זהו פרק 13 בספור "בן של זונה" ומומלץ לקרוא את הפרקים הקודמים תחילה.
אוכל ממש לא הספקנו לבשל אז לקראת השעה שמשי וגליה קבעו הזמנתי פיצות ופתחתי בקבוק יין קברנה סוביניון שינשום. השליח הגיעה וגליה צלצלה בפעמון הדלת עוד לפני שהוא הספיק לחזור לקטנוע שלו וכמו תמיד הביאה עוגה, עוגת מוס-שוקולד שחיתותית.
ישבנו בסלון ואכלנו, שותים יין ומדברים האם "לא יהיה כלום – כי אין כלום" כמו שראש הממשלה טוען או אולי דווקא יש? והאם ההתבטאות האחרונה של שרת התרבות והספורט אכן מאחדת בין אשכנזים ומזרחיים או אולי דווקא מפלגת?
בלי להרגיש גמרנו את בקבוק היין, היה מצב רוח טוב אבל רק אחרי שסיימנו לאכול הבנתי שגליה סיפרה לה הרבה מעבר לזה שהזדיינו. "אחרי האוכל הייתם משחקים סטריפ-פוקר, נכון?" משי שאלה עם חיוך על פניה, "אבל אני לא טובה בפוקר אז גליה אמרה שבמקום אפשר לשחק מִלחמה?",
"מלחמה?" שלחתי מבט לעבר גליה,
"כן, אתה יודע, מי שמוציא קלף הכי נמוך מוריד בגד" היא חייכה, "זה פשוט, זה קל וככה מגיעים מהר לאקשן",
"ו…" התפרצה משי והסמיקה, "ו…אולי, אם אתם מסכימים, אולי זה עם הקלף הכי גבוה מוריד את הבגד לזה עם הקלף הכי נמוך?" והיא הסמיקה עוד יותר,
"רעיון מעולה" גליה חייכה אליה, "אני מסכימה",
"גם אני מסכים" לא יכולתי שלא להסכים וגם לא רציתי, מה אכפת לי קצת למזמז או שימזמזו אותי, שזה בתכל'ס מה שהיא הציעה, "ועל מה נשחק?" שאלתי את המתבקש,
ראיתי אותן מחייכות אחת לשניה, "מי מכינה קפה לכולם" גליה חייכה לעברי, "אתה יודע" משי המשיכה אותה, "כשאתה מחזיק לה ת'ציצים, שלא יפריעו" היא ציחקקה, "ועם לכופף אותה, על השיש" גליה השלימה ושתיהן, כאילו תאמו זאת, עשו את התנועה הגסה באגן שלא השאירה ספק לאיזה לכופף הן בדיוק מתכוונות.
התחלנו לשחק. לא שאלתי מה יקרה אם אני זה שאפסיד, דיה לצרה בשעתה, אין הרבה מה לחשוב במשחק הזה, העיקר פה זה המזל והמזל האיר לי פנים. בסיבובים הראשונים לא ניצחתי אבל גם לא הפסדתי כך שנשארתי עם כל הבגדים שלי והן הורידו אחת לשניה את הבגדים וישבו עכשיו רק עם חזיה ותחתונים זנותיים ואצלי במכנסיים האוהל צמח.
בסיבוב הבא הפסדתי ומשי הורידה לי את החולצה, מנצלת את ההזדמנות למזמז אותי קצת אבל בתור אחרי התחלפו היוצרות ואני הורדתי לה את החזיה ולא נשארתי חייב ומיזמזתי בהנאה את השדיים שלה.
הסיפור חזר על עצמו בשני הסיבובים הבאים רק שהפעם עם גליה, היא הורידה לי את המכנסיים, מנצלת את ההזדמנות ללטף את הזקפה המתוחה בתחתוני הבוקסר הצמודים שלבשתי ואני, כשניצחתי, לא טמנתי ידי בצלחת ומיששתי בהנאה את הציצים הגדולים שלה כשהורדתי לה את החזיה.
המשחק התחמם כשמשי הפסידה לגליה. משי הסמיקה כשנגשה לגליה שזאת תוריד לה את החוטיני שלבשה, "העונש" על ההפסד, וגליה עשתה את זה עם סטייל, לא ממהרת, מורידה מעט, רק שיחשף הכוס, ואז ליטפה בעדינות את השפתיים המגורות, מעבירה אצבע חוקרת לאורך החריץ הרטוב, מרטיבה את האצבע ומכניסה אותה אל הפה בתנועה חושנית, עוצמת עיניים ומוצצת בקול מצמוץ חושני, גונחת "יאמי" נהנתני ושוב מלטפת, חודרת מעט עם האצבע, מרטיבה ושוב מוצצת בקול ומשי? היא עומדת מולה בפישוק קל, גם עיניה עצומות ולא מתלוננת, להפך, ההבעה על פניה מספרת שזה מגרה אותה, שהיא נהנית ורוצה עוד, לוחשת "כן" שטוף זימה ופושקת יותר את רגליה בתנועה המזמינה אותה להמשיך ומסמיקה עוד יותר.
