בן של זונה – פרק שנים עשר

זהו פרק 12 בספור "בן של זונה" ומומלץ לקרוא את הפרקים הקודמים תחילה.

 

אין ספק שוויסקי משובח ששולח זרמי חום בגופך ושתי נשים בשלות שעושות סקס פראי מול עיניך הם זרז מעולה להעמיד זקפה מחדש אבל לא הסתפקתי וגם שפשפתי לעצמי בעדינות את הזיין, עוזר לו להמתח ולהזדקר עוד יותר.

לקחתי לגימה אחרונה, הנחתי את הכוס בצד ו-"תשחקי לה בציצים!" הכרזתי בקול, התכוונתי שתמר תשחק בציצים של עפרה אבל להפתעתי שתיהן עשו את זה, משחקות האחת לשניה בשדיים הגדולים ובעיקר בפטמות המגורות. הייתי מוכן לזיון, עמד לי כמו טיל, עפרה הייתה בדרך לעוד שיא אז חיכיתי שהיא תגמור שוב, בפעם המי יודע כמה שלה, "אני מת לזיין" הודעתי ברגע שהיא גמרה, "תתחלפו במקומות, גם לתמר מגיע טיפול מלכותי".

"כן" עפרה גחנה מעליה ונישקה אותה על השפתיים, נשיקה תאוותנית שמתחה לי עוד קצת את הזיין המתוח גם ככה, "מגיע לך" היא שלפה את עצמה מהתותב המזדקר בין רגליה של תמר והתגלגלה על המיטה לצידה, "תני לי" היא עזרה לה לפרום את שרוכי העור של הסטראפאון והתחילה להלביש אותו לעצמה, מסדרת ונשכבת על הגב במקום שתמר פינתה, "בואי, בואי תשתפדי!" היא סימנה לה על התותב המזדקר בין רגליה, "מגיע לך שיפנקו אותךְ"

כשעליתי שוב על המיטה תמר שכבה על עפרה, התותב נעוץ עמוק בכוס שלה וידיה מפשקות את פלחי ישבנה, חושפות בפני את הפתח החום הקטן והמכווץ שלה כאילו מזמינה אותי להכנס בו. שפכתי לה את כל ג'ל הסיכה שנשאר בבקבוק, "את צריכה לקנות חדש" ציחקקתי והראיתי את הבקבוק הריק לעפרה ששכבה מתחתיה, עליתי עליה, כמו אז עם עפרה נשען על יד אחת ונזהר לא למחוץ אותן, ביד השניה כיוונתי, לחצתי שלא יברח ותקעתי את עצמי הישר לתוך ישבנה.

"אימא'לה" היא גנחה כשכל הזיין ננעץ עמוק בתחת שלה וכמו עפרה גם היא נמתחה ונשכה שפתיים, "רגע" היא התנשפה בכבדות, "פאק, גדול התותח שלך" היא הכריזה באותו קול מתנשף, "גדול אבל טוב, אין ספק שאני אתגעגע אליו" היא המשיכה באותו קול מתנשף והרגשתי איך גופה משתחרר והיא הולכת ונרגעת, "כן, עכשיו תזיין אותי, בעצם תזיינו אותי, ביחד" ולא הייתי צריך יותר, נשענתי על שתי ידיי והתחלתי לדפוק אותה.

זה היה כיף לזיין אותה ככה, הלחץ של פי הטבעת על הזיין המשתפשף בתוכו, החום הנעים שנוצר והחיכוך בתותב הנעוץ לה בכוס ומלטף לי ת'זיין בכל נעיצה שלי ביחד עם כל גניחות ההנאה של שתיהן הם כל מה שגבר צריך כדי להנות מזיון ואני נהניתי, במיוחד כשהם התחילו לצעוק שהן גומרות שבנוסף להנאה הפיזית זה מוסיף גם לאגו והאגו לא פחות חשוב בהנאה הכללית אבל כשאתה כל כך נהנה זה גם נגמר מהר וזה מה שקרה, הצלחתי אומנם להעניק לתמר עוד גמירה מטלטלת לפני שגם אני גמרתי, מילאתי לה את התחת בזִירמה גברית טרייה, ריחנית וחמה.

אני התגלגלתי לצד אחד של עפרה, תמר לא המשיכה לרכב כמו שעפרה עשתה והתגלגלה לצד השני. שכבנו ככה על המיטה הגדולה, מתנשפים ובוהים בתקרה, שותקים.

