשנפגשנו, נתתי לו לנשק אותי על השפתיים, נשיקה מרפרפת אבל מספיקה כדי להפוך אותי חרמנית. הוא עזר לי לעלות על הכסא הגבוה, ישבנו על הבר ושתינו ויסקי, אם משהו טוב יצא לי מאותן פגישות עם בעל החוב זה שלמדתי להנות מויסקי משובח, ויפתח השקיע ב'שיבאס ריגאל 25' שהפך אותי חרמנית עוד יותר.

דיברנו, הוא שיתף אותי ברעיון שהיה לו לעסק, אני סיפרתי לו על קמפיין חדש שהציעו לי. "רוצה קפה?" הוא שאל אחרי כמעט חצי שעה שחלפה במהירות בלי שנרגיש.

"רוצה לעלות אלי? אני אלופה באספרסו" הצעתי בקול קצת רועד ובעצם התכוונתי שיש לי מכונת נספרסו וקפסולות קפה שוות.

לרגע הוא הביט בי, אולי קצת מופתע, ואז "רק קפה?" הוא שאל וחייך לעברי.

"קפה ומאפה" חייכתי אליו חזרה וחיכיתי שהוא ישלם ויעזור לי לרדת מהכסא הגבוה. הלכנו די צמודים אבל לא החזקנו ידיים, "הפוך? אספרסו?" הושבתי אותו על הספה בסלון והלכתי להכין, מודה שוב לסוכן שהכריח אותי לקנות מכונת נספרסו שמכינה גם הפוך ובמקביל חממתי רוגלך שקניתי.

הגשתי והתישבתי לצידו על הספה, היה ברור לי שאני הולכת לתת לו, הפטמות שלי, נוקשות וגדולות, ממש כאבו לי, דרשו תשומת לב, העיקצוצים המוכרים בין הרגליים הלכו והתגברו והכוס שלי היה רטוב ומשומן, מזמין חדירה, ועדיין ניסיתי להראות אדישה רק שלא ממש הצלחתי, כשכאילו במקרה היד שלו נגעה בי בירךְ לא שלטתי בעצמי, פתאום נזכרתי למה אני כל כך רוצה להרגיש את הזין הגדול שלו בתוכי ונשענתי לאחור, עצמתי עיניים, גנחתי גניחת הנאה קולנית שגילתה את סודי ולחשתי "תמשיךְ" והוא המשיך.

הנגיעה המקרית הפכה ליטוף מכוון, כף היד המסוקסת שלו החליקה ועלתה במעלה הירך ואני פישקתי רגליים, פותחת לו את הדרך, "את מרשה?" האצבע שלו שיחקה בגומי של תחתוני הביקיני שלי ואני, כמו מסוממת, התרוממתי מעט, בלי לפתוח עיניים, הורדתי במהירות את התחתונים עד הברכיים והתיישבתי חזרה ותשובה יותר טובה מזאת לא יכולתי לתת לו.

כשהאצבע שלו החליקה על שפתי הכוס הכל כך מגורות שלי גנחתי "כן, תמשיך" זימתי. יפתח הפשיט אותי, לאט, ואני התמסרתי, אפילו עזרתי, כשהוא טיפל בחצאית אני פתחתי את כפתורי החולצה, "למה?" גנחתי במין אכזבה כשלרגע הוא הפסיק ופתחתי עיניים אבל סגרתי אותן מייד חזרה כשראיתי שהוא מתפשט במהירות.

"תתמסרי" הרגשתי אותו מפשק את ברכיי בידיו והתמסרתי, "אל תתנגדי" הוא כרע על ברכיו בין רגליי המפושקות והרגשתי את שפתיו מנשקות את שפתי הכוס שלי ורעד עבר בגופי, בהתחלת החברות דור עוד היה יורד לי אבל אחרי ירח הדבש הוא הפסיק ומבעל החוב לא ציפיתי שהוא ירד לי ועכשיו יפתח הראה לי שלא רק לזיין הוא יודע, גם בלרדת לאישה הוא מומחה ושכל מה שדור עשה לי קודם זה בטל בשישים ו…"כן!!" גנחתי בקול, כן ארוך, מתגלגל ובעיקר נהנתני, "כן, שם בדיוק" אחזתי בידי את ראשו והצמדתי אותו כשהלשון שלו מצאה את ענבל תענוגותי והתחילה לטפל בו, "כן, ככה, כן, הנה, הנה! עכשיו! גומרת! הנה!! גומרת!!" גמרתי לו על הפרצוף והוא המשיך.