עמד לי, אפילו לאימפוטנט-חסר-כוח-גברא היה נעמד למראה מחזה מגרה שכזה, כמעט דחפתי יד לתחתונים לשפשף לעצמי אבל התביישתי ואולי פחדתי לגמור עוד לפני שהאקשן מתחיל. כחכחתי בגרון, רומז להן, וגליה חייכה, "טעימה החברה שלך" היא ציחקקה והורידה לגמרי את זוג תחתוני החוטיני ממשי, מסניפה אותם, מחייכת ולוחשת "אני מתה על הריח הזה, כּךְ תריח" ומגישה אותם לעברי ואני, כמו מכושף, גחנתי והרחתי את החוטיני של משי, נושם נשימה ארוכה לפני שגליה זרקה אותם לערימת הבגדים.
"בלי תחתונים יושבים עם רגליים פתוחות" גליה הודיעה למשי כשזאת התישבה חזרה, "אחרת מה הכיף?" היא הסבירה למראה המבט המופתע על פניה של זאת, "ברור" אישרתי כשמשי הפנתה אלי את המבט, לרגע משי היססה ואז פתחה רגליים, מחייכת ומסמיקה, חושפת בפנינו את הפרטיים שלה, נותנת לנו לצלם לה.
בתור הבא גליה הפסידה ואני ניצחתי, ראיתי את החיוך על פניה כשהיא קמה לשלם את חובה, מתקרבת והכתם הרטוב על תחתוני הביקיני הלבנים שלה בולט ומסגיר את סודה. גליה נעמדה מולי, פישקה מעט את הרגליים, שילבה את אצבעותיה על עורפה כאילו נכנעת לי ויחד עם זאת מתחה את המרפקים לאחור בתנועה המבליטה את שדיה הגדולים.
ידעתי בדיוק מה אני הולך לעשות לה. קודם משכתי מעט את תחתוני הביקיני וחשפתי את החריץ הרטוב שבין שפתי הכוס הנפוחות מתאווה, מריח את הריח המשכר של אשה מיוחמת שאפף אותה, אחר כך העברתי אצבע לאורך החריץ הרטוב שבין רגליה, ליטוף מרפרף וראיתי את הרעד החולף בגופה, "את רטובה" ציחקקתי ושוב העברתי אצבע, לא צריך לחדור כדי להרטיב אותה בשפעת עסיס תאוותה וסוחט ממנה גניחת הנאה חרישית, "כן אני רטובה" היא לחשה בקול חושני וכמו משי לפניה פישקה עוד יותר את רגליה והזמינה אותי לתקוע לה את כל האצבע, "כן, תמשיך" היא התמסרה כשתקעתי אצבע חוקרת אבל הפעם משי כחכחה בגרון, מזכירה שגם היא פה, אבל לא התאפקתי, המשכתי עם כמה פמפומים מהירים ורק אז הורדתי לה את התחתונים ובדיוק כמוה, הסנפתי וזרקתי אותם אל ערימת הבגדים.
גליה התישבה חזרה ופישקה רחב את הרגליים, "מה?" היא חייכה למראה המבט ששלחתי בפרטיים שלה, "בלי תחתונים יושבים עם רגליים פתוחות, לא?" התממה תוך שהיא הופכת את הקלף העליון שבערמה שמולה, חושפת שש-לב-אדום, "שיט" היא לחשה, כאילו מפחדת, אבל נראה לי שהיא תשמח להפסיד.
משי הפכה קלף אחריה, שבע-פיק, יותר טוב מגליה אבל משום מה נראה לי שהיא מאוכזבת, לרגע עצרתי, בונה את המתח, האם הולכים להוריד לי בגד או שאני הולך לכופף מישהי על השיש ולתקוע אותה? הפכתי, מלך-תלתן, יש! אני הולך לתקוע!
התפשטתי במהירות ולא יכולתי שלא לחייך למראה מבטי ההערכה שגליה ומשי שלחו בזקפה שהתגלתה, זקפה המכבדת את בעליה שהתרוממה בגאון בין רגליי. גליה לקחה את הקומקום ומלאה מים ואני נצמדתי מאחוריה, משכיב את הזיין בחריץ שבין פלחי ישבנה, מחבק ומקיף אותה בידיי, חופן את שדיה הגדולים, כאילו תומך אבל בעצם ממזמז אותם בהנאה.
