הבן של השכן – פרק שלישי

לשני החלקים הראשונים של הסיפור

בעוד חודש דביר מתגייס. את הזמן שנשאר הוא ניצל לאימוני כוח, בגרויות אחרונות ופעילויות בסניף.
מאז המקרה הוא לא מדבר איתי. משפיל את ראשו בכל פעם שהוא עובר לידי במסדרון בהפסקה.
שנינו יודעים שאני שומר את הסוד הכי גדול שלו אצלי. פדיחה הכי קטנה ואני משחרר את הסרטון הזה לעיני כולם ודופק לו את החיים.
החבר'ה קלטו שעבר בינינו משהו ואנחנו רק סיפרנו שרבנו רציני ושלא ינסו להשלים בינינו.הם רק משכו כתף בהסכמה והמשיכו הלאה.
מדי פעם שרציתי לראות את הגוף של דביר הייתי מסמס לו בהפסקה שיוריד חולצה, בפעמים הראשונות הוא התנגד אז פשוט שלחתי לו צילום מסך של הסרטון.. הוא היה נבהל ומרים את הראש רק כדי לראות אותי מתבונן בו מחלון הכיתה שמשקיף ישר למגרש הכדורגל.

אהבתי לראות אותו מהסס. את גלגלי המוח שלו רצים בניסיון לחפש סיבה, איך הוא נושך את שפתיו הבשרניות במבוכה וזה היה פשוט מדליק אותי.
אחרי רגע הוא היה פושט את החולצה ואומר לכולם שחם לו. כן, גם כשכבר הגיע אוקטובר והתחיל להיות קר.
הייתי מוודא שאף אחד לא מסתכל ופשוט מריץ בוק תמונות של שלל תנוחות שלו.
דביר מרים ידיים וחושף את בתי השחי, דביר מתכופף ושם את הידיים על הברכיים אחרי שרץ כל המשחק בניסיון לתפוס את הכדור, דביר מנגב זיעה מהבטן עם החולצת ביה"ס האפורה.

אחרי שהיו לי 20 כאלה הייתי רץ לשירותים, יושב על האסלה ומשפשף את עצמי לדעת.
ואז הייתי חוזר לכיתה, יושב במקומי הקבוע כשדביר יושב מאחוריי.
הכיתה הייתה אפופה בריח זיעה.
ריח זיעה מעורבבת עם ריח קלוש של דיאודורנט ובושם זול.
מתתי על זה!
המצב הזה נמשך שלושה שבועות, עד השבת שלפני האחרונה שפשוט נמאס לי והתגעגעתי אליו. התגעגעתי למגע שלו. התגעגעתי לשליטה שלי עליו.
הגיע הזמן לביקור נוסף בגוף של דביר.
לא היה לי קשה להוציא את זה לפועל.
ידעתי שכל השבת הוא מדריך בסניף, ובשישי בערב אחרי הארוחה ניגשתי לשם.
הגעתי מאוחר. אחרוני החניכים כבר עזבו את המקום, חלקם עם הוריהם שבאו לאסוף אותם, חלקם עזבו עם החברים.
אף אחד שם לא התעניין בי.
קלי קלות.
נכנסתי פנימה למקלט.
כבר מלמעלה שמעתי רעשים של הטחת כיסאות בשולחנות וגרירת רהיטים. ידעתי שדביר שם לבד.
  מפלס ההתרגשות שלי עלה, התחיל לי דופק מהיר. המקום היה מחניק וחם, התחלתי לטפטף זיעה. ירדתי במדרגות הבטון, הרעש התחזק ככל שהתקרבתי.
עד שהגעתי למדרגה האחרונה והצצתי פנימה.
דביר היה עם הגב אלי, לבוש כרגיל עם בגדי הדוגמנות שלו שמטמטמים אותי.
"שבת שלום חתיך".

הוא קפץ והסתובב אלי בבהלה וגרם לכיסא אחד ליפול לרצפה ברעש.
"מה אתה רוצה"?
לחש בצעקה.

"התגעגעתי דביר, התגעגעתי לגוף שלך.."

"די מספיק, תרד ממני. תעזוב אותי, קיבלת את מה שאתה רוצה.."
"סתום את הפה!"
צעקתי.
"אתה ממש לא בעמדה של לקבוע, אתה תעשה מה שאני אומר לך או שהסרטון הזה יככב גם בכל רשת חברתית אפשרית עם תיוגים שלא נגמרים, כל העולם יצפה בזה וישפשף עליך דביר. זה מה שאתה רוצה? אין בעיה.."
שלפתי את הטלפון, נכנסתי לאינסטגרם ובחרתי בסרטון להעלאה.

