מאת חוליו איגלסיאס
כשעה לפני כניסת השבת, והתכונה בבית שוקקת, אני בארגונים אחרונים במטבח, חן מסדר נרות שבת, הילדים מתקלחים ולובשים את בגדי השבת.
שבת עוד רגע כאן ואני יוצאת מחדרי לבושה לכבודה מטופחת וחגיגית, מטפחת בגוונים לבנים שרשרת זהב עדינה מעטרת את צווארי הלבן, חולצה לבנה מכופתרת המחמיאה מאוד לשדיי הגדולים תחובה בתוך חצאית כחולה ורחבה המגיעה קצת מתחת לברכיי, וסנדלים עדינות עוטפות את כפות רגליי.
פוסעת בחגיגיות אל עבר פינת נרות השבת, ומברכת עליהם, מכניסה את השבת בברכת "שבת שלום" אל תוך ביתי.
חן מנשק אותי על שפתיי ומברך אותי ואחריו הילדים מנשקים על הלחי ומברכים אותי גם כן. הילדים לוקחים איתם את הסידורים שקנינו להם לימי ההולדת ויוצאים יחד עם חן לבית הכנסת.
ניצלתי את השקט המבורך והתיישבתי על הכורסה מרימה את רגליי על ההדום ובוהה בחלל הסלון, נחה, חולמת בהקיץ. דפיקות בדלת מנערות אותי מחלומי, אני קוראת "כן" אל עבר הדלת, ובפתח עומדת ניצה עם שתי בנותיה. "שבת שלום" היא מברכת אותי בפתח, "אפשר להיכנס"? היא שואלת. "שבת שלום, כנסי" אני מחזירה באותו מטבע, ומזמינה אותה לשבת איתי בסלון.
שתי בנותיה ניגשות מיד אל ארגז הצעצועים שבחדר המשחקים ומניחות לנו לשוחח. ניצה נראתה ממש טוב, אור קרן מפניה היא לבשה שמלה יפה וחגיגית מונחת עליה בצורה מדויקת, היא נעלה נעליים שטוחות שהחמיאו לקרסוליה העדינים.
ניצה התיישבה על הספה הגדולה ממולי, שמלתה עולה מעט מעל הברך מגלה רגליים חלקות וענוגות, היא יושבת בפישוק קל מניחה לשמלה למלא את החלל שבין רגליה ומדגישה בכך את קימורי ירכיה הנסתרים.
אנו מתחילות לשוחח על נושאים שונים ממהלך השבוע, היא מודה לי על הדאגה למשפחתה מוקדם יותר בתחילת השבוע, ומעלה לי זיכרון וסומק קל בין רגלי ובמעלה צווארי. עניתי לה שזאת לא בעיה ובשביל זה יש שכנים, ומתי שהיא צריכה אני פה לעזור בכל דבר. לפתע היא נשענת קדימה מסתכלת לתוך עיניי ושואלת "בכל דבר"? ומוסיפה מיד "אני מבינה שקובי כבר אמר לך תודה בצורה יותר מכובדת, זה הספיק לך או שאת צריכה עוד"? זרקה את הפצצה ונשענה לאחור מתרווחת בחזרה על הספה הגדולה ובוחנת את תגובתי. פניי הלבינו באותו הרגע ליבי החל לפעום בלחץ ואיים להתפוצץ, רגליי רעדו ועיניי ריצדו בינה לבין חלל החדר. חשבתי על תגובה הולמת תירוץ מתקבל שיסביר את מה שקרה, אך ניצה הקדימה אותי בזריזות ואמרה בקול נעים "זה בסדר אל תלחצי, הוא עושה את זה לפעמים, אני יודעת עם מי התחתנתי". הייתי בהלם מוחלט לא ידעתי איך להגיב לשמע הדברים, חיפשתי פירוש למילים בעיניה.
ניצה הסבירה לי שכך זה היה מאז שהם הכירו, ושהיא בעצמה התמסרה לו כשהיה בקשר עם מישהי אחרת. "אנחנו אמנם דתיים ומשתדלים להקפיד על כל המצוות, אך בנושא הסקס אנחנו נוהגים קצת אחרת".