משי ישבה בצד והביטה בנו במבט עורג, בוחנת אותנו כאילו מבקשת ללמוד. גליה הפעילה את הקומקום החשמלי, לקחה מגבת שעמדה בצד ופרסה אותה על השיש וידעתי למה, השיש קר ועוד שניה השדיים שלה ימחצו אליו.
הצמדתי אותה אל השיש, דחפתי את כתפיה קדימה והיא התמסרה והתכופפה, נשענה עם מרפקיה ושדיה הגדולים על המגבת שפרוסה על השיש ופישקה את רגליה, "בוא" היא לחשה לי, "בוא תעניש את המפסידה" ציחקקה ואני באתי, ועוד איך באתי, הייתי חרמן בטרוף ובתנועה אחת חזקה נעצתי בה את חרבי השלופה, תקעתי לה את כל הזיין הבנוי לתלפיות עמוק לכוס הרטוב והחם שכבר חיכה לו, מתכווץ סביבו ועוטף אותו בחיבוק אוהב, וזיינתי אותה.
דחפתי את ידי תחתיה וחפנתי שוב את שדיה, דפקתי אותה בתנועות ארוכות וחזקות ובו בזמן לשתי את שדיה ומוללתי בין אצבעותי את הפטמות הנוקשות וגניחות ההנאה שלה לא אחרו להגיע, גניחות קולניות מלאות תשוקה ותאווה, "כן, ככה" היא נאנקה בקול, "כן, זיין אותי" הגבירה את קולה, "כן, פאק, עוד, אלוהים, אני מתה על הזיין הזה!" עברה לגסויות, הסימן שהיא חרמנית ברמות, "כן, תקע לי, תקע לי חזק, יותר חזק! זיין לי ת'צורה" המשיכה באותן מילים גסות שלה, "כן, הנה! תראה לי מאיפה משתין הדג, הנה זה בא, זה בא לי! אימא'לה זה בא-א-א-א-!-!" היא צווחה בתאווה בלתי נשלטת והרגשתי איך היא הופכת עוד יותר רטובה וקירות נרתיקה מתכווצים בחוזקה סביב הזיין שלי כאילו מפחדים שיברח להם באמצע.
רק כשגליה השתתקה הבחנתי בהתנשפויות החרישיות מצד משי. סובבתי את הראש והבטתי בה, משי הביטה בנו במבט מהופנט, אגרופה חבוק בין רגליה, לחוץ לערוותה והיא מאוננת. "מה?" היא לחשה במבוכה כשהבחינה במבט שלי והסמיקה, "זה מחרמן, לא התאפקתי" הסבירה והסמיקה עוד יותר, "מגיע לי עונש?" היא שאלה במין תמימות כזאת.
נזכרתי שמזמן לא השכבתי אותה על הברכיים שלי והפלקתי לה קצת והאמת שבא לי אבל עכשיו זה לא הזמן, עכשיו אני מזיין וחוץ מזה אני לא יודע איך גליה תגיב אז ויתרתי, לא תהיה לי בעיה למצוא תרוץ להעניש אותה אחרי שגליה תלך, "לא, זה בסדר" חייכתי אליה, "תמשיכי, זה אפילו יותר מדליק אותי כשאת מתחרמנת מזה" הסברתי, "תמשיכי, תמשיכי ותחממי את המנוע שלך כי בקרוב גם תורך יגיע"
גליה שוב חזרה לגנוח בקול. כל הזמן הזה שדיברתי עם משי המשכתי לזיין את גליה, לשפשף את הזיין המתוח בין שפתי הכוס שלה בתנועות ארוכות ואיטיות, שפשוף נעים שרק הוסיף להנאה שבזיון אבל עכשיו סובבתי את ראשי חזרה אליה והתחלתי לזיין אותה מהר יותר, מהר יותר וחזק יותר, נעיצות פראיות. שלחתי ידים ואחזתי בכתפיה, אוחז ולא נותן לה לזוז קדימה, מין תגובת נגד לנעיצותיי החזקות, ועם כל נעיצה כזאת שהרעידה את כל גופה גם גניחות ההנאה שלה הלכו והתגברו.
הגניחות של שלושתנו התערבבו בחלל החדר, כן, גם משי גנחה בהנאה כשהיא בוהה בנו ומאוננת במרץ. גליה הייתה בדרך לגמירה השניה שלה, הרגשתי את זה בגניחות שלה, בכיווצים החזקים בנרתיק ובשפת הגוף שלה וגם אני הייתי כבר קרוב לשיא ועשיתי כל טריק שאני מכיר כדי לעכב את הגמירה, פתאום היה לי חשוב לתת לגליה גם את הגמירה השניה ו…הצלחתי, "אימא'לה בוער לי בטוטה" היא צווחה באקסטזה והרגשתי את שרירי נרתיקה מתכווצים בחוזקה סביב הזיין שלי, "קדימה כבאי שלי, בוא תכבה לי ת'שריפה, בוא! מהר! אני בוערת! בוא-א-א-!-!" הזמינה ולכזאת הזמנה אי אפשר להגיד לא, "תתכונני" צרחתי, "תתכונני, הנה לוחם-האש מגיע לעזרה!" צווחתי בהתלהבות, נעצתי את עצמי בחוזקה, הכי עמוק שאפשר, ורוקנתי את כל הבקבוקים המלאים שלי בכוס הבוער שלה.