"עוד לא גמרנו" עפרה קמה ראשונה, הביאה מגבת לחה וניקתה לי את הזיין, "זה שאוכל למצוץ לך" היא הסבירה, "תותב זה טוב אבל לא מספיק, הפות שלי מקנא ודורש גם את הדבר האמיתי, אתה יודע, שהזרג שלך יבקר גם בו" ציחקקה, "אבל קודם, ברשותך, אני חושבת שקפה טוב יעזור לכולנו".

ישבנו במטבח, מגבת קשורה סביב מותננו ושתינו קפה, הן הפוך עם חלב סויה ואני ריסטרטו, אספרסו קצר וחזק במיוחד, כזה שיעזור להעיר את הישֶן בין רגליי. "לי זה הספיק להיום" תמר הודיעה ולרגע הסמיקה, "אבל אני מתה להציץ לכם" היא הוסיפה בקול מתפנק.

הסתכלתי בעפרה והיא חייכה אלי, "לי אין התנגדות, להפך, זה מחרמן אותי כשמציצים לי, אבל בתנאי" היא פנתה לתמר, "את עומדת ליד המיטה עירומה ומחזיקה לנו את הנר!"

חשבתי שעפרה מתכוונת מטאפורית לזה שתמר תחזיק את הנר אבל היא הייתה רצינית והביאה נר גדול וגפרורים כשחזרנו לחדר השינה. "תשכב על המיטה ואני אעמיד לך אותו" עפרה לקחה פיקוד והתחילה לביים את הסצנה האחרונה להערב, ככה לפחות היא אמרה כששתינו את הקפה, ובזמן שאני נשכבתי היא נתנה לתמר את הנר, העמידה אותה במקום שרצתה, פתחה לה את המגבת שנפלה לרצפה והשאירה אותה עירומה, והדליקה את הנר.

"תראי ותלמדי" היא ציחקקה וכיבתה את המנורה ונשאר רק האור מהנר שהפך את הכל ליותר אפלולי וארוטי,  עלתה על המיטה, נעמדה על ארבע מעל לרגליי והתחילה למצוץ לי, מוצצת וכאילו בדרך אגב מחככת את שדיה הגדולים ברגליי וזה עבד, זאת אומרת אני לא יודע מה יותר השפיע, איך שהיא עמדה מעלי, המציצה או זה שתמר הציצה בנו אבל זה עבד והרגשתי איך הזיין שבפה שלה הולך ונמתח.

"אני יכולה לבחור בתנוחה" היא שאלה אותי בין מציצה לליקוק כשכבר עמד לי בטרוף.

"יכולה", זכרתי את משנתה של תמר, זאת שאומרת שאם זיינת אותי כמו שרציתָ ויותר מזה אם נהניתָ לרכב עלי אז תהיה לארג' ותתן גם לי פעם אחת איך שאני רוצה, ואין ספק שזיינתי את עפרה כמו שרציתי ושנהניתי מזה, "איך את רוצה?",

"שתרכב עלי, כמו בפעם הראשונה שנפגשנו אבל לא בתחת, בפות" והיא נשכבה על הבטן, דחפה לעצמה כרית גדולה מתחת לאגן ופישקה רגליים.

עליתי עליה והתיישבתי על ירכיה, כיוונתי בידי את הזיין ועליתי עד שהעטרה נמחצה אל החריץ הרטוב שבין שפתי הכוס שלה, "מוכנה?" שאלתי ונעצתי את עצמי עמוק לכוס החם והרטוב שלה, הפות כמו שהיא קראה לו, כמה נעיצות חזקות כדי לשמן אותו ו-"תסגרי רגליים" פקדתי והרגשתי איך נרתיקה מתהדק סביב הזיין שבתוכו, "עכשיו ידים!" טפחתי על פלחי ישבנה ותפסתי בפרקי ידיה שהושטו לאחור, "את רוצה להיות הסוסה שלי?" ציחקקתי ומשכתי את ידיה לאחור, מרים את פרק גופה העליון באוויר, אוחז את פרקי ידיה ביד אחת ו-"דיו!" התחלתי לדהור עליה.

גניחות ההנאה שלה לא אחרו לבוא, גניחות קולניות, תאוותניות, כאלה שלא משאירות ספק שהיא דוהרת לעבר האורגזמה הראשונה בזיון הזה והמי יודע כמה הלילה, "כן הנה, כן תרכב עלי, כן אני הסוסה שלך" היא צווחה.

