סיפור מאת אלמוג
תקופת המבחנים עברה עלינו בשלווה יחסית, דיברנו על הכול חוץ מכמובן אותה תקרית. אחרי המבחן האחרון החלטנו יחד לצאת לאיזה מסעדה, לשבת לשתות כוס יין ולהירגע "אז מה את אומרת, חמישי בערב, מסעדת שף נשב נדבר" כתבתי לה וליבי נקי מכוונות נסתרות, התגעגעתי לשיחות שלנו אל תוך הלילה, לתחושה שאני לא לבד, להרגיש שהיא מבינה אותי, כשראיתי שהיא מתמהמהת עם התשובה כתבתי לה "אין לי שום כוונות נסתרות, אני פשוט רוצה לשבת לדבר עלינו על החיים, אם את רוצה נקבע מראש גבולות" שלחתי מבלי להתחרט, באמת שלא רציתי לשכב איתה, כאילו כל רציתי אבל זו לא הייתה המטרה.
היא מקלידה ואני מצפה, היא שוב מקלידה, ושוב מוחקת ואני כבר משתגע "סבבה, אז בא נקבע בלי מגע? ככה בוודאות נשמור על עצמנו, מה אתה אומר " בכנות היה לי קשה, חיבוק ממנה היה בשבילי כמו אוויר לנשימה אבל כל כך רציתי לשבת ולדבר, בכל תקופת המבחנים הזו לא היה לנו זמן, והמוח שלנו כבר מרוקן, "סבבה כתבתי לה, אז סגרנו מחר?" ומיד היא הגיבה "כן, נתראה ".
למחרת כבר התלבשתי בחולצת טריקו ויצאתי לכיוון המסעדה, היא מצידה חיכתה לי עם ג'קט מדהים תלוי על כתפיה, מיד אהבתי התעוררה, וכך גם תאוותי, אבל הזכרתי לעצמי, שלא היום, היום מדבר על אהבה, בלי מגע.
"היי' היא קידמה אותי בחיבוק "היי" חיבקתי חזרה למרות שקבענו גבולות, "אתה נראה טוב אני חייבת לציין" הסמקתי כולי, בדרך כלל אני הוא זה שמחמיא "תודה, גם את נראית נפלא" "אל תתחיל" היא קרצה לי בתגובה, "יאללה כנסי" אמרתי בזמן שפתחתי לה את הדלת, "איזה ג'נטלמן " היא לחשה לי בזמן שהיא פסעה פנימה.
האוכל היה מושלם, הבשר היה מוכן בדיוק ברמה שרצינו, והיין היה בדיוק בטעם שאהבנו. "אז מה" היא פתחה את השיחה "למה אנחנו פה,יש לך משהו לספר או התגעגעת" עקצה בחיבה, "האמת" אמרתי לה והבטתי לה ישר לתוך העיניים "כן יש לי משהו לספר לך" לרוח לגימה מהיין ומחזיק את המשימות מנסה לשאוב ביטחון "דבר, הכול בסדר אני לא רוצחת" "הבנתי משהו בשבועיים האלה, הבנתי שאת הרבה יותר מסתם חברה שעוזרת לי במבחנים, שאנחנו הרבה יותר מסתם ידידים שלומדים יחד ומתראים, ויודעת מה, אפילו הרבה יותר מיזיזים שמידי פעם נפגשים ומתנים אהבים, הבנתי שאני מחובר לנשמה שלך יותר מכול, הבנתי שכשאני איתך אני מרגיש הכי בנוח, הבנתי שכשאני איתך אני לא צריך להסתיר שום דבר, את תמיד מקבלת אותי" עוצר לנשום ורואה שהיא מתרגשת ואולי אפילו מנגבת דמעה, מחזיק לה את היד "היי את בסדר" שואל בדאגה "כן" מגניבה יבבה "הכול בסדר, זה פשוט שגם אני הרגשתי ככה, ולא ידעתי איך להגיד אז לשכב הרגיש לי הביטוי הכי טוב, שיהיה ברור אני לא מתחרטת על שום דבר שעשינו, להפך זה כנראה כן קירב בינינו, אני רק שמחה ומתרגשת שאתה נתת לזה מילים משלך" חיבקתי אותה בחוזקה ונשקתי לה בעורפה, "לא פה " היא אמרה לי "אתה יודע מה זה עושה לי".
שילמנו את החשבון ויצאנו לכיוון ביתה, בשביל לסגור מעגל, רצינו לסיים איפה שהכול התחיל לראשונה, עצרנו בדרך בסופר פארם צדדי, אחד כזה שלא ישאל שאלות ולא ירים גבה כשגבר חרדי במראה מבקש לקנות קונדומים. כל הדרך לביתה ידענו בדיוק מה יקרה, ידי החופשייה מההגה טיילה על גופה הולך ושוב, מלמעלה עד למטה, טיילה בעדינות אין קץ, נעצרת בדיוק איפה שצריך, בין היירכים לברך, רחוק אבל מספיק קרוב בשביל להרגיש את הדופק עולה ועולה.