"שבת! שבת! מה אתה עושה?"
נזעק דביר.

"הורס לך את החיים בגדול, יש לך 30 שניות להתחרט"..

ובאומרי זאת הרמתי את מסך הנייד מול הפנים של דביר.

הוא הסיט מיד את המבט לרצפה.

"29, 28, 27, 26…".

"טוב טוב, בסדר. אבל יום אחר בבקשה אייל, לא בערב שבת, זה לא לעניין בכלל…"
"10, 9, 7, 5…"
"תכבה תכבה, תעצור את זה!"
הוא צרח והתחיל לבכות. בידיים רועדות הוא התחיל לפרום את כפתורי החולצה שלבש.

החזה השחום והחלק שלו נחשף אליי, הפטמות הציצו אלי בצורה מגרה. הרגשתי התעוררות שם למטה והתחלתי להתנשף בכבדות. היה חם ומחניק.
"עצור." אמרתי כשהוא פתח את החולצה לחלוטין. הוא הרים את ראשו ונתן לי מבט עצוב, הדמעות עדיין זלגו על לחיו.
הסתובבי עם הגב אליו, ניגשתי לדלת, סגרתי אותה והורדתי בחוזקה את הידית כלפי מטה.
"את המפתחות" ביקשתי בעודי מושיט אליו את ידי.
הוא הביא לי את המפתחות והמנעול ביד רועדת. נעלתי והסתובבתי אליו בחזרה.

"אל תבכה" אמרתי. "אסור לבכות בשבת". אמרתי בציניות וחייכתי אליו חיוך זדוני.

נצמדתי אליו והתחלתי לנשק אותו.
נישקתי אותו בפנים, ליקקתי לו את הדמעות, מרגיש את הטעם המלוח על שפתיי.

נצמדנו לצרפתית ארוכה, הוא התנגד והתנשם לי חזק בתוך הפה.
"אל תתנגד" אמרתי וחזרתי לבלוע אותו.

הוא לא היה מנוסה ושילב שיניים, התחיל לנשוך בשפתיים ולפצוע אותי.

התנתקתי ממנו לרגע ואחזתי בפניו. הוא כולו רעד בהיסטריה ושוב בכה, מפריש נזלת מהאף.

נטלתי טישיו וניקיתי אותו.

"אתה לא נגעל ממני"? שאל.

הנדתי בראשי לשלילה. "אני אוהב אותך בכל מצב." עניתי.

"למה אתה היסטרי?"

שאלתי.

"כי.. כי ז..זה.. שבת.. ו..ואנחנו ע..עושים משהו אסור".

גמגם בבכי.

"אה ובאמצע שבוע זה לא אסור?" שאלתי.

"גם". ענה.

"נו..?"

שאלתי.

"זה יותר חמור עכשיו.."

ענה לי.

"שש די.."
המשכנו להתנשק, ירדתי לצוואר שלו והשארתי היקי קטן למזכרת.

פשטתי את החולצה לגמרי, יורד לעצם הבריח ומשם לפטמות, משאיר נשיקות ונשיכות קטנות בכל מקום.

הגעתי לפופיק שלו. החלק האהוב עלי, תתפלאו אבל אפילו יותר מהזין.

התחלתי לחפור שם ולעשות וואקומים ולנסות לאכול את זה.

הוא צעק בכאב והתנשם בכבדות, הרגשתי איך כולו רועד, את הקוביות שלו בולטות במאמץ מעל ראשי.
נחילים של זיעה ירדו לו על החזה והבטן וכמו מפל טפטפו על ראשי.

היה חם, לעזאזל כמה חם היה.
פתחתי לאט את כפתורי המכנס, חושף באיטיות עוד טפח מהאליל המושלם הזה.

תחתון משולש אפור נגלה אלי.

"דביר, למה אתה הולך עם משולשים? זה עוצר את הזרע."

"לא חושב שזה כזה משנה, גם ככה אתה לוקח את מה שנשאר.."

אמר בתסכול ואני התחלתי להיקרע שם.

פשוט עזבתי הכול והייתי על הרצפה.

הוא המשיך לעמוד שם וחייך במבוכה.

אחרי כמה זמן נרגעתי וחזרתי למלאכה.

ישבתי על הרצפה עם הברכיים מולו, והתחלתי לאכול לו את הזין מעבר לבד.

ביסים קטנים מלווים ברוק, מרטיב לו טוב טוב את כל האיזור.
באיזשהו שלב הזין שלו פגע לי בפנים והיה לי נמאס אז פשוט הורדתי את התחתון כמו וילון והתחלתי למצוץ בקולניות עם המון רוק ושאיבות.