"דיו!" טפחתי על ישבנה, מעודד אותה ומוסיף לסערת הרגשות שלה, "דיו! דיו!" המשכתי, רוכב עליה ודופק אותה במהירות והגמירה שלה לא אחרה להגיע, גמירה עוצמתית, מטלטלת, "כן! כן! אלוהים! פאק, אני רואה זיקוקים, כן, זה טוב, הנה! אני גומרת! גומרת! הנה!!! גמרתי!! עוד, בבקשה עוד, תמשיך, אני רוצה עוד!"

בזוית העין ראיתי את תמר מתבוננת בנו בפה פעור ובמבט מהופנטת, הפטמות הכהות שלה עמדו זקופות ומתוחות, עם יד אחת היא אחזה את הנר ועם השניה לחצה חזק אגרוף בין רגליה והשתפשפה בו, מאוננת במרץ.

לראות את תמר מאוננת חירמן אותי עוד יותר. "דיו" הפלקתי לעפרה והגברתי את קצב הדהירה שלי עליה, "דיו סוסה, דיו" המשכתי והרגשתי איך שרירי נרתיקה שוב מתכווצים, "הסוסה אוהבת שאני רוכב עליה?" שאלתי ושוב הפלקתי.

"כן-ן-ן-ן" וזה היה כן ארוך ומלא תאווה, "הסוסה אוהבת איך שאתה רוכב עליה, הסוסה מתה על הזיין הגדול שהיא חוטפת בטוטה-מבסוטה שלה" ולא רק תמר, גם עפרה אוהבת לדבר גסויות כשהיא מחורמנת, "כן, הסוסה רוצה עוד, כן-ן-ן-ן!" היא צווחה והכן החזק והארוך היה אחרי עוד "דיו" והפלקה שלי על עכוזה, "כן, ככה, תמשיך, עוד! עוד! כן! כן! כן!! הנה, הנה! כן-ן-ן-ן" ושוב היא גמרה.

"תסתובבי!" שלפתי עצמי מתוכה והתגלגלתי הצידה, "כן, ככה" עליתי עליה כשהיא נשכבה על הגב ופישקה רגלים והחלקתי את זקפתי חזרה לתוכה, "כן, זה טוב לשכב לך בכוס" שכבתי אליה, מוחץ את שדיה הגדולים עם החזה שלי ודופק אותה בתנועות מהירות וחזקות, "זה טוב לזיין אותך" המשכתי, הרגשתי שתכף זה מגיע ורציתי לתת לה עוד גמירה אחת, "כן, בואי, בואי, בואי" הזמנתי אותה, "הנה, בואי!" טחנתי אותה ואז, כאילו על פי תזמון מדוייק, ה-"כן, תן לי" שלה התמזגו עם ה-"קחי" שלי וגמרנו, ביחד, הרגשתי את שרירי נרתיקה מתכווצים בחוזקה כשהצפתי לה את הווגינה בעסיס תענוגותי.

"וואו" תמר לחשה אחרי  כשהתגלגלתי מעליה ונשכבתי לצידה, "אימא'לה, מה זה היה?" היא ציחקקה,

"את לא מבינה" עפרה התנשפה בכבדות, "בן-זונה של זיון, כזה שאני לא אשכח כל החיים" היא חייכה "את לא מבינה מה הפסדת",

"אני מבינה" תמר ציחקקה, "ועוד איך אני מבינה, רק מלראות אתכם גמרתי פעמים".

מקלחת זהב בסוף לא עשינו, אף אחת מהן לא הזכירה את זה וגם אני לא מחובבי הפֶטיש הזה אז פשוט התעלמתי. "אורי" תמר אמרה לי אחר כך במונית שלקחה אותנו הביתה, "זהו, החגיגה שלי נגמרה, מחר בועז, בעלי לעתיד, חוזר וביום שלישי החתונה ואחרי החתונה אני אשה נאמנה".

שתקתי. מה אני אגיד לה, שאף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה? זה עלול להתפרש לא טוב, כאילו אני מאחל לה שהנשואים שלהם לא יצליחו ותאמינו לי, אני מאד רוצה שהם יצליחו. "שיהיה לכם בהצלחה בחיים המשותפים" חייכתי אליה.

בשאר הדרך שתקנו, כל אחד שקוע במחשבות של עצמו.

ביום שישי משי חזרה וחיכיתי לה באולם מקבלי הפנים עם זר פרחים. קצת הסמקתי כשהיא רצה אלי, קפצה ונתלתה עלי ונישקה אותי בתאווה על השפתיים. התמסרתי לה ונישקתי אותה חזרה. "התגעגעתי" היא לחשה לי באוזן בין נשיקה לנשיקה, "אנחנו נוסעים הביתה, למיטה, נכון?" היא המשיכה והפעם היא הייתה זו שהסמיקה.