"זהו, עכשיו אפשר להכין קפה" גליה ציחקקה והפעילה שוב את הקומקום החשמלי, "הפוך? אספרסו?" חייכה לעברי והפעילה גם את מכונת ה'נספרסו'.
"קפה הפוך, חזק ובלי סוכר"
"אוקיי, שב תחכה בסלון ואת" פנתה אל משי, "בואי תעזרי לי, תפרסי עוגה".
ישבנו בסלון ושתינו, ישבנו עירומים, קצת הזוי אבל גליה אמרה שחבל להתלבש, ממילא תכף שוב נתפשט והיא הייתה המבוגרת ביננו, המבוגר האחראי, אז הקשבנו להJ .
כמו תמיד עוגת המוס-שוקולד של גליה הייתה מעולה וגליה ציחקקה כששיבחתי אותה, אמרה שהיא נורא קלה להכנה והבטיחה למשי לתת לה את המתכון כדי שגם היא תוכל להכין לי.
"גם אני גמרתי" משי אמרה בבישנות והסמיקה אחרי רגע של שתיקה, "קודם, כשהצצתי לכם, זה היה מחרמן, אחר כך גם לי תעשה את זה?" שאלה בקול מתפנק,
"יעשה מה?" גליה חייכה, עוקצת, לא היה לי ספק שהיא מבינה,
ראיתי את המבוכה על פניה של משי וריחמתי עליה, "את יודעת, כמו לךְ", משי הסמיקה עוד יותר אבל הסבירה עוד לפני שהספקתי להתערב, "יכופף אותי על השיש כשאת מציצה, מסתכלת בנו" ופתאום היא נראתה יותר בטוחה בעצמה, "ואם יבוא לך גם תאונני".
זה שהיא רוצה שאני אכופף אותה ככה על השיש ואזיין אותה הבנתי עוד לפני שהיא הסבירה אבל זה שהיא רוצה שגליה תציץ, זה קצת הפתיע אותי אבל בעצם למה אני מופתע? נכון שזה לא ממש נורמטיבי אבל גם אני מתחרמן כשמציצים לי וכבר מזמן הבנתי שבנושאי סקס-קינקי למשי ולי יש הרבה מִן המשותף.
"אני בטוחה שהוא יסכים" גליה חייכה אליה, "נכון?" היא פנתה אלי והמשיכה בלי לחכות לתשובה, "אבל תראי" הצביעה על הזיין המדולדל ששכב בין רגלי, "נצטרך להעמיד לו אותו ויש לי רעיון" גליה המשיכה ברצף, "נעשה לו הצגה" והיא גחנה לעבר משי ולחשה לה סוד באוזן.
שם ההצגה שהן עשו לי הוא "שישים ותשע", שתי נשים עירומות ששוכבות על השטיח לפני, הראש של כל אחת מהן בין רגלי השניה והן מפנקות זו את זו מול עיניי העוקבות בשקיקה ותאמינו לי הן לא יכלו לבחור הצגה טובה יותר כדי להעמיד מחדש את הגבר-גבר שלי שהתחיל להזדקף ולהמתח.
"בנות, אני מוכן" הודעתי כשהזקפה שבין רגליי התנוססה בגאון, עומדת נוקשה ומתוחה, מוכנה לפעולה, אבל הן היו שקועות האחת בשניה ולא הגיבו, דוחפות עמוק את הראש אל בין הרגליים, שפתיים נושקות לשפתיים והלשון תקועה עמוק בכוס של שותפתה להתעלסות הנשית הלוהטת שהתבצעה מול עיניי, משחקת בדגדגן ולפי הקולות שהשמיעו גם מוצצת אותו, מפנקת ולדעתי אפילו יותר מסתם לפנק, מדהירה לאורגזמה, לגמירה, רק שעם הפה העסוק במלאכת הקודש הן לא יכלו לדבר וכל שנשאר לי זה לשפשף לעצמי, לאט, שפשוף-שומר-זקפה, לא כזה שחלילה יגרום לי לגמור.