הגענו לביתה ומיד היא התנפלה עליי "אני אוהבת אותך " אפילו את החולצה לא הצלחתי להוריד כשהיא נישקה אותי, היא נישקה כאילו יש לנו רק הזמנות אחת להיות, התנשקנו כאילו קיומו של העולם תלוי בנשיקה זו, ברגע שהשפתיים שלנו הפסיקו להיפגש, התקרבתי אל האוזן שלה ולחשתי "את יודעת שאני אוהב אותך נכון, את יודעת שאת יפיפה נכון? את יודעת שאת כל כך סקסית שאני בקושי מצליח להתאפק" והיא גנחה, רק מהמילים שלחשתי "תמשיך, תמשיך לדבר ולנשק" היא אומרת "המילים שלך, שיוצאות מהלב מרטיבות אותי יותר מכל פלרטוט או משחק מקדים" שפתיי מתקדמות לעבר בית החזה, אצבעותיי מוצאות את עצמן בתוך פיה, ואני לא מפסיק ללחוש לה "את כזו סקסית", שפתיי כבר טיפלו בשדיה, הפטמות שלה זקורות כמו שלא ראיתי אותן מעולם. הדבקתי נשיקה קטנה לאזור הבטן הרכה, בין החזה לירך, ועוד אחת ועוד אחת "תתקדם כבר לכיוון המפשעה" היא התחננה, ואכן אט אט ירדתי לכיוון מקור תאוותה, התחלתי בנשיקות צוף על שפות הפות, נשיקות עדינות, המשכתי בזיון עדין מאוד עם הלשון, עד כי היא צרחה "אני רוצה את הזין שלך עכשיו! עכשיו" "את בטוחה שאלתי" בלב ידעתי מה התשובה, כי לאהבה אין גבול, לתשוקה אין באמת יכולת להיעצר "כי מפה אין דרך חזרה" "שום דרך ושום נעליים, קח קונדום שים על עצמך ותתחיל בעבודה, אם אתה תמשיך ככה לגרות אותי מבלי לספק אותי, אנחנו בבעיה" שמתי קונדום לראשונה, מנסה לעכל מה עומד להיות, ופתאום ההבנה החדה מציפה אותי, כן, אתה הולך עכשיו לאבד את בתוליך, אתם שניכם תאבדו את הבתולים, מכוח האהבה, איזו זכות זו, כמות האנשים שהייתה להם את האפשרות הזו היא מועטה, גש אליה, בעדינות הנצרכת, ותהפכו להיות אחד. "תגידי לי אם זה כואב בסדר" "הכול טוב תתקרב לאט" הנשימות שלנו נשמעים בכל רחבי החדר הרטוב ולא רק מזיעה, "לאט לאט יופי עוד קצת עוד קצת" "הקצב הזה טוב" אני שואל בדאגה כנה, "כן, תמשיך ככה ותגביר לאט לאט, ותעשה לי טובה אל תגמור תוך דקה" התחושה עילאית, זו תחושה שלא ניתן לתאר במילים, המפגש בין היצרים הטבעיים, האהבה הפשוטה, לאיסור ולריגוש, גרמו לרגע להיות נעלה. "סורי אבל אני גומר" ולפני שהספקתי לסיים את המשפט גמרתי בגניחה אדירה "חמש דק ' מנוחה ואז תורי אה " היא ענתה לי כתגובה. החלטתי להשיב לה כגמולה הטוב, פיצלתי את הגוף לאצבע אחת בפיה, אצבע שניה על שפתותיה, אצבע שלישית בכוס הרטוב שלה, ואצבע נוספת תשחק עם פטמותיה. בשפתיי נשקתי לה במקומות הכי עדינים, אלו שידעתי בדיוק מה הם מדליקים, כך תתכנתי בזמן המנוחה. לקח לה 3 דק' להגיע לאורגזמה שלא ברא השטן, האצבע שדגדגה את הפטמה, השפתיים שנשקו לאחורי יריכיה, הלשון על דגדגנה, כולם עשו את העבודה.
"זה היה מדהים, וטוב שהיה" היא אמרה אחרי שהתאוששה, "מה עכשיו" שאלתי בקול חושש" "קודם כל אני הולכת להתקלח, לבד!" ונשקה על שפתיי "אני מניחה שאנחנו פשוט זוג שמאוד אוהב אחד את השניה, וזה חלק מהאהבה, לפעמים נשב על הפסנתר אל תוך הלילה וננגן, לפעמים נפתור תרגיל יחד, לפעמים נבשל לנו ארוחת ערב קלאסית, אולי גם נצא לטיול באיזה פארק, לפעמים נזדיין בצורה פרועה, ולפעמים פשוט נשכב זו לצד זה במיטה וננשום אחת את השני, ננשום את האהבה שלנו עד שהיא תציק, ננשום את התשוקה שלי עד שהחדר יהפוך למעיק, אבל עכשיו מקלחת " היא חתמה וצעדה לכיוון המקלחת. ופתאום הבנתי מה זה להרגיש מאוהב ושלם, מאוהב בילדה המופלאה שהכרתי במקרה, שניגנתי איתה פסנתר ופתאום התנשקנו בפה, ואז יצאנו לבית קפה בשביל ללמוד את החומר למבחן ומשם המשכנו לחניון לסקס סוער ואוהב, אבל היום זה הפסגה ולא בגלל שאשכרה איבדנו את הבתולים, אלא כי הודענו על עצמנו כזוג אוהבים.