כל הדרך במונית היא נצמדה אלי, מנצלת את זה שאני יושב מאחורי הנהג והוא לא רואה ומלטפת בחשאי את הזקפה שכבר התרוממה בגאון במכנסיי.

"אני מצטערת, מגיע לי עונש?" היא אמרה בקול מתפנק כשנכנסנו הביתה והתחילה להתפשט. לרגע הופתעתי, לא הבנתי על מה, "אתה יודע" היא כאילו קראה את מחשבותי והסבירה, "זה שהשארתי אותך ככה לבד ולא היה לך את מי ל… אתה יודע" והיא הסמיקה ועשתה תנועה גסה עם היד שלא השאירה ספק למה היא מתכוונת.

רציתי להגיד לה שזה כלום, מה אני אגיד לה? שזיינתי את אמא שלה? אבל היא עמדה מולי עירומה עם מין מבט מתחנן כזה בעיניים וידעתי בדיוק מה היא רוצה שאני אעשה לה אז תפסתי אותה והרמתי אותה באוויר, "כן, מגיע לך עונש!" לקחתי אותה לחדר השינה, התיישבתי על המיטה, השכבתי אותה על ברכיי והפלקתי לה, לא ממש חזק כדי להכאיב אבל מספיק חזק כדי לשחק את המשחק המקדים האהוב כל כך על שנינו, משי פישקה מעט את הרגליים, כאילו תומכת שלא לפול אבל בעצם רומזת לי, מכוונת אותי למה היא רוצה שאני אעשה לה, ואני שיחקתי את המשחק שלה, בדקתי לה שמן והרגשתי עד כמה היא רטובה, עד כמה היא מיוחמת.

עוד שתים-שלוש מכות ולא יכולתי יותר, "תתכונני" זרקתי אותה על המיטה והתפשטתי במהירות, "תפתחי רגליים" נשכבתי עליה ו…"כן!!" היא גנחה בקול כשהייתי עמוק בתוכה, כן ארוך ומלא תשוקה, "כן, כל כך חיכיתי לרגע הזה" היא גנחה בתאווה.

עשינו את זה בתנוחת האהבה, ככה אני קורא לאותה תנוחה שאני שוכב בין רגליה המפושקות והמורמות באוויר, מפמפם אותה בתנועות ארוכות שמשפשפות היטב את הזיין המתוח שלי בין שפתי הכוס החובקות אותו באהבה, דופק אותה בתנועות חזקות שמרעידות את גופה ושפתיי צמודות לשפתיה בנשיקה צרפתית ארוכה ורטובה, נשיקה שרק מי שאוהב באמת יכול לנשק נשיקה כזאת.

את אותו יום שישי העברנו במיטה, מזדיינים, אוספים כוח ושוב מזדיינים בלהט, כאילו היא לא הייתה פה שנה, כאילו אני לא זיינתי שנתיים.

בשבת בבוקר יצאנו לרוץ לאורך הירקון, כשחזרנו התרחצנו, ביחד כמובן, מה שהוביל כמובן לעוד זיון מתחת למים הזורמים.

אחר כך נסענו במונית לסינמה סיטי בצומת גלילות, הצגת בוקר כזאת. ישבנו בכורסאות העור המפנקים של אולם ה-VIP עם דלי פופ-קורן גדול וראינו סרט רומנטי, מתגפפים ומתנשקים, כמו עוד זוגות שישבו מסביבנו.

ארוחת צהרים אכלנו ב"בלאק", אחרי כל הפופ-קורן ויתרנו על מנה ראשונה וירדנו על המבורגר וצ'יפס, קינחנו בקסטה באמבטית שוקולד שחיתותית.

בדרך חזרה במונית אמרתי למשי שאני חושב לקנות מכונית. משי אמרה שלקנות מכונית בתל-אביב זה רק אם יש לך חניה שמורה או שאתה מזוכיסט שאוהב להסתובב ולחפש חניה וחוץ מזה שבשביל הנסיעות שלי בתוך תל-אביב זה לא משתלם ואם אני אעשה חשבון זה גם לא כלכלי ועדיף להשתמש במונית.

אמרתי לה שכלכלית אולי היא צודקת אבל כלכלית זה לא מה שמדאיג אותי ושאני מתלבט.

מי שפתר לי את הדילמה בסוף היה בעל הבית שלי. ביום ראשון הוא התקשר והודיע שלא יאריך לי את החוזה כי הבת שלו מעוניינת לעבור לדירה.