מדי פעם הכנסתי גם את הביצים לעניינים, נותן להם יחס אישי.
המכנס עדיין היה עליו, רק 3 כפתורים היו פתוחים ולא היה לי "מספיק מרחב עבודה" מה שהוסיף את הלחץ ואת החוסר נוחות שלי. הגברתי את הקצב ועבדתי כמו בוכנה על אוטומט.

כל הזמן הזה דביר משגע אותי עם הגניחות הילדותיות שלו והמשיכות באף, הזין שלי איים לקרוע את המכנס.

"די.. אני גומר די.."

הוא נאנק.

התעלמתי.

"די! די! דיייי".

הוא תפס לי את הראש בעוצמה כזאת שעוד רגע היה מנתק לי אותו ומילא לי את הפה בכמות של 2 אנשים.

"כנראה שהרבה זמן הוא לא הביא ביד" חשבתי לעצמי תוך כדי שאני נאבק עם היוגורט הטעים הזה ובולע אותו בכבדות.

הוא קרס ממני ונפל לרצפה.

"דביר מתי הייתה הפעם האחרונה ששפשפת"? 

"מאז אותו ערב במגרש לא נגעתי בו.."
השיב במבוכה והשפיל את פרצופו המסמיק לרצפה.

כזה חמוד.

חמוד עם פוסט טראומה.

"דביר, אני אעשה איתך עכשיו דבר כזה.."
"מה עוד לא סיימנו?"

 קטע אותי.

"לא, וזאת פעם אחרונה שאתה נכנס לי באמצע משפט. אנחנו רחוקים מסיום מתוקי"..

"טוב, מה"?

הוא שאל.

אתה הולך לתת לי עכשיו את הריקוד האירוטי של חייך תוך כדי שאתה מוריד את התחתון והמכנס, אם זה לא יהיה מספיק טוב, אני אפעיל מוזיקה."

הוא הביט בי רגע, קם והחל ללטף באיטיות את הבטן ומשם ידיו ירדו לפתוח את הכפתורים.

כל הזמן הזה מבטו נעוץ בי.

באישזהו שלב סובב את גבו אלי והחל לענטז תוך כדי שהוא מוריד לאט לאט את המכנסיים והתחתונים.

ישבנו המושלם נחשף אלי.

שחום וחלק, ללא אף טיפת שיער.

הבחור בן 18, אני מתחיל לחשוד שהוא עושה שעווה בשבילי.

ירקתי על היד והתחלתי לשפשף את הזין תוך כדי שהוא מנענע את התחת מצד לצד בחושניות.

לבסוף הבגדים היו מונחים על הרצפה לידו, הוא הסתובב ועמד מולי עירום, כשרק גרביים אפורות לרגליו. משתלבות יפה עם צבעו השחום.

לא התאפקתי יותר. ניגשתי אליו במהירות, סובבתי וכופפתי אותו עד שהפלחים המתוקים שלו נגלו לעיניי.

ירדתי על הברכיים, הפרדתי את פלחיו עם הידיים, ירקתי פנימה והתחלתי לאכול לו את החור משלב המון רוק ולשון.

החור שלו כ"כ חם וטעים ומזמין. לא ידעתי שובע.

הוא התחיל לרעוד בעוצמה ולהיאנח ולאונן לעצמו עם יד ימין, תוך כדי שאני נותן מדי פעם ביסים קטנים על הלחמניות שלו.

אחרי עשר דק' כאלה שבמהלכן הוא הספיק ללכלך פעם אחת את הרצפה עם השפיך הריחני שלו שמילא את חלל המקלט החנוק הרגשתי שמיציתי.

"תשכב על הרצפה" הוריתי לו.

"אבל היא קפואה ומסריחה".

"לא אכפת לי, תשכב".

הוא נשכב על הגב, בדיוק על האיזור שהוא השפיך לפני רגע.

"תרים את הרגליים ותשחק לעצמך בחור ובזין".

"גמרתי מספיק היום , לא ייצא לי כלום אייל, בחייאת."

נותן לי שוב את המבט הנואש והמתחנן הזה..

"דביר!" קטעתי אותו בעצבים. "כדאי שזה יראה טוב, כי אם לא אתה תטעם את האצבעות שלך."

הוא הביט בי עוד רגע קטן והתחיל לדחוף לעצמו אצבעות תוך כדי שהוא נאנח חרישית.

התחלתי להתפשט מהר, חרמן כבר לקדם עניינים ולזיין אותו.