"בוא, אני רוצה אותךָ בתוכי" גנחתי בקול מלא תאווה.

"את לא חייבת" הוא עלה ונשכב עלי, מגביה את אגנו שחלילה לא יכנס בטעות.

"אני לא חייבת, אני רוצה" אחזתי את הזין הגדול והנוקשה שלו והובלתי אותו אל המקום הנכון בין רגליי, "כן, תכניס לי, תכניס לי" התחננתי כמו מכורה, "כן, שמה, תכניס לי!" צווחתי כשהרגשתי איך ראש הזין שלו נלחץ ומפשק את שפתי הכוס הרגישות והמגורות שלי, "כן, תן לי אותו, תן לי!" המשכתי באותו קול מתחנן כשהזין שלו התחיל לחדור לתוכי, לאט, נותן לי להרגיש איך כל סנטימטר של הזקפה הגברית הגדולה והנוקשה שלו ננעצת עמוק בין רגליי ו…"כן!!!" צווחתי באקסטזה כשכל הזין שלו היה נעוץ בתוכי והאורגזמה השניה השתוללה בגופי.

"גמרת" הוא חייך עלי.

"גמרתי, עוד"

"תחבקי אותי עם הרגליים!" חיבקתי והרגשתי כף יד אחת שלו חודרת וחופנת את פלחי ישבני והשניה חודרת תחתיי ונצמדת אל גבי, "ההמשך במיטה" הוא התרומם ואני איתו, לוחץ ומצמיד את אגני לאגנו שהזין שלו לא יחליק וייצא ו…"תדריכי אותו לחדר שינה" הוא לחש באוזני וככה כשהוא עומד ואני משופדת לו הובלתי אותו אל המיטה שלי.

הוא השכיב אותי על הגב והוא עלי, חוזר ומפמפם בתנועות ארוכות וחזקות שמרעידות את גופי, מגביר לאט לאט את הקצב. "אתה תותח" לחשתי לו בתאווה, "אתה אוהב גסויות?".

"כן, כמו כל הגברים" הוא לחש חזרה והרגשתי איך הזין שלו מזדקר ונמתח בתוכי.

"אז זיין לי ת'אימ-אימא שלי" לחשתי במין תאווה בלתי נשלטת, "כן, תטחן לי ת'טוטה!" וזאת כבר לא הייתה לחישה, "כן, אני אוהבת איך שהזין שלך משתולל במגרש המשחקים שלי" המשכתי, "כן, בוא תבקיע לי גול, כן, עכשיו, בוא! בוא!!" והוא בא, מרוקן בתוכי את כל ארגז הפעולה המלא שלו ואני מצטרפת ותורמת גם משלי.

אותו לילה יפתח ישן אצלי, איתי במיטה, כפיות. בבוקר הערתי אותו עם מציצה, הגיע לו אחרי הטיפול היסודי שהוא העניק לי, וכשארז הלבנון שלו עמד זקוף, גאה ומתוח הוא הזמין אותי לרכב עליו ואני רכבתי, רכבתי וגמרתי והמשכתי ושוב גמרתי והסתובבתי על הגב והוא עליי ושוב גמרתי, כן, כשאני איתו אני גומרת בקלות והרבה רק שלכל דבר טוב יש סוף, ולצערי לדבר מעולה הסוף מגיע מהר, וגם הוא גמר, מילא לי מחדש את מגרש המשחקים שלי באותו נֶקְטָר גברי סמיך וחמים שלו.

יפתח ואני הפכנו לזוג, היה לי כיף איתו ולא רק במיטה או בסקס, אפילו סתם לשבת בשמש, לשתות קפה ולדבר מה שלא עשיתי עם דור כבר הרבה מאד זמן.