בערב כשסיפרתי למשי ואמרתי שהפעם אני מתכוון לקנות דירה ולא לשכור היא אמרה שלאמא שלה יש חברה טובה שהיא מתווכת והיא בטח תוכל לעזור לי.

כבר למחרת ישבנו אצל רות, המתווכת שאמא של משי המליצה וסידרה לנו פגישה אצלה. ראיתי את הניצוץ בעיניים שלה כשאמרתי לה מה אני מחפש, פנטהאוז מפואר שמשקיף אל הים ולא צמוד לשדה דב שמי יודע מתי יפנו אותו, ושמעתי את גלגלי המוח שלה מחשבים את העמלה שתקבל אחרי שהזכרתי איזה סכום אני מוכן להוציא.

ביום שלישי הלכנו לחתונה של תמר, חתונה קטנה וצנועה במסעדה בנמל תל-אביב שנסגרה לכבודנו, חופה עם רב של "צוהר" ואחריה ארוחת ערב, את המסיבה הגדולה הם יעשו בניו-יורק.

בפעם הראשונה פגשתי את הבעל שלה אחרי החופה, תמר הציגה אותנו האחד לשני, איחלתי מזל טוב ולחצנו ידים, לחיצה גברית חזקה כשהוא מביט בי עמוק בעיניים וכאילו אומר לי "אז אתה זה שנענתה את אשתי" למרות שתמר הבטיחה לי שהיא לא סיפרה לו, ולא מתכוונת לספר, על היחסים שהיו ביננו.

משי ואני הלכנו חזרה הביתה לאורך הירקון, אוחזים ידים ושותקים, כל אחד שקוע במחשבות של עצמו.

אחר כך במיטה משי התכרבלה בזרועותי עירומה, נצמדת ומחבקת אותי, דוקרת אותי עם הפטמות הנוקשות, ראשה מונח בחיקי והיא עוטפת בשתי רגליה את ירכי ומשתפשפת באיטיות, לא משאירה ספק שהיא מיוחמת, שהיא רטובה, מוכנה.

הובלתי את כף ידה אל הזין המתוח שלי, הסימן המוכר שאני רוצה לעלות עליה, "לא!" היא עצרה אותי, "עוד קצת ככה, אני אוהבת את זה, זה כל כך נעים" היא הסבירה בקול מתפנק והתחילה לשפשף לי אותו בעדינות מענגת.

נישקתי אותה והמשכתי לשכב ככה, מביט בתקרה ומלטף את גבה. "אורי" היא לחשה לי, "נכון שאמרתָ לי שהבטחות חייבים לקיים?",

הופתעתי, אומנם אמרתי לה אבל לא חשבתי שהיא זוכרת, "כן, הבטחות חייבים לקיים, תמיד! למה?",

"סתם" היא אמרה, סתם סתמי כזה, "סתם, נזכרתי".

"אורי" היא קטעה רגע ארוך נוסף של שתיקה, "אתה יודע שלא הייתָ הראשון שלי",

זאת לא הפעם הראשונה שהיא ספק אומרת ספק שואלת את זה, "כן, אני יודע" עניתי והתכוננתי לשאלה שכמו תמיד תבוא אחרי,

"גם עם נשים" היא הפתיעה אותי, על זה אף פעם לא דיברנו חוץ מהפעם ההיא שסיפרה לי על ה'נהגת משאית' כמו שאמא שלה קראה לה לבת זוג שלה,

סובבתי את הראש ונישקתי אותה, "כן אני יודע" חייכתי,

"ואתה כועס?",

"לא",

"ואתה עדיין אוהב אותי?" הגיעה כמצופה השאלה המוכרת,

"מאד" עניתי ושוב נישקתי אותה,

"אפילו ש… אתה יודע, ש… שנתתי להם, ששכבתי אתם",

"אפילו" חייכתי, "את יודעת, גם אני לא הייתי בתול כשנפגשנו" הוספתי וניסיתי לעלות עליה אבל שוב היא עצרה אותי, "רגע, עוד לא, בבקשה".