"וואו, אהבתי" גליה ניתקה את עצמה לבסוף ממשי, מתנשפת בכבדות וחיוך של אושר גדול על פניה, "לדעתי הוא מוכן" היא ספק ציחקקה ספק התנשפה ושלחה מבט לעברי, "כן, הוא מוכן" היא הודיעה והחיוך על פניה התרחב עוד יותר, "מוכן ומזומן" הודעתי בקול, "בואי" הושטתי יד למשי ששכבה על השטיח ועזרתי לה לקום, "בואי נכופף אותך" נצמדתי אליה מאחור, חפנתי לה ת'ציצים והובלתי אותה למטבח, "תתכופפי" פקדתי כשהגענו לשיש והיה לי כל כך ברור שהיא מוכנה לקראתי שברגע שהיא התכופפה, בלי משחק מקדים כל שהוא ואפילו בלי בדיקת שמן, תקעתי את עצמי לתוכה, מחליק בקלות אל הכוס הרטוב והחם שכל כך השתוקק כבר לקלוט אותי לתוכו.
משי, כמוני, הייתה מגורה בטרוף. פחדתי לְפַשֵּׁל, לגמור לפניה, אבל לא הייתי צריך יותר משנים שלושה פמפומים כדי לגרום לה לגמירה ראשונה, "כן, הנה, הנה-זה-בא-לי!" היא הודיע בקול, מחברת את המילים כאילו היו מילה אחת ארוכה, "הנה, עכשיו, כן! כן! תראי" היא הזמינה את גליה שישבה בדיוק במקום שהיא ישבה קודם, הביטה בנו מהופנטת ואוננה במרץ, "כן, הנה! אני באה! אני גומרת! כן-ן-ן-ן!!" היא משכה את הכן, כן שטוף זימה ועונג, "וואו" משי התנשפה בכבדות, "עוד, רוצה עוד, בבקשה עוד".
לא חשבתי בכלל להפסיק, גם אני הייתי מיוחם לא פחות ממנה. פמפמתי אותה במרץ, אחזתי בכתפיה, כמו שאחזתי רק קודם בגליה, משכתי אותה אלי בזמן שנעצתי את זכרותי לתוכה בתנועת אגן חזקה, מעצים את הזיון הגברי חסר המעצורים שהרעיד את כל גופה ולא רק הרעיד, גם הדהיר אותה לעבר עוד אורגזמה, מציב בפני עוד אתגר, לא לגמור לפני שהיא גומרת!
עשיתי כל טריק שאני מכיר כדי לא לגמור לפניה, לתת לה גם את הגמירה השניה שכל כך רצתה. המשכתי לדפוק אותה באותו מרץ ולהט, רציתי לנשק אותה נשיקה תאוותנית בעורף אבל פחדתי שזה יגרום לי לגמור אז במקום זה חשבתי על המורה הזקנה והצולעת שהייתה לי לתנ"ך, מעכב בעירה מוכר וידוע, וזה הצליח לי, "הנה! אני גומרת!!" משי שוב הודיעה שהיא מגיעה אל השיא והפעם הצטרפתי אליה, מושך אותה חזק אלי, תוקע הכי עמוק שאפשר ו…"קחי!!" צרחתי במִן טרוף חושים מענג, "קחי!!" נעצתי שוב ועצרתי, ממלא לה ת'כוס בשפעת זירמתי הלוהטת.
"את יודעת" גליה פנתה למשי אחרי שנרגענו קצת, "מי שמכופפים אותה ככה על השיש צריכה לעשות קפה, ואתה" היא פנתה אלי, "עבדת קשה, לך תקשור לך מגבת ותחכה לנו בסלון".
ישבתי בסלון וצפיתי בטלוויזיה כשמשי וגליה נכנסו לסלון וגם להן מגבת קשורה סביב המותניים אבל החזה חשוף, משי נושאת על מגש את כוסות הקפה שהכינה וגליה פרוסות נדיבות מעוגת השוקולד שלה.
"חרמן" גליה ציחקקה כשראתה שאני צופה בערוץ "אגו", שני גברים ושתי נשים נפגשו לדייט עיוור בווילה מפוארת והשתרללו עכשיו על המסך, "מה? לא הספיק לך?",
"הספיק" התנצלתי, "סתם זיפזפתי" ניסיתי לצאת מזה,
"סתם זיפזפתי קאתלכ" היא צחקה, מחקה את אירנה מ'ארץ נהדרת', "ובמקרה גם נלחץ הקוד הסודי" המשיכה, מצחקקת, "את מרשה לו?" היא פנתה למשי,
"כן" וזה היה כן תמים של לא מבינה מה הבעיה, "לפעמים אנחנו רואים ביחד אבל לא פה, במיטה, את יודעת לפני ש…" והיא עצרה והסמיקה.
למרות ההערה הצינית שלה גליה עצרה אותי מלהעביר תחנה, "תן לראות, אף פעם לא הגעתי לערוץ הזה" היא התיישבה על הספה והביטה בנעשה על המסך תוך שהיא אוכלת מהעוגה, שותה מהקפה שמשי הניחה לפניה ומעירה הערות על הביצועים של הזוגות וצוחקת על אפרו-אמריקאית שופעת חזה שלא הפסיקה להתלונן שהבן-זוג שלה לא מצליח לספק אותה למרות שטחן אותה במשגל ארוך במיוחד.
אותו לילה ישנו ביחד, בשלישיה, זאת אומרת לא ישר ישנו, קודם הם העמידו לי מחדש למרות שערוץ 'אגו' עשה להם חלק חשוב בעבודה, ואחר כך, כשהתותח שלי היה מוכן לירי, ביקשו שאשכב על הגב ואתן להם לעשות את העבודה, כלומר לנרתק אותי, משתפדות ודוהרות, אחת גומרת והשניה עולה ומסתבר שבתנוחה הזאת, כשאני שוכב על הגב ולא עושה כלום מעבר לזה, חוץ מלהביט בשדיים הקופצים שלהן, אני מסוגל להחזיק הרבה מאד זמן מעמד.
כשהתעוררתי בבוקר גליה כבר לא הייתה, חזרה הביתה, ואני ומשי, כמו בכל יום שבת בבוקר, הלכנו לחדר כושר, כן! אחרי כל ההשתוללות בלילה לא ויתרנו על אימון טוב.
העניינים עם הדירה התקדמו במהירות, כמו שהיא הבטיחה רות המתווכת הצליחה להוריד את המוכרים אפילו מתחת למחיר שהצבתי כיעד, לבדוק ולוודא שאין על הדירה שִעבודים כל שהם, לסכם מועד מסירה מוקדם, ככה זה שיש לך כסף נזיל ואתה לא צריך להתחיל בבירוקרטיה של משכנתא.
היתרון של רות היה שהיא לא רק מתווכת, היא גם עורכת דין מוסמכת והיא קידמה במהירות תהליכים. חתמנו על זכרון דברים ושילמתי דמי קדימה, אחר כך חתמנו על החוזה ושילמתי תשלום ראשון ובתאריך שנקבע השלמתי את כל התשלום, כמה מיליונים טובים, קיבלנו את המפתח והתחלנו בשיפוץ, לא משהו גדול, כמה שיפורים בתאורה ובהתקני הבית החכם, סיוד וצביעה והחלפת שטיח מקיר לקיר. לא היה לנו הרבה מה להעביר, הדירה המושכרת הייתה מרוהטת ולכן לדירה שלנו קנינו הכל חדש, ולמרות זאת לקחתי שבוע חופשה לצורך המעבר.
אהבתי את הדירה החדשה שלי. מקום מעולה, קומה גבוה עם נוף משגע והרבה פינוקים. קניתי גם אוטו, Audi-Q3 ספורט, וגם בחברת ההזנק החדשה שלי הייתה התקדמות משמעותית, חברה יפנית הגישה הצעה מפתה והמשא ומתן איתה הגיע לשלבים מתקדמים, נכון שלא התקרבנו לסכומי המכירה האסטרונומיים של WAZE, גם לא לסכום שמכרתי את חברת ההזנק הראשונה אבל עדיין סכום מכובד של כמה מיליונים טובים של דולרים אחרי מס לכל אחד מאתנו שיעשו את מנהל הבנק שלי מאושר עוד יותר.
בערך חודש אחרי שעברנו לדירה החדשה משי הודיעה לי ששוב היא צריכה לטוס לגרמניה לכמה ימים. משי הציעה שאני אבוא איתה אבל היפנים היו צריכים להגיע לסיכומים אחרונים ולא הייתי יכול להצטרף.
הפעם לקחתי אותה לשדה התעופה בעצמי למרות שהיא אמרה שאין לה בעיה לקחת מונית, סוף סוף אני בעל רכב. חזרתי מוקדם מאד, לישון כבר לא יכולתי אז הלכתי למכון כושר לאימון אינטנסיבי לפני שאני הולך לעבודה.
הטלפון בצהרים הקפיץ אותי, במיוחד כשהופיע "עפרה" על הצג. הייתי כנראה שקוע מאד בתוכנה שכתבתי כי פספסתי את ההודעה הנכנסת של משי שהיא הגיעה והכל בסדר ועכשיו, כשאמא שלה צלצלה נבהלתי.
"קרה משהו?" שאלתי בדאגה,
"לא, למה? היא לא הודיעה לך שהיא הגיעה והכל בסדר?",
"אהה" שמתי לב שאכן יש לי הודעה שלא קראתי, "אופס, לא ראיתי" ציחקקתי, קצת מובך,
"טוב לדעת שאתה דואג לבת שלי" היא ציחקקה חזרה, "מה אתה אומר, נאכל צהרים ביחד?",
לרגע היססתי, לאכול אתה צהרים הפך למנהג די שגור רק שתמיד זה היה יחד עם משי ואני עדיין זוכר מה קרה אחרי הפעם ההיא שאכלנו לבד, "משהו מיוחד?" שאלתי ב מִין נימה של חשש,
"אהה, לא, למה? בלי הבת שלי אני לא שווה ארוחת צהרים?",
"שווה" פלטתי במהירות, לא מתווכחים עם החמה לעתיד, "שווה ואני מזמין" הודעתי במין החלטיות כזאת, "דיקסי?",
"יש לי רעיון יותר טוב, אם יש לך זמן",
"יש" הסתקרנתי,
"אז באחת אני אאסוף אותך מהמשרד, בעצם תחכה לי למטה" קבעה, נחרצת, וסגרה.
גם אם היו נותנים לי 20 נסיונות לא הייתי מנחש שהיא תיקח אותי לרחובות כדי לאכול. גם המסעדה עצמה, "מו-ומו", השאירה רושם פשוט, לא חלילה שיפודיה-ים-תיכונית-מצויה אבל גם לא הרושם שאתה מקבל ממסעדות יוקרה מפונפנות בתל-אביב. הכירו את עפרה בכניסה, הסתבר שעפרה הזמינה שולחן, והמלצרית חייכה אליה והושיבה אותנו ליד שולחן המשקיף לרחוב הרצל. "סינטה, מדיום, לשנינו עם פירה ו…בירה מהחבית" עפרה אמרה למלצרית אחרי שזאת הציגה במהירות את מנות הספיישל היומיות, "ברשותך" היא פנתה אלי כאילו מתנצלת שלא שאלה אותי והבטיחה שלא אצטער.
מנת הפתיחה הסטנדרטית, סלט שעיקרו חסה ובצל אדום, לא פיתחה בי ציפיות למרות התיבול הפשוט והמעניין שלו, אבל אז הגיע השוס, סטייק סינטה מדיום על העצם שהיה אחד הסטייקים היותר טובים שאכלתי בחיי אם לא הסטייק, בשר מיושן מעולה הצרוב בדיוק במידה הנכונה שהשתלב נהדר עם הפירה והקשואים על הפלנצ'ה שהוגשו לידו ויחד עם הבירה הקרה הפכו להנאה צרופה.
ויתרתי על קינוח והזמנתי אספרסו, כמו עפרה. "שווה?" היא חייכה אלי כשחיכינו לקפה.
"וואלה שווה" עניתי וחייכתי חזרה, "את אוכלת פה הרבה?",
"רק כשאני רוצה להנות, או לעשות רושם" היא שוב חייכה, "או לבקש משהו" הוסיפה,
אופס, אין ארוחות חינם נזכרתי במשפט הידוע ונדרכתי, "ומה זה היום, הנאה? רושם?" ובכוונה לא הזכרתי את הבקשה,
"גם וגם וגם" היא ציחקקה, "להנות אני בטוחה שנהניתָ, להרשים אין לי ספק שזה הרשים אותך ועכשיו יש לי בקשה ממך",
נדרכתי, זכרתי בדיוק את הבקשה שהייתה לה בפעם הקודמת שאכלנו יחד כשמשי הייתה בחו"ל, "בקשה? ממני??" ניסיתי לעשות את עצמי מופתע,
"כן, שתעשה משהו לחברה טובה שלי",
הרגשתי פרפרים בבטן, "לחברה? אני מכיר אותה?",
"חברה טובה" הדגישה, "וכן, אתה מכיר אותה",
"מי?",
"הפתעה",
"אני שונא הפתעות",
"אבל לא את זאת" היא צחקה,
"אשה בשלה?",
"בשלה" היא חייכה וגחנה לעברי, נותנת לי להציץ לה לחריץ המפתה שבין שדיה, "עם בְּזָ'זִ'ים גדולים, כמו שאתה אוהב" לחשה והזדקפה חזרה.
החלטתי שלא להקשות בשלב זה, "ומה החברה הטובה רוצה ממני?" שאלתי למרות שבליבי לדעתי ידעתי,
"אתה יודע, את הטיפול הרגיל," היא ציחקקה והביטה ימינה ושמאלה לראות שאף אחד לא מאזין לפני שהוסיפה, "כמו כולנו גם היא מחפשת סייח צעיר עם זיין גדול כמו שלך שירכב עליה".