בשלב מסויים הוא התחיל לדבר על מיסוד הקשר רק שבאותה נשימה הוא גם הפתיע אותי כשאמר לי שאבא שלו רוצה לפגוש אותי, כאילו מה? הוא לא פגש אותי מספיק? אז דחיתי אותו, ושוב הוא ניסה ודחיתי ואחרי הדחיה השלישית הוא ציין שחבל לדחות, אני לא אוכל להתחמק כל החיים וחוץ מזה הוא הפתיע אותי כשאמר שבעצם אבא שלו הוא זה שדחף אותו לצלצל אלי ולבקש דייט ו…הסכמתי אבל בתנאי, במסעדה, במקום עם הרבה אנשים.

נפגשנו ב'מזללה', למזלי זה היה כמה ימים לפני ששף מאיר אדוני סגר אותה. כשהגענו אבא שלו כבר חיכה שם, הסמקתי והשפלתי עיניים כשראיתי אותו קם לעברנו, לא יודעת מה אומרים במקרה כזה, רק שכשהתקרבתי אליו הוא הושיט לעברי יד ו…"נעים מאד, רמי, אני אבא של יפתח" הוא אמר לי כאילו זאת הפעם הראשונה שהוא רואה אותי, כאילו כל מה שהיה לא היה, כאילו מישהו עשה דֶלִיט (Delete) ומחק את כל העבר המשותף שלנו, "בן, יותר יפה ממה שסיפרת לי" הוא החמיא לי.

אותו ערב הוא לא הזכיר אפילו ברמז את כל מה שהיה, בעצם מאז ועד היום הנושא לא עלה, האוכל היה מעולה, היין מצויין, המנות שהזמנו זרמו והשיחה קלחה ובפעם הראשונה שמעתי ממנו על אימא של יפתח שנפטרה מהמחלה הארורה כשיפתח היה בן 15, בכל פעם ששאלתי את יפתח הוא היה נסגר ולא הסכים לדבר על זה.

יותר משש שנים חלפו מאז, יפתח ואני התחתנו, 10 חודשים אחרי החתונה נולדו התאומים, בן בכור שדומה ליפתח ובת שדומה לי, ושנתיים אחרי עוד בן.

המפעל של יפתח הפך לאימפריה, התפתח לכיוונים נוספים והפך לשחקן מרכזי בשוק, כמות הקמפיינים שלי אומנם ירדה, אין הרבה הצעות לאימא לשלושה ילדים, אבל עדיין יש לי ביקוש. רמי, או עם תרצו בעל החוב, פרש ויצא לפנסיה, יש לו מספיק כסף לחיים נוחים וטובים גם אם יחיה עד 150. דור ממשיך לשחק כדורגל, ניסה באירופה ונכשל וגם בארץ הוא כבר לא להיט, משחק בקבוצה בליגה הלאומית ונטע ממשיכה לשלוט בו ביד רמה, בעצם הוא הפודל שלה, הלשונות הרעות מספרות שהיא מצמיחה לו קרניים על ימין ועל שמאל, עוברת מתוכנית ראליטי אחת לשניה, מקוששת את דקות התהילה שלה, מוכנה לעשות הכל כדי לפרוץ, אפילו באחת התכניות צילמו אותה נכנסת מתחת לשמיכה עם גברבר מטורזן וכמו שהשמיכה זזה לא היה ספק מה הוא עושה לה ואפילו זה לא עזר לה ואולי להפך.

עכשיו הילדים אצל סבא רמי ואני יודעת שהוא נותן להם את כל מה שאני לא מרשה כי כזה הוא, לנכדים הוא לא מסוגל להגיד 'לא', רק שכרגע אין לי ברירה, אני עם יפתח בחדר הלידה, מזיעה וכואבת, "יפתח! מה עשית לי!!" אני צורחת בקול ודוחפת, "מניאק!!" והוא אוחז לי את היד ומחייך וברקע המיילדת מעודדת אותי, "כן, תדחפי, חזק, כן, הנה, היא תכף יוצאת".

++ The END? ++

[i] תהילים פרק ז פסוק טז