המשכנו לשכב ככה, שותקים, אני מלטף את כתפה וגבה בידי והיא נצמדת ומשפשפת לי. "אורי" משי שברה עוד רגע ארוך של שתיקה והיה היסוס קל בקולה, "פגשתי את השכנה ממול, שתיתי אתה קפה",

נדרכתי, "עם גליה?" שאלתי והתפללתי שתענה לא,

"כן", הרגשתי פרפרים בבטן אולי גם הסמקתי,

"ו…?",

"ו… אהה… והיא סיפרה לי",

"מה?!" לא האמנתי למה שאני שומע,

"היא סיפרה לי שעשיתם את זה",

"שעשינו מה?" נפלט לי כמו מטומטם,

"אתה יודע, שרכבת עליה, אבל לפני שהכרת אותי, היא נשבעה לי שמאז שאתה איתי אז לא!" היא הוסיפה במהירות,

"ואת כועסת?",

"לא, היא אמרה שיש לי מזל, שאתה הכי טוב שהיה לה אי פעם ושהיו לה לא מעט",

"ואת עדיין אוהבת אותי" הפעלתי את הנשק שלה מולה,

"כן" היא חייכה, "מאד, טריליון-תאלפים" היא נצמדה עוד יותר ושפשוף ערוותה בירכי התגבר, "אבל אורי, אהה…אהה…" היא גמגמה,

"מה?!?" האצתי בה, היה ברור שהיא רוצה משהו ממני,

"אהה, היא אמרה שהבטחת לה משהו",

"הבטחתי? מה הבטחתי?!?" באמת לא זכרתי מה הבטחתי,

"שתעשו את זה בשלישיה".

נזכרתי, זה היה בפעם האחרונה שהזדיינו, בדיוק לפני שפגשתי את משי, "שתשכח מזה!" הודעתי למשי בקול פסקני,

"אבל אורי, אמרת שהבטחות חייבים לקיים" והיה משהו ילדותי אבל יחד עם זה נוזף בקולה שהפתיע אותי,

"זה היה לפני שהכרתי אותך!",

"אבל הבטחתי לה שאם הבטחת אתה תקיים" היא הפתיעה אותי,

"ואת מסכימה?" לא האמנתי,

"כן" וזה היה כן תמים כזה של מי שלא מבינה מה הבעיה,

"כן מה?" התבלבלתי לרגע,

"כן, אני מסכימה שנעשה את זה בשלישיה",

עכשיו כבר הייתי יותר מבולבל, "נעשה? מי זה נעשה?",

"כן, נעשה," היא ענתה בקול קצת נעלב, "נעשה את זה בשלישיה, אתה, גליה ואני",

הייתי בשוק, "את בטוחה??" שאלתי כדי להיות בטוח ששמעתי נכון,

"בטוחה!" היא ענתה בבטחון, "אתה מסכים, נכון? בבקשה תסכים" היא נישקה אותי,

"אוקיי" לא התווכחתי, הבנתי כבר שכשמשי רוצה משהו בסוף היא תשיג אותו אז מה הטעם?

"יש! אני אגיד לה מחר שהסכמת ואני אזמין אותה ליום שישי, היא אמרה שבדרך כלל עשיתם את זה בימי שישי, היא הייתה מביאה עוגה והייתם שותים קפה ואחר כך עושים את זה" היא הודיעה לי בשמחה ונשכבה על הגב, "עכשיו בוא תזיין אותי" היא פתחה רגליים ואני, חרמן ברמות, עליתי עליה בלי לחכות, נעצתי את זקפתי המתוחה עמוק לתוכה והתחלתי לזיין אותה, שוכב עליה, מוחץ אותה תחת גופי ודופק אותה בתנועות ארוכות וחזקות ולא הייתי צריך הרבה כדי לתת לה את האורגזמה הראשונה שלה.

אחרי האורגזמה השניה שלה סובבתי אותה על הבטן ורכבתי עליה, ישבתי על ירכיה, צמוד לישבנה, הזיין שלי נעוץ עמוק בכוס הרטוב והחם שלה ודהרתי עליה, יד אחת אוחזת בידיה, מושכת אותן לאחור ומקמרת את גבה, וביד השניה מצליף על ישבנה, מדרבן אותה, רואה במראה את שדיה תלויים ומתנדנדים בכל נעיצה שלי, דוהר ועולה במשעול האורגזמה המשותפת שלנו, אורגזמה חזקה ומטלטלת שלא אחרה להגיע.