לא פסלתי על הסף, שבוע שלם לא זיינתי כי למשי היה מחזור ואם זה לא מספיק גם הפֶטיש שלי לשלוט בנשים בשלות התעורר וצעק במוחי "כן, תסכים" ובכל אופן לא מייד הסכמתי, "ומה הבת שלך תגיד על זה?" ובכוונה לא אמרתי משי אלא הבת שלך,
"הבת שלי לא צריכה לדעת, אם אתה לא תספר לה אני מבטיחה לך שהיא לא תדע" והיא הרימה יד ועשתה את תנועת שבועת הצופים,
"פעם ראשונה שלה?" חזרתי לחקור על האשה,
"לא, מנוסה",
"ומה היא רוצה?",
"את כל הטיפול, ארוח מלא" היא חייכה לעברי, "לא בוחלת בכלום",
"מבחנים?",
"רצוי" היא חייכה,
"עונשים?",
"ברור!" היא ענתה בקול שכאילו תמהה שאני בכלל שואל, "כולל חגורה" הדגישה,
"נותנת לרקוד לה את הטנגו?",
"מתה על זה" והיא שוב גחנה לעברי וחשפה את החריץ הקסום שבין שדיה, "עם או בלי חמאה, לא משנה לה" ציחקקה והרגשתי איך הזיין שלי נמתח ומצטרף לרשימת הדוחקים בי להסכים אבל עדיין לא אמרתי כן כי פתאום צץ במוחי רעיון,
"אבל יש לי תנאים" הודעתי,
"איך לא?" עפרה חייכה ולדעתי היא כבר הבינה מה אני ארצה, "בוא נשמע?",
"קודם כל משי לא יודעת מכלום!",
"מבטיחה",
"והסוכנת שלך דואגת להעסיק אותה",
"יבוצע",
"בבית שלה",
"אין בעיה",
"תנאי נוסף, כמו אז עם תמר",
"שזה?" החיוך שלה התרחב כשהיא שאלה, משחקת אותה לא מבינה,
"את יושבת על הבר ומסתכלת איך אני משפיל אותה",
"בוחן אותה" היא ציחקקה, "למה להשפיל? וחוץ מזה אצל תמר היה יותר מזה",
"אם תרצי להחזיק את הנר, בשמחה, אבל גם תצטרכי לשלם על זה כמו תמר",
"מניאק" היא ציחקקה, "מקובל, היום בשמונה?",
"רגע, תנאי אחרון" והפעם היא הופתעה, "אחרי שאני מציע למשי את לא מבקשת יותר",
לרגע היא שתקה, אולי מעכלת, "אתה מתכוון להציע לה נשואים?",
"בקרוב",
"יש!!" עפרה צרחה וכל המבטים במסעדה הופנו אלינו, "מבטיחה" לחשה כשהמבטים הופנו חזרה וזה היה מבטיחה מלא אושר, " הנני מבטיחה הבטחה שלמה" ציחקקה כשהיא מלווה את דבריה שוב בתנועת שבועת הצופים, "היא יודעת?".
"עוד לא, בקרוב".
עפרה החזירה אותי למשרד, בדרך היא התעניינה איזו חתונה אני רוצה, המונית או אינטימית? מצא חן בעיניה שאני רוצה חתונה אינטימית בחוג מצומצם, ממילא אין לי משפחה, היא גם התרשמה שאני רוצה שאבא של משי יוזמן ובסוף היא הציעה שנעשה את החתונה בחצר של הוילה שלה, היא מכירה קייטרינג מעולה שכבר עשה לה שם כמה ארועים מרשימים.
"תגלי לי?" שאלתי לפני שירדתי.
"מה?",
"מי החברה הטובה",
"אמרתי לך, הפתעה" היא צחקה,
"אז תגידי לחברה הטובה שלך" חייכתי אליה, "שתבוא עם התחתונים של הביוקר, שתעשה רושם טוב על הברמנית",
"שובב" היא צחקה, "סמוך עלי, נבוא, הברמנית לא תצטער".
ניסיתי לחזור לעבוד אבל לא הצליח לי, המחשבות שלי היו במקום אחר, פתאום התלבטתי אם עשיתי נכון שסיפרתי לאמא של משי על הכוונה שלי או שעשיתי טעות אבל הרעיון להציע נשואים למשי לא היה שליפה מהמותן, חשבתי על זה כבר הרבה זמן לפני שסיפרתי לאמא שלה ו…בהחלטה של שניה קמתי, יצאתי מהעבודה, נסעתי לקניון עזריאלי, הלכתי ל'שטרן' וקניתי למשי טבעת יהלום, זאת שהמוכרת אמרה שהיא הייתה שמחה לקבל ולא, אני לא פראייר, לא את הכי יקרה בחנות אלא מתוך שלוש שבחרתי ותאמינו או לא אבל היא לא בחרה את הכי יקרה מבין השלוש.
********************************
למען הסר ספק : עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.
*******************************