רטיבות מרגיעה החלה מתפשטת בחלציי כשהאזנתי לה מסבירה לי על סגנון היחסים המתירני שלהם. היא הזמינה אותי לשבת על ידה והמשיכה לספר לי על הרפתקאות הסקס של קובי, ועל תרומתם לחיי המין שלהם. משהו בדיבור שלה גרם לי לחוש טוב יותר עם עצמי, תאוריה חירמנו אותי עד כאב. עיניה בחנו את גופי והיא שמה לב לתכונה שעוברת בגופי.
היא סיפרה שבזמן ההריון הראשון שלה עם בנה הבכור היא חזרה מבדיקה שגרתית ושמעה קולות מחדר השינה, היא קרבה לחדר חרישית וראתה גב משורטט של אישה ובתחתיתו ישבן מלא אך מעוצב המונח על איברו הגדול של קובי, אשר שוכב על גבו ונאנק חרישית. קולותיה של בעלת הגב נעמו לאוזניה ומשכו אותה אל תוך החדר. היא נעמדה חרישית מאחורי האישה והביטה מעבר לכתפה אל אהובה השוכב תחתיה. עיניה משכו את מבטו וסימנו לו באהבה שלא יעצור, עיניו לא הראו תגובה אך ידיו הושטו אל אחורי האישה ואחזו בחוזקה בישבנה.
ניצה ממשיכה לספר כאילו היא נמצאת שוב בחדר ההוא, ואני נכנסת לשם יחד איתה.
גופו החל לנוע מעלה ומטה, דוחף את איברו לעומק גופה. ניצה הקיפה את המיטה בהליכה חרישית וחשפה את עצמה אל האישה היושבת על בעלה האהוב. אך כשם שהיא מגלה את עצמה, כך הלכה והתגלתה גם האישה הזרה. האישה עצרה בפתאומיות את תנועת הרכיבה בה היא הייתה מכסה את שדיה וערוותה, מביטה בהפתעה בדמותה של ניצה וכך נפגשו מבטיהם.
זאת הייתה דקלה מנהלת המתנ"ס, הבוסית של קובי אשר עבד שם באותה תקופה כאיש אחזקה.
דקלה היית בסביבות גיל ה35 מבוגרת מהם בכ10 שנים, היו לה פנים יפות מאוד שיער חום ומלא עטוף בד"כ בסרט, לאות הזדהות עם המגזר לו היא שייכת. היה לה חזה קטן ועדין בטן שטוחה ישבן מלא אך לא מידיי ורגליים ארוכות עטופות דרך קבע בגרביון יפה ומחמיא.
דקלה הביטה בניצה בדממה וחיכתה לראות כיצד תגיב. ניצה ליטפה את כתפה ליטוף עדין, פטמותיה של דקלה משכו את מבטה, היא קרבה את פיה ולחשה לעברה כך שגם קובי ישמע "תמשיכו, אל תתנו לי להפריע לכם". ניצה פסעה מעט לאחור והתיישבה על הכורסה הקטנה שבחדרם פונה עם גופה לכיוון דקלה. קובי היה הראשון להגיב וחזר לנוע בתוך איברה של דקלה, ודקלה מצידה החלה להתעורר ולנוע באיטיות מחזירה לו תנועה כנגד פעולת החדירה המגרה שלו. ניצה ממקום מושבה משכה את שמלתה במעלה ירכיה, והחלה משפשפת בידה האחת את שפתיה התחתונות מעל בד תחתוניה, וביד השנייה לשה את שדיה התפוחים בעקבות מצבה המתקדם. פטמותיה המגורות גם ככה עקב ההיריון עמדו בעוז ואיימו לקרוע את בד חולצתה.
דקלה החלה לגנוח בקול והדריכה את קובי במילים מושחתות שניצה מעולם לא שמעה, "זיין אותי" היא קראה, "דפוק אותי חזק" המשיכה, "אני רוצה להרגיש את האצבעות שלך חודרות לי לחור התחת". "את מגרה אותי בטירוף" קראה לעבר ניצה, "מעולם לא הייתה לי חוויה כזאת". ניצה חייכה לעברה בחושניות והורידה את תחתוניה באחת חושפת את הכוס המטופח והרטוב שלה לעיני דקלה המתנועעת על הזין הגדול של קובי, ידיו אחזו את ישבנה של דקלה בעוצמה ואחת מאצבעותיו חדרה לחור התחת ההדוק. שתי ידיה העדינות של ניצה עינגו את איבר מינה, אחת מחדירה אצבעות והשנייה לשה את הדגדגן הנפוח מגירוי.
"אני גומרת! אל תפסיק לזיין אותי, אל תפסיק" צעקה דקלה לקובי וגמרה ברעידות חזקות. היא נשענה על חזהו של קובי מתנשפת. קובי לפת אותה בחוזקה הפך אותה באחת, כשאיברו עדיין בתוכה והחל מזיין אותה בעוצמה כשהיא מתחתיו. כותש אותה בעוצמה, אשכיו מתלתלים על ישבנה היפה מעניקות צליל מגרה לריקוד המשוגע הזה.
אצבעות ידה של ניצה המשיכו לענג אותה, מקרבות אותה לגמירה המיוחלת. קובי המשיך לנוע בתוך דקלה מתנשף, ואגליי זיעה החלו לכסות את מצחו. דקלה התפתלה מעונג אוחזת בישבנו המוצק בעזרתו היא מכוונת את מהירות הזיון. ניצה הגבירה את מהירות השפשוף מעל הדגדגן ואת מהירות החדירה של ידה השנייה, זה נתן לה את האפקט המדויק לגמירה חזקה וקולנית, רטובה וחושנית שכמוה לא חוותה מאז תחילת ההיריון. בעקבות אנחותיה גם קובי השפריץ לתוך דקלה את מטענו הכבד, ונשען באפיסת כוחות על דקלה, מעלים את גופה תחתיו.
לשמע הבנות בסלון בייתי חזרתי אל המציאות. ערב שבת אני יושבת עם ניצה על הספה, והיא מספרת ללא שמץ של בושה על החוויה המשוגעת הזאת. חשתי רטיבות אדירה זולגת ונספגת בבד תחתוניי וחרמנות אדירה לשמוע עוד מעללים של הזוג המפתה הזה.
"הם חוזרים" צעקו הבנות יחד, "נגמרה התפילה" הודיעו. ניצה התרוממה מיד מיישרת את שמלתה ופונה אליי במשפט פרידה, "זה לא ניגמר שם "היא אמרה, "היה לזה המשך, אך על זה אספר לך בהזדמנות הבאה". "את לא הראשונה ונראה לי שגם לא האחרונה" אמרה, ממשיכה להרגיע אותי, היא הדגישה שאין לה אפילו שמץ של כעס על מה שהיה לי עם קובי, רק הביעה צער שהיא לא הייתה שם כדי לראות.
היא פסעה לכיוון הדלת ואני קמה אחריה לקיים את מצוות ליווי האורח, היא קראה לבנותיה ונפרדה ממני בחיבוק ובברכת שבת שלום לבבית.
נשארתי לבד למספר שניות, הרטיבות בתחתוניי לא נתנה לי מנוח, ודמיינתי בראשי לאן הסיפור שלהם יכול עוד לפנות.
הבנים נכנסו לבית נישקו אותי לשבת שלום ופנינו לשולחן לקיים את סעודת השבת.
המשך יבוא…
קוראים יקרים
סיפור זה נכתב מתוך דמיון פרוע, הדמויות וההתרחשויות קורות בתוך מוחי הקודח, התגובות שלכם עוזרות לי מאוד לכתיבה פורה, אנא הגיבו ועזרו לי בכך לפנטז את ההמשך.
בתודה
סיפור מדהים ומחרמן אני מת לראות את ההמשך זה נראה לי בכיוון שהיא ממשיכה לספר לה בהזדמנות ובעלה של דקלה מגיע באמצע השיחה והיא מדליקה אותו להמשך "הסרט"
כתיבה מעולה חזק ואמץ
ממש מפתה לראות את ההמשך. איך בעלה גם יכנס לתוך הסיפור הזה
חזקקקקקקר…… תמשיך ככה
קצר מדי…
חזק ביותר, תמשיך ותכניס חזק, ואנחנו נכניס איתך ביחד עם כל הכוח.
תודה רבה
אין יותר מושלםםם מזה!!! מטריףףף!! מחכה להמשך!
הסיפור ממשיך להיות חזק מאוד
תמדיך לכתוב
זה חזק
לראות מה עושים דתיים
לא רק מה עושים אלא מה הם חושבים.