אם חשבתי שמנת ההפתעות לאותו ערב הסתיימה משי הפתיעה אותי שוב. שכבנו כפיות, גבה צמוד לבטני ואני מחבק אותה כשידי חופנת את הציצי שלה, כבר חשבתי שהיא נרדמה כשפתאום היא אמרה "אורי, אני מרשה לך",

"מרשה מה?" לא הבנתי,

"מרשה, אתה יודע, מרשה ש… כשאני לא פה, בחו"ל, תעשה את זה עם מישהי אחרת",

כמעט התעלפתי, "את מרשה לי לזיין מישהי אחרת?" שאלתי בקול לא מאמין,

"כן, אבל רק כשאני בחו"ל ואני לא פה בשבילך, כשאתה לא יכול לזיין אותי",

"רק שתדעי, אני לא מרשה לך!" הודעתי, מדגיש את הלא, "לא כשאת כאן ולא כשאת בחו"ל",

"אני יודעת, אבל זה לא אותו דבר" היא שוב הדהימה אותי, "אתה בן ואני בת",

"מה זה קשור?" לא הבנתי,

"קשור, אמא הסבירה לי שבנים, אם הם לא מזיינים והבקבוקים שלהם מלאים אז זה כואב להם, לבנות זה לא ואני לא רוצה שיכאב לך",

"את משוגעת, את יודעת?" צחקתי,

"כן" היא צחקה חזרה, "משוגעת עליך! תבטיח לי שלא תתן להם לסבול כשאני בחו"ל" היא שפשפה עם ישבנה את הביצים שלי ופתאום הרגשתי ששוב עומד לי, "גם אני משוגע" דחפתי אותה על הבטן ועליתי עליה, "משוגע עליך" פישקתי חזק את רגליה ברגליי ונעצתי את זקפתי בכוס הרטוב שלה, משמן אותו, "ומשוגע על התחת שלך" משכתי את הזין המשומן מתוכה ונעצתי אותו שוב, הפעם בישבנה, "כן, אני מת על התחת שלך!" צעקתי בקול, ושהשכנים יקפצו  לי ממילא אני בקרוב עוזב, "מת! מת! מת על התחת שלך!" פמפמתי בלהט, מרגיש את הלחץ המענג של פי הטבעת הכרוך סביב הזיין, "כן, הנה!" נשענתי על כפות ידי ודפקתי בלהט, "כן, הנה, זה בא, זה בא לי! הנה! קחי! קחי!! קחיייייי!!!!" השפרצתי במין הרגשת סיפוק משחררת כזאת, "וואו" התנשפתי בקול ונפלתי עליה, מוחץ אותה תחת גופי, "אני אוהב אותך, משי" נישקתי אותה בעורף, "אני מת עליך" הוספתי ושוב נישקתי, נשיקה תאוותנית-קולנית, "את הדבר הכי טוב שקרה לי", "גמרת??" נזכרתי פתאום,

"לא" היא ענתה בקול מבוייש,

"בואי" התגלגלתי מעליה ונשכבתי על הבטן, "בואי תשתפשפי לי בתחת" דחפתי כרית מתחת לאגני והגבהתי אותו,

"מה? לאונן?" היא שאלה בקול בישני, "אתה מרשה לי?",

"כן, לאונן, בואי" הזמנתי אותה, "את לא צריכה לבקש רשות, את מוזמנת תמיד, מתי שאת רוצה, רק תגידי ואני נשכב בשבילך על הבטן".

משי עלתה עלי והתחילה להשתפשף, בהתחלה בהיסוס ולאט לאט יותר ויותר חזק, ביותר תשוקה ולהט, "כן" היא לחשה, כן מלא הנאה, "כן, הנה" המשיכה, מתנשפת, "הנה, הנה זה בא" השתפשפה בחוזקה והרגשתי את מציה נמרחים על ישבני, "כן, הנה, הנה!" היא שכבה ושדיה נמחצו אל גופי, "הנה זה בא לי" התנשפה בכבדות והרגשתי את הפטמות הנוקשות דוקרות בגבי, "אני אוהבת אותךָ, אוהבת אותךָ! א-ו-ה-ב-ת-!" היא צרחה באקסטזה ו… "גמרתי" היא התנשפה בכבדות, ממשיכה לשכב עלי, מתנשפת  בקול והרגשתי איך הלב שלה דופק במהירות.

יום שישי הגיע. התעוררנו מוקדם ולמרות שהיום היה אמור להיות יום עמוס משי ואני לא ויתרנו ופתחנו אותו בחדר כושר, חצי שעה ריצה על המסלול, כמה סטים של תרגילים לבטן, כמה לחיזוק שרירי הידיים, מקלחת טובה, כל אחד בנפרד כמובן כי ככה זה בחדר כושר, כּוֹס גדולה של סמודי מהרבה עלים ירוקים, שני תמרים, תפוח-עץ ומים והינו מוכנים לסיבוב דירות שתכננה לנו המתווכת.

