**כל קשר בין הסיפור למציאות מקרי בהחלט** לחלק הראשון, לחלק השלישי הימים האחרונים בבית עם שני אחרי "התקרית" בצימר הישן היו מוזרים. פתאום התחלתי לראות אותה באור אחר לגמרי. שני תמיד היתה מסתובבת בבית בקיץ בצורה מאוד חופשית. בדרך כלל בערב אחרי המקלחת היתה מסתובבת לפעמים רק עם מגבת או עם תחתונים וגופיה או חולצה … להמשך קריאה
**כל קשר בין הסיפור למציאות מקרי בהחלט** לחלק השני של הסיפור, לחלק השלישי **קחו בחשבון: זה סיפור על יחסים מיניים בתוך המשפחה** להורים שלי היה פעם עסק של צימרים. זה התחיל מצימר אחד בגינה שלנו, והתרחב לעוד שטח של ארבעה צימרים מצליחים. זה היה בתקופת הזהב של הצימרים. כווולם אז נהגו לנפוש בצימרים, וההורים שלי … להמשך קריאה
זהו חלק חמישי של מי הגבר פה בבית, למעבר לחלק הרביעי לחץ כאן למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. בסוף … להמשך קריאה
עדיין לא החלטתי אם התרגום המילולי כיתובים (captions) יושב לי טוב על התחום או לאו. נשמח לשמוע אם יש לכם ביטויים טובים יותר לנושא או בכלל
עברו שלוש שנים מאז שאשתי נעמה נהרגה בתאונת דרכים, איבדתי את אהבת חיי, מותה היכה בי קשות, היינו נשואים 27 שנים. כדי לברוח מתחושת הצער המתמדת, הקדשתי את עצמי לעבודתי כמנהל משרד שירותי תיווך ולתחביבי כצלם דיוקנאות. בשעות הפנאי ביליתי בבית, או עם ביתי טלי, בת 26 עכשיו. טלי הזכירה לי את אמה בכמה אופנים, … להמשך קריאה
ענת שכבה על מיטתה, בוקר נוסף והיא עדיין חסרת חשק לצאת ממנה, 'זה לא בסדר, כל-כך לא צודק, על גבול הדמיוני', חשבה בפעם המאה, 'איך לא הבחנתי, לא מגיע לי מה שהוא עשה. עיניה עדיין אדומות, אחרי עוד לילה ללא שינה, שוב חושבת על מר גורלה כשהשינה ממנה והלאה. שוב מעלה בזיכרונה, כיצד לפני כחודש, … להמשך קריאה