לראשונה הוא ראה את הזין שלי ונבהל. הוא הפסיק לרגע וזה היה מספיק בשבילי.

"אמרתי לך להפסיק?"

"מה..? לא.. די די סליחה.."

"אין סליחה דבירצ'וק, על טעויות משלמים.."

אמרתי בחיוך.

"קדימה, תכניס אצבעות לפה אני רוצה שתטעם את עצמך".

הוא נתן לי מבט כזה.. הפנים שלו כמעט התחלפו לירוקות.

"אתה חתיכת צבוע, אתה יודע?כשאני מלקק לך את החור שעה זה בסדר אבל להכניס אצבע לפה זה פתאום גדול עליך, הא?

תכניס, תכניס".

הוא קפא.

"חבל דביר אנחנו לא נצא מפה היום.. בשעה כזאת אני בטוח שההורים שלך כבר דואגים.."

אזכור ההורים היה מספיק בשביל שהוא ידחוף את האצבעות לפה, מלקק אותם באיטיות.

"נו, היה כזה נורא?"

"אמן תמות".

חייכתי ושלחתי יד לביצים שלו. התחלתי לחפון ולמשוך כמו שתיל שתקוע באדמה.

"דייייי יא זין זה כואב דייייייי"

שוב התחיל לצרוח בקול צרוד ולבכות.

"תבקש סליחה ואני אפסיק."

"סליחה סליחה אייל."

שחררתי אחיזה והוא חזר לנשום.

"דביר יפה שלי , אנחנו הולכים לעשות עכשיו עונג שבת…"

הפרצוף שלו החוויר. "אל תגיד את המשפט הזה בסיטואציה כזאת."

"סתום, סתום את הפה."

הרמתי את רגליו והסנפתי את הגרביים שהיו עליו. אני מכור לריח הזה של אבקת כביסה משולבת עם סירחון של נעליים.

הורדתי אותם והתחלתי ללקק לו את הכפות רגליים. עובר על כל אורך הרגל, מלחך את השיערות השחורות שהתחילו לצמוח לו על הרגליים. לא משאיר סנטימטר אחד יבש.

אחרי שהרטבתי אותן טוב טוב עליתי מעליו ודחפתי לו את הזין לפה.

ירדתי מעליו בתנועות של שכיבות סמיכה. יורד ועולה יורד ועולה, מרגיש את השיא מתקרב ויורה לו את כל השפיך הזה לתוך הפה.

הוא השתנק ונחנק וירק הכל לרצפה.

תפסתי לו את הראש והתחלתי לצרפת אותו, טועם את הזרע שלי בתוך פיו.

הרמתי לו את הרגליים, ירקתי שוב על הזין ועל החור שלו. מכין אותו לחדירה.

נכנסתי אליו בהפתעה. העיניים שלו נפתחו בתדהמה.

"אוי זה גדול" הוא אמר.

"אני יודע.." חייכתי.

"לא..התכוונתי לגודל, לא לאקט עצמו."

"טוב. תהיה יפה ותשתוק."

המשכתי לדפוק אותו. מתעלם מצעקות המחאה שלו על כמה כואב לו ולמה בלי קונדום. הצעקות שלו רק הדליקו אותי יותר.

לראות אותו ככה שרוע על הרצפה, הזיעה שוטפת את גופו החלק, הזין השחום שלו נח על הבטן מגיר כמויות של פריקאם..

אחח.. עמדתי לגמור.

התחלתי לגעת לו בזין. למולל ולשפשף באלימות. לא התחשבתי בו.

הוא מצידו נאנק ומשתולל ואני מצמיד אותו לרצפה שלא יברח לי.

שלפתי את הזין שלי החוצה הצמדתי לשלו ושפשפתי בטירוף של זעם.

"אחח.. אני גומר אחחח.."

"כן תוציא הכל תוציא"..

הוא התחיל לירות מטענים רותחים של שפיך על הבטן והחזה, כעבור רגע הצטרפתי אליו. יורה לכל עבר, מכוון לו גם על הפנים.

אחרי שנרגע קרסתי מעליו והתחלתי ללקק ממנו את הראיות, ליקקתי אותו יסודי לקול מחאותיו.

קמתי לבסוף מדדה כמעט ונפלתי עליו חזרה. הוא נשאר לשכב חצי מעולף על הרצפה.

שלפתי את הנייד צילמתי והגדרתי את זה כתמונת רקע.

לקחתי את הבגדים והמפתחות. כיביתי את האור ויצאתי משם. השארתי אותו לבד בחושך, להתמודד עם עצמו.

 

עד הפעם הבאה.