רות, המתווכת, אספה אותנו מהמכון כושר במאזדה-6 שלה. את הדירה הראשונה שהראתה לנו פסלתי מיד, היה לי תנאי מנדטורי שהנוף יהיה לים וזאת פנתה מזרחה, אבל לא הופתעתי, אמא של משי הזהירה אותנו מראש שכל מתווך שנבחר, לא רק זאת שהיא המליצה, יראה לנו כמה דברים לא ממש לעניין כדי להצדיק את שכר הטרחה הגבוה שלו.

הדירה השניה הייתה של זוג ידוענים שהתגרשו, גרושים מכוערים שסיפקו הרבה כותרות ותמונות לצהובונים ולטלוויזיה, הדירה דווקא ענתה לתנאים אבל נפסלה על ידי משי כי יש בה קארמה שלילית.

את הדירה השלישית פסלתי בגלל המחיר, הרבה מעבר למה שתכננתי, אמנם הייתי יכול לעמוד בתוספת אבל לא מצאתי שום ערך מוסף שיצדיק את החריגה.

הדירה הרביעית הייתה במקום מצויין, קצת מוזנחת אבל ענתה בדיוק לדרישות שלי וגם המחיר איפשר לבצע שיפוץ בלי לחרוג מגבולות התקציב שהצבתי לעצמי ועדיין המתווכת התעקשה ולקחה אותנו לעוד דירה והפעם זה היה בינגו, בדיוק הדירה שחלמתי, לא צריך לעשות כלום רק להכנס, וגם משי התלהבה, איך לא כשזה כל כך קרוב לים ולנמל? ועכשיו רק נשאר למתווכת להוריד את המוכרים אל יעד המחיר שהצבתי, לתאם מועד לפינוי ולדאוג לכל המסמכים הדרושים והיא הבטיחה לא לאכזב.

אכלנו ארוחת צהרים ביחד, נסענו במכונית של רות, המתווכת, לנווה צדק ואכלנו ב"סוזנה". היה די עמוס אבל בדיוק התפנה שולחן מתחת לעץ הפיקוס הגדול שמשקיף אל הרחוב. פתחנו בקוקטייל סוזאנה, ערק עם משקה שקדים ונענע.

הזמנו וחיכינו שהמנות יגיעו. המתווכת ישבה מולי ובפעם הראשונה בחנתי אותה כאשה ולא כמתווכת. רות נראתה לי בערך בגיל של עפרה, אמא של משי, חטובה ומטופחת כמוה, שיער שחור חלק וארוך שאסוף בקוקו, שדיים גדולים, כמו שאני אוהב, ידעתי שהיא גרושה, את זה אמא של משי סיפרה לי, בקיצור מילפית שהייתי רוכב עליה בכיף אם היינו נפגשים לפני שפגשתי את משי.

למנה ראשונה התחלקנו בסלט ירקות ישראלי גדול עם כמה סוגי מזאטים, כולל פלאפל שרות אמרה שהיא אף פעם לא מוותרת כשהיא ב'סוזנה'. לעיקרית אני בחרתי בקובה על במיה והן העדיפו ממולאים ובסוף קינחנו בסורבה מרענן מפרות העונה.

המתווכת החזירה אותנו הביתה. "צריך לנוח" משי הזכירה לי כשעלינו במדרגות, "זוכר? גליה מתארחת אצלנו בערב ואתה צריך כוח" היא חייכה, חיוך זימתי והוסיפה תנועה גסה ביד שלא השאירה ספק בשביל מה אני צריך כוח.

להמשך >>>>>

********************************

למען הסר ספק :  עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

********************************

 

Loading

4 מחשבות על “בן של זונה – פרק שנים עשר”

  1. אריה,
    אתה הכותב הכי מוכשר ברשת.
    וקראתי את כל הסיפורים שלך.

    באמת טיפה נמרח הסיפור הזה.

    אבל עדיין קורא בשקיקה כל סיפור שאתה מוציא, רק תמשיך לפרסם עוד 🙂

    הגב
  2. אני מסכימה איתה פעם בהתחלה ממש קראתי הכול ולא היה לי סבלנות לעכשיו זה סתם חוזר על עצמו ואני קוראת בקושי חצי פרק

    הגב
  3. בד"כ לא מגיבה, אבל… פרק 12? באמת? לא היסחפות לגרור את אותה עלילה, שהפכה אי שם בפרק 6, לנדושה ?!
    חח סורי אבל אני הפסקתי לעקוב בפרק השישי משום שהרגיש לי כבר כמו "מריחה".
    *(האמור הוא כמובן דעתי בלבד – יכולים להסכים ויכולים שלא).

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן